בשנים האחרונות, ישראל קידמה שני חוקים חשובים הנוגעים למסירת מידע על ילדים להוריהם, במטרה להבטיח שהמידע הנוגע לקטינים יגיע לשני ההורים גם לאחר פרידה או גירושין. החוקים המדוברים הם חוק “כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין” וחוק “מסירת מידע להורה”. שני החוקים הללו נועדו לשפר את הנגישות של ההורים למידע חשוב הנוגע לילדיהם ולהבטיח שמידע זה יגיע לשני ההורים, אלא אם קיימת החלטה שיפוטית אחרת.
חוק “כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין”
החוק, שהתקבל בינואר 2012 ונכנס לתוקף ביוני 2012, מספק להורים את האפשרות לרשום כתובת נוספת עבור קבלת מידע הנוגע לילדיהם. חוק זה מהווה צעד חשוב במאמץ להבטיח ששני ההורים יקבלו את המידע הרלוונטי, גם אם אינם גרים יחד. החוק מתייחס לשליחת מידע על ידי מספר גופים ציבוריים:
- עירייה ורשות מקומית: שולחים מידע על רישום ושיבוץ למוסדות החינוך. מידע זה נשלח גם ללא רישום כתובת נוספת, בהתאם להנחיות משרד החינוך.
- ביטוח לאומי: מספק מידע על ילדים נכים, תוכניות חסכון לכל ילד, ומעבר בין קופות חולים.
- משרד התחבורה: רלוונטי בעיקר לקבלת תג נכה לרכב.
חוק זה מאפשר להורה לעדכן את מרשם האוכלוסין (משרד הפנים) על הכתובת שלו ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין. זה אמור להבטיח שכל מידע הנוגע לילד יגיע לשני ההורים, אך למעשה, החוק לא מכסה את כל הגופים הרלוונטיים. במיוחד חסרים בו משרד החינוך ומשרד העבודה (האחראי על מעונות יום), אשר אינם מחויבים לשלוח מידע על פי החוק.
חוק “מסירת מידע להורה”
החוק הוגש לבקשתנו על ידי חברי הכנסת יריב לוין ודב חנין ואושר במרץ 2010. החוק מחייב גופים מסוימים למסור מידע בכתב להורה על פי בקשתו, בהנחה שההורה פונה בכתב לכל גוף המצויין בחוק (כגון מוסדות פיננסיים, מוסדות חינוך ומוסדות רפואיים). החוק קובע:
“גוף המנוי בתוספת ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, קיבל מהורהו של הקטין הודעה בכתב על רצונו לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין, ימסור את המידע גם לאותו הורה.”
למרות שהחוק מבצע שינוי משמעותי בנגישות המידע להורים, יש לו מספר חסרונות:
- פעולה אקטיבית: ההורה נדרש לפנות באופן אקטיבי לכל גוף בנפרד. חוסר מודעות לקיום החוק עשוי למנוע מההורה לקבל את המידע, אם אינו פועל בצורה הנדרשת.
- הגבלת הגופים המכוסים: החוק אינו מכסה את כל הגופים הקשורים ישירות לחיי הילד, דבר שמוביל לאי שליחת מידע מגופים כמו משרד החינוך ומשרד העבודה.
ביקורת ותוצאה
בהתאם למידע שנאסף עד לשנת 2023, כ-4,000 אבות ואמהות בלבד רשמו את כתובתם ככתובת נוספת לקבלת המידע הנוגע לילדיהם. התוצאה מלמדת שהחוק לא השיג את מטרותיו המלאות, ועדיין קיימת בעיה בקבלת מידע נרחב על הילד במקרה של פרידה או גירושין. החוקים, אף שהם מהווים התקדמות בתחום נגישות המידע להורים, אינם פותרים את כל הבעיות הקיימות ומותירים מקום לשיפוט שיפוטי נוסף ולקידום חוקים עתידיים שיבטיחו נגישות מלאה ושווה לכל ההורים.
מטרת החוקים הייתה להבטיח שהמידע הנוגע לילדים יישלח לשני הוריהם, ולא נמסור את המידע באופן אוטומטי אלא בהנחה של כתובת שנייה לרשום במרשם האוכלוסין. במדינה שבה התמודדות עם בעיות הנוגעות להורות לאחר גירושין היא קריטית, נדרשת המשך העבודה על מנת לשפר ולהשלים את הפערים בחוקי הנגישות הנוגעים למידע על ילדים.
ההוראות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקשורות למסירת מידע הנוגע לילד, כפי שנקבעו בשנים 2010 ו-2012, מייצגות מהלך חשוב לשיפור נגישות המידע להורים, במיוחד במקרים של גירושין או פרידה. בהרחבה המלאה, נפרט את הוראות החוק כלשונן, נדגים את יישומן, ונבחן את השפעתן על הורים וילדים.
תיקון החוק, הסברים והשלכות
חוק “כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין” (תיקון מספר 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התש”ע-2010)
סעיף 18: (א) בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.
(ב) (1) גוף המנוי הן בתוספת הראשונה לחוק זה והן בתוספת לחוק עדכון כתובת, התשס”ה-2005 (בסעיף זה – חוק עדכון כתובת), ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע גם לכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין כאמור בחוק עדכון כתובת;
(2) גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק זה ואינו מנוי בתוספת לחוק עדכון כתובת, המחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין, שקיבל מהורה של קטין הודעה בכתב על רצונו לקבל את המידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר, ימסור את המידע גם להורה המבקש.
(ג) עם קבלת הודעה בכתב כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או קבלת בקשה לרישום כתובת נוספת כאמור בסעיף 2א לחוק עדכון כתובת (בסעיף זה – בקשה), ישלח גוף המנוי בתוספת הראשונה או פקיד הרישום כהגדרתו בחוק האמור, לפי העניין, הודעה על הבקשה למען הרשום של הקטין.
(ד) לא יישלח ולא יימסר מידע בעניין קטין על ידי גוף המנוי בתוספת הראשונה או על ידי פקיד רישום כהגדרתו בחוק עדכון כתובת, אם הורה או גורם אחר המציא להם החלטה של בית משפט שלפיה נשללה או הוגבלה לעניין זה האפוטרופסות של ההורה שהגיש את הבקשה, או החלטה של בית משפט המונעת את מסירת המידע כאמור לאותו הורה.
(ה) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
חוק “מסירת מידע להורה” (תיקון מספר 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התש”ע-2010)
סעיף 18: “גוף המנוי בתוספת ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, קיבל מהורהו של הקטין הודעה בכתב על רצונו לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין, ימסור את המידע גם לאותו הורה.”
דוגמאות ליישום החוק בפועל
מידע ממוסד חינוך
נניח שהילד נרשם לבית ספר חדש. בהתאם לחוק, המוסד החינוכי מחויב לשלוח מידע על רישום ושיבוץ לבית הספר לשני ההורים, גם אם הם גרים בנפרד. במקרה שבו אחד ההורים ביקש לקבל את המידע על פי חוק “מסירת מידע להורה”, המוסד החינוכי חייב לספק את המידע גם להורה זה, בנוסף להורה השני.
מידע ממשרד הבריאות
אם הילד מבצע סדרת בדיקות רפואיות במרפאה או בבית חולים, משרד הבריאות או המוסד הרפואי עשויים לשלוח מידע על תוצאות הבדיקות להורה אחד בלבד, אלא אם ההורה השני פנה והגיש בקשה לקבלת המידע לפי חוק “מסירת מידע להורה”. במקרה כזה, המידע הרפואי יישלח לשני ההורים גם יחד, בהנחה שמוסד הבריאות קיבל את ההודעה בכתב מההורה השני.
מידע מביטוח לאומי
הביטוח הלאומי מספק מידע על זכויות הילד בתוכנית חסכון לכל ילד. אם אחד ההורים ביקש לקבל את המידע על פי החוק, הביטוח הלאומי חייב לשלוח את המידע לשני ההורים גם יחד, לאור העובדה שההורה פנה ודרש זאת בכתב.
חסרונות החוק
למרות שצעדים אלו נועדו להבטיח גישה שוויונית למידע, ישנם מספר חסרונות בולטים:
- פעולה אקטיבית: ההורה חייב לפנות לכל גוף נפרד באופן אקטיבי כדי לקבל את המידע הנדרש. אם ההורה אינו מודע לחוק או אינו פועל לפי הנדרש, הוא עלול לא לקבל את המידע הנחוץ לו.
- הגבלת הגופים: החוק אינו מכסה את כל הגופים הקשורים ישירות לחיי הילד, כמו משרד החינוך ומשרד העבודה. מידע חיוני שקשור למוסדות חינוך ולטיפול בילדים במעונות יום אינו נמסר אוטומטית לשני ההורים.
- תהליך מורכב: התהליך של רישום כתובת נוספת במרשם האוכלוסין ושליחת בקשות לקבלת מידע הוא לעיתים מסורבל ומורכב. ההורים נדרשים לפעול בצורה מסודרת כדי להבטיח את קבלת המידע.
השפעת החוק והמצב הנוכחי
בהתאם למידע שנאסף עד לשנת 2023, כ-4,000 אבות ואמהות בלבד רשמו את כתובתם ככתובת נוספת לקבלת המידע הנוגע לילדיהם. החוקים שנקבעו לא הצליחו לממש את מטרותיהם המלאות והפערים בקבלת מידע נותרו בעינם. המצב הנוכחי מצביע על כך שהחוק לא השיג את מטרותיו המוצהרות, ועדיין קיימת בעיה של נגישות למידע הנוגע לילד לאחר גירושין או פרידה.
חוקי “כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין” ו”מסירת מידע להורה” מהווים צעדים חשובים לשיפור נגישות המידע להורים, אך הם אינם חסרי חסרונות. חשוב להמשיך לפעול לשיפוט שיפוטי נוסף ולשיפור החוקים כדי להבטיח שכל מידע הנוגע לילד יגיע לשני הוריו בצורה שוויונית ואוטומטית, כפי שנדרש.