עלויות חבויות של גירושים

גירושים, מעבר להיותם תהליך אישי ורגשי מורכב, נושאים עמם השלכות כלכליות נרחבות שיכולות להימשך שנים ארוכות לאחר הפרידה. אמנם העלויות המשפטיות של התהליך ברורות ומובנות, אך ישנן עלויות חבויות רבות אשר אינן זוכות לאותה תשומת לב. הוצאות אלו, הנלוות לתהליך, עשויות לכלול הוצאות על מגורים חדשים, רכישת רהיטים ותכולת בית, ירידה בהכנסות בעקבות שינוי במעמד התעסוקתי או שעות העבודה, וכן השקעות בטיפולים פסיכולוגיים לילדים ולהורים. היבטים אלו אינם מסתכמים רק בעלויות כספיות ישירות, אלא גם בגורמים כמו חוסר יציבות כלכלית ותחושת חוסר ביטחון כללי, שמשפיעים על איכות החיים של כל המעורבים. מאמר זה יפרט את העלויות החבויות השונות הכרוכות בגירושים, תוך הצגת נתונים סטטיסטיים וניתוח מעמיק של ההשפעות הכלכליות והחברתיות שלהן.

עלות מציאת מקום מגורים חדש

אחד האתגרים הגדולים ביותר שמתעוררים לאחר גירושים הוא מציאת מקום מגורים חדש, ולעיתים קרובות שני הצדדים נאלצים לשנות את סביבת מגוריהם. כאשר בני הזוג מתגרשים, במרבית המקרים אחד הצדדים, ולעיתים שניהם, נאלצים לעזוב את הבית המשותף, מה שמוביל להוצאות נכבדות הכרוכות בשכירת דירה או רכישת נכס חדש. מעבר לכך, יש להתחשב גם בהוצאות הנלוות למעבר עצמו, כגון הובלה, שיפוצים או רכישת פריטים חדשים שהיו שייכים לבית המשותף.

בישראל, מחירי השכירות והמגורים נמצאים בעלייה מתמדת, מה שמעמיס עוד יותר על ההוצאות הכלכליות של המתגרשים. לפי נתוני הלמ”ס, בשנת 2023 שכר הדירה הממוצע בישראל עמד על כ-5,000 שקלים לחודש בדירות במרכז הארץ, ובאזורים מסוימים המחיר אף גבוה יותר. עבור אדם שמתחיל מחדש, הוצאה זו יכולה להוות כשליש או יותר מהכנסתו החודשית, מה שמקשה מאוד על שמירה על אורח חיים יציב. בנוסף, קיימת הנטייה לחפש דירות הנמצאות קרוב לבתי הספר של הילדים או למקום העבודה, מה שמגביל עוד יותר את האפשרויות ומייקר את ההוצאות.

מעבר למציאת מקום מגורים חדש, המתגרשים נאלצים גם להתמודד עם שאלת חלוקת תכולת הבית, חלוקת המטלטלין. כאשר כל אחד מהצדדים נפרד מתכולת הרהיטים או מכשירי החשמל, מתעוררות עלויות נוספות של רכישת פריטים חדשים. במקרים רבים, אנשים לא לוקחים בחשבון את העלויות הגבוהות של רכישת רהיטים בסיסיים כמו ספות, מיטות, שולחנות ופינת אוכל, לצד פריטים קטנים יותר כמו וילונות, כלי מטבח ואביזרים אישיים. כל הוצאה כזו מוסיפה למעמסה הכלכלית הקיימת ממילא.

בנוסף, קיים הפן הרגשי שמלווה את המעבר. עבור הילדים, מעבר דירה לעיתים קרובות פירושו פרידה מסביבה מוכרת, חברים ושגרה יומיומית. חוסר היציבות הזה עלול להוסיף לחץ רגשי שמלווה את ההוצאות הכלכליות, ולפגוע בהסתגלותם למצב החדש. ההשפעה של עלויות אלו מורגשת לאורך זמן, ולעיתים קשה להורים להשתקם כלכלית בשנים הראשונות שלאחר הגירושים.

הוצאות על רהיטים ותכולת בית חדשה

כאשר בני זוג מתגרשים, לעיתים קרובות מתעוררת שאלת חלוקת תכולת הבית. למרות שבמקרים מסוימים חלוקת הרכוש מתבצעת באופן שוויוני, המציאות היא שלעתים קרובות נדרש אחד מהצדדים להתחיל מחדש ולרכוש תכולת בית שלמה. הוצאות אלו כוללות פריטים בסיסיים כמו ריהוט, מכשירי חשמל, כלי מטבח ופריטי עיצוב. העלות הממוצעת של ריהוט דירה מאפס בישראל יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, תלוי באיכות הפריטים ובצרכים האישיים של האדם.

מעבר להוצאה הכספית הישירה, יש להתחשב גם בעלויות הנסתרות הכרוכות בהקמת סביבה ביתית חדשה. לדוגמה, כאשר רוכשים רהיטים זולים יחסית, יש לקחת בחשבון שהאיכות שלהם עשויה להיות נמוכה, מה שמוביל להחלפה תדירה יותר בעתיד. בנוסף, כאשר אחד ההורים עובר לדירה קטנה יותר, נדרשות התאמות לרהיטים הקיימים, ולעיתים יש צורך למכור פריטים שאינם מתאימים ולהחליפם באחרים, מה שמוביל להוצאות נוספות.

השפעה נוספת נוגעת לילדים במשפחה. לעיתים, הרצון ליצור עבור הילדים תחושה של “בית” בכל אחת מהדירות החדשות של ההורים מביא להשקעה נוספת בעיצוב החדרים שלהם, ברכישת משחקים חדשים או בריהוט שמתאים במיוחד לצורכיהם. הילדים עצמם עשויים להרגיש תחושת אובדן כאשר הם נפרדים מחפצים מוכרים, מה שמוסיף ללחץ הרגשי ולצורך של ההורים לפצות אותם באמצעות רכישות חדשות.

הפן הפסיכולוגי של רכישת תכולת בית חדש הוא משמעותי לא פחות. עבור רבים, יצירת סביבה ביתית חדשה מסמלת התחלה חדשה, מה שמוביל לעיתים קרובות להשקעה יתרה בפריטים שאינם חיוניים. הרצון להראות שהשינוי הוא לטובה עלול לגרום להוצאות שאינן פרקטיות, כמו רכישת פריטי עיצוב יקרים או הוצאה על ריהוט יוקרתי שאין בו צורך אמיתי.

ירידה בהכנסות בעקבות אילוצי תעסוקה

אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מתגרשים הוא השמירה על יציבות כלכלית תוך כדי ניהול חיים חדשים. כאשר ההורים נאלצים לחלק ביניהם את זמני המשמורת על הילדים, לעיתים קרובות נוצר אילוץ לשנות את שעות העבודה או להפחית מהיקף המשרה. מצב זה נפוץ במיוחד אצל הורים יחידניים שנאלצים לקחת על עצמם את עיקר האחריות לטיפול בילדים.

נתוני מחקרים מצביעים על כך שירידה בהכנסות היא תופעה שכיחה בקרב הורים מתגרשים, במיוחד בקרב נשים. לפי מחקר של ה-OECD, נשים חוות ירידה ממוצעת של 20% מהכנסתן בשנים שלאחר הגירושים, בשל מעבר למשרות חלקיות או גמישות יותר. עם זאת, גם גברים אינם חסינים מפני תופעה זו, שכן האחריות על זמני המשמורת משפיעה על יכולתם להקדיש זמן נוסף לעבודה.

מעבר לפגיעה הישירה בהכנסות, ישנה גם פגיעה עתידית בהתקדמות מקצועית. כאשר אחד ההורים מוותר על הזדמנויות לקידום בעבודה או בוחר להאט את הקצב הקריירה, הפגיעה המצטברת בהכנסה יכולה להתבטא בטווח הארוך, הן מבחינת הפנסיה והן מבחינת איכות החיים הכללית.

הוצאות על טיפולים רגשיים ותמיכה מקצועית

הליך הגירושים גובה מחיר רגשי כבד, לא רק מההורים אלא גם מהילדים. במקרים רבים, נדרש סיוע מקצועי להתמודדות עם המשבר הרגשי שנוצר בעקבות הפירוד המשפחתי. הוצאות על טיפולים פסיכולוגיים, ייעוץ משפחתי או קבוצות תמיכה יכולות להצטבר לסכומים משמעותיים, במיוחד כאשר מדובר בטיפול ממושך לכל אחד מבני המשפחה.

טיפולים רגשיים לילדים הם קריטיים במצבים שבהם הגירושים יוצרים תחושת חוסר יציבות או חרדה. ילדים שנאלצים להתמודד עם פרידה הורית זקוקים לעיתים קרובות למסגרת טיפולית שתסייע להם לעבד את התחושות והפחדים שמתעוררים במצב כזה. הוצאות על טיפול כזה עשויות להגיע לאלפי שקלים בחודש, במיוחד כאשר מדובר בטיפולים פרטיים.

הורים עצמם נאלצים לעיתים להתמודד עם תחושת כישלון, לחץ נפשי וקשיים בניהול השגרה החדשה. גם הם זקוקים לעיתים לתמיכה רגשית, שעשויה לכלול ייעוץ פרטני, טיפול פסיכולוגי או השתתפות בסדנאות להתמודדות עם פרידה.

המגבלות הכלכליות שמלוות את הגירושים עלולות להקשות על ההורים להשקיע בטיפולים אלו, אך התוצאה של הזנחת ההיבט הרגשי יכולה להיות חמורה יותר בטווח הארוך. מעבר לכך, קיימות גם הוצאות נלוות לטיפולים רגשיים, כמו נסיעות, אובדן שעות עבודה או מציאת מסגרת חלופית לילדים במהלך הטיפול.

השפעות ארוכות טווח על ילדים בגירושים

גירושים משפיעים לא רק על ההורים אלא גם על הילדים, לעיתים בדרכים שאינן מובנות עד הסוף ברגעים הראשונים של הפרידה. הילדים עשויים לשלם מחירים חבויים בטווח הארוך, הן מבחינה רגשית והן מבחינה התפתחותית. מעבר לפגיעה ברווחה הפסיכולוגית, שינויים מהותיים בהרגלי החיים, כמו מעבר בין בתים, ירידה ברמת החיים או קושי ביצירת קשרים חברתיים, יכולים לגרום לבעיות נרחבות. יתר על כן, מחקרים מצביעים על כך שגירושים עלולים להשפיע על הצלחתם של הילדים מבחינה אקדמית. במקרים מסוימים, הירידה בהישגים נובעת מקושי להתרכז, תחושת חוסר ביטחון או משבר זהות שמלווה את השינויים הדרמטיים בחייהם.

ילדים להורים גרושים נתקלים גם בקשיים חברתיים משמעותיים, במיוחד כאשר הם צריכים להסביר את מצבם לחבריהם או מתמודדים עם סטיגמות מצד החברה. ילדים שנאלצים לעבור בין שני בתים עלולים להרגיש תחושת זרות בכל אחד מהמקומות, במיוחד כאשר הסביבות החדשות שונות מבחינה תרבותית או כלכלית. הפערים בין אופי החיים בכל בית יכולים גם הם להעצים את הקושי הפסיכולוגי של הילד ולהוביל לתחושת חוסר שייכות. בנוסף, הילדים נאלצים לעיתים לקחת על עצמם אחריות רגשית ולהתמודד עם תחושות של אשמה או דאגה למצבם של הוריהם, דבר שעלול להשפיע על בריאותם הנפשית והפיזית כאחד.

ההשפעה החברתית של גירושים ניכרת גם בהתנהגות הבוגרים שהילדים הופכים להיות. מחקרים הראו כי ילדים שגדלו במשפחות גרושות נוטים יותר להיכנס למערכות יחסים לא יציבות בבגרותם, ולעיתים גם לחוות גירושים בעצמם. בעוד שחלק מהילדים מסוגלים להתגבר על הקשיים הללו בעזרת תמיכה חזקה מהוריהם ומהסביבה, רבים נותרים עם צלקות רגשיות שמלוות אותם לאורך חייהם הבוגרים.

התנהלות כלכלית לאחר הגירושים

אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מתגרשים הוא ניהול התקציב האישי לאחר הגירושים. בניגוד לחיים בזוגיות, שבהם ניתן לחלוק הוצאות ולהתחלק באחריות הכספית, החיים לאחר הגירושים דורשים עצמאות כלכלית מוחלטת. אתגר זה מתעצם כאשר אחד מבני הזוג, או שניהם, לא היה מעורב בניהול התקציב המשפחתי טרם הפרידה. הדבר עשוי להוביל לחוסר שליטה בהוצאות, חובות כלכליים, ואפילו פשיטות רגל במקרים קיצוניים.

בנוסף, העלויות החדשות שמתווספות לאחר הגירושים – החל במזונות, דרך הוצאות על דיור וריהוט, ועד לשירותים פסיכולוגיים – יוצרות עומס כבד על התקציב החודשי. הורים גרושים רבים מגלים שקשה מאוד לנהל את כל ההוצאות הללו מבלי לחרוג מהתקציב, במיוחד כאשר קיימת תלות במשכורת אחת בלבד. יתרה מכך, הורים רבים מוצאים את עצמם במצב שבו הם נאלצים לבחור בין השקעה בצורכי הילדים לבין צורכיהם האישיים, כמו חסכונות פנסיוניים או קידום מקצועי.

ניהול כלכלי לקוי עלול גם לגרום לעימותים בין בני הזוג לאחר הגירושים. כאשר ההוצאות אינן מחולקות בצורה הוגנת, מתעוררים סכסוכים שיכולים להוביל להליכים משפטיים חוזרים ונשנים. הוצאה כספית נוספת זו יכולה להעמיק את המשבר הכלכלי ולהוביל לתחושת ייאוש וחוסר יציבות. לעומת זאת, בניית תוכנית כלכלית מסודרת הכוללת תקציב ברור, יעדים פיננסיים, ותכנון לטווח הארוך יכולה לסייע במידה רבה בהפחתת הקשיים שנלווים לגירושים.

השפעות על הקריירה והתקדמות מקצועית

גירושים, מעבר להשפעתם הרגשית והכלכלית, יכולים לשנות באופן משמעותי את מסלול הקריירה של בני הזוג. עבור רבים, האחריות החדשה שנוצרת כתוצאה מחלוקת המשמורת או הצורך לטפל בילדים לבדם, מאלצת אותם לצמצם את היקף העבודה או אפילו להחליף מקום עבודה כדי להתאים את השגרה החדשה. שינוי זה אינו מוגבל רק לנשים, שלעיתים קרובות נאלצות לעבוד במשרות גמישות יותר, אלא גם לגברים שמתחילים לקחת חלק משמעותי יותר בגידול הילדים לאחר הגירושים.

במקרים מסוימים, גירושים מובילים לצורך במציאת עבודה חדשה לגמרי, במיוחד כאשר האדם תלוי במקום העבודה הקודם של בן הזוג, כמו במקרים שבהם מקום העבודה הוא עסק משפחתי. שינוי תעסוקתי זה כרוך לא רק בירידה בהכנסות אלא גם באובדן הוותק המקצועי והקשרים שבנו לאורך השנים. הירידה במעמד המקצועי עלולה לגרום לתסכול רב ולהעמיק את תחושת האובדן שנלווית לגירושים.

ההשלכות על הקריירה אינן רק קצרות טווח. מי שנאלצים לקחת הפסקות בעבודה או לעבור למשרות חלקיות עשויים למצוא את עצמם עם פנסיה נמוכה יותר או חוסר ביטחון כלכלי לעתיד. מעבר לכך, אנשים שמתרכזים בהישרדות יומיומית נוטים לעיתים להזניח את ההשקעה בהתפתחותם המקצועית, כמו השתתפות בקורסים, נטוורקינג או חיפוש אחר קידום.

בהמשך לכך, לעיתים יש גם השפעות פסיכולוגיות על ההתנהלות המקצועית. אנשים שמתמודדים עם לחץ נפשי בעקבות גירושים עשויים לחוות ירידה במוטיבציה בעבודה או קושי להתרכז במשימות יומיומיות. מצב זה עלול להשפיע על תפוקתם, הערכתם המקצועית ואף על הביטחון העצמי שלהם במקום העבודה.

שינוי דינמיקות חברתיות לאחר הגירושים

לאחר גירושים, דינמיקות חברתיות רבות משתנות, לעיתים בצורה בלתי צפויה. חברויות זוגיות שנוצרו במהלך הנישואים נוטות להתפצל, כאשר לעיתים חברים בוחרים צדדים או מתקשים לשמור על קשר עם שני בני הזוג בו-זמנית. שינוי זה יוצר תחושת בידוד חברתי, במיוחד כאשר אחד מהצדדים מרגיש שהאחריות על פרידה זו “מודבקת” אליו על ידי חברים משותפים.

מעבר לכך, המתגרשים מוצאים את עצמם לעיתים במעגלים חברתיים חדשים שכוללים גם הורים גרושים אחרים, מתוך רצון למצוא הבנה משותפת. מצד שני, שילוב במעגלים אלו עלול לעורר תחושות של תחרות או קנאה, במיוחד כאשר צד אחד מצליח כלכלית או חברתית יותר מהשני. השינויים החברתיים הללו מוסיפים ממד נוסף לתהליך ההסתגלות שלאחר הגירושים, ולעיתים מעמיקים את תחושת הניכור.

ההשפעה החברתית אינה מוגבלת רק למבוגרים. ילדים להורים גרושים מתמודדים לעיתים קרובות עם סטיגמות חברתיות, במיוחד בחברות שבהן ערכי המשפחה המסורתית נשארים דומיננטיים. הם עשויים להרגיש שונה מחבריהם, להתמודד עם שאלות חטטניות מצד בני גילם, או להרגיש שהמבנה המשפחתי שלהם פחות מוערך. כל אלה מוסיפים למתח הרגשי ולצורך של ההורים להעניק תמיכה רגשית נוספת.

השפעות על המצב הנפשי של ההורים לאחר הגירושים

אחד הנושאים המרכזיים בגירושים הוא ההשפעה על המצב הנפשי של ההורים, שאינה נראית לעין אך משפיעה באופן עמוק על אורח חייהם ותפקודם היומיומי. גירושים, גם כאשר הם מתבצעים בהסכמה הדדית, מלווים לעיתים קרובות ברגשות של אובדן, כישלון אישי, ואשמה. רגשות אלו עלולים להתעצם במקרים שבהם הפרידה לוותה בעימותים משפטיים ארוכים או בבגידות. מחקרים מצביעים על כך שאנשים שעוברים גירושים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון, חרדה, ולעיתים גם תסמינים פוסט-טראומטיים הקשורים לחוויות של בגידה או אובדן מערכת תמיכה יציבה.

אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה במצב הנפשי היא תחושת חוסר היציבות שמלווה את החיים החדשים לאחר הגירושים. מעבר לבית חדש, ניהול חובות כלכליים חדשים, והצורך לנהל לבד את משק הבית, הם גורמים שמעצימים את תחושת העומס הרגשי. הורים גרושים שמטפלים בילדיהם באופן בלעדי או כמעט בלעדי מתמודדים לעיתים קרובות עם “שחיקה הורית”, שבה הם מרגישים שאין להם זמן לעצמם או להחלמה נפשית.

בנוסף, תחושת הבדידות שיכולה להיווצר לאחר הגירושים משפיעה באופן עמוק על מצבם הנפשי של ההורים. עבור רבים, הנישואים היו מקור מרכזי לתחושת שייכות ותמיכה רגשית, וכאשר מקור זה נעלם, הם עשויים לחוות קושי רב במציאת משמעות חדשה בחייהם האישיים. תחושת הבדידות מתעצמת כאשר המעגל החברתי משתנה, כפי שצוין קודם לכן, או כאשר הילדים עצמם מגלים העדפה לבלות זמן רב יותר עם ההורה השני.

כמו כן, ההשפעה הנפשית אינה מוגבלת רק לשנים הראשונות שלאחר הגירושים. במחקרי אורך נמצא כי חלק מההורים ממשיכים להתמודד עם תחושות של חרטה או אובדן גם עשורים לאחר הגירושים. תחושות אלו עשויות להיות מלוות בכעס על עצמם או על בן הזוג לשעבר, ותחושת פספוס לגבי חיים שיכלו להתנהל אחרת. מצד שני, ישנם הורים שמצליחים להתגבר על הקשיים הנפשיים באמצעות פנייה לטיפול רגשי, יצירת שגרות חדשות בחיים, ובנייה מחודשת של מערכות תמיכה חברתיות.

העלויות הכלכליות של טיפול נפשי לאחר הגירושים

האתגר הנפשי שמלווה גירושים מוביל רבים מההורים לפנות לטיפול רגשי או פסיכולוגי, כדי להתמודד עם השינויים הדרמטיים בחייהם. בעוד שטיפול רגשי יכול להוות מקור תמיכה משמעותי, הוא מהווה גם הוצאה כספית נוספת, ולעיתים קרובות גבוהה. בארץ, טיפולים נפשיים דרך פסיכולוגים פרטיים עשויים להגיע לעלויות של מאות שקלים למפגש, במיוחד כאשר מדובר באנשי מקצוע מנוסים. כאשר הטיפול נמשך חודשים ואף שנים, הוא יכול להוות נטל כלכלי משמעותי על ההורים, במיוחד אם הם מתמודדים גם עם הוצאות אחרות הקשורות לגירושים.

מעבר לטיפול האישי, ישנם מקרים שבהם ההורים מרגישים צורך לשלוח גם את ילדיהם לטיפול רגשי, כדי לעזור להם לעבד את חוויותיהם בעקבות הגירושים. טיפול לילדים כולל לא רק את המפגשים עצמם, אלא לעיתים גם אבחונים מקצועיים, סדנאות או מפגשי הדרכה להורים, שגם הם מתורגמים להוצאות משמעותיות.

בנוסף, ישנם הורים שבוחרים להשתתף בסדנאות קבוצתיות או בתהליכי ייעוץ זוגי להורים גרושים, כדי לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם בנוגע לילדים. אמנם סדנאות אלו יכולות להיות מועילות במידה רבה, אך הן מהוות עוד עלות נסתרת שצריכה להילקח בחשבון.

חשוב לציין שגם תמיכה ציבורית בתחום זה אינה מספיקה עבור רבים מההורים. קופות החולים מציעות טיפולים במחיר מסובסד, אך זמני ההמתנה הארוכים ותחושת הדחיפות שמלווה את התקופה שלאחר הגירושים מובילים הורים רבים לבחור באפשרויות הפרטיות, על אף העלויות הגבוהות. בהעדר תכנון כלכלי מתאים, ההוצאות על טיפולים נפשיים יכולות להוביל לחובות או להפחתה משמעותית באיכות החיים.

ההשפעה על חסכונות פנסיוניים ותכנון לעתיד

מעבר להשפעות הכלכליות המיידיות של הגירושים, כמו הוצאות על דיור וטיפולים, אחד התחומים המוזנחים ביותר הוא החסכונות הפנסיוניים. גירושים משפיעים בצורה ישירה על התכנון הפיננסי לטווח הארוך, ולעיתים קרובות המודעות לכך מגיעה מאוחר מדי.

במקרים שבהם החסכונות הפנסיוניים מחולקים בין בני הזוג, הדבר יוצר ירידה חדה בהון האישי של כל אחד מהם, ולעיתים קרובות מחייב שינוי בתוכניות העתידיות. לדוגמה, הורה שתכנן לפרוש בגיל מסוים עשוי לגלות שעליו לעבוד מספר שנים נוספות כדי לפצות על אובדן החיסכון. הירידה בהון האישי משפיעה גם על רמת החיים לאחר הפרישה, במיוחד כאשר אין הכנסה נוספת כמו נכסים מניבים או השקעות אחרות.

בנוסף, גירושים עלולים להוביל להוצאה על ייעוץ פיננסי, במיוחד עבור הורים שאינם מתמצאים בניהול השקעות או בתכנון תקציבי. ייעוץ זה הוא חיוני במקרים רבים, אך הוא עצמו מהווה הוצאה נוספת שיש לקחת בחשבון. יתרה מכך, ההשפעה על הפנסיה עלולה להיות גדולה במיוחד עבור הורים שנאלצים לעבוד במשרות חלקיות לאחר הגירושים, מה שמפחית את הפרשותיהם הפנסיוניות לאורך השנים.

העובדה שהחיים לאחר הגירושים מצריכים לעיתים קרובות התמקדות בצרכים יומיומיים ובבעיות כלכליות דחופות, דוחקת את נושא התכנון לטווח הארוך לשוליים. מצב זה יכול להוביל להשלכות חמורות בטווח הארוך, כמו תלות בתמיכה כלכלית מצד ילדים בבגרותם או ירידה משמעותית באיכות החיים בגיל פרישה.