מערכת גירושים

החלטה על פירוק קשר הנישואין היא ללא ספק אחת ההחלטות המכריעות והמטלטלות ביותר בחייו של אדם. מעבר לסערה הרגשית העוצמתית, לטלטלה החברתית ולצורך בארגון מחדש של החיים האישיים והמשפחתיים, הגירושין כרוכים גם בהשלכות פיננסיות משמעותיות ומרחיקות לכת. בניגוד לתפיסה רווחת לעיתים, “מחיר הגירושין” אינו מסתכם אך ורק בתשלום שכר טרחת עורך הדין או באגרות בית […]

בית הדין הרבני הוא אחד המוסדות המשפטיים הייחודיים ביותר במדינת ישראל, שכן סמכותו נגזרת ישירות מן ההלכה היהודית וממקורותיה הדתיים. מאז קום המדינה, נקבע בחוק כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל יידונו באופן בלעדי בבתי הדין הרבניים ועל פי דין תורה. ייחוד זה מקנה לבית הדין הרבני סמכות שאין לשום מוסד משפטי אחר,

בית המשפט לענייני משפחה (או “בית המשפט למשפחה”) מהווה את הזירה המרכזית להכרעה בסכסוכים הקשורים למערכת היחסים המשפחתית בישראל. זהו בית משפט ייחודי, אשר הוקם על מנת להבטיח טיפול מקצועי, ענייני ורגיש בנושאים המערבים מטענים רגשיים מורכבים. הסמכות הייחודית שלו נפרשת על פני סוגיות כגון גירושין, משמורת, הסדרי שהות, מזונות, ירושות ואפוטרופסות. אחת ממטרות הקמת

ערעור על פסק דין או החלטה בגירושין הוא כלי חשוב, אך יש להשתמש בו במשורה, במשנה זהירות ובחכמה. מערכת המשפט מצפה מהצדדים לנהוג באחריות גם כאשר נפגעו מהחלטה מסוימת, ומטילה אחריות על עורכי הדין לייעץ באופן שמאזן בין רגשות לסיכויים. אין ערעור ראוי שלא עבר דרך של התייעצות, ניתוח מעמיק של הפסיקה, והבנת מכלול ההשלכות

מזונות ילדים מהווים סוגיה מרכזית בדיני המשפחה בישראל, המשקפת את המתח בין עקרונות משפט עברי מסורתיים לבין תפיסות מודרניות של שוויון בין הורים. במהלך עשרים השנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בתחום זה – בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, בהחלטות בתי הדין הרבניים, בהלכות שהותוו בבית המשפט העליון, וכן בתיקוני חקיקה ובשינויי מדיניות אכיפה. סקירה זו

המסד הנורמטיבי של הליך הערעור בבתי הדין הרבניים מבחין באופן דיכוטומי בין החלטות סופיות לבין החלטות ביניים. זכות הערעור בזכות, כפי ששמה מרמז, מוקנית לצדדים באופן ישיר ומיידי עם מתן הכרעה שיפוטית סופית המביאה את ההתדיינות בערכאה הראשונה לכדי סיום. החלטות סופיות אלה הן אותן הכרעות המכריעות באופן סופי בסוגיות שבמחלוקת, כגון קביעת שיעור המזונות,

מערכת המשפט בישראל מעניקה תוקף רב להסכמים הנערכים בין בני זוג לקראת גירושין, במיוחד כאשר אלה מקבלים את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. הסכם גירושין נועד להסדיר את כלל הזכויות והחובות בין הצדדים, ובכך למנוע מחלוקות עתידיות. עם זאת, לא אחת צצים מקרים בהם ההסכם שנערך אינו משקף את

כאשר אדם נדרש להתייצב בפני מערכת המשפט בשל גירושין או פרידה, אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר שעולים על הפרק הוא שאלת המזונות. סוגיה זו נוגעת בליבת הקיום הכלכלי של שני ההורים, אך לא פחות מכך – גם בליבת רווחתו ויציבותו של הילד. החשש מפני חיוב כלכלי כבד, חוסר הוודאות לגבי גובה התשלום וההשלכות ארוכות הטווח

החגים, בכל מקום בעולם ובישראל בפרט, נתפסים כתקופה של אור, שמחה, מפגשים משפחתיים ומסורת. הם אמורים להיות זמן של התכנסות, קרבה ותחושת יחד. הציפיות התרבותיות והאישיות סביב מועדים אלה גבוהות לרוב, והן יוצרות תמונה אידיאלית של משפחה מאוחדת וחוגגת. אולם, דווקא תקופות אלה, על המטען הרגשי והחברתי הכרוך בהן, יכולות להפוך – באופן פרדוקסלי וכואב