כאשר גבר פונה לבית הדין הרבני בבקשה להתגרש מאשתו בעוד שהיא מסרבת לכך בתוקף, נוצר מצב משפטי, רגשי וחברתי מהמורכבים ביותר בעולם דיני המשפחה בישראל. עמדתה של האישה במקרה כזה איננה שולית ואיננה ניתנת להתעלמות. לפי הדין העברי, שעל פיו פועלים בתי הדין הרבניים במדינת ישראל, אין אפשרות לאכוף גירושין באופן חד צדדי ללא עילה […]
פסיקת מזונות בישראל מהווה את אחת ההכרעות הרגישות והמהותיות ביותר בדיני המשפחה, שכן היא נוגעת בליבת זכותו של הילד לקיום בכבוד ובביטחון כלכלי לאחר פרידת הוריו. ההכרעה בתביעה למזונות איננה פעולה חשבונאית פשוטה, אלא הליך משפטי מורכב הדורש איזון בין טובת הקטין, יכולות כלכליות של ההורים, חלוקת אחריות הורית בפועל, ונתונים משתנים של כל מקרה
בית הדין הרבני בישראל מהווה מוסד שיפוטי ממלכתי הפועל מתוקף חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג 1953. סמכותו הייחודית נקבעת על פי הדין הדתי האישי, והוא נוגע לכל ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל או אזרחים ישראלים המוכרים כיהודים. בית הדין מחולק לשתי ערכאות בלבד: בית הדין הרבני האזורי, שהוא הערכאה הראשונה, ובית
הקשר בין בריאות הנפש לבין יציבות זוגית הפך בשנים האחרונות למוקד עניין הולך וגובר בקרב אנשי מקצוע, משפטנים, מטפלים זוגיים ומקבלי החלטות בתחום דיני המשפחה. מגמת העלייה באבחון של מחלות נפש, קשות וקלות כאחת, בשילוב עם העלייה ברמות הדיווח, המודעות והחשיפה, יצרה מציאות שבה יותר ויותר זוגות בישראל נאלצים להתמודד עם משבר זוגי חריף, שמקורו
ההחלטה להגיש תביעת מזונות עבור ילדים במסגרת הליך גירושין או פרידה אינה עניין טכני גרידא אלא פעולה משפטית, כלכלית וערכית הנושאת השלכות ארוכות טווח על התא המשפחתי כולו. תביעת מזונות נועדה להסדיר את זכותו של הילד לקבל תמיכה כלכלית מהוריו, אך בפועל היא מגלמת בתוכה לעיתים גם מתחים זוגיים, מחלוקות ערכיות ומאבקי כוח על שליטה,
הגשת תביעת מזונות ילדים בישראל: כיצד לפעול נכון? לקרוא עוד »
גירושין אינם עוד אירוע יוצא דופן בחייהם של זוגות בישראל, אלא מציאות קיימת הנוגעת לאחוז ניכר מהמשפחות במדינה. על אף השכיחות, רבים עדיין נוטים לחשוב כי הליך גירושין מחייב התנהלות לוחמנית, מאבקי שליטה, ניהול הליכים משפטיים ארוכים, ובמקרים לא מעטים גם פגיעה בילדים, בנכסים וביכולת ההורית. אך לצד כל אלו, קיימת גם דרך אחרת, דרך
כאשר אחד מבני הזוג עוזב את דירת המגורים במהלך הליך גירושין, עשויות להיות לכך השלכות משפטיות משמעותיות ביותר. עצם עזיבת הבית עשויה להתפרש בבית המשפט כמהלך חד־צדדי העלול להשפיע על שאלות של חלוקת רכוש, הסדרי מגורים וזכויות מדור. ישנם מקרים בהם בית המשפט רואה בעזיבת הבית נטישה של המרחב המשותף, דבר שיכול לשמש את הצד
היבט קריטי בהליך גירושין מזורז טמון לא רק בבחירת הערכאה אלא בעיקר בתזמון ההגשה ובאופן ניהול ההליך מהשלב הראשון. צד המעוניין להתגרש במהירות, במיוחד כאשר הוא נתקל בחוסר שיתוף פעולה מהצד השני, חייב להקדים ולהגיש את תביעת הגירושין או את הבקשה לאישור הסכם גירושין בהקדם האפשרי, ובכך ליצור יתרון מובנה בהליך המשפטי. בישראל קיימת משמעות
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מצויים כיום בלב שינוי משפטי מעמיק בכל הנוגע לקביעת חיובי מזונות ילדים, בפרט כאשר מתקיים שוויון בזמני השהות בין ההורים. בעבר, הנטייה השיפוטית הייתה להטיל את מרבית נטל המזונות על האב, גם כאשר חלק ניכר מהזמן שהו הילדים עם האם, וזאת מתוך גישה מסורתית שמקורה בדין הדתי. גישה זו, אשר
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מיישמים כיום תפיסה חדשה, יסודית ורחבת היקף בנוגע להסדרת משמורת הילדים בעקבות גירושין. בעוד שבעבר נהגו הערכאות השיפוטיות לייחס משקל מכריע למגדר ההורי, ובמיוחד להעדיף את האם כמשמורנית עיקרית כאשר מדובר בילדים צעירים, הרי שכיום גוברת מגמה שיפוטית ברורה של העדפת הסדר שוויוני. במסגרת תפיסה זו, משמורת משותפת מלאה נחשבת
