בתוך מערבולת רגשית המלווה את תהליך הגירושין, לא אחת נשלפות מילים חריפות, פרסומים פוגעניים ושיימינג מכוון, שלעתים הופכים למסמכים ראייתיים בתביעות אזרחיות. בעוד שהדחף לפרוק רגשות מובן, החוק בישראל אינו עושה הנחות כאשר מדובר בפרסום העלול להשפיל, לבזות או לפגוע בשמו הטוב של אדם. הדברים חמורים שבעתיים כאשר מדובר בבן זוג לשעבר, במיוחד אם לפרסום נלווית תחושת נקמה, השפלה או ניסיון להשפיע על הליך משפטי תלוי ועומד.
⚠️ טעויות נפוצות שיכולות להוביל לתביעת לשון הרע
- פרסום פוסט בפייסבוק שבו נטען כי בן הזוג “שקרן” או “מסוכן”.
- שליחת הודעה פוגענית להורה או למעסיק של בן הזוג.
- תיעוד שיחה אינטימית ופרסומה לצורך השפלה.
- הפצת הקלטה פרטית לקבוצת וואטסאפ של המשפחה.
- שליחת מכתב או תלונה עם עובדות שקריות לעובדת סוציאלית או רשות אחרת.
✅ חמש דרכים בטוחות יותר להביע את עצמך:
- פנייה ישירה לעורך דין מבלי לנהל שיח רגשי בפומבי.
- הגשת תלונה מסודרת במסלול משפטי או טיפולי בלבד.
- שמירה על שפה מאופקת ועניינית בכל תכתובת כתובה.
- תיעוד פנימי (שאינו מופץ) למקרה שיידרש בעתיד.
- קבלת ייעוץ מקצועי לפני כל פעולה שנושאת השלכה ציבורית.
📝 תזכורת כללית:
אם אתה לא מוכן שמה שתכתוב ברשתות יוקרא באולם בית המשפט מול עורך דין של הצד השני – אל תכתוב אותו כלל.
📋 האם אתה בסיכון לתביעה בגין לשון הרע? ענה על שלוש שאלות קצרות:
- האם הפצת את התוכן גם לגורמים שאינם מעורבים ישירות?
- האם השתמשת בכינויי גנאי, תיאורים משפילים או עובדות לא מאומתות?
- האם הייתה לך אפשרות אחרת להביע את עמדתך מבלי לפגוע?
אם ענית “כן” על שתיים או יותר, ייתכן שהפרסום שלך חשוף לתביעה בגין לשון הרע.
ניהול נכון של הליך הגירושין ימנע טעויות יקרות
רבות מהתביעות המוגשות בתחום לשון הרע בין בני זוג ניתן היה למנוע אילו היה נבחר מסלול נכון של תקשורת, גישור או ייעוץ. הפנייה לגורמים מקצועיים לפני פעולה פזיזה עשויה לחסוך זמן, כסף ומפח נפש. כאשר מתנהלים מתוך אחריות משפטית, גם במצבים טעונים רגשית, מונעים סיבוכים מיותרים ושומרים על שליטה במהלך ההליך.
בתוך סערת הגירושין חשוב לזכור כי מילה אחת עשויה להיזכר לעד, וכי כל מכתב, פוסט או הודעה עלולים להתגלגל לאולם בית המשפט. זכרו: גירושין הם לא רק פרידה זוגית, אלא גם תהליך משפטי שיש לנהלו בתבונה. מי שיבחר לפעול בזהירות, יוכל לצאת מההליך הזה לא רק עם ראש מורם, אלא גם בלי תביעת לשון הרע שתכביד עליו לשנים קדימה.
חוק איסור לשון הרע: מה נחשב עבירה ומה לא?
החוק אוסר על פרסום פומבי שיש בו כדי לפגוע באדם, לרבות פגיעה בעבודתו, במעמדו החברתי, במשפחתו או ברגשותיו. כאשר מדובר בבני זוג בהליך גירושין, הגבולות מיטשטשים: שיתוף פוסט אישי, שליחת מייל עם טענות לא מבוססות, שיחה מוקלטת שמועברת הלאה – כל אלה עשויים להיחשב כפרסום אסור, גם אם הכותב סבר לתומו כי מדובר באמת לאמיתה. חשוב להבין שהחוק בוחן את ההשפעה על הנפגע ולא את כוונת הפוגע.
מתי באמת הוגשה תביעה בגין לשון הרע בגירושין?
במקרים שנידונו בפועל בבתי המשפט, נמצאו פרסומים כגון השמצות בפייסבוק, תלונות שווא לרשויות הרווחה והפצת הקלטות אינטימיות כהפרת חוק לשון הרע. באחד המקרים, אישה כינתה את בעלה “פסיכופת מתעלל” בפוסט ששותף ברשתות החברתיות וקיבל למעלה מ-100 תגובות, בית המשפט חייב אותה לפצותו בסכום של 70 אלף ש”ח. במקרה אחר, גבר הפיץ לתלמידי בית הספר של ילדיו הקלטה של שיחה שבה האישה לשעבר מודה בבגידה, ונמצא חייב בפיצויים למרות אמיתות הדברים.
גבולות ההגנה: מתי ניתן פרסום בנסיבות מוצדקות?
החוק מכיר במקרים מסוימים שבהם הפרסום מוגן, כמו דיווח לרשויות החוק בתום לב או עדות במסגרת הליך משפטי. עם זאת, אפילו מסירת מידע לגורם מוסמך צריכה להיעשות בזהירות, תוך שמירה על מסגרת העובדות, הימנעות מתיאורים דרמטיים ושימוש מינימלי בשפה פוגענית. כל חריגה מהגבול הזה, גם אם התבצעה מתוך מצוקה, עלולה להיחשב כחריגה מהגנה חוקית ולהוביל לחשיפה משפטית.
איך לשמור על זכויותיך בלי להיחשף לתביעות?
התייעצות עם עורך דין לפני פרסום או תלונה. במקרים רגישים, מילה אחת מיותרת עלולה לשנות את גורל התיק כולו.
כתיבה עניינית ולא רגשית. הימנעו משימוש בכינויים, תיאורים רגשיים, קללות או הפניות לגורמים שאינם חיוניים.
שקלו שתיקה. אם אין צורך ממשי בפרסום כלשהו – אל תפרסמו אותו.
אל תשתפו תוכן עם צדדים שלישיים, גם לא למשפחה וחברים קרובים. לידיעה, גם הפצה מצומצמת, כמו לקבוצת חברים בווטסאפ, נחשבת פרסום פומבי.
אל תקליטו שיחות ללא צורך. ואם כבר הקלטתם שיחה, ודאו שהן נשמרות אך ורק לצרכים משפטיים ולא נשלחות או מושמעות לאף אחד.