מערכת גירושים

הליך הגירושין מהווה אחת מהסוגיות המשמעותיות והרגישות ביותר בדיני המשפחה, ובמיוחד כאשר מתעוררת בעיה של עגינות או סירוב גט מצד אחד מבני הזוג. במקרים אלו, כאשר אחד הצדדים אינו מוכן לתת את הגט למרות שרצונו של הצד השני להתגרש ברור ומוחלט, נוצרת בעיה משפטית עמוקה המערערת על יציבות מוסד הנישואין ועל זכויות הפרט. נושא זה […]

הליך הגירושין מהווה נושא מרכזי ומאתגר במערכת המשפט והחברה הישראלית, והוא משלב בתוכו רבדים עמוקים של רגשות, כלכלה, אתיקה וצדק חברתי. בכל פעם שמדובר על פירוק הקשר הזוגי, עולה השאלה האם ניתן לאפשר לבן זוג אחד להכריע באופן חד-צדדי, מבלי לקבל את הסכמת הצד השני, ובכך לפגוע בזכויותיו הבסיסיות. נושא זה מעורר דיונים משפטיים ופילוסופיים

המונח “שלום בית” משמש לתיאור מאמץ לשקם את מערכת היחסים הזוגית ולמנוע פירוק התא המשפחתי, בדרך כלל כאשר אחד מבני הזוג מבקש גירושין והשני מעוניין לשמר את הקשר. בהקשר המשפטי, מדובר במונח הנוגע להליכי גירושין, בעיקר בדין הדתי-יהודי, בו ניתנת לבני הזוג האפשרות, ולעיתים אף ההנחיה, לנסות ולפתור את הקשיים בנישואיהם לפני אישור הגירושין. בבתי

כאשר הורים לילדים מתגרשים, אחת הסוגיות המשמעותיות והמעוררות דאגה היא קיום הסדרי הראייה ותשלום המזונות. במקרים רבים, מתעוררת בעיה כאשר אחד מהצדדים אינו עומד בהתחייבויותיו כפי שנקבעו בהסכמים או בהחלטות בית המשפט, מה שעלול להשפיע באופן ישיר על טובת הילדים. מתגרשים רבים מדווחים כי כאשר הצד השני לא מקיים את הסדרי הראייה, הילדים נפגעים מהיעדר

בקצרה – התשובה היא כן! אפשר להקטין את דמי המזונות בהמשך החיים שלאחר הגירושים. במסגרת מערכת המשפט הישראלית, קיימת אפשרות לבקש הפחתת דמי המזונות בעתיד, וזאת בהתאם לשינויים משמעותיים בנסיבות האישיות והכלכליות של ההורים. בתי המשפט רואים בכך כי החיוב במזונות אינו קבוע, והוא עשוי להשתנות עם הזמן ככל שהמציאות הכלכלית משתנה. כאשר ההורה החייב

חישוב מזונות ילדים בישראל עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, במיוחד בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבע”מ 919/15 משנת 2017. פסיקה זו שינתה את הגישה המסורתית, שהטילה את עיקר החיוב במזונות על האב, והביאה להתחשבות בהכנסות שני ההורים, במיוחד כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6. הגורמים המשפיעים על חישוב המזונות: נוסחת חישוב בסיסית למזונות ילדים הנוסחה

בעת פרידה או גירושין של בני זוג שיש להם ילדים משותפים, אחת ההחלטות החשובות והמשפיעות ביותר על חיי המשפחה היא קביעת הסדרי הראייה, הידועים גם כהסדרי שהות. מדובר במערכת כללים שנועדה להסדיר את חלוקת הזמן של הילדים עם כל אחד מההורים, ובפרט את זמני השהות של ההורה שאינו מוגדר כמשמורן. הסדרים אלה נועדו להבטיח שהילדים

בעת פירוק חיי הנישואין, מעבר לחלוקת הנכסים והרכוש המשותף, עולה שאלה קריטית נוספת: כיצד מתחלקים החובות שנצברו במהלך הנישואין? סוגיה זו מורכבת במיוחד, שכן חובות עשויים להיווצר מסיבות שונות – לעיתים מדובר בהלוואות שנלקחו לצורך רכישת דירה, רכב או השקעות משותפות, ולעיתים מדובר בהתחייבויות אישיות של אחד מבני הזוג, כמו חובות עסקיים, מינוסים בחשבון הבנק,

בעת הליך גירושין, מעבר לחלוקת נכסי נדל”ן, כספי חסכונות וחשבונות בנק, מתעוררת שאלה חשובה נוספת: כיצד מחלקים זכויות סוציאליות כגון קרנות פנסיה, ביטוחי חיים, קופות גמל, קרנות השתלמות וזכויות סוציאליות אחרות? אלו זכויות אשר אינן מוחשיות ולעיתים אינן נזילות, אך יש להן משמעות כלכלית מכרעת, שכן הן משפיעות על הביטחון הפיננסי של בני הזוג לשנים