אלימות כלכלית

אלימות כלכלית בין בני זוג, תופעה שהולכת ותופסת תאוצה בתודעה הציבורית בישראל, היא סוג חבוי ומסוכן של אלימות בתוך מערכת זוגית, אשר לא תמיד קל לזהותה ולא תמיד ניתן להבחין בה מבעד לחזות חיצונית של נורמליות. עם העלייה במודעות לנושא אלימות במשפחה, רבים מבינים שהאלימות אינה מוגבלת רק לאלימות פיזית, אלא כוללת גם אלימות נפשית, רגשית ואף כלכלית – כזו שמותירה את הקורבן במצוקה עמוקה, מוגבל בגישה למשאבים כספיים ומנוהל באופן כוחני על ידי הצד הפוגע.

בעוד האלימות הפיזית ברורה לעין ונראית לעיתים מיידית, האלימות הכלכלית מתגלה לרוב רק בשלבים מתקדמים, כאשר הצד הנפגע כבר מצוי בעמדה של תלות כלכלית מוחלטת בצד הפוגע. למעשה, הנתונים שמספקת עמותת “רוח נשית” מראים תמונה מדאיגה במיוחד: מעל 200 אלף נשים בישראל דיווחו על אלימות כלכלית, ומומחים מעריכים שהמספרים בפועל עשויים להיות כפולים.

אלימות כלכלית נחשבת לעיתים כנגזרת של פערים מגדריים מבניים: במקרים רבים, מדובר במשפחות שבהן הגבר הוא המפרנס העיקרי, או אף היחיד, ואילו האישה תלויה בו באופן מוחלט לצרכי מחייתה. פערים אלו, המובילים פעמים רבות לתלות כלכלית, מאפשרים יצירת יחסי כוח שאינם שוויוניים, שבהם הגבר מפעיל שליטה כלכלית ומנצל את חולשתה של האישה.

אך חשוב להבין שאלימות כלכלית איננה שמורה רק לזוגות ממשפחות מעוטות יכולת. במקרים רבים, היא מתגלה דווקא במשפחות ממעמד גבוה, שבהן לבני הזוג יש לכאורה אמצעים כלכליים מרובים. כך, לדוגמה, בקרב בני זוג מתגרשים מהמעמד העליון, האלימות הכלכלית לעיתים קרובות מקבלת אופי מניפולטיבי במיוחד: בן הזוג המפרנס משתמש במצבו הכלכלי כדי להשיג יתרון במהלך תהליך הגירושין, להחליש את האישה וליצור תחושת חוסר אונים.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי “מרכז רקמן” באוניברסיטת בר אילן, מעלה כי שליש מהנשים בישראל סובלות מחוסר שליטה כלכלית בניהול חייהן הזוגיים. במקרים רבים, מדובר ב”ניהול כלכלי מוחלט” של המשפחה על ידי הגבר, מה שמציב את האישה בעמדה פגיעה ומוחלשת מלכתחילה, ומאפשר צמיחה של אלימות כלכלית.

זיהוי אלימות כלכלית

אחד הקשיים המרכזיים בהתמודדות עם אלימות כלכלית הוא הזיהוי שלה. נשים רבות שמצויות במצב זה אינן מודעות לכך שמדובר באלימות. ההתנהלות הפיננסית נראית להן כ”נורמטיבית” בתוך מסגרת חייהן הזוגיים, ולעיתים קרובות הן חושבות שמדובר פשוט בחוסר אחריות כלכלית מצידן. אך למעשה, מדובר באלימות.

בין הסימנים שיכולים להעיד על קיומה של אלימות כלכלית ניתן למנות את הבאים: בן הזוג חוסם את גישתה של האישה לחשבון הבנק, האישה איננה יודעת על ההכנסות וההוצאות המשפחתיות, כל הנכסים המשפחתיים רשומים על שם הבעל בלבד, והאישה נמנעת מללמוד או לעבוד, בין אם כתוצאה מלחצים ישירים או עקיפים המופעלים עליה על ידי בעלה. אלימות כלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בדרכים מרומזות יותר: גבר שמתנהג בחסכנות מוגזמת ומונע מהאישה גישה למוצרים בסיסיים, או אחד שדורש לדווח לו על כל הוצאה קטנה ומפעיל איומים כלכליים כדי לשלוט באישה.

כיצד ניתן לפעול כדי למגר את התופעה?

מיגור התופעה מתחיל בזיהוי מוקדם של הסימנים ובהבנה שהמצב אינו נורמלי. נשים שנמצאות במערכת יחסים שמאופיינת באלימות כלכלית חייבות להבין שאין כל סיבה להמשיך לסבול ולשתוק. במקרים בהם הזוגיות הופכת לתלות כלכלית קשה, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מגורם מקצועי, לרבות עורך דין לענייני גירושין או מרכזי סיוע כמו עמותת רוח נשית.

עם זאת, אחד הצעדים החשובים ביותר למניעת אלימות כלכלית הוא יצירת עצמאות כלכלית מוקדמת ככל הניתן. ההמלצה היא לרשום את הנכסים במשותף כבר מראשית הדרך, לדרוש גישה מלאה לחשבונות בנק ולנהל מעקב ברור אחר ההוצאות וההכנסות של שני בני הזוג. מחקרים מראים שניהול כלכלי שוויוני בין בני זוג מפחית באופן דרמטי את הסיכוי לצמיחת יחסי כוח לא בריאים.

הגנות משפטיות

המערכת המשפטית הישראלית הכירה בשנים האחרונות בחומרת התופעה של אלימות כלכלית, והתקדמה במתן הגנות לנשים הסובלות ממנה. בתי המשפט לענייני משפחה דנים במקרים רבים של אלימות כלכלית, ורואים את טובת הילדים והאישה בראש מעייניהם.

במקרה של גירושין, חוק המזונות ודיני חלוקת הרכוש מהווים כלים משפטיים משמעותיים המגנים על הצד החלש. גברים המאיימים להפעיל מניפולציות כלכליות כדי לפגוע בנשים בהליך הגירושין, מוצאים עצמם לא פעם בפני שופטים שנוקטים ביד קשה נגד התנהגות כזו.

המערכת המשפטית בישראל מתייחסת לאלימות כלכלית כאל סוג של כפייה בתוך הזוגיות, ולעיתים קרובות רואה בכך עבירה שמצדיקה התערבות ממשלתית. בשנת 2020, אושר בכנסת תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, המכיר באלימות כלכלית כסוג של אלימות אשר ניתן להוציא כנגדה צו הרחקה, כמו גם סעד משפטי נוסף, אשר נועד להגן על הקורבן מפני המשך השליטה הכלכלית של בן הזוג הפוגע. מדובר בצעד משמעותי שנועד להגביר את המודעות ולתת כלים נוספים להתמודדות עם המצב.

מבחינת ההגנות המשפטיות, המערכת מציעה מספר פתרונות שיכולים לסייע לנשים אשר סובלות מאלימות כלכלית. ראשית, ביכולתה של האישה לבקש מהבית המשפט להוציא צווי מניעה המגנים עליה מפני התנהלות כלכלית חד-צדדית של בן הזוג. צווים אלו יכולים לכלול הקפאת חשבונות בנק, איסור על מכירת נכסים משותפים, ואף סנקציות כלפי בן הזוג הפוגע. בנוסף, קיימת אפשרות להגיש תביעות למזונות זמניים אשר יכולים להבטיח שהאישה והילדים לא יימצאו במצב של מצוקה כלכלית עד להסדרת הגירושין.

כמו כן, ישנם אמצעים נוספים להבטחת זכויותיה הכלכליות של האישה במקרה של גירושין. חוק יחסי ממון בין בני זוג משנת 1973 מבטיח שכל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין יחולקו באופן שווה, ובמקרים מסוימים ייתכן אף שיחולק רכוש שצבר בן הזוג הפוגע לבדו. חלוקת רכוש זו מהווה כלי חשוב במקרים של אלימות כלכלית, שכן היא מאפשרת לאישה לקבל חלק משמעותי ממשאבי המשפחה שנצברו במהלך השנים, גם אם אלו היו מנוהלים על ידי הבעל בלבד.

אלימות כלכלית בהקשר של דיני משפחה

בישראל, דיני המשפחה מושפעים מהפסיקות השונות של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, והם עוסקים בסוגיות כמו חלוקת רכוש, משמורת ומזונות. כאשר מדובר באלימות כלכלית, המערכת המשפטית מתמודדת עם מקרים מורכבים שבהם לא תמיד ניתן להוכיח בקלות את ההתנהלות הפוגענית. בית המשפט לענייני משפחה, בשונה מבית הדין הרבני, נוטה לרוב לתמוך בצד המוחלש יותר, מה שהופך אותו לכתובת מרכזית לנשים הסובלות מאלימות כלכלית.

דוגמא מובהקת לכך היא הפסיקה בעניין חלוקת רכוש במקרים של אלימות כלכלית. בעוד שבית הדין הרבני עשוי להתחשב בנוהג הדתי לפיו “אשת חיל עטרת בעלה”, המעניק חשיבות מרכזית למעמדו הכלכלי של הגבר, בית המשפט לענייני משפחה מבסס את פסיקותיו בעיקר על עקרונות של צדק חלוקתי, אשר נועדו להבטיח שוויון בין בני הזוג. גישה זו מאפשרת לחלוק את המשאבים המשותפים בצורה שוויונית יותר, ומונעת מהגבר לנצל את יתרונו הכלכלי כדי לפגוע בזכויות האישה.

השפעת האלימות הכלכלית על גירושין

לא פעם, האלימות הכלכלית הופכת לחלק בלתי נפרד מתהליך הגירושין עצמו. כאשר מדובר בגבר השולט באמצעים הכלכליים, הוא עלול לנסות להמשיך להפעיל מניפולציות גם במהלך הגירושין במטרה להשיג יתרון במאבקים המשפטיים. מחקרים מצביעים על כך שבמקרים רבים, אלימות כלכלית מתגלה דווקא בשלבי הגירושין, כאשר מתגלה שהאישה לא הייתה מודעת למשאבים הכלכליים המשפחתיים, או כאשר הגבר מתחיל להסתיר כספים ונכסים.

מבחינה מחקרית, עולה תמונה ברורה: אלימות כלכלית במהלך גירושין היא אחת התופעות הקשות ביותר להתמודדות עבור נשים, בעיקר משום שהיא דורשת התמודדות עם עולם משפטי וכלכלי שבו נשים רבות אינן מיומנות. עבור נשים שנשענו במשך שנים על הבעל כמפרנס, הגירושין חושפים את הפערים הכלכליים ואת החולשה שמגיעה עם התלות הזו. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא שנשים שסבלו מאלימות כלכלית במהלך הנישואין נדרשות לשיקום כלכלי ממושך לאחר הגירושין, אשר כולל קורסים להתנהלות פיננסית וניהול תקציב.

תמיכה ושיקום לנפגעות אלימות כלכלית

על מנת להתמודד עם התוצאות הקשות של אלימות כלכלית, המדינה והעמותות השונות מציעות לנשים מסלולי תמיכה ושיקום כלכליים. אחת התוכניות המרכזיות היא התוכנית לשיקום כלכלי לנשים נפגעות אלימות של משרד הרווחה, המעניקה לנשים סיוע פיננסי, ייעוץ משפטי וליווי אישי. מטרת התוכנית היא לעזור לנשים לפתח עצמאות כלכלית, להקים עסק עצמאי או להשתלב במעגל העבודה, וכן לנהל את ההכנסות שלהן בצורה חכמה.

בנוסף לכך, עמותות כמו “רוח נשית” פועלות להעלאת המודעות לאלימות כלכלית ולהעניק לנשים כלים לעצמאות כלכלית. העמותה מציעה לנשים שנפגעו מאלימות כלכלית סיוע משפטי במאבקים על זכויותיהן, וכן הכשרות מקצועיות שמסייעות להן להשתלב במעגל העבודה.

מסקנות המחקרים מראות כי אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להיאבק באלימות כלכלית היא חינוך והעצמת נשים לניהול עצמאי של כלכלת הבית. ככל שנשים מחזיקות ביותר ידע כלכלי וביותר שליטה על המשאבים המשפחתיים, כך קטן הסיכוי שהן ימצאו את עצמן במצב של תלות כלכלית מוחלטת בבן הזוג.

אלימות כלכלית מהווה אתגר חברתי חמור, ומניעת התופעה מתמקדת לא רק בהתמודדות עם מקרים ספציפיים אלא גם ביצירת שינוי מערכתי בחברה. חלק מהפתרונות המוצעים במחקרי מדיניות כוללים הכנסת לימודי כלכלה בסיסית לבתי הספר, כך שתלמידים ותלמידות ירכשו ידע פיננסי אשר יאפשר להם להתנהל בצורה עצמאית בכל הנוגע לניהול תקציב אישי ומשפחתי. התמקדות זו בחינוך ובמודעות יכולה למנוע מצבים של תלות כלכלית בהמשך החיים, ובכך לצמצם את שיעור האלימות הכלכלית במסגרת מערכות יחסים.

מנגנונים משפטיים ותקנות חדשות

התקנות החדשות בנושא אלימות כלכלית בישראל מהוות חידוש במערכת המשפט המקומית, שכן בעבר התמקדה המערכת בעיקר בהיבטים פיזיים ופסיכולוגיים של אלימות. ההכרה באלימות כלכלית מאפשרת למערכת המשפט להתערב בשלב מוקדם יותר ולמנוע נזקים משמעותיים הנגרמים לקורבנות לאורך זמן. מנגנון נוסף שהתפתח בשנים האחרונות הוא מנגנון הגישור. בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל קיימת היום חובה לגשת להליך גישור לפני שמתחילים בתהליך גירושין. במסגרת הליך זה, ניתן לבחון את סוגיות הכלכלה המשפחתית ולנסות להגיע להסכמות מוקדמות שימנעו המשך פגיעה.

במקרים של אלימות כלכלית, הגישור מאפשר לעיתים לקורבנות להבין את מצבם הפיננסי ולהציג את הקשיים שהן חוו במהלך הקשר הזוגי. מגשר מקצועי יכול להוות דמות מתווכת בין הצדדים ולסייע ביצירת תוכנית חלוקת משאבים שמגנה על הקורבן מפני המשך אלימות כלכלית. למרות שהליך הגישור אינו מתאים לכל מקרה, במקרים מסוימים הוא מהווה כלי אפקטיבי למניעת נזק נוסף לצד המוחלש.

השפעת החוק על חלוקת רכוש במקרי אלימות כלכלית

במקרה של גירושין הכוללים אלימות כלכלית, חלוקת הרכוש הופכת לנושא מורכב במיוחד. חוק יחסי ממון בין בני זוג בישראל קובע כי רכוש שנצבר במהלך הנישואין יחולק בצורה שווה בין בני הזוג, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם ממון. אולם, כאשר אחד מבני הזוג מפעיל אלימות כלכלית, עולה השאלה האם יש להתחשב במקרים אלו כאשר מחליטים כיצד לחלק את הרכוש. במקרים רבים, האישה לא הייתה שותפה להחלטות הכלכליות במהלך הנישואין, ולכן היא עלולה להפסיד חלק משמעותי מהרכוש המשותף.

בית המשפט לענייני משפחה נוטה להתחשב בעובדה זו כאשר הוא מחליט על חלוקת הרכוש במקרים של אלימות כלכלית, ולעיתים הוא אף פוסק לטובת האישה זכויות יתר על הרכוש המשותף כדי לפצות אותה על השנים שבהן סבלה מניצול כלכלי. עם זאת, אין מדובר בתוצאה מובטחת, ותלוי רבות בהוכחות שהאישה תצליח להציג בבית המשפט.

בישראל קיימת גם נטייה גוברת ליישם עקרונות של צדק חלוקתי, אשר באים לידי ביטוי במיוחד במקרים של אלימות כלכלית. עקרונות אלו מתמקדים בשאלה האם חלוקת הרכוש צריכה להתבסס על מה שצברו בני הזוג בפועל או על מה שראוי שהם יקבלו בהתאם להתנהלותם הכלכלית במהלך הנישואין. עקרונות אלו מעניקים גישה שוויונית יותר, בעיקר כאשר אחד מבני הזוג שלט בכלכלה המשפחתית באופן חד צדדי.

פסיקות מפתח בנוגע לאלימות כלכלית

הפסיקה בישראל נעה באופן מתמשך לקראת הכרה רחבה יותר בנזקי האלימות הכלכלית. בפסקי דין שונים, בתי המשפט לענייני משפחה מצאו כי התנהגות של שליטה כלכלית מצד אחד מבני הזוג מהווה עילה להענקת סעדים משפטיים לצד השני. לדוגמה, בפסיקות מסוימות נקבע כי גבר שמנע מאשתו גישה לכספי המשפחה לאורך השנים יחויב לפצותה באמצעות זכויות יתר בחלוקת הרכוש המשותף.

אחת הפסיקות הבולטות בנושא זה ניתנה בשנת 2018, כאשר בית המשפט קבע כי אישה שהייתה קורבן לאלימות כלכלית מצד בעלה זכאית לפיצוי על כך במסגרת חלוקת הרכוש. השופט התייחס לכך שהאישה לא הייתה מודעת להתנהלות הפיננסית של המשפחה ונמנעה ממנה גישה חופשית לחשבונות הבנק ולנכסים. כתוצאה מכך, בית המשפט פסק לאישה סכום פיצוי נוסף מעבר לחלוקת הרכוש הרגילה, וזאת כדי לתקן את העוול שנגרם לה במהלך השנים.

ההשפעה על ילדים

מחקרים מצביעים על כך שאלימות כלכלית במשפחה משפיעה גם על הילדים, לעיתים בצורה עמוקה יותר ממה שנראה במבט ראשון. כאשר אחד ההורים שולט בכלכלה המשפחתית ומונע מההורה השני גישה למשאבים, הילדים עלולים לחוות חוסר ביטחון כלכלי ומתח מתמשך. במקרים רבים, הורים משתמשים בילדים ככלי מיקוח במהלך הגירושין, ולעיתים אלימות כלכלית מהווה חלק מהמאבק על משמורת הילדים.

ילדים שנחשפים לאלימות כלכלית במשפחה עלולים לפתח בעיות רגשיות והתנהגותיות, והם נוטים להיות רגישים יותר למצבים של חוסר ביטחון כלכלי גם בבגרותם.

במחקרים רבים נמצא כי החשיפה של ילדים לאלימות כלכלית במסגרת המשפחתית גורמת להשפעות רגשיות שליליות לטווח הארוך. כאשר אחד מההורים מונע משאבים כלכליים מההורה השני, הילדים עלולים לחוות מצבי חרדה, חוסר אונים וחוסר יציבות. מעבר לכך, האווירה הכללית במשפחה שמאופיינת במתח כלכלי ואי ודאות יכולה לפגוע בתחושת הביטחון של הילדים, ולעיתים אף להביא לבעיות בתפקוד היומיומי.

הפגיעה בהתפתחות הילדים

ילדים אשר חיים במשפחות שבהן יש אלימות כלכלית עלולים לחוות קשיים בהתפתחות האישית והלימודית שלהם. במחקרים שבחנו את הקשר בין מצב כלכלי במשפחה להתפתחות הילד נמצא כי ילדים שחיים בתנאים של אי ודאות כלכלית עלולים לסבול מביטחון עצמי ירוד, בעיות קשב וריכוז, קשיים חברתיים והתנהגותיים, ואף להגיע להישגים נמוכים בבית הספר.

השלכות אלו עלולות להחריף כאשר האלימות הכלכלית הופכת לחלק משגרת החיים במשפחה, במיוחד כאשר הילדים נחשפים להורים אשר מנהלים מאבקים על משאבים פיננסיים. מחקרים מצביעים על כך שילדים אשר חשופים לאלימות מסוג זה נוטים להפגין דפוסי התנהגות של תלות או שליטה בבגרותם, ומתקשים לבנות מערכות יחסים יציבות ובריאות.

האלימות הכלכלית כחלק מהליך הגירושין

במקרים רבים, האלימות הכלכלית אינה פוסקת גם לאחר תהליך הגירושין. למעשה, ישנם מקרים שבהם אחד ההורים ממשיך להשתמש בכוח הכלכלי שלו על מנת לפגוע בהורה השני לאחר הגירושין, בעיקר באמצעות מניפולציות על תשלומי מזונות, חובות שנצברו בזמן הנישואין, או סירוב לשתף פעולה בחלוקת הרכוש. במקרים אלו, הילדים הם אלו שנפגעים בצורה הישירה ביותר, שכן אי עמידה בתשלומי מזונות או חובות שנצברו גורמים לחוסר יציבות כלכלית שמקשה על גידול הילדים באופן תקין.

בתי המשפט בישראל מתמודדים עם תופעה זו ומנסים למצוא פתרונות משפטיים למניעת המשך הפגיעה הכלכלית בהורה ובילדים. לעיתים קרובות, בית המשפט מחייב את ההורה שמפעיל אלימות כלכלית לשלם פיצויים או לעמוד בחובת תשלום מזונות, על מנת להבטיח שההורה השני יוכל לספק את צרכי הילדים. למרות זאת, אכיפת פסקי דין מסוג זה היא משימה לא פשוטה, במיוחד במקרים שבהם יש קושי לגבות כספים או כאשר הצד הפוגע מוצא דרכים להימנע מתשלומים.

פתרונות להתמודדות עם אלימות כלכלית במסגרת הליכי גירושין

על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם אלימות כלכלית במסגרת הליכי גירושין, יש צורך בשילוב של פתרונות משפטיים וחברתיים כאחד. מחקרים מצביעים על הצורך במערכות תמיכה לקורבנות אלימות כלכלית, כגון סיוע משפטי, ייעוץ כלכלי והכוונה מקצועית שתעזור לקורבנות להשתקם מבחינה כלכלית לאחר הגירושין. בישראל קיימות עמותות רבות אשר מציעות סיוע כזה, בין אם באמצעות הכשרה מקצועית ובין אם באמצעות ליווי משפטי חינמי.

בנוסף, אחד הפתרונות המוצעים כיום הוא חיזוק החוק בנוגע לאכיפת תשלומי מזונות. במקרים רבים, ילדים נפגעים מהסכסוך הכלכלי בין הוריהם לאחר הגירושין, במיוחד כאשר אחד ההורים מסרב לשלם מזונות. בתי המשפט מתמודדים עם בעיות אלו באמצעות הטלת עיקולים או קנסות על ההורה המסרב, אולם לעיתים יש קושי מעשי לאכוף את התשלומים. פתרון נוסף שנבחן במסגרות מחקריות הוא הקמת קרנות סיוע לילדים שנפגעו מאלימות כלכלית מצד הוריהם, כך שהמדינה תוכל לספק להם תמיכה כספית גם במקרים שבהם ההורים מסרבים לשתף פעולה.

הסיוע המשפטי והתמיכה החברתית

מערכת המשפט הישראלית הכירה בכך שהאלימות הכלכלית היא חלק בלתי נפרד מהאלימות במשפחה. כחלק מהמענה למקרים אלו, מוקדש חלק משמעותי ממערכת המשפט לענייני משפחה לסיוע לנשים וגברים שחוו אלימות כלכלית במערכות היחסים שלהם. אחד השירותים החשובים ביותר בתחום זה הוא הסיוע המשפטי המוענק לנשים וגברים במצב כלכלי קשה, אשר מספק להם ליווי בתהליכי הגירושין והגנה משפטית מול הצד המתעלל.

מעבר לסיוע המשפטי, קיימות היום בישראל עמותות רבות שמציעות תמיכה לקורבנות אלימות כלכלית. עמותות אלו מספקות הכוונה כלכלית, ייעוץ פיננסי וליווי פסיכולוגי, כל זאת במטרה לסייע לקורבנות לצאת מהמצוקה הכלכלית שבה הם נמצאים ולבנות את חייהם מחדש. הסיוע שמוענק לקורבנות אינו מתמקד רק באספקט המשפטי, אלא גם במתן כלים פרקטיים להתנהלות כלכלית נכונה, תכנון תקציב אישי והשתלבות במעגל העבודה.

בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית לתופעת האלימות הכלכלית, בעיקר בזכות מאמצי הסברה וחקיקה מוגברת בנושא. התקשורת בישראל עוסקת רבות במקרים של נשים וגברים שסבלו מאלימות כלכלית, והנושא זוכה לדיונים בפרלמנט ולתשומת לב מצד גורמי הממשל והציבור הרחב.