בישראל, המונח “גירושים אזרחיים” מתייחס להתרת נישואים של בני זוג שהתחתנו באמצעות הליך אזרחי, קרי מחוץ לרבנות, כלומר “גירושים אזרחיים” יסיימו ויבטלו את הנישואים של מי שהתחתן ב”נישואים אזרחיים”. במובנים רבים, נישואים אזרחיים הם נישואים שנעשו במדינה זרה או במסגרת טקס שאינו מוכר דתית בישראל. כל זוג שהתחתן בהליך אזרחי מחוץ לישראל, יכול להיתקל בצורך להתרת הנישואים במקרה של פרידה.
נישואים אזרחיים בישראל
נישואים אזרחיים בישראל מתבצעים מחוץ למסגרת הרבנות. זהו הליך המתנהל במדינות אחרות, שכן בישראל הסמכות לנישואים ניתנת לרבנות בלבד. בני זוג הנתקלים במניעות דתיות – כגון כהן וגרושה, בני זוג שאחד מהם יהודי והשני לא, בני זוג בני אותו מין, וכדומה – יכולים לבחור להינשא במדינה שבה נישואים אזרחיים מוכרים. בישראל, המדינה מכירה בנישואים אזרחיים שביצעו בני זוג במדינות זרות, כמו קפריסין וצ’כיה, ומאפשרת להם להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין הישראלי תוך הצגת תעודת נישואין שניתנה בחו”ל.
כיצד מתבצע גירושים אזרחיים בישראל
למרות שנישואים אזרחיים אינם מוכרים בישראל, בני זוג שהתחתנו בהליך אזרחי בחו”ל נדרשים לעבור את הליך הגירושים במסגרת הרבנות כדי להבטיח את סיום הנישואים לפי ההלכה היהודית. הרבנות רואה בנישואים אזרחיים כספק נישואים, ולפיכך יש להוציא “גט לחומרא” כדי לוודא שהנישואים אכן הסתיימו לפי ההלכה. הליך זה כולל את הצגת הגט לצורך רישום הסיום במרשם האוכלוסין.
גירושים אזרחיים בחו”ל
בני זוג שנישאו במדינה שבה נישואים אזרחיים מוכרים יכולים להיערך גירושים אזרחיים באותה מדינה, בתנאי שהחוק המקומי מתיר זאת. לאחר סיום ההליך במדינה הזרה, על בני הזוג להגיש את תעודת הגירושין למשרד הפנים בישראל לצורך עדכון במרשם האוכלוסין של משרד הפנים.
גירושים אזרחיים בישראל עבור בני זוג לא יהודיים
בני זוג לא יהודיים (מוסלמים, נוצרים, דרוזים) שנישאו בנישואים אזרחיים בחו”ל יכולים לערוך גירושים לפי החוק הדתי של עדתם בישראל, או לחלופין להתגרש בחו”ל אם המדינה שבה נישאו מאפשרת זאת. אם בני הזוג שייכים לעדה דתית לא מוכרת בישראל, הם יוכלו להתגרש במסגרת הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.
גירושים אזרחיים לקטגוריות שונות
- בני זוג חסרי דת: בני זוג חסרי דת שנישאו בחו”ל יכולים להתגרש באמצעות הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.
- בני זוג בני אותו מין: בני זוג בני אותו מין שנישאו בנישואים אזרחיים יכולים גם הם להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.
- ברית הזוגיות: בני זוג שקיבלו את הברית הזוגית, גם אם מדובר בזוגות בני אותו מין או בני זוג שייכים לעדה דתית שאינה מוכרת בישראל, יכולים להתגרש על ידי הגשת בקשה לרשם הזוגיות למחיקת הרישום. במקרה של חוסר הסכמה או סיבות אחרות, תהליך הגירושים יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
הליך גירושין ברבנות לאחר נישואים אזרחיים
בדרך כלל, הליך הגירושים ברבנות לאחר נישואים אזרחיים הוא מהיר ופשוט יותר מאשר הליך גירושים שנעשה במסגרת הרבנות עבור נישואים דתיים. אין צורך להוכיח עילת גירושין מסוימת, וקבלת פסק דין לגירושין מתבצע במהירות. במקרים שבהם אחד מבני הזוג מסרב לתת גט, הרבנות יכולה לבחור בהליך התרת נישואין שמבצע את ביטול הנישואין מלכתחילה.
בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל נדרשים לעיתים להוציא גט דרך הרבנות בישראל כדי להבטיח את התרת הנישואים לפי ההלכה היהודית. אפשרות נוספת היא לנהל את ההליך במדינה שבה התבצעו הנישואים. בני זוג לא יהודיים או חסרי דת יכולים להתגרש לפי החוק המקומי במדינה שבה נישאו או במסגרת הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.
גירושים אזרחיים: המציאות המשפטית והחברתית בישראל
גירושים אזרחיים הם סוגיה טעונה ומורכבת בנוף המשפטי והחברתי הישראלי. בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי, הליך הגירושים הוא עניין אזרחי גרידא, בישראל המצב שונה לחלוטין. הדין האישי, המבוסס על ההלכה היהודית, שולט בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל.
מציאות זו יוצרת מצבים מורכבים, במיוחד כאשר מדובר בזוגות מעורבים, בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו”ל, או במקרים של סרבנות גט.
המסגרת המשפטית
כדי להבין את מורכבות סוגיית הגירושים האזרחיים בישראל, עלינו לבחון תחילה את המסגרת המשפטית הקיימת.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, קובע כי:
“ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים”
משמעות הדבר היא שכל ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל נתונים לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים, הפועלים על פי ההלכה היהודית.
מצב זה יוצר מספר בעיות מרכזיות:
- היעדר אפשרות לנישואין אזרחיים בישראל: זוגות שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא על פי ההלכה היהודית, נאלצים לצאת מהארץ כדי להינשא בנישואין אזרחיים.
- קושי בהתרת נישואין אזרחיים: זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל ומבקשים להתגרש בישראל, נתקלים בקשיים משפטיים.
- בעיית סרבנות גט: מכיוון שגט יהודי דורש הסכמה הדדית, במקרים של סרבנות גט נוצר מצב בו אחד מבני הזוג נותר “כבול” לנישואין בניגוד לרצונו.
- פגיעה בשוויון: המצב הקיים מפלה לרעה זוגות שאינם יהודים או זוגות מעורבים, שאינם יכולים להינשא בישראל.
התפתחות היסטורית
כדי להבין את המצב הנוכחי, חשוב לבחון את ההתפתחות ההיסטורית של מערכת הנישואין והגירושין בישראל. בתקופת המנדט הבריטי, הוחל בארץ ישראל “שיטת המילט” העות’מאנית, לפיה ענייני המעמד האישי של כל עדה דתית נתונים לסמכות בתי הדין הדתיים שלה. עם הקמת מדינת ישראל, הוחלט לשמר מצב זה, בין היתר כפשרה פוליטית בין הכוחות החילוניים והדתיים במדינה הצעירה.
בשנת 1953 נחקק חוק שיפוט בתי דין רבניים, אשר עיגן את סמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל.
חוק זה, שנותר בתוקפו עד היום, מהווה את אבן היסוד של המצב המשפטי הקיים.
במהלך השנים, ניסו בתי המשפט האזרחיים למצוא פתרונות יצירתיים למצבים שנוצרו כתוצאה ממצב זה. כך, למשל, פותחה דוקטרינת “הידועים בציבור”, המעניקה זכויות מסוימות לזוגות החיים יחד ללא נישואין רשמיים.
אתגרים ודילמות
המצב המשפטי הקיים מעלה מספר אתגרים ודילמות משמעותיים:
- פגיעה בחופש הדת והמצפון: היעדר אפשרות לנישואין וגירושין אזרחיים פוגע בזכותם של אזרחים לחיות את חייהם על פי אמונתם ומצפונם.
- בעיית “מסורבות הגט”: נשים (ולעתים גם גברים) שבן זוגן מסרב לתת להן גט, נותרות “עגונות” ואינן יכולות להינשא מחדש.
- אי-שוויון בפני החוק: המצב הקיים יוצר אפליה בין קבוצות שונות באוכלוסייה, בניגוד לעקרון השוויון בפני החוק.
- קושי בהכרה בנישואין אזרחיים מחו”ל: זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל נתקלים לעתים בקשיים בהכרה במעמדם בישראל.
- פגיעה בזכויות להט”ב: היעדר אפשרות לנישואין אזרחיים פוגע במיוחד בזכויותיהם של זוגות להט”ב.
פתרונות קיימים ומוצעים
לאור האתגרים הרבים, נעשו ניסיונות שונים למצוא פתרונות, הן במישור המשפטי והן במישור החקיקתי:
- הכרה ב”ידועים בציבור”: בתי המשפט פיתחו דוקטרינה המעניקה זכויות מסוימות לזוגות החיים יחד ללא נישואין רשמיים.
- “ברית הזוגיות”: הצעת חוק שנועדה לאפשר לזוגות שאינם יכולים להינשא על פי הדין הדתי לזכות בהכרה משפטית כזוג.
- נישואין אזרחיים בחו”ל: רבים בוחרים להינשא בנישואין אזרחיים בחו”ל ולרשום את נישואיהם במשרד הפנים בישראל.
- הצעות חוק לנישואין אזרחיים: הוגשו מספר הצעות חוק לאפשר נישואין אזרחיים בישראל, אך עד כה לא התקבלו.
- פסיקות בג”ץ: בית המשפט העליון נדרש לא אחת לסוגיות הקשורות בנישואין וגירושין אזרחיים, ובמקרים מסוימים הרחיב את ההכרה בזכויות של זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים.
השלכות חברתיות
המצב המשפטי הקיים משפיע באופן משמעותי על החברה הישראלית:
- פגיעה בלכידות החברתית: היעדר אפשרות לנישואין אזרחיים מעמיק את השסעים בין קבוצות שונות בחברה.
- הגירה שלילית: ישראלים רבים בוחרים לעזוב את הארץ, בין היתר בשל הקושי להינשא או להתגרש כרצונם.
- פגיעה במעמד האישה: מצב של סרבנות גט פוגע במיוחד בנשים, המוצאות עצמן לעתים “כבולות” לנישואין בניגוד לרצונן.
- יצירת “מעמדות” בחברה: נוצר מצב בו יש הבדלים משמעותיים בין זכויותיהם של זוגות נשואים, ידועים בציבור, וזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל.
מבט השוואתי
כדי להבין טוב יותר את המצב בישראל, כדאי לבחון כיצד מתמודדות מדינות אחרות עם סוגיית הנישואין והגירושין האזרחיים:
- ארצות הברית: קיימת הפרדה מוחלטת בין דת למדינה בענייני נישואין וגירושין. כל אזרח יכול להינשא ולהתגרש באופן אזרחי, ללא קשר לדתו.
- צרפת: גם כאן קיימת הפרדה מלאה בין דת למדינה. נישואין וגירושין הם עניין אזרחי בלבד.
- גרמניה: קיימת מערכת כפולה – נישואין אזרחיים הם חובה, אך זוגות יכולים לקיים גם טקס דתי אם ירצו בכך.
- בריטניה: קיימת מערכת מעורבת, המאפשרת הן נישואין אזרחיים והן נישואין דתיים, כאשר שניהם מוכרים על ידי המדינה.
- לבנון: בדומה לישראל, ענייני המעמד האישי נתונים לסמכות בתי הדין הדתיים של כל עדה.
- השוואה זו מדגישה את הייחודיות של המצב בישראל, ומעלה שאלות לגבי האפשרות לאמץ מודלים מסוימים ממדינות אחרות.
עמדות ודעות
סוגיית הגירושים האזרחיים מעוררת דיון ער בחברה הישראלית, עם מגוון דעות ועמדות:
- התומכים בגירושים אזרחיים טוענים כי זוהי זכות יסוד של כל אזרח, וכי המצב הקיים פוגע בחופש הדת והמצפון.
- המתנגדים טוענים כי שמירה על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה חיונית לשמירה על אופייה היהודי של המדינה.
- יש הטוענים כי יש למצוא פתרון ביניים, כמו “ברית הזוגיות”, שיאפשר הכרה בזוגות שאינם יכולים להינשא על פי ההלכה, מבלי לשנות את המצב הקיים לגבי נישואין וגירושין דתיים.
- אחרים מציעים לאמץ מודל של “מסלול כפול”, המאפשר לבחור בין נישואין דתיים לאזרחיים.
השלכות כלכליות למצב הקיים
למצב הקיים שבו לא ניתן להנשא ולהתגרש אזרחית יש השלכות כלכליות משמעותיות:
- “תיירות נישואין”: ישראלים רבים נוסעים לחו”ל כדי להינשא, מה שמוביל להוצאת כספים מחוץ למשק הישראלי.
- עלויות משפטיות: מצבים מורכבים של גירושין, במיוחד במקרים של נישואין אזרחיים מחו”ל, עלולים להוביל להליכים משפטיים ארוכים ויקרים.
- אובדן הכנסות למדינה: היעדר אפשרות לנישואין אזרחיים בישראל מונע הכנסות פוטנציאליות מאגרות ומיסים
הכרה בגירושים אזרחיים בישראל
בישראל, גירושים אזרחיים אינם מוכרים באופן רשמי, והמערכת המשפטית לא מספקת הליך גירושים אזרחיים שמבוסס על חוק אזרחי בלבד. בישראל, התהליך המשפטי של גירושים מתנהל על פי החוק הדתי, שהוא חלק בלתי נפרד מהמערכת המשפטית הייחודית במדינה. כל קבוצה דתית מקיימת את ההליכים לפי עקרונות הדת שלה, ובכך נגרמת הבחנה בין ההליך הדתי לעומת האפשרות לחוק אזרחי.
גירושים במסגרת הדין הדתי
בני זוג יהודים, למשל, חייבים להוציא גט, שהוא מסמך דתי המאפשר את סיום הנישואין. הליך זה מתנהל בבית הדין הרבני, שבו נבחנים הסיבות לגירושים ותנאי ההליך, כמו גם חלוקת הרכוש, משמורת על הילדים ודמי המזונות. תהליך זה חייב להתבצע על פי ההלכה היהודית, והיהודים אינם יכולים לבחור להליך אזרחי עצמאי.
אפשרויות העומדות בפני המתגרשים
בישראל, המתגרשים יכולים לבחור בין מספר אפשרויות לצורך ניהול ההליך המשפטי:
- הליך בבית הדין הרבני: זוגות יהודים נדרשים להגיש בקשה לגירושים לבית הדין הרבני. בהליך זה, כל צד יכול להגיש טענותיו, והדיינים פוסקים בהתאם להלכה היהודית. ההליך כולל את הוצאת הגט, חלוקת הרכוש, קביעת משמורת על הילדים והסדרת מזונות.
- הליך בבית המשפט למשפחה: במקרים בהם ישנם סכסוכים הנוגעים למזונות, רכוש או משמורת, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט למשפחה. בית המשפט למשפחה פוסק בעניינים אלו בהתאם לחוק האזרחי, אך ההליך נמשך במקביל להליך בבית הדין הרבני.
- גישור והסכמות: בני זוג יכולים לבחור להגיע להסכמות באמצעות גישור או בוררות. תהליך זה מאפשר להם לנהל את ההליך בצורה פחות פורמלית ולנסות להגיע להסכמות משותפות בנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת ומזונות, לפני שההליך המשפטי יתנהל בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים.
- סנקציות במקרים של חוסר שיתוף פעולה: כאשר אחד מבני הזוג מסרב להיענות להליך הגירושים או להעניק את הגט הנדרש, ניתן להפעיל סנקציות משפטיות. בית הדין הרבני יכול להטיל סנקציות על הצד המסרב, עד אשר יושג הפתרון המתאים.
- אפשרויות לחוק אזרחי בעתיד: נכון להיום, חוקי הגירושים בישראל אינם כוללים הליך גירושים אזרחיים. עם זאת, ישנם דיונים ומאמצים לקידום חוקים שיתירו גירושים אזרחיים ויאפשרו לבני זוג לבחור בהליך לא דתי. ההמלצות בנושא זה נבחנות במוסדות השלטון ובמועצות הרבות.
בישראל, חוקי הגירושים מתנהלים במסגרת הדין הדתי, כאשר כל קבוצה דתית קובעת את התנאים והנהלים המתאימים לה. האפשרויות העומדות בפני המתגרשים כוללות הליך בבית הדין הרבני, ניהול התהליך בבית המשפט למשפחה, גישור והסכמות, וסנקציות במקרה של חוסר שיתוף פעולה. הדיונים בנושא קידום חוק גירושים אזרחיים נמשכים, אך נכון להיום, אין פתרון חוקי שמספק הליך אזרחי לחלוטין.
גירושים אזרחיים בעולם
גירושים אזרחיים מוכרים במדינות רבות בעולם, כל אחת עם החוקים והנהלים הייחודיים לה. במדינות אלו, התהליך המשפטי לא כולל את התערבות המוסדות הדתיים, וההליך מתנהל על פי החוקים האזרחיים בלבד.
ארצות הברית
בארצות הברית, גירושים אזרחיים הם חלק מהליך המשפטי בכל מדינה. כל מדינה מחזיקה בחוקי גירושים משלה, ולכן התהליך יכול להשתנות משמעותית ממדינה למדינה. במקרים רבים, בני זוג נדרשים להגיש בקשה לבית המשפט המקומי, ולעיתים ניתן להגיע להסכמות באמצעות גישור. במקרים בהם בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמות, התיק מועבר לדיון בפני שופט.
קנדה
בקנדה, התהליך דומה לזה שבארצות הברית, עם הבדל משמעותי בכך שבקנדה, הגירושים האזרחיים נחתמים בהתאם לחוק הפדרלי. בית המשפט מתבקש להכריע בנושאים של חלוקת רכוש, משמורת על הילדים ותשלום מזונות, וכל התהליך נעשה ללא התערבות המוסדות הדתיים.
אוסטרליה
באוסטרליה, גירושים אזרחיים הם חלק מההליך המשפטי המוכר במדינה. בית המשפט שוקל את טובת הילד, את חלוקת הרכוש ואת ההסכמות בין בני הזוג. גם באוסטרליה ישנה אפשרות לפנות ליישוב סכסוכים באמצעות גישור, וההליך מתנהל על פי החוק האזרחי בלבד.
מדינות בהן גירושים אזרחיים אינם מוכרים
במדינות מסוימות, גירושים אזרחיים אינם מוכרים או אינם אפשריים על פי החוק המקומי. במקרים כאלו, בני הזוג נדרשים להסתייע במוסדות דתיים או דתיים לצורך קיום הליך גירושים.
ערב הסעודית
בערב הסעודית, מערכת המשפט מבוססת על החוק השרעי, וגירושים אזרחיים אינם מוכרים. בני הזוג נדרשים לעבור דרך בתי הדין הדתיים לצורך קיום הליך גירושים, והשיקולים המשפטיים כפופים לתקנות הדת.
הונגריה
בהונגריה, גירושים אזרחיים אינם מתקבלים באופן מלא, וההליך המשפטי עובר דרך מערכת המשפט הדתית או הדתית של המדינות. בני הזוג נדרשים לעמוד בדרישות המוסדות הדתיים כדי להשלים את ההליך.
תורכיה
בתורכיה, ההליך המשפטי כולל שילוב של עקרונות דתיים וחוקיים. גירושים אזרחיים אינם מתקבלים באופן עצמאי, וניתן להניח את ההליך תחת הסכמות שנעשו בהתאם לדרישות דתיות.
השפעת המוסדות הדתיים על גירושים אזרחיים
במדינות רבות, ההשפעה של המוסדות הדתיים על הליך הגירושים יכולה להיות משמעותית. במקרים בהם גירושים אזרחיים אינם אפשריים או מוכרים, בני הזוג נדרשים לעבור דרך המוסדות הדתיים, אשר קובעים את התנאים והדרישות להליך.
השפעה על חלוקת רכוש
במדינות בהן המוסדות הדתיים מעורבים, חלוקת רכוש עשויה להתנהל לפי עקרונות דתיים. למשל, בהליכי גירושים תחת החוק השרעי, חלוקת הרכוש נתונה לעקרונות הדת ויכולה להיות שונה מהרגיל במדינות אחרות.
השפעה על משמורת הילדים
השפעת המוסדות הדתיים ניכרת גם בנושאי משמורת על הילדים. לעיתים, ההסכמות בנוגע למשמורת הילדים נקבעות לפי עקרונות דתיים, דבר שעשוי להוביל להבדלים מהותיים בתוצאות ההליך לעומת המדינות בהן הגירושים האזרחיים הם הבסיס להליך המשפטי.
מגמות ושינויים עולמיים
במהלך השנים, ניתן לראות מגמות שונות בעולם בנוגע לגירושים אזרחיים. במדינות רבות, קיימת מגמה של התאמת החוקים לצרכים ולדרישות של האזרחים, תוך שמירה על זכויות האדם והגברת ההגנה על הצדדים המעורבים בתהליך.
הגברת ההכרה בגירושים אזרחיים
במדינות רבות ישנה מגמה של הגברת ההכרה בגירושים אזרחיים. המדינות מבינות את הצורך במציאת פתרונות משפטיים ללא התערבות דתית, ומשנות את החוקים כדי להקל על התהליך ולהתאים אותו לצרכים המודרניים.
שיפור ההגנה על זכויות הצדדים
מדינות רבות עובדות על שיפור ההגנה על זכויות הצדדים המעורבים בתהליך הגירושים. מדובר על צעדים להבטחת שלמות ההליך המשפטי, שמירה על זכויות הילדים, ודאגה להוגנות בחלוקת רכוש.
בקרב מדינות רבות, גירושים אזרחיים מהווים חלק מהותי מהתהליך המשפטי ומסייעים בניהול ההליך בצורה מסודרת ויעילה. המגמות הנוכחיות בעולם מצביעות על התאמת החוקים לצרכים המשתנים של החברה המודרנית, תוך שמירה על זכויות האדם והגברת ההגנה על הצדדים המעורבים.