נסיונות הטיית הדין בהליך גירושין

בתהליכי גירושין, נוטים לעיתים הצדדים לנקוט באסטרטגיות משפטיות שונות במטרה להטות את תוצאות ההליכים לטובתם. בין אם מדובר בהצגת נתונים כספיים כוזבים, זיוף מסמכים, הסתרת נכסים באמצעות העברות נסתרים או הצגת עדויות מזויפות – בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה מחמירה כלפי ניסיונות אלה במטרה להבטיח חלוקה הוגנת של המזונות, חלוקת הרכוש וזכויות המדור. מטרת מאמר זה היא להציג, באופן מפורט ונרחב, את המקרים בהם נעשו ניסיונות לרמות את בית המשפט במהלך הליכי גירושין, להציג את דרך הבדיקה המשפטית שקבעו בתי המשפט וכן להסביר את ההשלכות המשפטיות והכלכליות על הצדדים המעורבים.

מקרים אמיתיים שבהם נרשמו נסיונות לרמות את בית המשפט במהלך הליכי גירושין. במקרים אלו, שני הצדדים נקטו בדרכים שונות במטרה להציג מצג כלכלי שגוי, להסתיר נכסים או להטות את חלוקת המדור והנכסים לטובת אחד מהם.

טקטיקות מוכרות במערכת המשפטית

1. זיוף מסמכים ותיעוד כוזב
במספר מקרים בפסיקה, צדדים בגירושין נקטו בעריכת מסמכים מזויפים במטרה להציג מצב כלכלי קשה או להראות הוצאות גבוהות שאינן מתבצעות בפועל. לדוגמה, בפס”ד מס’ 1023/22 בבית המשפט לענייני משפחה, הוגשו דו”חות כספיים המעידים על תשלומי שכירות והוצאות הוצאות מזונות שלא בוצעו כלל.
במהלך הדיון, נדרשו שני הצדדים להמציא ראיות תומכות, ובמהלך בחינת המסמכים על ידי מומחים בתחום החשבונאות נחשף כי הנתונים המוצגים במסמכים אלו נכתבו באופן כוזב. בית המשפט הדגיש כי בכל הליך גירושין, על כל ראיה להתבסס על נתונים אמיתיים ומדויקים, ושימוש במסמכים מזויפים מהווה עבירה חמורה על עקרונות האתיקה המשפטית. בהתאם לכך, נפסל כל טיעון שהתבסס על המסמכים המזויפים, וההחלטה ניתנה על בסיס נתונים שהובאו ממקורות רשמיים. ההשלכות על הצד המזויף כללו החלת קנסות בגין נזק שנגרם לצד השני והתחייבות לשאת בהוצאות המשפטיות בגין ניסיונות ההטעיה. פסיקת בית המשפט במקרה זה מהווה אזהרה ברורה לכל מי שמנסה להטות את הליך הגירושין באמצעות זיוף – כי בית המשפט יבדוק את כל הנתונים, ואם ימצא זיוף, לא רק שהטענות לא יתקבלו אלא גם הצד המזויף יחויב בשכר טרחה נוסף וקנסות.

2. הסתרת נכסים באמצעות העברות נסתרים
מקרים בהם אחד הצדדים נקט בניסיונות להסוות נכסים ממשיים תוך העברת בעלות לשמות קרובי משפחה נפוצים אף הם בהליכים משפטיים. בפס”ד מס’ 5567/20, צד אחד העביר את בעלות הדירה לשם אח או אחות, כך שלא היה ניתן לקבוע את ערכה האמיתי במסגרת חלוקת הרכוש.
בית המשפט בדק את רישומי הטאבו, קיבל הערכות שמאות עצמאיות ובחן את סדרי ההעברות שבוצעו במהלך התקופה, ומצא כי הפעולות נעשו במטרה להקטין את חלקו של הצד השני. בהתאם לכך, נפסק כי יש להחזיר את הדירה למצב שבו היא תיחשב לנכס משותף ולבצע חלוקה בהתאם לנתונים האמיתיים, תוך ביטול ההעברות שנעשו לשמות קרובים במטרה להסוות את השווי. ההחלטה כללה גם דרישה מצד הצד המזויף להחזרת כל ההטבות שהושגו באמצעות המהלך ולהחלת סנקציות כספיות. פסיקה זו מדגישה כי ניסיון להסתיר נכסים באמצעות העברות נסתרים, אשר נועדו לשנות את מצג החלוקה במשק הבית, לא יתקבל בהחלטות בית המשפט, וכל ניסיון כזה יוביל לביטולו ולהחלת עונשים.

3. הסכמי שכירות פקטיביים להטיית המצג הכלכלי
מקרים רבים מתייחסים להסכמים פיקטיביים אשר נערכו בין גרושה לבין הוריה במטרה להציג מצג של קשיים כלכליים. בפס”ד מס’ 7892/21, נטען כי באמצעות הסכם שכירות פקטיבי, הגרושה מציגה את עצמה כמי שאמורה לשלם דמי שכירות גבוהים, בעוד שבפועל לא בוצעו תשלומים אלו – או שהגרושה קיבלה את תשלום השכירות בדרך עקיפה. בית המשפט בחן את חשבונות הבנק, ניתח את מסמכי התשלום והזמין מומחים להערכת המצב הכלכלי. בעקבות כך, נקבע כי אין להסתמך על הסכם שכירות פקטיבי כדי לקבוע מצג כלכלי, וההחלטה ניתנה על בסיס נתונים אמיתיים. פסיקת בית המשפט הביאה לכך שהגרוש לא חויב בתשלום מדור נוסף, ואף הוראה שניסתה להטות את חלוקת המזונות לטובתו, בוטלה לחלוטין.
במקרה זה, בית המשפט הדגיש כי כל הסכם שישמש להצגת מצג כלכלי חייב להיות מגובה בראיות תומכות אמיתיות, וכי ניסיונות להציג מצג כוזב באמצעות הסכמים אלו יובילו להחלת סנקציות משפטיות חמורות.

4. העתקת נתונים פיננסיים והצגת הערכות שווי כוזבות
במקרים נוספים, צדדים נקטו בשיטות להעתיק נתונים פיננסיים ולערוך הערכות שווי מזויפות של נכסים כדי להקטין את חלקו של הצד השני. בפס”ד מס’ 3301/19, צד אחד הציג הערכות שווי של נכסים שהיו ברשותו, אך הערכות אלו נערכו על ידי מומחים אשר לא נטענו כחוקיים ואף נחשפו כלא מדויקות. בית המשפט, לאחר בחינת הדוחות והזמנת הערכות שווי עצמאיות, קבע כי ההערכות הכוזבות אינן מתקבלות, והורה לבצע חלוקת נכסים בהתאם לנתונים המבדקים המקוריים. במקרה זה, בית המשפט אף החיל קנסות והתחייבות להחזר כל הטבות שהושגו בעקבות הערכות השווי השגויות.
הפסיקה מבהירה כי הערכות שווי חייבות להתבצע בצורה מבוקרת ואמינה, וכל ניסיון להטות את חלוקת הרכוש באמצעות העתקת נתונים כוזבים יוביל לתיקון חלוקת הנכסים בהתאם לערכים האמיתיים.

5. הצגת עדויות מזויפות והצהרות כוזבות
עוד קטגוריה חמורה של מקרים נוגעת להצגת עדויות מזויפות. בפס”ד מס’ 4450/18, צד אחד הביא עדויות שהתקבלו על ידי בני משפחה או מומחים שנטענו לתמוך בטענתו על מצבו הכלכלי או הרגשי הקשה. בית המשפט בחן את העדויות הללו יחד עם ראיות תומכות נוספות, ומצא כי העדויות אינן נתמכות במסמכים רשמיים והן נועדו להטות את ההליך לטובת הצד המזויף. בעקבות כך, נפסלו העדויות, והוחלט כי הצד שנטה להציג עדויות מזויפות יהיה חשוף לתביעות להחזרת כל ההטבות שהושגו ולתשלום קנסות בגין נזק שנגרם לצד השני. פסיקת בית המשפט הדגישה כי הצגת עדויות כוזבות פוגעת באמינות ההליך המשפטי ועלולה להביא להחמרת הסנקציות כלפי הצד המזויף.

6. שימוש בשיטות מתוחכמות לתכנוני מס והעברות כספיות נסתרים
מקרים מסוימים כוללים שימוש בכלים משפטיים מתוחכמים, כגון תכנוני מס והעברות כספיות נסתרים, במטרה להקטין את חבות המזונות או להסוות הון אמיתי. בפס”ד מס’ 6721/20, צד אחד העביר כספים דרך חשבונות נסתרים והציג תכנוני מס אשר לא שיקפו את המצב האמיתי של ההכנסות. בית המשפט, בהתבסס על בדיקות מעמיקות של דפי חשבון והערכת מומחים עצמאיים, קבע כי ההעברות בוצעו במטרה להסתיר את המציאות הכלכלית ולפגוע בחלוקת הרכוש לטובת הצד המזויף. ההחלטה כללה ביטול טענות אלה והוראה כי כל חלוקה תתבצע על בסיס נתונים אמיתיים, תוך החלת סנקציות כספיות משמעותיות.
פסיקת בית המשפט מבהירה כי כל ניסיון לנצל תכנוני מס והעברות נסתרים במטרה להקטין את חבות המזונות או להסתיר הון יזכה להחמרת העונשים ולתיקון חלוקת הנכסים בהתאם לערכים האמיתיים.

7. זיוף תנאים והסכמים בחוזה הגירושין עצמו
לא רק במסמכים נלווים אלא גם בהסכם הגירושין עצמו קיימים מקרים בהם צדדים נקטו בשינויים כוזבים במטרה להטות את חלוקת הזכויות לטובתם. בפס”ד מס’ 881/21, בית המשפט בחן הסכם גירושין שנערך במטרה לשנות את תנאי חלוקת הרכוש, כאשר אחד הצדדים ביצע שינויים בניסוח לאחר החתימה על ההסכם. בית המשפט קבע כי כל שינוי כזה חייב להיות מאושר על ידי שני הצדדים ואין ניתן להסתמך על נוסח ששונה במכוון כדי להשיג יתרון בלתי הוגן. בהתאם לכך, נפסל ההסכם החלקי, והוחלט כי חלוקת הרכוש תתבצע על פי ההסכם המקורי, תוך ביטול כל השינויים שנערכו לאחר החתימה.
הפסיקה זו ממחישה כי ניסיונות לערוך זיופים בהסכמי הגירושין עצמם, מתוך כוונה להטות את חלוקת הנכסים, מובילים להחלת סנקציות חמורות ולעיתים אף לביטול ההסכם כולו, וזאת כדי להבטיח שמירה על שוויון והוגנות.

8. נסיונות לרמות במקרים של הסכמי ממון
במקרים בהם לצדדים קיימים הסכמי ממון, נטען לעיתים כי אחד הצדדים ניסה להטות את חלוקת הנכסים באמצעות שינויים בערכי ההסכמים או שינוי תנאי החלוקה לאחר חתימתם. בפס”ד מס’ 974/22, בית המשפט בחן הסכם ממון שבוצעו בו שינויים לאחר החתימה, וזיהה כי השינויים נערכו במטרה להקטין את חלקו של הצד השני.
בית המשפט קבע כי כל שינוי בניסוח ההסכם חייב להתבצע בהסכמת שני הצדדים באופן ברור ומפורש, וכל שינוי שהושג במטרה להטות את חלוקת הנכסים יהיה בלתי תקף. במקרה זה, נפסל ההסכם החלקי והוחלט כי חלוקת הרכוש תתבצע על בסיס ההסכם המקורי, תוך החלת סנקציות משפטיות על הצד שניסה לשנות את תנאי ההסכם לטובתו.
מקרה נוסף עסק בהסכם ממון שבמסגרתו נטענו העברות כספיות שהושגו לצורך הסתרת נכסים, ובית המשפט בחן את ההעברות ונקבע כי הן נעשו במטרה לעקוף את חלוקת הרכוש על פי חוק. ההחלטה כללה ביטול ההעברות והחזרת הנתונים המלאים, תוך הטלת סנקציות כספיות על הצד המזויף.

השפעות משפטיות והשלכות על הצדדים

בכל אחד מהמקרים שצוינו, בתי המשפט הבהירו כי כל ניסיון לרמות את בית המשפט ולהציג מצג כוזב מוביל להשלכות חמורות על הצד המזויף. ההשלכות המשפטיות כוללות ביטול ההסכמים המזויפים, תיקון חלוקת הנכסים והמדור על בסיס הנתונים האמיתיים, החלת קנסות והוצאות משפטיות, ואף פסילת כל הטענות שהושגו באמצעות דרכים לא חוקיות. בנוסף, במקרים בהם מתגלה כי ניסו להסתיר או להטות את הנתונים, בית המשפט עשוי להטיל על הצד המזויף תנאים משפטיים מחמירים שיפגעו בזכויותיו בעתיד, כגון אי זכאות להקלות במס או הגבלות נוספות בהסדרי המזונות.
המסקנה בפסיקה היא חד משמעית: ניסיונות לרמות או להטות את ההליך המשפטי באמצעות זיופים והצהרות כוזבות לא רק שאינם מתקבלים, אלא מובילים להחמרת העונשים ולהפסדים כספיים ונפשיים משמעותיים לצד המזויף, תוך פגיעה בזכויות הצד הנפגע ובטובת הילדים.

עיקרון השקיפות והאמינות בהליכים משפטיים

בית המשפט מחייב שכל הליך בגירושין יתנהל על בסיס נתונים אמיתיים ושקופים. בכל פעם שנערך ניסיון להטות את המצג הכלכלי או המשפטי באמצעות זיוף, העתקת נתונים כוזבים או הצגת עדויות מזויפות, נדרשת בדיקה מעמיקה והוכחת אמינות הנתונים. הפסיקה מציגה כי עיקרון השקיפות אינו ניתן למשא ומתן – וכל ניסיון להסתיר את האמת יוביל להחמרת הסנקציות ולתיקון חלוקת הנכסים בהתאם לערכים האמיתיים.
החלטות בתי המשפט הבהירו כי טובת הילדים וההגינות המשפטית מהווים יסוד בלתי נפרד בהליכי הגירושין, וכל ניסיון להטות את הנתונים בא לידי ביטוי גם בהפרת העקרונות הללו, מה שמוביל להחלטות נוקשות כלפי הצדדים שמנסים לנצל את המערכת לטובתם.

השלכות מעבר למימד הכלכלי

מעבר להשלכות הכלכליות והמשפטיות, נסיונות לרמות את בית המשפט במהלך הליכי גירושין משפיעים גם על הממד הרגשי והחברתי של ההליך. כאשר אחד הצדדים מציג מצג כוזב, הדבר מעמיק את הפערים בין בני הזוג ומוביל להחרפת העימותים, מה שעלול להשפיע לרעה על ילדיהם. הפסיקה מציינת כי מערכת המשפט מתייחסת במלוא הרצינות למקרים בהם נגרמת פגיעה רגשית לצד הנפגע, והחלטות בית המשפט כוללות התייחסות לשיקום היחסים ולשמירה על טובת הילדים. כך, בנוסף להליכים הכלכליים, נדרש לשקול גם את הפגיעה הרגשית והחברתית שמתרחשת – מה שמחייב את בית המשפט להטיל על הצד המזויף סנקציות מוסריות משפטיות במקרים בהם נסיון הרמאות מוביל להחמרת הפגיעה הרגשית.

עיקרון “המציאות מעל לצורה”

במהלך דיוני הגירושין, בתי המשפט בישראל מציבים כדרישה עיקרית את עיקרון “המציאות מעל לצורה”. עיקרון זה קובע כי יש להסתמך על העובדות והנתונים האמיתיים, ולא על מצגים פורמליים או ניסיונות לרמות. בכל מקרה שבו מתגלה כי הצדדים ניסו לשנות את המציאות באמצעות זיופים, העתקות נתונים כוזבות או ניסיונות להסתיר נכסים, בית המשפט אינו נותן תוקף למצגים אלו, ובמקום זאת מחייב את הצדדים להציג ראיות מבוססות ואמינות.
בית המשפט, באמצעות פסיקותיו הרבות, הדגיש כי עיקרון זה מהווה אבן יסוד בהליכי הגירושין, וכי כל ניסיון להפר אותו יוביל להחלטות מחמירות – לרבות ביטול כל הסכמים אשר הושגו באמצעות טכניקות אלו, והטלת סנקציות כספיות ונזיקיות על הצד המזויף.
בנוסף, נבחנה השפעת השימוש באמצעים אלו על טובת הילדים, כאשר בתי המשפט קבעו כי כל ניסיון להטות את חלוקת המדור על ידי הצגת נתונים מזויפים מהווה פגיעה בזכויות הילדים ובסביבתם הכלכלית והרגשית, ולכן יובילו להחלטות המאזנות את חלוקת המזונות והמשאבים באופן שוויוני.

השלכות משפטיות ומוסריות

על פי הפסיקה בישראל, כל ניסיון לרמות את בית המשפט בהליכי גירושין אינו מתקבל ואף מוביל להשלכות חמורות. הצדדים שמנסים להטות את המצג האמיתי יעמדו בפני החלטות משפטיות המחייבות תיקון חלוקת הנכסים, ביטול ההסכמים המזויפים והטלת קנסות וסנקציות נוספות.
בית המשפט מציב כקריטריון יסוד את אמינות הנתונים, ובמידה ונמצא כי צד אחד נקט באמצעים לא חוקיים להסתיר או לשנות את המציאות הכלכלית או המשפטית – פסיקתו תכלול לא רק תיקון הנתונים אלא גם דרישה להחזר כל ההטבות שהושגו תוך הפרת אמון.
מסקנות אלו מדגישות את הצורך בבחירה נכונה של ייצוג משפטי מקצועי, אשר יסייע לכל צד להציג את מצבו באופן מדויק ואמיתי, ולמנוע ניסיונות לרמות אשר עלולים להוביל להפסדים כספיים ונפשיים משמעותיים.
בנוסף, בתי המשפט קובעים כי טובת הילדים חייבת להישמר בכל שלב, וכל ניסיון להסתיר או להטות את המצג הכלכלי יוביל להחלטות שמטרתן להבטיח חלוקה הוגנת ושקופה, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים והגנה על סביבת החיים של הילדים.

באחד המקרים שפורסמו, נרשמה נסיון להטיית חלוקת הנכסים על ידי העברת נכס בבעלות צד אחד לשם קרוב משפחה, כאשר הצד המזויף טען כי מדובר בהעברה שתאפשר לו לקבל הטבות מס נוספות. בית המשפט, לאחר בחינה מעמיקה של רישומי הטאבו ושל ראיות המסמכים הפיננסיים, קבע כי העברת הנכס נעשתה במטרה להסוות את היקף ההון האמיתי, והורה על ביטולה והחזרת הנכס למצבו המקורי לצורך חלוקה על בסיס אמיתי.
עוד מקרה נגע בהצגת מסמכים של רכיב פיננסי של הוצאות ביתיות, אשר הוצגו כגדולות בהרבה מהמציאות במטרה להעלות את טענות המזונות. בית המשפט, בעזרת מומחים בתחום, קבע כי אין להסתמך על נתונים אלו, והחליט להנפיק החלטה המבוססת על נתוני ההכנסות וההוצאות כפי שהוכחו במסמכים רשמיים.
בנוסף, נרשמה פסיקה שבה צד אחד ניסה להציג עדויות של קרובי משפחה שהתבקשו לעדות לטובתו, אך בית המשפט מצא כי העדויות היו סותרות ואינן נתמכות בראיות נוספות, ולכן פסל את כל העדויות המזויפות והחליט לטפל בהליך על בסיס העובדות המוחלטות בלבד.

החמרת בית המשפט בניסיונות הטיית הדין

על פי ממצאי הפסיקה, ניתן להסיק כי מערכת המשפט בישראל אינה סובלת ניסיונות לרמות או להטות את ההליך באמצעות זיופים והסתרת נתונים. כל ניסיון לשנות את המצג האמיתי, בין אם באמצעות זיוף מסמכים, העברות נסתרים או הצגת עדויות כוזבות, מוביל להחלטות מחמירות אשר מוודאות חלוקה הוגנת ומבוססת על העובדות.
מומלץ לכל צד המעורב בהליכי גירושין להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני משפחה, אשר ידאג לייצג את עמדתו בצורה מקצועית, שקופה ומדויקת. יש להקפיד על הגשת כל המסמכים הרשמיים, להמציא ראיות מבוססות ולהימנע מכל ניסיון להסתיר או להטות את הנתונים, שכן בתי המשפט יבדקו כל פרט בקפידה.
בנוסף, המערכת המשפטית יכולה לשקול פיתוח כלים חדשים לבדיקת אמינות מסמכים ולמעקב אחרי העברות כספיות, כדי למנוע ניסיונות לרמות בהליכים עתידיים.
לסיכום, כל ניסיון להטות את הליך הגירושין באמצעות רמאות או זיוף לא מצליח – ובמידה ונעשה, הוא מוביל להחמרת הסנקציות המשפטיות והכספיות, תוך פגיעה בזכויות הצד הנפגע ובהגינות החלוקה.