כאשר מערכת היחסים הזוגית מגיעה לנקודת שבר שאין ממנה חזרה, ניצבים הצדדים בפני שאלות משפטיות עמוקות ובלתי פשוטות. לא מדובר רק בשאלה האם להתגרש או כיצד, אלא גם ואולי בעיקר היכן נכון לפתוח את הליך הגירושין. הבחירה בערכאה המתאימה היא אחת ההכרעות החשובות ביותר שישפיעו על המשך ההליך כולו. בישראל קיימות שתי מערכות שיפוט מקבילות […]
בבתי הדין הרבניים בישראל, טענת “מורדת על בעלה” מהווה מושג הלכתי המוכר ומעוגן היטב בספרות ההלכתית והפסיקתית, כאשר בעל טוען שאשתו מסרבת לשוב לחיי שלום־בית או מקיימת את חיי הנישואין מתוך כוונה לפגוע בו. ההגדרה אינה חלה על כל מצב של עזיבת הבית או התרחקות זמנית, אלא נבחנת בזהירות כאשר האישה מסרבת לשוב לחיי נישואין
עם תחילת הליך גירושין, רבים מהפונים למערכת המשפטית ניצבים בפני אחת ההחלטות החשובות והרגישות ביותר שעליהם לקבל בשלב הראשוני של הפרידה, והיא ההחלטה איזה עורך דין ייצג אותם במסגרת ההליך. למרות שמדובר בתחום רווי באינספור שמות, משרדים, המלצות ופרסומים, אין כל תחליף לבחירה שקולה, מבוססת ומחושבת שנעשית על סמך פרמטרים ברורים ולא על סמך תחושת
בעת פרידה או לקראת הליך גירושין, זוגות רבים ניצבים בפני דילמה עקרונית וקריטית: האם נכון ונבון לפנות תחילה למגשר מוסמך, או שמא יש לגשת מיד לעורך דין העוסק בדיני משפחה. זוהי בחירה שאינה רק טכנית או אסטרטגית, אלא כזו שיש לה השלכות עמוקות על המהלכים המשפטיים, הרגשיים והכלכליים של כל צד. הבנת ההבדלים, היתרונות והחסרונות
הורים המעורבים בגירושין חייבים להבין שהפרת הסדרי שהות היא לא רק הפרת חוזה או פסק דין, אלא פגיעה ישירה בליבת ההורות, בזכויות הילד, ובתהליך השיקומי של התא המשפחתי לאחר הפרידה. בתי המשפט נדרשים לעיתים לבחור בין שמירה על יציבות לבין התערבות נוקשה, ולעשות זאת מתוך אחריות ערכית ומשפטית עמוקה. ההורה שיראה בגידול הילד פרויקט משותף,
אלפי משפחות בישראל מוצאות עצמן לאחר הליך גירושין מתמשך במצב כלכלי הרסני, אשר במקרים רבים לא נובע מהעדר אמצעים, אלא מהחלטות שגויות בשלב מוקדם של הסכסוך. תיקים רבים נפתחים בגישה לוחמנית, מתוך אמונה שגויה כי עמידה על זכויות תושג רק דרך מאבק עיקש, אך בפועל מתברר כי המחיר הכלכלי שמשלמים שני הצדדים חורג מכל היגיון
גירושין בהסכמה הפכו בעשורים האחרונים לאופציה המועדפת על זוגות רבים בישראל, המעוניינים להיפרד מבלי להיגרר למאבק משפטי ארוך, יקר ופוגעני. המונח מתייחס למצב שבו שני בני הזוג מסכימים, באופן מודע ורצוני, על כל הסוגיות המשפטיות הכרוכות בפרידה: רכוש, משמורת ילדים, מזונות, הסדרי שהות, פנסיה, חובות משותפים, קופות גמל, ניהול עסק משותף במידה וקיים, וכל עניין
כאשר פרידה זוגית מגיעה לשלב בלתי נמנע, ההורים מוצאים את עצמם ניצבים בפני משימה כואבת במיוחד – להודיע לילדים שהמשפחה כפי שהם מכירים אותה עומדת להשתנות. זו אינה שיחה רגילה, ולא מדובר רק בהעברת מידע לילדים. מדובר ברגע מכונן, כזה שייכתב בתודעתם של הילדים וילווה אותם לאורך כל חייהם, רגע אשר ישפיע לא רק על
הפרידה בין בני זוג אינה מתמצה רק בסיום הקשר הרומנטי, אלא נושאת עמה השלכות עומק רבות תחומים, בראשם, השפעתה על הילדים המשותפים. בשיח המקצועי המתהווה בישראל ובעולם, גוברת ההבנה כי גם לאחר גירושין, נוכחות הורית תקינה ומסונכרנת, תוך שמירה על כבוד הדדי, עשויה להשפיע באופן דרמטי על בריאותם הנפשית של הילדים. לא מדובר בסיסמה רגשית
חלוקת רכוש בעת גירושין בישראל מוסדרת בעיקר באמצעות חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק קובע כי הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חיי הנישואין, במשותף או לחוד, יחולק ביניהם בשוויון יחסי ביום פקיעת הקשר, אלא אם נחתם הסכם ממון הקובע אחרת. העיקרון המרכזי בחוק הוא עיקרון האיזון, לפיו כל צד זכאי למחצית מהשווי
