להוציא דרכון לילד להורים גרושים

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, נחשפות לפתע פעולות יומיומיות פשוטות, אשר בוצעו עד כה באפס מאמץ, למורכבות ביורוקרטית ולעיתים גם למטענים רגשיים עזים. הנפקת דרכון לקטין, פעולה שבעבר הייתה כמעט מובנת מאליה, הופכת לפתע לאתגר רב-שכבות המחייב התייחסות רגישה וזהירה. המציאות מלמדת כי בכל הנוגע לילדים משותפים, גם ניירת פורמלית כמו דרכון, משקפת מתחים חבויים ושיקולים עמוקים שלא תמיד עולים על פני השטח.

כאשר קשר הנישואין מתפרק, מתפרקות עמו גם הנחות היסוד שעמדו בבסיס ההתנהלות ההורית המשותפת. דומה הדבר לשיטפון פתאומי שמסיט נהר מתוואי זרימתו, ומחייב בניית גשרים חדשים מעל המים הסוערים. כל פעולה שגרתית – מקבלת אישור ללימודים ועד חידוש דרכון – מחייבת כעת קבלת הסכמות מפורשות ולעיתים אף הכרעות שיפוטיות, דבר המטיל על ההורים נטל רגשי ומעשי כאחד.

המצב מורכב במיוחד כאשר בין בני הזוג לשעבר שוררים מתחים בלתי פתורים, או כאשר אחד הצדדים עושה שימוש בילד ככלי מיקוח במאבקיהם. במקרים כאלה, הוצאת דרכון לילד עשויה להפוך ממעשה אדמיניסטרטיבי טכני לקרב עיקש טעון רגשות של אכזבה, פחד ונקמה. לפיכך, הבנה מדויקת של הדרישות החוקיות והתהליך הנכון עשויה למנוע עוגמת נפש מיותרת ולהגן בראש ובראשונה על טובת הילד.

במציאות זו, נדרש ההורה האחראי לגלות תבונה, אורך רוח והבנה משפטית מעמיקה של זכויותיו וחובותיו. קיומו של מנגנון ברור להנפקת דרכון לקטין, כפי שמפורט בהמשך, מסייע להורים לצלוח את הדרך הביורוקרטית הסבוכה ולהימנע ממכשולים העלולים לפגוע ברווחת הילד ובקידום טובתו.

הוצאת דרכון לקטין לאחר גירושין

החוק בישראל קובע כי קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים, ומשום כך – אין בידיו הסמכות לפעול בשמו אלא באמצעות הוריו או אפוטרופוסו החוקי. לפיכך, כאשר אחד ההורים מבקש להנפיק דרכון לקטין, עליו להציג את הסכמת ההורה האחר, המעידה על שיתוף פעולה ואישור משותף למהלך. העדר הסכמה כאמור עלול להוות מחסום משפטי, אשר רק הכרעה שיפוטית או חריגים מסוימים יוכלו להסירו.

דרכון לקטין ניתן, כאמור, לתקופה של חמש שנים בלבד, ולקראת פקיעתו יש להנפיקו מחדש. משמעות הדבר היא שההורים ייאלצו לשוב ולהתמודד עם הליך הסכמה כל חמש שנים – תהליך אשר לעיתים מציף מחדש מתחים שהודחקו או חיכוכים שטרם נפתרו. כך הופכת הנפקת הדרכון לפעולה מחזורית המחייבת תחזוקת יחסי גומלין מינימלית בין ההורים גם לאחר שנים מהגירושין.

מעבר לכך, הסכמת ההורים להוצאת דרכון לקטין משקפת לא רק את רצונם לקיים את טובת הילד, אלא גם את נכונותם לגלות אחריות הורית משותפת, חרף הפירוד הזוגי. מערכת המשפט רואה בהסכמה זו אינדיקציה ליכולתם של ההורים להתנהל באופן המשרת את צרכי הילד ומיטיב עמו, גם כאשר דרכיהם האישיות התפצלו.

אין להתעלם מהפן הרגשי הכרוך במעמד זה: עבור הורים אשר חוו גירושין טעונים, עצם ההכרח להסכים יחדיו לפעולה מסוימת – אף פעולה פשוטה לכאורה כהוצאת דרכון – עלול להציף תחושות קשות של כאב, אובדן שליטה ולעיתים אף חרדה מפני האפשרות לניכור הורי או חטיפת הילד. במצבים אלו נדרשת התערבות רגישת-לב של עורכי הדין ובתי המשפט, לשם הגנה על האינטרס העליון – טובת הילד.

כיצד מתבצע התהליך כאשר יש הסכמה בין ההורים?

כאשר מתקיימת הסכמה הדדית בין ההורים להוצאת דרכון לילדם המשותף, מתבצע התהליך על דרך המלך: ההורה שאינו מבקש להוציא את הדרכון מתבקש למלא טופס רשמי הנקרא “הסכמת הורה להנפקת דרכון לקטין”. מסמך זה מהווה אישור פורמלי ומחייב, ואותו יש להפקיד באחד מסניפי משרד הפנים כתנאי להמשך ההליך.

ניתן לחתום על טופס ההסכמה בנוכחות נציג משרד הפנים, או לחלופין בפני עורך דין הבקיא בדיני משפחה. החתימה בפני עורך דין, תוך אימות זהות ומסירת פרטי החותם, מקנה למסמך תוקף משפטי מלא ומאפשר להגישו למשרד הפנים בלא צורך בנוכחות שני ההורים יחד. הדבר מהווה פתרון יעיל ונוח במיוחד כאשר יחסי ההורים מתוחים או כאשר אחד מהם מתגורר במרחק גיאוגרפי ניכר.

בכך, נשמר האיזון העדין שבין שמירה על טובת הילד – באמצעות הבטחת הסכמה דו-הורית לפעולה בעלת משמעות בינלאומית – לבין מתן אפשרות להורה יוזם להשלים את התהליך באופן עצמאי, ללא חשש להיתקלות לא רצויה עם ההורה האחר. יתרון זה חיוני במיוחד כאשר הגירושין מלווים בעימותים עזים או סכסוכים משפטיים תלויים ועומדים.

מבחינה מעשית, די בהמצאת טופס ההסכמה החתום כדי לאפשר את המשך תהליך הוצאת הדרכון, מבלי ששני ההורים יידרשו להופיע יחד במשרד הפנים. בכך נחסך מההורים מאבק נוסף, ומושגת תוצאה המקלה על הילד, שההליך סביבו נותר שקט ונקי ממחלוקות היכולות להשפיע לרעה על חווייתו.

נוכחות במשרד הפנים – האם מחייבת את שני ההורים?

הליך הנפקת דרכון לקטין אינו מחייב התייצבות משותפת של שני ההורים במשרד הפנים. בהתאם להנחיות משרד הפנים, נדרש כי אחד ההורים יגיש את כלל המסמכים הנדרשים, לרבות את הסכמת ההורה השני, והדבר מאפשר להורה הבודד לבצע את התהליך במלואו. מצב זה מעניק גמישות להורים המצויים ביחסים מתוחים או כאלה המתגוררים במרחק גאוגרפי ניכר זה מזה, ומונע את הצורך במפגש בלתי רצוי שעלול להצית מחלוקות מיותרות.

מבחינה משפטית, התייצבות הורה אחד בלבד במשרד הפנים אינה פוגעת בזכויות ההורה השני, שכן ההסכמה בכתב מחליפה את הנוכחות הפיזית ומעידה על מתן רשות מדעת להנפקת הדרכון. בכך נשמרים איזוני הכוחות בין ההורים תוך שמירה על האינטרס המרכזי – מימוש זכותו של הילד לדרכון בתוקף, שיאפשר לו לנוע בחופשיות, לצאת לטיולים לימודיים או לבקר קרובים בחו”ל.

מן הפן המעשי, גישה זו מפשטת את ההליך וחוסכת עיכובים מיותרים. הורה החפץ לזרז את קבלת הדרכון עבור ילדו יכול לפעול מידית, בכפוף להצגת המסמכים הרלוונטיים, מבלי להמתין לתיאומים מסורבלים. זוהי פרקטיקה שמקלה על חיי ההורים ומפחיתה את תחושת החיכוך שהייתה עלולה להיגרם אילו חויבו להופיע יחד.

במקרים חריגים בלבד, משרד הפנים ידרוש את נוכחות שני ההורים, למשל כאשר עולים חשדות לאי-סדרים במסמכים או כאשר ישנה הוראה שיפוטית המגבילה את זכויות היציאה מן הארץ של הקטין. ככלל, המדיניות השוטפת נועדה להבטיח את טובת הילד ולצמצם את ההתעסקות הביורוקרטית סביב זכויות ההורים.

סירוב הורה להנפיק דרכון – פתרונות ודרכי פעולה

לעיתים, מתרחש מצב שבו אחד ההורים מתנגד להנפקת דרכון לקטין. ההתנגדות עשויה לנבוע מחשש ממשי, כגון חשש מחטיפת הילד לחו”ל, או משיקולים טקטיים שאינם בהכרח קשורים לטובת הילד. בכל מקרה, התנגדות שכזו אינה ניתנת להתעלמות ודורשת מענה משפטי הולם ומקצועי.

במקרה כזה, פתוחה בפני ההורה המתנגד האפשרות לרשום את הילד כ”מנוע דרכון” במערכת משרד הפנים. הרישום הזה מונע את הנפקת הדרכון ללא קבלת אישור מפורש משני ההורים או מבית המשפט. במקביל, ההורה רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ על הקטין, על מנת להבטיח את שהייתו בתחומי המדינה.

עם זאת, יש לזכור כי אין המדובר בפרקטיקה שכיחה, אלא בצעד חריג השמור למקרים של סכנה ממשית. בתי המשפט מקפידים לדרוש ראיות מהותיות לחשש כבד, ואינם מקבלים התנגדות סתמית או נקיטת הליכים מתוך נקמנות או ניסיון להצר את צעדיו של ההורה האחר.

פנייה שרירותית לרישום הילד כמנוע דרכון או הגשת בקשת עיכוב יציאה חסרת בסיס עלולה להוביל לסנקציות משפטיות ואף להשפיע לרעה על זכויות המשמורת של ההורה הפונה. על כן, טרם נקיטת פעולה שכזו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בדיני משפחה, שיבחן את המקרה לגופו וימליץ על הדרך המשפטית הנכונה.

מקרים מיוחדים: העדר קשר עם ההורה או שהות בחו”ל

ישנם תרחישים לא מבוטלים שבהם הורה אחד פשוט איננו זמין, ואי אפשר לקבל את הסכמתו, לא בשל התנגדות אלא בשל העדר קשר או ניתוק גאוגרפי. לדוגמה, הורה המתגורר במדינה רחוקה, או הורה המנותק מילדו מסיבות אישיות, רפואיות או אחרות, אינו בר השגה על מנת לאשר את הנפקת הדרכון.

במקרים אלו, ניתנת האפשרות לפעול באחת משתי דרכים: האחת, פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לשם קבלת צו המאשר את הוצאת הדרכון ללא הסכמת ההורה השני. בית המשפט יבחן את הראיות ויסתמך על עקרון העל של טובת הילד בבואו להכריע. הדרך השנייה, הפשוטה יותר, היא פנייה לרשות האוכלוסין בצירוף שלושה מסמכים מתוך רשימה סגורה המוכיחה את העדר הקשר.

המסמכים האפשריים יכולים לכלול אישור מהרווחה בדבר ניתוק הקשר בין הילד להורה, אישור כי ההורה מתגורר דרך קבע בחו”ל ואינו שוהה בארץ, תיעוד לכך שהמוסד לביטוח לאומי משלם את דמי המזונות במקום ההורה, או אישור מבית הספר המלמד כי ההורה אינו מעורב כלל בחיי הילד.

באמצעות הגשת מסמכים אלו, ניתן להוכיח בצורה מסודרת ואמינה שאין אפשרות סבירה להשיג את הסכמת ההורה הנעדר, וכך להסיר את המכשול הביורוקרטי העומד בפני הנפקת הדרכון. הליך זה מגן הן על זכויות הילד והן על תקינות המערכת, ומונע שימוש לרעה בזכות ההורית לחסום את עתידו של קטין.

חריגים לכלל: מתי אפשר להוציא דרכון ללא הסכמה?

על אף שהכלל הוא הצורך בהסכמה הדדית של שני ההורים להנפקת דרכון לקטין, הדין מכיר בשלושה חריגים מרכזיים, שנועדו להקל במקרים בהם דרישת ההסכמה אינה מעשית או אינה מוצדקת.

החריג הראשון חל כאשר בהסכם הגירושין או בפסק הדין שאושר בבית המשפט נקבע במפורש כי להורה אחד יש סמכות לנסוע עם הילד לחו”ל ללא צורך באישור ההורה השני. במקרה כזה, הצגת פסק הדין או ההסכם המקורי במשרד הפנים תאפשר את הנפקת הדרכון ללא עיכובים נוספים.

החריג השני נוגע למצבים בהם קיים נתק מוכח בין הילד לבין אחד מהוריו. כאשר מתקיים נתק מתועד ורשמי, ואין קשר פעיל בין הילד להורה השני, אין הצדקה לדרוש את הסכמתו, וההורה הפעיל יוכל להשלים את ההליך בעצמו. זוהי הכרה בכך שאין לדרוש אישור טכני ממי שאינו מהווה עוד חלק פעיל מחיי הילד.

החריג השלישי והחשוב הוא כאשר לאחד ההורים ניתנה אפוטרופסות בלעדית על הילד, בין אם מכוח הסכם או מכוח פסק דין. במצב כזה, ההורה האפוטרופוס מוסמך לקבל את ההחלטות בענייני הילד בעצמו, לרבות הנפקת דרכון והוצאתו מהארץ, בכפוף למגבלות חוקיות כלליות בלבד.

שלושת החריגים הללו מאזנים בין הרצון לשמור על מעורבות הורית לבין הצורך למנוע פגיעה מיותרת בזכויות הילד וביכולת ניידותו, תוך הקפדה על עקרון טובת הילד כעקרון מנחה בכל מקרה.

מה עוד חשוב לדעת מראש על הוצאת דרכון לילד להורים גרושים?

הליך הוצאת דרכון לקטין מחייב היערכות מוקדמת והקפדה על פרטים מנהליים, אשר בלעדיהם עלולה הבקשה להידחות או להתעכב. ראשית, יש לקבוע תור מראש למשרד הפנים באמצעות אתר האינטרנט או מוקד השירות, שכן קבלת קהל בעניינים אלו מתבצעת כיום רק באמצעות זימון תור מקדים. יש לוודא כי התור נקבע לקטין עצמו, ולא בטעות על שם אחד ההורים בלבד.

כאשר מדובר ביותר מילד אחד, חובה להזמין תור נפרד עבור כל קטין, גם אם הם אחים באותו תא משפחתי. משרד הפנים אינו מאפשר טיפול מקובץ במספר ילדים במסגרת תור אחד, וזאת מטעמי סדר ויעילות תפעולית. אי הקפדה על פרט זה עלולה להביא לבזבוז זמן יקר ולהצריך זימון תורים נוספים, עניין העשוי לעכב יציאה מתוכננת לחו”ל.

נוסף על כך, יש לזכור כי הדרכונים כיום מונפקים אך ורק במתכונת ביומטרית. המשמעות היא כי הילד עצמו חייב להיות נוכח במעמד ההנפקה לצורך צילום תמונתו ואימות זהותו. משרד הפנים אינו מקבל תמונות פספורט מצולמות מראש, אלא מבצע את הצילום במערכת ייעודית במקום, כחלק מההליך הביומטרי התקני.

מלבד התצהיר החתום של ההורה השני, יש להביא גם את תעודת הזהות של ההורה המגיש, כולל הספח שבו רשום הילד, ובמקרה של קטין מעל גיל 16 – גם את תעודת הזהות של הילד עצמו. אי המצאת מסמך אחד מן הנ”ל עלולה להביא לדחיית הבקשה ולחייב קביעת תור חדש.

תוך כמה זמן מונפק הדרכון לקטין?

באופן רגיל, הנפקת דרכון לקטין אורכת עד שני ימי עסקים מיום קליטת הבקשה במערכת משרד הפנים. הדרכון מודפס ומועבר ישירות לשירות הדואר לשם מסירה לכתובת שנמסרה בעת הבקשה, כך שההורה והילד אינם נדרשים לשוב לסניף משרד הפנים לצורך קבלת המסמך.

עם זאת, יש לזכור כי זמני המסירה תלויים גם בפעילות הדואר המקומית, ולעיתים חלים עיכובים שאינם בשליטת משרד הפנים. לכן מומלץ להיערך להוצאת הדרכון מספר שבועות לפני מועד הנסיעה המתוכנן, במיוחד בעונות שיא כגון חופשת הקיץ או חגים, שבהן הביקוש לדרכונים גבוה במיוחד.

במקרה שהדרכון אינו נאסף מהדואר בפרק הזמן הקצוב (לרוב 14 ימים), הוא מוחזר אוטומטית לסניף משרד הפנים שבו בוצעה הבקשה. במקרה כזה, יש ליצור קשר עם המשרד ולתאם מועד לאיסוף עצמי, דבר הכרוך בהמתנה נוספת ועלול לסרבל את התהליך, במיוחד אם הנסיעה קרובה.

לכן, הקפדה על מעקב אחר משלוח הדרכון ואיסופו בזמן יכולה לחסוך עוגמת נפש מיותרת. משרד הפנים מאפשר לבדוק את סטטוס המשלוח באתר השירות הממשלתי, וכך ניתן לדעת בכל רגע היכן מצוי הדרכון ומה מועד המסירה המשוער.

כיצד ניתן לבדוק מה סטטוס הטיפול בבקשת הדרכון לילד?

משרד הפנים מפעיל מערכת מקוונת מתקדמת המאפשרת להורים לעקוב אחר מצב הטיפול בבקשת הדרכון של ילדם בצורה נוחה ומהירה. השירות מוצע בחינם ונגיש לכל דורש באמצעות הזנת מספר הבקשה שהתקבל בעת מילוי הטפסים.

במערכת זו ניתן לבדוק האם הבקשה כבר נקלטה, האם נמצאת בבדיקת מסמכים, האם הדרכון הופק ונשלח, או האם התעוררו בעיות המחייבות טיפול נוסף. המערכת מתעדכנת אחת ליום, והיא מהווה כלי יעיל למעקב, מבלי להידרש לשיחות טלפון למוקדי השירות העמוסים.

השימוש בשירות זה חשוב במיוחד במקרים דחופים, כגון כאשר קיים מועד טיסה קרוב ואין זמן להפתעות. במקרה של תקלה או עיכוב, זיהוי מוקדם של הבעיה יאפשר להורה לפנות במהירות לסניף המטפל ולנסות להסדיר את הנושא לפני מועד הנסיעה.

מעקב רציף אחר סטטוס הבקשה מעניק להורה תחושת שליטה וביטחון בתהליך, מצמצם את האפשרות לטעויות אנוש, ומבטיח כי ילדיו לא ימצאו את עצמם במצב של אי-ודאות או אובדן אפשרות לצאת לחו”ל במועד המתוכנן.

מהו תוקפו של דרכון לקטין ומה יש לדעת על חידושו?

דרכון המונפק לילד שטרם מלאו לו 18 שנים תקף לתקופה של חמש שנים בלבד. עם סיום תקופה זו, לא ניתן להאריך את תוקפו באמצעות חידוש רגיל, אלא יש להגיש בקשה להנפקת דרכון חדש לכל דבר ועניין, בהתאם לנהלים ולהמצאת כלל המסמכים מחדש.

משמעות הדבר היא שההורים יידרשו שוב להציג את הסכמת שניהם לצורך הנפקת הדרכון החדש, אלא אם מתקיימים אחד החריגים הקבועים בדין כפי שהוסבר לעיל. לכן, יש להיערך מבעוד מועד, במיוחד כאשר ידועה כוונה לצאת לחו”ל בסמוך לסיום תוקפו של הדרכון.

חוסר תשומת לב לעובדה זו עלול להוביל לאי-יכולת לנסוע במועד, ולפיכך מומלץ לרשום לעצמכם תזכורת לחידוש הדרכון כשלושה חודשים לפני תום התוקף. משרד הפנים אף שולח לעיתים מכתבי תזכורת, אך אין לסמוך על כך כתחליף לאחריות אישית של ההורים.

במציאות בה חיי משפחה, חינוך וחוויות מעבר לים הפכו לחלק בלתי נפרד מהתפתחותו של הילד, הקפדה על תקינות מסמכי הנסיעה שלו היא חובה מהותית, המעידה על תפקוד הורית תקין ואחראי, ואינה בגדר פרוצדורה פורמלית בלבד.

הוצאת דרכון לילד לאחר גירושין – דוגמאות אמיתיות

כאשר שני הורים מתגרשים, הילד נותר מחובר לשניהם באמצעות קשרים משפטיים, רגשיים וחוקתיים. אחד הביטויים המעשיים לכך הוא הצורך בקבלת הסכמת שני ההורים להוצאת דרכון עבור הילד הקטין. פעולה שנראתה בעבר פשוטה ושגרתית, הופכת עם הגירושין לעיתים לקרב של ממש, שבו כל צד רואה בעצמו אפוטרופוס בלעדי על טובת הילד. דווקא בעתות אלה, נבחנת בשלותם ההורית של הצדדים ועולה על נס חשיבותם של מנגנונים מוסדרים, המביאים בחשבון את טובת הקטין כעיקרון עליון.

מניסיונם של בתי המשפט לענייני משפחה עולה כי תיקים רבים עוסקים לא רק בשאלת עצם הנפקת הדרכון אלא גם בתנאים הנלווים לה: האם הילד יוכל לצאת עם ההורה לחו”ל? האם יש להציב ערבויות? האם יש לדרוש הסכמה מחודשת לכל נסיעה? כל אחת מן השאלות הללו עשויה להתגלגל לסכסוך משפטי ממושך, שבו הדרכון הופך לסמל למאבקי כוח ולאמוציות שלא שככו. בכך, הילד – שהוא הנפגע הישיר – מוצא עצמו כלוא בין עמדות מנוגדות שאינן מיטיבות עמו.

דוגמה לכך ניתן למצוא במקרה שבו אם ביקשה להוציא דרכון לבנה בן השבע לשם טיול משפחתי עם סבתו בחו”ל. האב, מתוך חשש בלתי מוצדק לחטיפה, סירב לתת את הסכמתו, והאם נאלצה לפנות לבית המשפט. השופטת בחנה את טענות הצדדים, התרשמה מהעדר בסיס אמיתי לחשש, והורתה להנפיק דרכון לקטין בכפוף לכך שהאם תפקיד התחייבות בכתב על החזרת הילד במועד. מקרה זה ממחיש את החשיבות שבשמירה על איזון נכון בין זכויות הורים לבין טובת הילד.

לצד ההליכים המשפטיים, חשוב שהורים יבינו כי גם כאשר קיימת תחושת כעס או חוסר אמון כלפי הצד השני, אין מקום לעשות שימוש בילד או בזכויותיו ככלי לנקמה. פעולה שכזו עלולה להיתפס על ידי בית המשפט כחוסר תום לב, ובמקרים קיצוניים אף להשפיע על החלטות עתידיות בנוגע למשמורת או הסדרי ראייה.

תסריטים נפוצים מבתי משפט: כיצד להתמודד עם סירוב הורה?

בתי המשפט לענייני משפחה מתמודדים תדיר עם תרחישים שבהם אחד ההורים מתנגד להנפקת דרכון, ולעיתים אף עושה זאת מסיבות פסולות. כך למשל, הורה המתנגד לא רק לנסיעה לחו”ל אלא לעצם נוכחות הילד בחיי ההורה האחר, מנצל את הליך הנפקת הדרכון ככלי נוסף למאבק.

במקרה נפוץ אחד, אב סירב לאפשר הנפקת דרכון לבתו בת העשר, בטענה כי “האם אינה אחראית דיה”. כאשר נדרשה הוכחה לחששותיו, לא הצליח להציג ראיות של ממש, ובית המשפט פסק לטובת מתן דרכון תוך הצבת ערבויות מתאימות. במקביל, הוזהר האב כי שימוש לרעה בזכויותיו ההוריות ייחשב במידת הצורך במסגרת קביעות עתידיות בענייני אפוטרופסות.

בתרחיש אחר, אם עתרה להוצאת דרכון לקטין במקביל לבקשת מעבר מגורים קבוע לחו”ל (Relocation). בית המשפט בחן בזהירות את האיזון בין זכות האם לחיים חדשים לבין זכות הילד ליחסי הורות עם אביו. בסופו של דבר, הדרכון הונפק אך תחת תנאים מחמירים, לרבות התחייבות להבטיח קשר שוטף בין הילד לאב גם מחוץ לישראל.

בכל מקרה שבו עולה התנגדות אמיתית או נטענת מצד אחד ההורים, בתי המשפט בוחנים לעומק את כנות החששות, את הקשר בין ההורה לילד, ואת התכלית של הנסיעה לחו”ל. ההכרעה אינה מתבצעת אוטומטית אלא נבחנת לפי מכלול נסיבות, תוך הדגשת טובת הקטין.

טיפים מעשיים: כיצד להיערך להוצאת הדרכון

ראשית, יש לוודא מבעוד מועד כי כל המסמכים הנדרשים להנפקת הדרכון מוכנים ומעודכנים: תעודת זהות עם ספח עדכני, תצהיר הסכמה חתום כדין, וכל מסמך נוסף המעיד על סמכותכם החוקית לפעול בשם הילד. איסוף מסודר מראש יחסוך זמן יקר וימנע עיכובים מיותרים במעמד הפגישה במשרד הפנים.

שנית, מומלץ מאוד להודיע להורה השני מראש על הכוונה להוציא דרכון לילד, בצירוף הסבר על מטרת הדרכון והשימוש הצפוי בו (למשל: טיול קצר, ביקור משפחתי, תוכנית לימודים). לעיתים גילוי כוונות שקוף וניהול שיח פתוח מונעים מראש מחלוקות ומפחיתים התנגדויות מיותרות.

שלישית, במקרה בו קיים חשש להתנגדות עקרונית מצד ההורה השני, יש להיערך עם ייעוץ משפטי מבעוד מועד, ולהכין תשתית ראייתית לכך שאין חשש אמיתי לנזק או חטיפה. פנייה מסודרת לבית המשפט במועד הנכון – ולא בדקה התשעים – יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת דרכון בזמן לבין ביטול נסיעה מתוכננת.

ורביעית, יש לזכור תמיד כי תכלית ההנפקה היא רווחתו של הילד ולא סילוק חשבונות בין הורים. על כן, גם אם ההורה השני מעורר תחושת תסכול, יש לנהוג באיפוק, להתמקד בטובת הילד, ולהימנע מלהיגרר למלחמות מיותרות שעלולות להטיל צל כבד על הילדות שלו.

שמירה על זכויות הילד גם בעת מחלוקות הוריות

הנפקת דרכון לילד להורים גרושים היא דוגמה מובהקת לכך שגם אחרי סיום מערכת היחסים האישית, נדרשת מההורים מידה גבוהה של אחריות, שיתוף פעולה ותבונה הורית. מדובר בפעולה שמטרתה אינה לשרת את ההורה, אלא בראש ובראשונה להבטיח את זכויותיו של הילד ולהעניק לו חופש תנועה ומימוש הזדמנויות אישיות.

במקרים בהם הסכמה אינה מושגת, קיימות דרכים משפטיות להתמודד, תוך שמירה על עקרונות יסוד של טובת הילד ומניעת סכסוך מיותר. עורך דין המומחה בדיני משפחה יידע ללוות את ההורה בבחירת האסטרטגיה הנכונה, ויוכל להכווין מתי להידבר ומתי לפנות לבית המשפט.

ראוי לזכור כי עימותים סביב הוצאת דרכון, גם אם מוצדקים מבחינת תחושות ההורים, עלולים להותיר משקעים קשים בנפשו של הילד. לכן, הגישה המומלצת היא תמיד חתירה להסכמות, שקיפות ושיקול דעת, גם כאשר הדבר דורש מההורה ויתור על משקעים אישיים לטובת עתיד ילדיו.

היכולת להתעלות מעל מאבקי העבר ולהתרכז בטובתו של הילד, היא המדד האמיתי לבגרות הורית וליכולת ניהול חיים לאחר גירושין. מדובר במשימה מאתגרת אך בעלת ערך רב, שיש בכוחה לעצב דור בריא יותר, מאוזן יותר ובעל תחושת ביטחון בעולם משתנה.

אחריות הורית בעולם משתנה

הוצאת דרכון לילד לאחר גירושין אינה עוד עניין טכני בלבד, אלא ביטוי לאחריות ההורית ולמחויבות לשים את טובת הילד מעל לכל. כאשר הורה פועל למימוש זכויות הילד בגישה עניינית, מתחשבת ושקופה, הוא מדגים לילדו כיצד מתמודדים עם קונפליקטים בצורה בריאה ובונה.

עולם גלובלי, המשתנה במהירות, מחייב את הילדים להיות בעלי דרכון תקף ומעודכן, המאפשר להם לצאת ללימודים, לפעילויות תרבותיות או לביקורים משפחתיים מעבר לים. הגבלתם שלא לצורך מהווה פגיעה בזכויות יסוד ועלולה להכתים את התנהלות ההורה בעיני המערכת המשפטית.

לכן, גם כאשר היחסים בין ההורים עכורים, יש לגלות אחריות, תבונה ומבט לטווח הארוך. ילד שהוריו פעלו יחד להסדרת זכויותיו, חרף המחלוקות, יזכור זאת כביטוי של אהבה ושל דאגה אמיתית לעתידו.

במקרה של קושי או מחלוקת, חשוב לזכור: ייעוץ משפטי נכון, תכנון מוקדם והצבת טובת הילד במרכז – הם המפתח להצלחת ההליך, לשקט הנפשי של הילד ולהצלחת המשפחה כולה.