בין אם מדובר בגירושין, הסכמי ממון, ייפוי כוח מתמשך, או הליכים מורכבים בתחום דיני המשפחה, העלויות המשפטיות יכולות להשתנות באופן ניכר. הבחירה בעורך דין לדיני משפחה אינה רק עניין של תקציב, אלא גם של מקצועיות, ניסיון, מיקום גיאוגרפי וכימיה אישית בין הצדדים. השוואת מחירים בין עורכי דין לדיני משפחה מאפשרת ללקוח לקבל תמונה רחבה ומפורטת […]
תהליך הגירושין הוא אחד התקופות המאתגרות ביותר בחיי משפחה, שבו שני בני זוג נאלצים להתמודד עם פרידה והשלכותיה על כל בני המשפחה. אחת השאלות הקשות ביותר שעולות במהלך הליך זה היא האם והיכן יש לקבוע את גבולות ההקרבה האישית לטובת הילדים. הביטוי “לוותר על הכל לטובת הילדים” מעורר בכולנו תחושות מעורבות – מצד אחד הרצון
נישואים בישראל נתפסים כעמוד תווך מרכזי בחברה, והם מהווים יסוד מוסרי, חברתי וכלכלי אשר מעצב את מסגרות החיים של הפרט והמשפחה. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בקשיים זוגיים אשר מובילים בסופו של דבר לגירושין, כאשר הלחצים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים מציבים את הזוג במצבים בלתי פשוטים. בתי הדין הרבניים, אשר מנהלים את ענייני הנישואים
תופעת תלונות השווא בהליכי גירושין בישראל מהווה אתגר משמעותי בפני המערכת המשפטית ויש לה השפעה עמוקה במגוון רבדים. תלונות אלה, המוגשות לעיתים מתוך כוונה להשיג יתרון בהליך הגירושין, עלולות להוביל למעצרם של אנשים חפים מפשע ולגרום לנזקים חמורים למואשמים, למשפחותיהם ולמערכת המשפט כולה. המערכת המשפטית בישראל נדרשת להתמודד עם תופעה זו תוך שמירה על איזון
המושגים “עגונה” ו”עגון” מהווים חלק מהמסורת ההלכתית, והם מעוררים שאלות עמוקות על מעמד הפרט בתוך מסגרת הנישואין. למרות שהמונחים נטועים בעבר ההיסטורי והתרבותי, הם ממשיכים להשפיע על חיי היום‐יום, ובכך מעוררים תחושות אישיות ותהיות מוסריות שעולות מתוך התמודדות עם המציאות. המושגים “עגונה” ו”עגון” מציגים מצבים שבהם אחד מבני הזוג – האישה או הגבר – נאלץ
במהלך חיי האדם, תהליך הגירושין מהווה אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שאדם עלול להתמודד עימם. תהליך זה מעורר מגוון רחב של שאלות וספקות, הן במישור המשפטי והן במישור הרגשי והחברתי. יחד נבחן בפירוט רב את כל השלבים השונים שעומדים בפני מתגרש, מהדבר הקטן ביותר ועד לדבר הגדול ביותר. כדי לקבל תמונה מקיפה של מה שמצפה לאדם
סוגיה אשר מעוררת שאלות רבות במערכת המשפטית היא נושא חטיפת ילדים במהלך סכסוכי גירושין. נעמוד על מקרי חטיפת ילדים ונחקור את האמצעים המשפטיים הננקטים למניעתה. נעסוק בהשלכות החמורות שעלולות להיגרם לילדים ולמשפחות במקרים אלו, תוך התמקדות בהיבטים ההלכתיים והחברתיים. נבחן את התפקיד המכריע של אמנת האג והחוק בישראל במניעת מקרים של חטיפת ילדים. יינתן דגש
תהליך הגירושין מהווה פרק מהותי בחיי האדם, והוא מעורר שאלות רבות הן במישור המשפטי והן במישור הרגשי והחברתי. כאשר מדובר בזוגות השייכים לקהילות דתיות מסורתיות, ההליך מקבל ממדים נוספים אשר נובעים מהמסורת, הערכים והמנהגים שהועברו מדור לדור. בתהליך זה, לצד ההתמודדות עם הפירוד האישי, קיימת גם התמודדות עם מערכת ערכית ומסורתית אשר מציבה סטנדרטים מחמירים.
הליך הגישור הפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי בישראל ליישוב סכסוכי גירושין, כחלופה להליכים משפטיים מסורתיים יקרים, ארוכים ומתישים. מגמה זו משקפת הכרה גוברת ביתרונות הגישור, הכוללים פוטנציאל להפחתת עלויות, ליישוב סכסוכים מהיר יותר, לשליטה רבה יותר של הצדדים בתוצאות ההליך, ולצמצום המתח והמצוקה הרגשית הנלווים לרוב להליכי גירושין. עבור אנשים השוקלים להתגרש, הבנת ההיבטים הכלכליים
מערכת המשפט בתחום דיני המשפחה בישראל עברה בשנים האחרונות מהפכה מהותית, שבה הפסיקה החדשה מנסה לשלב בין עקרון טובת הילד לבין הצורך להביא בחשבון את יכולת ההורים הכלכלית בצורה שקופה והוגנת. בתי המשפט לענייני משפחה, תוך הסתמכות על פסיקת בע”מ 919/15, קבעו כי בגילאי 6 עד 15 ישנה חובה לשלב את ההכנסות של שני ההורים
