שאלת שיבוצם של ילדים למסגרות חינוכיות הופכת מורכבת במיוחד כאשר מדובר בהורים פרודים או גרושים שאינם מצליחים להגיע להסכמה משותפת באשר למסגרת המתאימה לילדיהם. השיבוץ החינוכי משקף יותר מאשר בחירה מנהלית טכנית, והוא טומן בחובו הכרעה ערכית, חינוכית, תרבותית ולעיתים גם דתית. סוגיה זו עומדת בצומת רגיש של אחריות הורית, טובת הילד, שיקולים מערכתיים וזכויות […]
חוות דעת של אקטואר בחלוקת רכוש בגירושין מהוות נדבך מרכזי ומורכב בתחום דיני המשפחה כאשר קיימים נכסים פיננסיים, ביטוחי חיים ופוליסות פנסיה. תפקידו של אקטואר מנוסה כולל הערכה מדויקת של שווי כספים עתידיים, חישוב אקטוארי של קצבאות פנסיה, מענקים, קופת גמל, והצגת מצב פיננסי מפורט כיום יחד עם חישוב עתידי. בתי המשפט בישראל מתחשבים להערותיו
חישוב מזונות ילדים הוא נושא מרכזי בהליכי גירושין או פרידה של הורים בישראל, שכן הוא נוגע ישירות לרווחתם של הילדים ולחלוקת האחריות הכלכלית בין ההורים. המונח “מזונות” מתייחס לחובה לספק את הצרכים הבסיסיים של הילדים, כגון מזון, ביגוד, מגורים, חינוך, בריאות וצרכים נוספים. מחשבון מזונות הוא כלי שנועד לסייע בחישוב ההוצאות הנדרשות עבור הילדים ובהערכת
כאשר בני זוג מחליטים להתגרש בעוד ברקע עומד ילד עם צרכים מיוחדים, הדיון המשפטי חורג ממסגרת סטנדרטית של חלוקת רכוש, משמורת ומזונות. מדובר במקרה שבו המערכת המשפטית נדרשת לגלות רגישות מוגברת, גמישות יצירתית, והבנה רחבה של הצרכים הספציפיים של הילד ושל המשפחה כולה. ילדים עם צרכים מיוחדים זקוקים לרצף טיפולי, רגשי, חינוכי ורפואי שאינו ניתן
כאשר הורים גרושים מנהלים את זמני השהות עם ילדיהם, מתקיימת הבחנה מהותית בין הסדרים קבועים ומאושרים לבין החלפות זמניות הנובעות משיקולים יומיומיים. ההסדרים הקבועים, כפי שנקבעו בהסכם גירושין מאושר או בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, נחשבים לצווים מחייבים. כל שינוי של אותם הסדרים מחייב הסכמה הדדית ברורה וכתובה, ולעיתים גם אישור שיפוטי. לעומת
המסגרת המשפטית לחלוקת זמני שהות בין הורים גרושים מושתתת על עקרון העל של טובת הילד, המוגדר בדין הישראלי כעיקרון שמנחה את כלל ההחלטות בענייני קטינים. עקרון זה נזכר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומופיע גם בפסיקות בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים. בתי המשפט מצווים להעדיף את טובת הילד על פני זכויות ההורים, והם בוחנים כל
הליך גירושין בהסכמה נחשב לאחד ההליכים היעילים ביותר בתחום דיני המשפחה, שכן הוא מאפשר סיום נישואין באופן שמכבד את שני הצדדים, חוסך משאבים יקרים, בעיקר זמן וכסף, ובנוסף מצמצם למינימום את הפגיעה בילדים. הסכמה בין הצדדים היא תנאי מהותי לקיומו של הסכם גירושים שמקיף את כלל הסוגיות המהותיות: משמורת ילדים, זמני שהות, מזונות, חלוקת רכוש,
במערכת דיני המשפחה בישראל, סוגיית המזונות עומדת בלב הדיונים הכלכליים לאחר גירושין או פרידה בין בני זוג. מזונות אינם רק אמצעי להבטיח קיום בסיסי, אלא מבטאים עיקרון של אחריות הדדית, שמטרתו לשמר רמת חיים סבירה של בן הזוג הנזקק ושל הילדים המשותפים. אחת הסוגיות המרכזיות שהתפתחה בפסיקה בשנים האחרונות היא קביעת גובה המזונות לא לפי
תופעת הגירושין לאחר גיל 60 מצויה במגמת עלייה ברורה בישראל, והשלכותיה משתרעות על פני תחומים רבים, בעיקר במישורים הכלכליים. כאשר מדובר בבני זוג שהיו נשואים במשך עשרות שנים, לרוב במערכת יחסים רוויית חוויות חיים, גידול ילדים משותפים ונכסים שנצברו לאורך זמן, הפרידה בגיל מבוגר אינה עניין סמלי בלבד אלא נושא עמו משמעויות כבדות משקל עם
מערכת דיני המשפחה במדינת ישראל מושתתת על מודל של סמכות דתית-אישית אשר קובע כי כל אזרח כפוף לדין דתי בענייני נישואין וגירושין לפי שיוכו הדתי. המשמעות היא שכל בני זוג יהודים בישראל, בין אם הם שומרי מצוות במידה מלאה ובין אם הם חילוניים לחלוטין, מחויבים להתגרש לפי עקרונות ההלכה היהודית בלבד. הדין הדתי בישראל אינו
