פתיחת תיק גירושין איננה פעולה טכנית בלבד. מדובר בצומת דרכים משפטי, רגשי וכלכלי כאחד. כאשר אדם שוקל להתגרש, הדבר הראשון שיש להבין הוא שגירושין במדינת ישראל אינם תהליך אחד, אחיד ופשוט. למעשה, מדובר בשרשרת של הליכים, הנעים בין ניסיון לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ועד הכרעה שיפוטית כפויה. לכן, ההחלטה לפתוח תיק גירושין מחייבת הבנה יסודית של התהליך.
אדם שמעוניין להתחיל בהליך הגירושין חייב לדעת שהצעד הראשון הרשמי אינו פתיחה של תביעה אלא דווקא פנייה להליך מוקדם יותר הקרוי “בקשה ליישוב סכסוך”. הליך זה נולד בעקבות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, והוא מחייב את שני הצדדים לנסות לבחון אפשרות להסכם לפני פתיחת תביעות כלשהן. הגשת הבקשה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. ההבדל בין שתי האפשרויות האלה קריטי, מפני שהצד שיגיש את הבקשה ראשון קובע היכן יתבררו יתר הסוגיות. אם אישה מגישה ראשונה לבית המשפט לענייני משפחה – כל ההליכים בהמשך יתבררו שם, אלא אם הצד השני יצליח לסתור זאת. כך גם להפך, אם הבעל פנה לבית הדין הרבני תחילה.
לאחר שהבקשה מוגשת, מזומנים שני הצדדים לפגישות ביחידת הסיוע, המהוות שלב של בירור, שיח ובחינת אופציה להסכם. ברוב המקרים מדובר בשתי פגישות – הראשונה נפרדת והשנייה משותפת, אך לעיתים נערכות גם ארבע פגישות. ביחידות הסיוע עובדים אנשי טיפול – עובדים סוציאליים, מגשרים, יועצים – אשר מנסים לאפשר שיח ולא לנהל מו”מ משפטי. חשוב לדעת שלא ניתן להביא עורך דין לפגישות הללו. אדם שלא מודע לכך עלול לטעות ולחשוב שהוא הולך להילחם – כאשר בפועל מדובר בשלב רך של בדיקה.
אם לא הושגה הסכמה – נמסר לצדדים “אישור להגיש תביעות”, שהוא המפתח לשלב הבא. מרגע שניתן האישור, יש לחלון זמן של 15 יום שבהם כל צד יכול להגיש תביעות לבית המשפט או לבית הדין, בהתאם להעדפתו. גם כאן נמשך מרוץ הסמכויות: מי שיגיש ראשון תביעה קונקרטית למשמורת, מזונות או רכוש – יקבע את ההרכב השיפוטי שידון בהם.
כאשר מוגשת תביעת גירושין, יש להבדיל בין עצם הליך ה”גירושין” – כלומר, מתן גט – לבין יתר הנושאים המשפחתיים. הגט עצמו, לפי הדין הדתי, ניתן אך ורק בבית הדין הרבני, בפני שלושה דיינים. אולם עניינים כמו מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה, וחינוך – כל אלו ניתנים לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם הצדדים בחרו אחרת.
כדי להגיש תביעה לגירושין נדרש להגיש כתב תביעה הכולל טענות קונקרטיות לפירוק הקשר: למשל, בגידה, אלימות, הזנחה, נטישת הבית, או שבר רגשי שאינו ניתן לאיחוי. אין חובה להוכיח אשמה לצורך קבלת גט, אך בבית הדין נהוג להצביע על סיבה לפירוד. בצירוף לתביעה יש להגיש גם תעודת נישואין, כתובה (אם יש), תעודות זהות, ולעיתים תצהירים או ראיות.
במקרה של ילדים משותפים, חובה להגיש תביעה נפרדת למשמורת, הכוללת את כל פרטי הילדים: שמות, גילאים, מוסדות חינוך, מצב רפואי, ובעיקר פירוט של זמני השהות הרצויים לכל צד. חשוב לכלול גם פירוט של חגים, שבתות וחופשות – כל אלו נקראים “הסדרי שהות”. אם אין הסכמה, בית המשפט יורה על עריכת תסקיר עו”ס, שייקבע המלצות להסדרי שהות. עמדת הילד נשקלת בהתאם לגילו, לרמת הבשלות שלו, ולרצונו.
מזונות ילדים מהווים סוגיה נוספת שעליה ניתנת אפשרות לתביעה עצמאית. בישראל, עד לשנים האחרונות, נהגו בתי המשפט לקבוע מזונות לפי גיל הילד ללא קשר להכנסות האם. אך מאז פסקי הדין העדכניים משנת 2017, מזונות נקבעים לפי עקרון היכולת הכלכלית של ההורים, חלקם היחסי בגידול, והאם מתקיימת משמורת משותפת. כך, אב שאינו ההורה המרכזי, אך משתכר פחות, עשוי לשלם פחות מאם שמרווחת יותר – גם אם היא ההורה העיקרי.
במישור הרכושי, יש להגיש תביעה לאיזון משאבים, או לתביעה רכושית לפי חוק יחסי ממון. החוק קובע כי כל נכס שנצבר במהלך הנישואין – דירות, רכבים, קרנות פנסיה, מניות, כספים – שייך לשני הצדדים במידה שווה, למעט ירושות ומתנות, או רכוש מלפני הנישואין. גם אם נכס נרשם רק על שם אחד הצדדים – עדיין ניתן לדרוש את מחציתו אם הוכח כי הוא נצבר במאמץ משותף. לעיתים, כדי למנוע סרבנות שיתוף, מוגשת גם תביעה לפירוק שיתוף, במסגרתה ניתן לבקש מכירת דירה משותפת, או מינוי כונס נכסים.
לאורך כל הדרך קיימת אפשרות להליך גישור. גם לאחר פתיחת תביעות רשמיות, יכולים הצדדים לפנות למגשר מוסמך, להגיע להסכם גירושין, ולהגיש אותו לאישור בית המשפט או בית הדין. מגשר טוב ידע לעזור לצדדים לראות את טובת הילדים, את עלויות ההליך, ולבנות הסכם שיכבד את הצדדים. הסכם כזה יכלול את כל הסוגיות: גירושין, רכוש, ילדים, חינוך, בריאות, מזונות, התנהלות בעתיד – ולעיתים גם סעיפי פיצוי או ויתורים מיוחדים.
הסכם שמתקבל יאושר על ידי שופט או דיין ויקבל תוקף של פסק דין. במקביל, הצדדים יוזמנו לקבוע מועד למתן הגט עצמו, בבית הדין הרבני. הטקס מתנהל באופן סמלי אך רשמי – בנוכחות שלושה דיינים, סופר גט, ועדים. הבעל נדרש לומר בקולו כי הוא נותן גט מרצון, והאישה מקבלת אותו. לעיתים מתגלעת התנגדות – בין אם מצד הבעל ובין מצד האישה – ואז נכנסים להליך המכונה “תביעת גירושין כפויה”, שבו מנסים בית הדין והמערכת כולה להביא את הצד המסרב למתן גט, גם תוך שימוש באמצעי לחץ מגוונים.
השלב האחרון בהליך הוא קבלת תעודת גירושין רשמית. לאחר קבלת הגט, ניתן לפנות לרשם האוכלוסין ולשנות את הסטטוס מ”נשוי” ל”גרוש” בתעודת הזהות. תהליך זה מאפשר גם פנייה מחודשת להליכי רכוש, תביעות משמורת חוזרות, שינויים בהסדרי שהות – כל עוד קיימת עילה מוצדקת.
לסיכום, פתיחת תיק גירושין בישראל היא תהליך רב־שלבי, הכולל בירור, בחירה אסטרטגית, תכנון, והבנה משפטית של כל רכיב בזוגיות: מהרגשי ועד הכלכלי. כל החלטה שמתקבלת – איפה לפתוח, באיזה עיתוי, עם איזו טענה – יכולה להשפיע על העתיד המשפטי, ההורי והכלכלי לשנים רבות. כל אדם העומד בפני צומת גירושין ראוי שיפנה לייעוץ משפטי מוסמך, יבחן את האפשרות להסכמות שקטות, ויבחר בפירוק חכם ולא בפיצוץ.
פירוט שלבי הגירושין לפי הסדר
גירושין הם לא רק פרידה זוגית. הם פעולה משפטית, הליך רגיש, ונקודת מפנה חיים עם השלכות על רכוש, ילדים, זכויות כלכליות, וחיי היומיום עצמם. רוב האנשים מגיעים לרגע הזה לא מוכנים: מבולבלים, פגועים, ונעים בין רגש לצורך מעשי. אבל במציאות הישראלית, כל גירושין מתחילים בהחלטה מודעת ליזום צעד משפטי – והוא נקרא פתיחת תיק. מדריך זה יסביר שלב אחרי שלב את הדרך הנכונה, החוקית והזהירה להיפרד – בלי לפגוע בזכויות שלך, בילדים או בעתיד שלך.
מה זה “פתיחת תיק גירושין”?
למרות השם, לא פותחים תיק גירושין מיידית בבית הדין או בית המשפט.
החוק בישראל מחייב קודם כל לעבור הליך חובה בשם יישוב סכסוך – שלב מקדים שבו נבדקת האפשרות להגיע להסכמות לפני שפונים לבית משפט או לבית הדין הרבני. רק לאחר תום שלב זה ניתן להגיש תביעות אמיתיות.
איפה נפתח תיק גירושין?
בישראל קיימות שתי ערכאות משפטיות מוסמכות לטפל בגירושין:
- בתי הדין הרבניים – עוסקים בגירושין עצמם (הגט), ולפעמים גם ברכוש, מזונות ומשמורת.
- בתי המשפט לענייני משפחה – עוסקים בכל הסוגיות המשפחתיות למעט מתן גט.
את הגירושין עצמם (הגט) חייבים לבצע בבית הדין הרבני.
אבל את שאר העניינים – ניתן לנהל בבית המשפט או בבית הדין – לפי מי שהגיש ראשון.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך
מה זה יישוב סכסוך?
זהו הליך חובה בחוק, מאז 2016, שנועד לאפשר לצדדים לשקול גישור, ייעוץ או הסדר מחוץ לערכאות. ההליך נפתח באמצעות טופס בקשה ליישוב סכסוך, וכולל עד ארבע פגישות ביחידת הסיוע של בית המשפט או בית הדין.
למה זה חשוב?
מי שפותח ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך קובע את המקום שבו יתנהלו ההליכים אם לא יושג הסכם – תופעה משפטית הקרויה “מרוץ סמכויות”.
למשל:
- אם הגבר פתח בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני – הוא עשוי להבטיח ששם תידון גם המשמורת והרכוש.
- אם האישה פנתה ראשונה לבית המשפט לענייני משפחה – היא עשויה להבטיח שהדיון יהיה בבית המשפט.
איך מגישים?
- פונים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני – לפי בחירה.
- ממלאים טופס מקוון או ידני (קיים באתר gov.il).
- מצרפים תעודת זהות, נספחים (כגון הסכמים קיימים), פרטי בן הזוג.
- לא נדרש תשלום אגרה בשלב זה.
מה קורה אחרי ההגשה?
- הצד השני מקבל זימון לפגישה ביחידת הסיוע תוך 45 יום.
- עד 4 פגישות (לרוב אחת או שתיים), שמטרתן לבדוק אם ניתן לגשר או להגיע להסכמות.
- לאחר 60 יום (ואם אין הסכמה) – ניתן לקבל “אישור להגיש תביעות”.
הגשת תביעות – רכוש, ילדים, מזונות, גירושין
מהן התביעות האפשריות?
לאחר שהסתיים הליך יישוב הסכסוך, ניתן להגיש את התביעות הבאות:
- תביעת גירושין לבית הדין הרבני – חובה לצורך קבלת גט.
- תביעה למשמורת והסדרי שהות – לבית המשפט לענייני משפחה או לדין הרבני.
- תביעת מזונות ילדים – לבית המשפט או לדין הרבני.
- תביעה רכושית/לאיזון משאבים – לחלוקת נכסים, זכויות פנסיה, חסכונות וכדומה.
- תביעה לפירוק שיתוף בדירה – כאשר צד אחד מסרב למכור או לחלק.
תביעת גירושין – מה היא כוללת?
- פרטים אישיים של הצדדים
- נימוק לפירוק הקשר (“שבר בלתי ניתן לאיחוי”)
- ראיות (אם קיימות) – בגידה, אלימות, עזיבה וכו’
- אגרת פתיחת תיק (סביבות 500–700 ש”ח)
- צירוף כתובה, תעודת נישואין, לעיתים מסמכים נוספים
תביעת משמורת
יש לפרט:
- מיקום מגורי הילדים
- מי ההורה המרכזי
- זמני שהות מוצעים (ימי השבוע, חגים, חופשות)
- אחריות חינוכית, בריאותית, טיפולית
- עמדות ביחס למעבר דירה או חו”ל
במחלוקות – מוגש תסקיר עובד סוציאלי מטעם בית המשפט.
תביעת מזונות
- נדרשת הצגת הכנסות שני הצדדים
- גילאי הילדים
- הוצאות חודשיות (דיור, חינוך, בריאות, צרכים מיוחדים)
- כל צד מצהיר על יכולת כלכלית וצרכים
מאז פסיקות בג”ץ האחרונות, חלה ירידה במזונות כאשר מתקיימת משמורת משותפת והכנסות דומות.
תביעה רכושית
- עוסקת בחלוקת רכוש שנצבר במהלך הנישואין
- כוללת נכסים, דירות, רכבים, חשבונות, פנסיה, מניות
- ניתן לבקש פירוק שיתוף, מינוי שמאי, צווים למניעת הברחת נכסים
חשוב לדעת: גם זכויות עתידיות (כמו פנסיה שצפויה להתקבל עוד 20 שנה) כפופות לאיזון.
גישור או משפט – מה עדיף?
הליך גישור
אם שני הצדדים מעוניינים לסיים את ההליך בהסכמה – ניתן לפנות למגשר מוסמך, לערוך הסכם גירושין כולל, ולהגיש אותו לאישור בית משפט או בית הדין.
ההסכם כולל:
- גירושין (התחייבות לתת ולקבל גט)
- מזונות ילדים
- חלוקת רכוש
- הסדרי שהות
- סעיפים כלליים (כגון הוצאות חריגות, החלטות בעתיד, פיצויים, סודיות)
הליך משפטי
אם אין הסכמות – פונים לבית המשפט. הדיונים יכולים להימשך חודשים עד שנים, תלוי במורכבות המקרה ובשיתוף הפעולה של הצדדים.
כדאי לדעת:
- בכל תביעה בנושא ילדים ישובצו פגישות עם עובדים סוציאליים.
- בית הדין הרבני מחייב לעיתים ניסיון לשלום בית – אם אחד הצדדים דורש.
- ערעור אפשרי תוך 45 יום לבתי המשפט המחוזיים או לבית הדין הרבני הגדול.
מתן הגט
מתן הגט מתבצע אך ורק בבית הדין הרבני. זהו טקס פורמלי בעל משקל הלכתי, שכולל:
- שלושה דיינים
- סופר סת”ם שכותב את הגט בקלף
- הבעל מוסר את הגט לאישה
- האישה קולטת את הגט בפני הדיינים
לאחר המסירה נרשמת תעודת גירושין רשמית, הנמסרת לשני הצדדים.
ההליך קצר, אך דורש תיאום, מסמכים (ת”ז, כתובה, פס”ד), ולעיתים – מתבצע רק לאחר לחצים משפטיים, אם צד מסרב לתת או לקבל גט.
שאלות נפוצות ודגשים חשובים
האם צריך עורך דין?
לא חובה – אבל מאוד מומלץ. בהליכי רכוש, ילדים, פנסיה או זכויות – עורך דין בקיא חוסך טעויות הרות גורל.
האם מגשר יכול להחליף עורך דין?
מגשר יכול לסייע להגיע להסכמות – אך רק עו”ד יכול לייצג בבית המשפט. מומלץ לשלב.
מה קורה אם אחד הצדדים לא משתף פעולה?
ניתן להגיש תביעה חד צדדית. במקרים של סרבנות גט, קיימים צעדים אכיפתיים חריפים – כולל צווי מאסר, שלילת רישיון, הגבלות יציאה מהארץ ועוד.
פתיחת תיק גירושין בישראל היא תהליך שמתחיל בהחלטה אישית של אחד מהצדדים בדרך כלל, אך ממשיך דרך מערכת משפטית ברורה ומוגדרת. כדי להגן על זכויותיך, על ילדיך ועל עתידך, חשוב להבין כל שלב, לפעול מתוך שיקול דעת, להיעזר באנשי מקצוע ולזכור: המטרה אינה רק לסיים קשר – אלא להפרד בחוכמה.