מהו “שלום בית”, והאם הוא עשוי לעכב את תהליך הגירושין?

המונח “שלום בית” משמש לתיאור מאמץ לשקם את מערכת היחסים הזוגית ולמנוע פירוק התא המשפחתי, בדרך כלל כאשר אחד מבני הזוג מבקש גירושין והשני מעוניין לשמר את הקשר. בהקשר המשפטי, מדובר במונח הנוגע להליכי גירושין, בעיקר בדין הדתי-יהודי, בו ניתנת לבני הזוג האפשרות, ולעיתים אף ההנחיה, לנסות ולפתור את הקשיים בנישואיהם לפני אישור הגירושין.

בבתי הדין הרבניים, המושג “שלום בית” אינו רק מונח רגשי או משפחתי, אלא כלי משפטי ממשי. בן זוג שאינו חפץ בגירושין יכול לבקש שלום בית, מהלך שיכול להוביל להשהיית ההליך או אף לחיוב הצד השני לנסות ולהתפייס. מנגד, בתי המשפט לענייני משפחה, שפועלים לפי המשפט האזרחי, אינם מחייבים הליך כזה אך עשויים להמליץ עליו במקרים מסוימים. לא אחת, הדרישה לשלום בית מעוררת ויכוחים על כנות הבקשה – האם היא נובעת מרצון אמיתי לשקם את היחסים, או שמא היא אסטרטגיה משפטית שנועדה לעכב את הגירושין או לשפר עמדות במאבק על רכוש ומשמורת ילדים.

שלום בית כמכשול משפטי

השאלה המרכזית העולה היא האם בקשה לשלום בית עלולה לעכב את הליך הגירושין. התשובה לכך תלויה במספר משתנים, ובהם סוג הערכאה השיפוטית שבה מתנהל ההליך, הנסיבות הספציפיות של המקרה, וכן עמדת הדיינים או השופטים בנוגע לכנות הבקשה.

בבתי הדין הרבניים, כאשר אחד הצדדים מתנגד לגירושין ומבקש שלום בית, ייתכן שהדיון בהסדרת הגט יתעכב לפרק זמן מסוים, מתוך גישה הרואה בשלום בית ערך עליון. כך למשל, היו מקרים בהם בתי הדין חייבו בני זוג להשתתף בהליכי ייעוץ זוגי או גישור, בטרם יאושר סופית הליך הגירושין. עם זאת, אם נמצא כי הבקשה אינה כנה, והיא משמשת ככלי אסטרטגי למניעת הגירושין מסיבות זרות, בתי הדין עשויים שלא להיעתר לה.

לעומת זאת, בבתי המשפט לענייני משפחה, שלום בית אינו מהווה עילה לעיכוב הליך הגירושין עצמו, שכן בתי המשפט מחויבים להבטיח כי הליכים יתקיימו במסגרת זמן סבירה. אף על פי שבית המשפט עשוי להמליץ לבני הזוג על ניסיון לשיקום היחסים, הוא אינו יכול לחייבם בכך. למעשה, במקרים בהם מוכח כי הנישואין עלו על שרטון באופן בלתי הפיך, בית המשפט ייטה להמשיך בהליך הגירושין גם אם אחד מבני הזוג דורש שלום בית.

מתי בקשה לשלום בית מתקבלת על ידי בית הדין?

בתי הדין הרבניים נוטים להתחשב במספר גורמים בעת הכרעה בבקשה לשלום בית. ראשית, נבחנת כנות הבקשה: האם בן הזוג המבקש שלום בית עושה זאת מתוך רצון אמיתי לשיקום היחסים, או שמא מדובר בניסיון לעכב את הגירושין מטעמים כלכליים או טקטיים. שנית, נבדקת התנהלות בני הזוג לאורך השנים – אם למשל קיימות עדויות לבגידות, אלימות, או פירוד ממושך, הסיכוי לקבלת הבקשה נמוך יותר.

כמו כן, בתי הדין עשויים להפעיל שיקול דעת בהתבסס על נסיבות אישיות – למשל, כאשר יש ילדים קטנים בתמונה, הדיינים עשויים להמליץ על ניסיון לשלום בית כדי למנוע פירוק פתאומי של התא המשפחתי. בפסיקות שונות נמצא כי כאשר בן הזוג המבקש שלום בית הצליח להוכיח כי קיימת אפשרות אמיתית לשיקום היחסים, בית הדין נענה לבקשה ודחה את תביעת הגירושין לפרק זמן נוסף.

האם יש מקרים שבהם שלום בית נדחה על הסף?

בהחלט. ישנם מצבים שבהם בקשה לשלום בית נדחית באופן מיידי על ידי בתי הדין הרבניים או בתי המשפט לענייני משפחה. כך למשל, כאשר מוכח כי הנישואין אינם ברי תיקון – בין אם בשל פירוד ממושך, חוסר תקשורת מוחלט או מעשי בגידה חמורים – בית הדין עשוי לקבוע כי שלום בית אינו רלוונטי.

דוגמא נוספת היא מקרים של אלימות במשפחה. כאשר אחד מבני הזוג חווה אלימות פיזית, נפשית או כלכלית, לרוב לא יכפו עליו להישאר בנישואין מתוך שיקולים של שלום בית. בפסיקות שונות נקבע כי כאשר האלימות היא מוכחת ומתועדת, שלום בית אינו מהווה אפשרות סבירה, והגירושין יאושרו גם אם בן הזוג האלים דורש ניסיון לשקם את הקשר.

שלום בית וענייני רכוש – האם מדובר באסטרטגיה?

ישנם מקרים בהם בקשה לשלום בית מוגשת ממניעים שאינם רגשיים אלא כלכליים. כך למשל, בן זוג עלול להגיש בקשה כזו במטרה לעכב חלוקת רכוש או כדי לנסות ולשנות את תנאי ההסכם בין הצדדים. בתי הדין הרבניים מתמודדים עם תופעות מסוג זה, ולעיתים נדרשים להכריע האם מדובר בבקשה כנה או במניפולציה משפטית.

לדוגמה, בפסיקות שונות נקבע כי כאשר בן זוג מסרב לתת גט אך במקביל מסרב גם לניסיון כנה לשלום בית, ניתן לחייבו במזונות מוגדלים או בסנקציות כלכליות. בכך בתי הדין מנסים למנוע מצב שבו אחד הצדדים “מחזיק” את השני בנישואין ממניעים כספיים בלבד.

עד כמה באמת שלום בית מצליח?

מחקרים בתחום דיני המשפחה מעלים כי אחוזי ההצלחה של תהליכי שלום בית אינם גבוהים. על פי מחקרים שנערכו בקרב זוגות שנדרשו לנסות שלום בית במהלך הליך גירושין, נמצא כי ברוב המקרים (כ-70%) בסופו של דבר בני הזוג התגרשו בכל מקרה, לאחר תקופה ממושכת של ניסיונות פיוס.

כמו כן, נמצא כי כאשר בקשה לשלום בית מוגשת על ידי צד אחד בלבד, לרוב הניסיון אינו מוביל לשיקום הקשר, אלא לעיכוב זמני בלבד בהליכי הגירושין. לעומת זאת, כאשר מדובר ביוזמה הדדית של שני בני הזוג, קיים סיכוי גבוה יותר להצלחת התהליך, במיוחד כאשר נעשה שימוש בליווי של גורמים מקצועיים כגון יועצי נישואין או מטפלים זוגיים.

האם שלום בית מעכב גירושין?

בסופו של דבר, השאלה האם בקשה לשלום בית תעכב את הגירושין תלויה בגורמים רבים, כולל סוג ההליך המשפטי, כנות הבקשה, והנסיבות האישיות של בני הזוג. בבתי הדין הרבניים ייתכן עיכוב מסוים, בעיקר אם נמצא כי קיים סיכוי אמיתי לשיקום הקשר, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה הליך הגירושין יימשך במקביל לניסיונות הפיוס.

חשוב להדגיש כי שלום בית יכול להיות הזדמנות אמיתית להצלת נישואין, אך לעיתים הוא משמש ככלי טקטי שמעכב את סיום הקשר. לכן, בעת פנייה להליך גירושין, מומלץ להתייעץ עם גורמים מקצועיים שיסייעו להבין את משמעות הבקשה ואת השלכותיה המשפטיות.