סדר ההליך מרגע פתיחת תיק גירושין

הבנת הדרך המשפטית הנפתחת מרגע פתיחת תיק גירושין היא אחד המרכיבים החשובים ביותר בהגנה על זכויות הצדדים משום שהמסלול המשפטי המתחיל ברגע הגשת הפניה לערכאה יוצר מבנה מחייב של שלבים, כללים, חובות, לוחות זמנים והחלטות ראשוניות המשפיעות על כל המשך הדרך. מרגע פתיחת התיק הערכאה בוחנת את הנתונים העובדתיים המוצגים בפניה, את מצבם של הילדים, את רמת הסיכון אם קיימת, את המצב הכלכלי, את דפוסי ההתנהגות של כל צד ואת הצורך בקביעת צעדי הגנה מידיים ולכן הבנה מדויקת של השלב הראשון מגנה מפני פעולות שגויות העלולות ליצור נזק בלתי הפיך.

ההליך נפתח במסגרת פרוצדורלית מוגדרת ובתוך מסגרת זו כל מסמך וכל טענה מקבלים משקל משפטי המחייב כל צד להתנהל באחריות מלאה. ההליך משפיע על תחושת השליטה של הצדדים ועל האפשרות שלהם להתנהל ברוגע ולכן ידע מדויק לגבי סדר השלבים מעניק יציבות וביטחון. כל צד חייב להבין כבר מהשלב הראשון כי אין אפשרות לדלג על שלבים ואי אפשר לעקוף את מבנה ההליך באמצעות מהלכים חד צדדיים משום שהערכאה בוחנת כל צעד לגופו ומעניקה משקל משמעותי לתום הלב המוטמע בדרך ההתנהלות הראשונית. שלב זה משפיע גם על האפשרות לקבל סעד זמני בעת הצורך, משום שהערכאה בוחנת את דפוס ההתנהלות לאורך זמן ולכן מי שנוהג באחריות ובשקיפות כבר ברגעים הראשונים מבסס לעצמו יתרון משמעותי.

הבנה מדויקת של פתיחת תיק גירושין מאפשרת לכל צד להיערך באופן נכון מבחינת מסמכים, ראיות, תיעוד מצב הילדים, תיעוד המצב הכלכלי ותיעוד הצרכים המידיים ולכן השלב הראשוני מהווה את הבסיס שעליו נבנה כל ההליך כולו. שלב זה משפיע על האפשרות להגיע להסכמות, על האפשרות להימנע מעימות מיותר, ועל היכולת לנהל את השלב המשפטי מתוך חשיבה ולא מתוך פחד. ההליך מתחיל אמנם בפעולה טכנית של הגשה אך בפועל הוא יוצר מסגרת משפטית מלאה המחייבת סדר, מקצועיות ועמידה בכללי הדין ולכן שלב הפתיחה הוא שלב בעל משמעות משפטית רחבה ומכרעת.

פניה ראשונית לפי החוק להסדר התדיינויות

לאחר פתיחת התיק מתחיל שלב נוסף שהוא שלב חובה על פי הדין והוא הפניה הראשונית לשירותי יישוב סכסוך המופעלים בסמוך לערכאות השונות. שלב זה נועד לאפשר לצדדים הזדמנות להידבר, להעריך מחדש את האפשרויות העומדות בפניהם, להבין את השלכות ההליך המשפטי ולהציע מסלול שבו ניתן לנסות לצמצם את הנזק ההורי והכלכלי באמצעות הליך מקצועי ומבוקר. הפניה לשירותי יישוב סכסוך יוצרת תקופה שבה הצדדים מנועים מהגשת בקשות משפטיות שאינן דחופות במיוחד ולכן השלב הזה מהווה מסגרת מוגנת, שבה ניתן לבחון את מצב המשפחה בנחת יחסית.

שלב זה מחייב את כל צד למסור מידע אמת, להופיע לפגישות הנקבעות ולהתנהל באופן התואם את מטרת החוק משום שהערכאה עשויה לייחס משקל להתנהלות הצדדים בשלב זה כאשר תידרש לקבל החלטות בהמשך. שלב זה משפיע גם על עתיד הילדים משום שהוא מאפשר לבחון את מצבם מתוך ראייה מקצועית רחבה ולא באמצעות עימות משפטי מידי. שלב זה אינו רק שלב פורמלי אלא שלב המפעיל תהליך אבחוני של אנשי מקצוע הבוחנים את מצב התא המשפחתי ולכן הוא יכול להשפיע על קביעות עתידיות. התנהלות נכונה בשלב זה מגדילה את הסיכוי להגיע להסכמות יציבות ומפחיתה את רמת הסכסוך שאחרת הייתה גולשת להליכים משפטיים ארוכים. לפיכך הבנה מדויקת של השלב הראשוני לפי החוק משפרת את היכולת של כל צד לשמור על זכויותיו ולמנוע פעולות מיותרות העלולות ליצור נזק בלתי הפיך בהמשך הדרך.

לפתוח הליכים בבית המשפט

עם סיום התקופה שנקבעה בחוק להסדר התדיינויות מתאפשר לכל צד לפתוח בהליכים משפטיים מלאים ולכן שלב זה יוצר מעבר ממסגרת של ניסיון ליישוב סכסוך למסגרת משפטית שבה מוגשות בקשות מהותיות, כתבי טענות וראיות. בסיום התקופה רשאי כל צד להגיש בקשות דחופות בענייני משמורת, מזונות, הסדרי שהות, שימוש בדירת המגורים, עיכוב יציאה מן הארץ וכל סעד אחר הנוגע לענייני המשפחה ולכן שלב זה הוא נקודת מפנה מרכזית. הערכאה בוחנת את נסיבות המקרה, את מצבם של הילדים, את רמת התפקוד ההורי, את רמת הסיכון אם קיימת, ואת הצורך בקביעת צעדים זמניים שיגנו על יציבותם ולכן שלב זה מחייב היערכות מקצועית מלאה. הצדדים נדרשים להגיש תצהירים מפורטים, ראיות מאומתות ומסמכים המוכיחים את טענותיהם ולכן הבנה נכונה של שלב זה מהווה יתרון משמעותי. בתקופה זו מתקבלות החלטות ראשוניות המעצבות את מסגרת החיים של המשפחה למשך חודשים ואף שנים ולכן כל טעות בשלב זה עלולה להשפיע על התוצאה הסופית של ההליך. הערכאה בוחנת גם את דפוסי ההתנהלות בתקופת העיכוב ולכן צד שהתנהל בחוסר תום לב עלול למצוא עצמו במצב משפטי מוחלש. שלב זה משפיע על חלוקת המשאבים האישיים ועל האפשרות לשמור על יציבות פסיכולוגית של הילדים ולכן יש חשיבות לכל משפט ולכל עובדה המוצגת. הערכאה מקפידה לבחון רק עובדות המבוססות על ראיות ולכן ניסוחים שאינם נתמכים במסמכים אינם מסייעים ואף עלולים לפגוע במהימנותו של צד. לפיכך שלב זה הוא אחד השלבים הקריטיים ביותר במסלול המשפטי כולו.

הגשת כתבי טענות מסודרים וחשיבות הדיוק בעובדות

לאחר סיום שלב העיכוב ולאחר תחילת ההליכים המלאים על כל צד להגיש את כתבי הטענות המלאים הכוללים את המסגרת העובדתית, את הטענות המשפטיות, את הבקשות לסעדים ואת הראיות התומכות ולכן דיוק בניסוח המסמכים הוא תנאי יסוד להצלחת ההליך. כתבי הטענות משמשים מסד הנתונים שעליו הערכאה נשענת בכל שלבי הבירור ולכן כל משפט וכל טענה חייבים להיות מבוססים על עובדות אמת ועל מסמכים שניתן להציגם בבית המשפט. הערכאה בוחנת את תוכן המסמכים מתוך רצון להבין את דפוסי החיים של המשפחה, את חלוקת התפקידים, את הצרכים של הילדים ואת הצרכים הכלכליים ולכן כל פרט הוא בעל משמעות.

כתבי טענות שאינם עומדים בדרישות הדין או שאינם מבוססים כראוי עלולים להוביל לפסילת טענות או להחלשת משקלן ולכן כל צד חייב להבין את חשיבות הדיוק. הערכאה בוחנת גם את האופן שבו מוצגות העובדות משום שניסוח מסולף או מגמתי עלול לפגוע באמינותו של צד ולכן יש להיצמד לשפה תקינה ולמסירת נתונים אמיתיים בלבד. שלב זה מהווה את היסוד שעליו מתבסס כל הליך הגירושין משום שמרגע שהוגשו כתבי הטענות הרשמיים יוצרת הערכאה מסגרת עובדתית שעל פיה ייקבעו הסעדים הזמניים ובהמשך גם הסעדים הקבועים. הבנה עמוקה של שלב זה מאפשרת לצד להציג את מצבו המשפטי באופן מלא ומדויק ולהניח תשתית ראויה לכל ההחלטות שיינתנו בהמשך.

הגשת בקשות לסעדים זמניים והשלכתן על המשך ההליך

בשלב ההוכחות הראשוני, עוד לפני שמיעת עדים ולפני קבלת החלטות סופיות, מוגשות בקשות לסעדים זמניים המשפיעים על המציאות היומיומית של המשפחה ולכן שלב זה הוא אחד השלבים העוצמתיים ביותר בהליך כולו. סעדים אלו כוללים קביעת משמורת זמנית, קביעת זמני שהות, קביעת מזונות זמניים, קביעת שימוש בדירת המגורים, קביעת חלוקת תשלומים חודשיים בין הצדדים, עיכוב יציאה מן הארץ במקרים מסוימים וסעדים נוספים הנוגעים להגנה על ילדים ובני זוג.

הערכאה קובעת סעדים אלו על סמך התשתית העובדתית שהוצגה בשלב המקדמי ועל סמך המסמכים שהוגשו ולכן כל פרט שנמסר לפני כן משפיע על ההחלטות. החלטות זמניות ניתנות מתוך מטרה לשמור על יציבות מיידית ולמנוע נזק בלתי הפיך ולכן ערכן גבוה במיוחד. פעמים רבות סעדים זמניים נותרים בתוקף תקופה ארוכה, לעיתים עד סיום המשפט, ולכן השפעתם ניכרת על חיי הצדדים לאורך חודשים רבים. הערכאה בוחנת את טובת הילדים, את הצרכים הכלכליים, את מסוגלות ההורים לטפל בילדיהם, את רמת המעורבות ההורית, ואת הצורך למנוע מהלכים חד צדדיים ולכן יש צורך לדייק בהצגת הנתונים ולתמוך את הבקשות בראיות מלאות. שלב זה קובע את המבנה הזמני של התא המשפחתי ולכן טעויות בשלב זה עשויות להביא לתוצאות כבדות משקל שעלולות להיות קשות לתיקון בהמשך.

מינוי אנשי מקצוע כדי לברר את טובת הילדים

במקרים שבהם קיימת מחלוקת מהותית סביב טובת הילדים או כאשר היחסים בין ההורים טעונים באופן משמעותי עשויה הערכאה להורות על מינוי אנשי מקצוע לצורך קבלת הערכה מקצועית המכוונת את ההחלטות העתידיות ולכן שלב זה מהווה מרכיב מרכזי במסלול המשפטי. אנשי המקצוע עשויים להיות עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, בודקים מקצועיים או מומחים מטעם הערכאה, וכל אחד מהם מגיש חוות דעת המבוססת על בדיקות מעמיקות ותצפיות מקצועיות. ההורים מחויבים לשתף פעולה עם הגורמים המקצועיים וכל צעד או הימנעות שיש בה כדי להקשות על תהליך הבדיקה עשוי להשפיע באופן ישיר על מסקנות אנשי המקצוע ועל המלצותיהם.

המלצות אלו משפיעות באופן עמוק על קביעות זמניות וקבועות בענייני משמורת, זמני שהות ורווחת הילדים ולכן שלב זה מחייב כנות, שקיפות ושיתוף פעולה מלא. הערכאה מייחסת משקל רב לחוות דעת מקצועיות ולכן יש צורך להבין כי כל התנהגות וכל אמירה המובאת בפני גורמי המקצוע עשויה להיכנס לדוח שיוגש לערכאה. שלב זה אינו טכני בלבד אלא שלב בעל השפעה רגשית עמוקה על בני המשפחה משום שהוא מכוון את הערכאה להבין את המציאות העובדתית בצורה מלאה ולבחון את טובת הילדים לפי אמות מידה מקצועיות ומדויקות.

דיון קדם משפט והגדרת המחלוקות המרכזיות

דיון קדם משפט הינו אחד השלבים המרכזיים והמשמעותיים ביותר בהליך הגירושין, מפני שהוא קובע את מסגרת הדיון העתידי ומגדיר את הנושאים שבמחלוקת ואת הנושאים שאינם במחלוקת. דיון זה מאפשר לערכאה לבחון את טענות הצדדים, להעריך את היקף הראיות הדרושות, להבין את מבנה המשפחה, ולכוון את ההליך אל מסלול ברור ומדויק שימנע התמשכות מיותרת. בשלב זה מציג כל אחד מן הצדדים את עמדתו המלאה בנוגע למשמורת, זמני שהות, מזונות, חלוקת רכוש, חובות משותפים, שימוש בנכסי המשפחה, תשלומים שוטפים וכל עניין נוסף שיש לו השפעה על יציבות המשפחה.

הערכאה בוחנת את כתבי הטענות ואת העמדות שהוגשו ומנסה לצמצם את המחלוקות ככל האפשר מתוך הבנה כי כל צמצום מביא לקיצור ההליך, להפחתת נזק רגשי וכלכלי ולשיפור סיכויי ההסכמה. בנוסף, דיון קדם משפט מאפשר לבחון האם ניתן להעביר חלק מן הסוגיות להליך של גישור מקצועי ובכך למנוע עימות משפטי מלא. הערכאה קובעת במעמד זה אילו ראיות יוגשו, אילו עדים יישמעו, אילו מסמכים יידרשו וכיצד יתוכנן לוח הזמנים של דיוני ההוכחות, ולכן מדובר בשלב המכתיב את קצב הליך הגירושין כולו ואת מורכבותו.

חשיבותו של שלב דיון קדם משפט הוא גבוה במיוחד, מכיוון שהערכאה יוצרת בו את המסגרת שבתוכה יתקבלו ההחלטות העתידיות. לכן, כל צד חייב להגיע אליו מוכן, מדויק ובעל תשתית עובדתית וראייתית מלאה. דיון זה מהווה גם הזדמנות להציג את מידת שיתוף הפעולה במהלך ההליך ואת התנהלות הצדדים באופן שעשוי להשפיע על הערכת מהימנותם בהמשך הדרך. הערכאה בוחנת את גישתם של הצדדים ומזהה האם אחד מהם פועל מתוך כוונה אמיתית לקדם פתרון או מתוך רצון לעכב או לפגוע בצד השני. אי לכך, התנהלות בשלב זה עשויה להשפיע על הרושם הכולל שיתעצב לאורך ההליך כולו בפני הערכאה.

שלב ההוכחות ושמיעת העדים

שלב ההוכחות בתיקי גירושין הוא הלב של ההליך המשפטי משום שבשלב זה הערכאה בוחנת את הראיות המלאות, שומעת את העדים, מעריכה את מהימנותם ומנתחת את העובדות מתוך התרשמות ישירה ומקיפה. שלב זה כולל חקירות נגדיות של עדים, הצגת מסמכים, בחינת תצהירים, בדיקת תיעוד רשמי, הערכת חוות דעת מקצועיות וניתוח מלא של כל הרכיבים העובדתיים העומדים במחלוקת. הערכאה מעניקה משקל משמעותי לאופן שבו העדים משיבים לשאלות, למידת דיוקם, לסתירות בדבריהם, ליציבותם ולרמת הבקיאות שלהם בפרטים ולכן שלב זה משפיע על התוצאה הסופית של ההליך יותר מכל שלב אחר.

במהלך דיון ההוכחות בוחנת הערכאה גם את התנהלות הצדדים עצמם ואת אופן הצגת טענותיהם משום שהתנהגות בלתי עקבית או התחמקות ממסירת מידע עשויה לפגוע במהימנותם. שלב זה דורש הכנה מקיפה משום שכל מסמך וכל שאלה עשויים להשפיע על מסקנות הערכאה. ההליך עשוי להימשך מספר ישיבות בהתאם להיקף המחלוקת ולמספר העדים הדרושים ולכן נדרשת סבלנות ומיומנות בהצגת הטענות. הערכאה מסתמכת על התרשמותה הישירה ולכן שלב זה מאופיין במשקל ניכר לפסיכולוגיה של העדות וליכולת הצדדים לנסח טענות בהירות ומדויקות.

תוצאה אחת של שלב זה היא יצירת תמונה עובדתית מלאה המאפשרת לערכאה לגבש מסקנות ולבסס את פסק הדין העתידי על תשתית ראייתית איתנה. שלב ההוכחות הוא שלב מכריע המשפיע על זכויותיהם של הילדים, על חלוקת הרכוש, על קביעת מזונות ועל היכולת של כל צד לבנות עתיד יציב לאחר סיום ההליך ולכן הבנתו המלאה היא חיונית לניהול נכון של המסלול המשפטי.

סיכומי טענות הצדדים והצגת המסגרת המשפטית

לאחר סיום שמיעת הראיות וחקיקת הצדדים, מגיע שלב הסיכומים שבו הצדדים מציגים בפני הערכאה את הטענות המשפטיות המלאות המבוססות על הראיות שנשמעו ועל הדין המהותי והפסיקה הקיימת. שלב זה מאפשר להציג בפני הערכאה את התמונה המשפטית בצורה מסודרת, לנתח את הראיות, להראות כיצד הן תומכות בטענות הצד, ולהסביר מדוע יש להעדיף גרסה אחת על פני גרסה אחרת.

סיכומים מנוסחים היטב מאפשרים לערכאה להבין את ההיגיון המשפטי של כל צד ומשפיעים על הדרך שבה תתקבלנה המסקנות. בשלב זה משתמשים הצדדים בחומר הראיות שנאסף ומנתחים אותו בהתאם לעקרונות המשפטיים הנוגעים למשמורת, מזונות, חלוקת רכוש, חובות, שימוש בדירת המגורים וכל רכיב נוסף המצוי במחלוקת. הערכאה בוחנת את הסיכומים בקפידה משום שהם מהווים את החוליה המחברת בין הראיות לבין הסעדים המבוקשים ולכן יש להם משקל מהותי בהחלטה הסופית.

סיכומים המדגישים חוסר מהימנות, סתירות וממצאים המערערים את טענות הצד השני עשויים להשפיע על תוצאות ההליך ולכן ניסוח מדויק הוא הכרחי. הערכאה בוחנת את העקרונות המשפטיים החלים ומיישמת אותם על המקרה הנדון ולכן שלב זה מבסס את התשתית המשפטית שממנה ייגזר פסק הדין.

מתן פסק הדין וסיום ההליך

פסק הדין הוא השלב המסיים של ההליך המשפטי והוא משקף את הניתוח העובדתי והמשפטי שביצעה הערכאה לאורך כל שלבי ההוכחות והסיכומים. פסק הדין קובע את הסעדים הסופיים בענייני המשמורת, זמני השהות, מזונות הילדים, מזונות האישה במקרים שבהם הדין מחייב זאת, חלוקת הרכוש, חלוקת החובות, חלוקת זכויות סוציאליות ופנסיוניות, השימוש בדירת המגורים וכל עניין נוסף שהיה שנוי במחלוקת.

פסק הדין נכתב על בסיס ראיות שהוצגו בפני הערכאה בלבד והוא מחייב הקפדה על עקרונות של אמת מידה מקצועית, שוויון, ראייה רחבה של טובת הילדים, איזון בין הצרכים הכלכליים, שמירה על זכויות היסוד של כל צד ועמידה בכללי הדין. פסק הדין עשוי לכלול קביעות על יישום תוכניות של גורמי מקצוע במקרים שבהם קיימת מחלוקת הורים חריפה ולכן הוא מספק מסגרת יישומית ברורה. לאחר מתן פסק הדין נפתח בפני הצדדים חלון זמן שבו ניתן להגיש בקשות תיקון, בקשות הבהרה או הליכי ערעור בהתאם לדין ולכן שלב זה אינו רק סיום אלא גם נקודת פתיחה להמשך אפשרי במסלול הערעורי. משמעותו של פסק הדין היא קביעת מסגרת מלאה לעתיד הצדדים והילדים ולכן הבנתו המלאה חיונית כדי למנוע טעויות ביישומו או בהפרתו.

השלכותיו של ההליך על המשך החיים לאחר פסק הדין

סיום ההליך המשפטי אינו מסיים את חיי הצדדים אלא יוצר מסגרת חיים חדשה שבה על כל אחד מהם להתנהל בהתאם להחלטות שנקבעו ולבצע התאמות אישיות, כלכליות והוריות. שלב זה כולל הבנה של זכויות וחובות, הסתגלות לשגרה חדשה, ניהול כלכלי נכון, שמירה על שיתוף פעולה הוריי ככל שניתן והקפדה על יישום מלא של ההחלטות שהתקבלו. הערכאה מצפה מהצדדים לעמוד בהוראות פסק הדין במלואן ולכן הפרה של הוראות אלו עשויה להביא לחיוב בהליכים נוספים.

הבנה מדויקת של פסק הדין ושל משמעותו תורמת ליכולת לבנות בסיס יציב לעתיד המשפחה ולמנוע מחלוקות נוספות העלולות להיגרר להליכים חוזרים. שלב זה דורש גם רגישות לילדים, הסתכלות ארוכת טווח, ניהול נכון של קשרים משפחתיים ותכנון כלכלי המאפשר יציבות. ההליך המשפטי מותיר את חותמו על הצדדים ולכן הבנה נכונה של המשך הדרך חיונית ליצירת חיים מאוזנים ובריאים לאחר פסק הדין.

החלטות נוספות העלולות להינתן במהלך ההליך

במהלך ההליך המשפטי עשויות להינתן החלטות נוספות שאינן נכללות בהכרח תחת סעדים זמניים אך יש להן השפעה מהותית על ניהול התיק והמשפחה ולכן יש להבין את משמעותן ואת אופן יישומן. הערכאה עשויה להורות על גילוי מסמכים, על עיון במסמכים שהוסתרו, על קבלת מסמכים מרשויות שונות, על עיון בחומרי חקירה, ועל קבלת נתונים כלכליים ממוסדות פיננסיים כדי לוודא שהתמונה המוצגת בפניה נכונה ומלאה. במקרים שבהם קיים חשש להסתרת נכסים עשויה הערכאה להורות על צעדים נוספים המבטיחים את אחזור הנתונים המדויקים ולכן הבנת חשיבות שיתוף הפעולה המלא היא תנאי להצלחת ההליך.

הערכאה עשויה להורות על הגשת תסקיר משלים במקרה שבו התגלו עובדות חדשות ולכן תהליך הבדיקה עשוי להתארך בהתאם לצורך. החלטות אלו עשויות לכלול גם הוראות בדבר תקשורת בין הצדדים, איסורי הסתה, שמירה על יציבות הילדים, מניעת פעולות חד צדדיות בדירה, והגנות נוספות שמטרתן מניעת נזק מתמשך. הערכאה מוסמכת להטיל סנקציות על צד שאינו עומד בהוראותיה ולכן יש להבין כי כל החלטה היא מחייבת בכל שלב. הבנה מלאה של החלטות אלו תאפשר התנהלות משפטית תקינה ותפחית סיכונים מיותרים.

עקרונות מנחים בקבלת החלטות זמניות

קבלת החלטות זמניות נעשית על בסיס עקרונות משפטיים ברורים המכוונים את הערכאה להעניק פתרון מהיר, יציב ומאוזן לתקופה המקדימה של ההליך ולכן הבנת עקרונות אלו חיונית לכל צד.

טובת הילדים היא העיקרון הראשון והמרכזי בכל החלטה הנוגעת למשמורת או לזמני שהות ולכן הערכאה בוחנת את ההתנהלות לפני הפרידה, את רמת המעורבות ההורית, את היכולות של כל הורה ואת היציבות הרגשית והכלכלית שהוא מספק.

עיקרון נוסף הוא שמירה על המצב הקיים ככל שניתן כדי למנוע טלטלה מיותרת אך כאשר המצב הקיים פוגע בילדים הערכאה אינה מחויבת להשאירו.

עיקרון שלישי הוא מניעת נזק בלתי הפיך ולכן הערכאה עשויה להורות על צעדים מידיים גם כאשר טרם התגבשה תשתית ראייתית מלאה. הערכאה בוחנת את מאזן הנוחות של הצדדים, את היכולת למלא אחר הוראות ביניים, ואת רמת הסיכון במצבים שונים ולכן ההחלטות מתקבלות מתוך ראייה רחבה שאינה מתמקדת בפרט אחד.

עיקרון נוסף הוא שמירה על איזון כלכלי כדי למנוע קריסה כלכלית של אחד הצדדים ולכן הערכאה קובעת מזונות זמניים ותשלומים לתקופה הראשונית. הבנת עקרונות אלו מעניקה לכל צד יכולת לנסח את טענותיו בצורה המבוססת על הדין ולא על תחושות בלבד.

שיקולי הערכאה בהחלטות על משמורת זמנית

החלטות על משמורת זמנית מתקבלות מתוך בחינה של טובת הילדים בלבד ולכן הערכאה בוחנת את ההיסטוריה ההורית, את הקשר הרגשי, את היציבות, את הרגישויות הקיימות ואת היכולת לספק מענה יומיומי מלא. הערכאה אינה מסתפקת בהצהרות בלבד אלא בוחנת ראיות אובייקטיביות כגון תיעוד טיפולי, מסמכים המעידים על חלוקת תפקידים, תיעוד התנהלות ההורים בתקופה שלפני ההליך וחוות דעת מקצועיות במקרים שבהם קיימת מחלוקת חריפה. הערכאה בוחנת את יכולת התקשורת בין ההורים משום שיכולת זו משפיעה על מידת היתכנותם של הסדרי שהות מורחבים.

כאשר קיים סיכון לילדים הערכאה נוקטת בזהירות רבה וקובעת מסגרת מוגנת עד להשלמת הבירור. במקרים שבהם נדרשת בחינה מקצועית נוספת הערכאה ממנה גורמי מקצוע ומבססת את ההחלטה על ממצאיהם. החלטות זמניות אמנם אינן סופיות אך הן משפיעות על דפוסי החיים של הילדים ולכן הערכאה מקפידה לנמק אותן באופן המתיישב עם הדין והעובדות שהוצגו.

שיקולי הערכאה בהחלטות זמניות בענייני רכוש

החלטות זמניות בנוגע לרכוש אינן קובעות את חלוקת הנכסים הסופית אך הן קובעות את מסגרת השימוש בהם בתקופת ההליך ולכן הן בעלות משקל משמעותי. הערכאה בוחנת את הצורך ביציבות כלכלית, את האפשרות להבטיח קורת גג, את החשש לבזבוז נכסים ואת צורכי הילדים. במקרים שבהם עולה חשש לפגיעה בזכויות כלכליות הערכאה רשאית להורות על עיקולים, על שמירה על מצב הנכסים כפי שהוא, ועל מניעת פעולות חד צדדיות. הערכאה בוחנת את מאזן המשאבים הזמינים לכל צד ואת היכולת לשאת בהוצאות השוטפות כדי למנוע מצבים של קושי מיידי. הערכאה אינה מחלקת רכוש בשלב זה אלא מגינה עליו עד להכרעה הסופית ולכן כל החלטה נועדה לשמר זכויות ולא לקבוע אותן. הבנת שיקוליה של הערכאה מאפשרת לצדדים להציג בקשות המבוססות על הדין ולא על תחושות בלבד.

להשפיע על הליך הגירושין באמצעות תום לב והתנהלות נכונה

תום לב הוא עיקרון יסוד בכל שלב של ההליך משום שהערכאה מעניקה לו משקל ראייתי ומשפטי המשפיע על תוצאות ההליך כולו ולכן התנהלות הוגנת, מדויקת ומשקפת אמת היא תנאי להצלחת התיק. הצדדים נדרשים לגלות מסמכים, למסור מידע מדויק, להגיש תצהירים אמיתיים, לעמוד בלוחות זמנים ולמנוע יצירת מצגי שווא משום שכל חריגה עלולה להשליך על מהימנותם. הערכאה בוחנת לאורך כל הדרך האם צד פועל מתוך כוונה אמיתית לקדם את טובת הילדים או מתוך רצון לפגוע בצד השני ולכן ההתנהלות עצמה הופכת לראיה.

התנהגות המפרה החלטות זמניות, מעכבת את ההליך, פוגעת בילדים או מייצרת מצג שווא עלולה להוביל להחלטות מחמירות. צד הפועל בשקיפות מלא מקבל מהערכאה משקל מהימנות גבוה יותר ולכן יכולתו להשפיע על ההכרעה הסופית עולה. עמידה בעקרונות תום הלב משפיעה גם על עמדת גורמי המקצוע ומסייעת להציג תמונה עקבית ונכונה. הבנה של עיקרון זה מאפשרת לצדדים לבנות הליך נקי, מקצועי ומדויק.

הבנת חשיבותו של סדר ההליך

סדר ההליך לאחר פתיחת תיק גירושין אינו רק מסגרת פרוצדורלית אלא תהליך המגדיר את עתידם של הילדים וההורים ולכן הבנתו המלאה היא חיונית לכל צד המבקש לשמור על זכויותיו. ידיעת השלבים מאפשרת התנהלות נכונה, מבוססת ויציבה ומסייעת למנוע טעויות שבכוחן להשפיע על תוצאות ההליך כולו. ההליך מורכב ממספר תחנות חובה ובהן פניה לשירותי יישוב סכסוך, הגשת כתבי טענות, קבלת החלטות זמניות, שמיעת הוכחות, סיכומים ומתן פסק דין.

לכן, הבנה של רצף השלבים חיונית לשמירה על יציבות. הערכאה פועלת על פי הדין ומתוך ראייה רחבה של טובת הילדים, שמירה על איזון כלכלי והבטחת יציבות ולכן כל צד נדרש לפעול באופן מדויק ואחראי. הבנת ההליך מעניקה לכל צד כוח וניהול נכון של התיק ומבטיחה כי תתקבל תוצאה המבוססת על עובדות ולא על טעויות הנובעות מחוסר ידע. היכולת לפעול מתוך הבנה ולא מתוך פחד משפיעה על יציבות המשפחה ועל יכולתה לבנות עתיד מאוזן לאחר פסק הדין. לפיכך ידע פועל ככוח משפטי לכל דבר ולכן הבנה מלאה של סדר ההליך היא תנאי בלתי נפרד מהצלחה.