מודל שהות מסוג נסטינג בגירושין הוא מודל שבו הילדים נשארים להתגורר בבית המשפחה, ואילו ההורים הם אלה שמתחלפים בשהות שלהם בבית, בהתאם ללוח זמנים קבוע מראש. בניגוד לחלוקת זמני שהות קלאסית, שבה הילד נע בין שני בתים שונים, מודל הנסטינג נועד לשמור על יציבות מרבית עבור הילד, תוך הפחתת תחושת חוסר הביטחון שעלולה לנבוע ממעברים תכופים. רעיון זה צמח מתוך גישה טיפולית הרואה בילדים ישות יציבה שיש להגן עליה בתקופה של טלטלה רגשית, ומתוך הכרה בכך שמגורים יציבים הם מרכיב משמעותי ברווחתו הנפשית של הקטין. בנסטינג אין העברת חפצים, אין צורך בבחירה יומיומית בין הורים, והילד נותר בחדרו, בסביבתו המוכרת, עם סדר יומו התקני. מנגד, דווקא ההורים הם אלה שחווים את אי-הנוחות של מעבר בין מגורים, כביטוי למחויבותם להעניק לילד את התנאים הטובים ביותר.
מודל הנסטינג מתאים בעיקר לשלבים ראשוניים לאחר הגירושין או הפרידה, כאשר הילדים עדיין רגישים במיוחד לשינויים, או כאשר אין עדיין פתרון מגורים קבוע עבור אחד ההורים. פעמים רבות נעשה בו שימוש לתקופת מעבר, עד שהצדדים מצליחים להתייצב כלכלית ורגשית ולבנות מערך קבוע יותר. חשוב לציין כי נסטינג אינו מודל המתאים לכל זוג או לכל מצב. הוא דורש רמת תיאום גבוהה בין ההורים, נכונות לשתף פעולה ולהימנע ממאבקים בתוך בית המגורים המשותף, גם אם הם גרים בו לסירוגין. מדובר בהסדר משפטי שניתן להסדירו בהסכמה בין הצדדים או במסגרת פסק דין הנותן תוקף להסכמותיהם, תוך פירוט מדויק של מועדי הכניסה והיציאה מהבית, מנגנוני חילופי מפתח, אחריות לניקיון וסדר, כללים לגבי הכנסת בני זוג חדשים, ועוד.
היתרונות המרכזיים של נסטינג לילדים
אחד היתרונות המובהקים של נסטינג עבור הילדים הוא שמירה על תחושת המשכיות וביטחון. בעת משבר משפחתי כמו גירושין, ילדים נוטים לחוש חוסר שליטה, בלבול ולעיתים גם תחושת אובדן. כאשר הם נותרים לגור באותו בית, לומדים באותו בית ספר, שומרים על אותו סדר יום ואינם נדרשים לשאת תיק מעבר מבית לבית, הם מרגישים פחות את טלטלת השינוי. המרחב הפיזי המוכר משמש עבורם עוגן רגשי שמאפשר להם להסתגל בהדרגה למציאות החדשה. נוכחותם בבית מונעת את הצורך להסתגל פעמיים – הן לשני בתים והן למבנה המשפחתי החדש. תחושת היציבות הזו תורמת במישרין להתפתחותם הרגשית, החברתית והלימודית.
יתרון נוסף הוא הפחתת חיכוכים מיותרים בין ההורים על רקע נושאי משמורת, הסעות, מיקום גיאוגרפי של בתי ההורים, וזמני שהות. במודל הנסטינג אין שאלה מי ההורה המשמורן, שכן שני ההורים ממשיכים לתפקד כהורים שווים באותו בית, לסירוגין. ילדים אינם צריכים להתמודד עם תחושת נאמנות כפולה או עם עימותים בין ההורים לגבי זמן איכות, חינוך, סדרי עדיפויות או קיום הבטחות. המודל מאפשר להורים להפריד בין ההורות ובין הזוגיות, ולבחור בדרך המייצרת שותפות הורית אמיתית גם לאחר הפרידה.
החסרונות והאתגרים המשפטיים במודל נסטינג
לצד יתרונותיו, לנסטינג ישנם גם חסרונות מהותיים, בעיקר עבור ההורים. המודל מחייב שיתוף פעולה מתמשך, רגישות הדדית, תקשורת שוטפת, ולעיתים גם הקרבה של חירות אישית. הורים נדרשים לשהות באותו בית לסירוגין, להתמודד עם חפצים משותפים, כללים משותפים, ולעיתים עם תחושות קשות הקשורות לעברם הזוגי. המודל אינו מתאים להורים הנמצאים בעימות מתמשך, במצבים של אלימות רגשית או פיזית, או כאשר קיים חוסר איזון קיצוני ביחסי הכוחות. גם זוגות שלא מסוגלים לשוחח ישירות ביניהם מתקשים ליישם נסטינג לאורך זמן.
מן הבחינה המשפטית, נדרשת התייחסות מדוקדקת להסדרה חוזית של כל פרט ופרט. יש צורך לנסח הסכם מפורט הכולל לוחות זמנים מדויקים, התייחסות למקרים של אי-עמידה בזמנים, חלוקת הוצאות, תחזוקה שוטפת של הבית, וכללים לגבי הכנסת בני זוג חדשים למרחב המשותף. מעבר לכך, כל הסכם כזה מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרלוונטי, אשר יוודא כי ההסכם משרת את טובת הילדים, שאינה תמיד עולה בקנה אחד עם רצונות ההורים. גם אם מדובר בהסכמה הדדית, בית המשפט ישקול היטב את הסיכון שבחיכוך פוטנציאלי עתידי, שעלול לפגוע בילדים.
היבטים כלכליים של נסטינג: עלויות, מגורים, ומזונות
נסטינג מעלה שאלות מורכבות בתחום הכלכלי, ולעיתים הופך למעמסה תקציבית עבור ההורים. כיוון ששני ההורים מחוץ לימיהם בבית הילדים זקוקים למקום מגורים חלופי, יש צורך לעיתים לשכור דירה נוספת (במקרה הפשוט), או שתי דירות נפרדות (במקרה שההורים אינם מסוגלים לחלוק מגורים גם מחוץ לבית המשותף). מצב זה יוצר עומס כלכלי משמעותי, שכן ההורים נושאים הן בעלות התחזוקה של הבית בו גרים הילדים, והן בעלות נוספת עבור מקום שהותם בימים בהם אינם שם. לעיתים נבחר פתרון יצירתי של חלוקת דירה קטנה מחוץ לבית לשני חלקים או תחלופה בתוך חדר אחד, אך פתרונות אלו דורשים רמת גמישות גבוהה שאינה מתאימה לכל אחד.
בנוסף, נדרשת הסדרה של חלוקת ההוצאות השוטפות על הבית המשותף: חשמל, מים, ארנונה, תיקונים, ניקיון, תחזוקה שוטפת, ולעיתים גם הוצאות הקשורות לאירוח הילדים כאשר ההורה השני נמצא. גם שאלת המזונות נעשית מורכבת יותר – האם יש מקום לקבוע מזונות כאשר שני ההורים שוהים עם הילדים לסירוגין באותו בית? האם המזונות יפחתו בשל חלוקת זמני שהות שוויונית לכאורה? האם אחד ההורים יישא בעלות מלאה של תקופת שהותו? שאלות אלו מחייבות ייעוץ משפטי מקצועי, ולעיתים גם קביעת חוות דעת אקטוארית או כלכלית.
נסטינג בהסכמה או בפסק דין
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל נוהגים בדרך כלל לאשר מודלים של נסטינג כאשר מדובר בהסכמות בין ההורים המגובות בהבנה עמוקה של משמעות המודל. ככל שההסכם מפורט יותר וכולל מנגנוני פתרון מחלוקות, סנקציות, ולוחות זמנים ברורים, כך עולה הסבירות שבית המשפט יאשרו. לעומת זאת, כאשר צד אחד דורש נסטינג בעוד הצד השני מתנגד, בתי המשפט נזהרים מאוד מלהורות עליו באופן כפוי. גישת הפסיקה היא שנסטינג מחייב אמון הדדי מינימלי ותיאום ברמה שלא ניתן לאכוף בכפייה. בית המשפט יבחן היטב את הסיכונים, במיוחד כאשר קיימות ראיות לקונפליקט בין ההורים.
בפסקי דין רבים הודגש כי נסטינג הוא פתרון זמני בלבד, שלא נועד להחליף את ההכרעה בנוגע למשמורת או להסדרי שהות לטווח ארוך. במקרים מסוימים קבע בית המשפט תקופת ניסיון לנסטינג בת 3–6 חודשים, שלאחריה תיערך הערכה מחדש של הצלחת המודל. לעיתים אף מונה מומחה מטעם בית המשפט או עובד סוציאלי שיבחן את השפעת ההסדר על הילדים. כך או כך, ברור כי נסטינג אינו בגדר פתרון סטנדרטי, אלא מודל ייחודי המותאם לנסיבות פרטניות.
האם נסטינג הוא פתרון ארוך טווח?
על אף יתרונותיו, רוב המומחים תמימי דעים כי נסטינג אינו פתרון קבוע. מדובר במנגנון זמני שנועד לגשר על תקופת מעבר ולהפחית את הטלטלה הרגשית של הילדים, עד להתארגנות חדשה של התא המשפחתי. מגורים משותפים, גם אם לסירוגין, יוצרים מורכבויות חדשות שעלולות עם הזמן להחמיר את הקונפליקט בין ההורים, במיוחד כאשר נוצרים קשרים זוגיים חדשים. ככל שתקופת הנסטינג מתארכת, כך עולות שאלות חדשות של פרטיות, גבולות, וסדר יום נפרד, שאינם תמיד ניתנים לגישור.
בתי המשפט ממליצים לרוב לקבוע מראש את טווח הזמן בו יתקיים ההסדר, ובמקביל להתחיל לבנות חלופה ארוכת טווח, כגון קביעת משמורת פיזית נפרדת לשני ההורים או חלוקת זמני שהות סטנדרטית. גם הילדים עצמם עשויים בשלב מסוים לחוש צורך לגור עם כל אחד מהוריהם בבית נפרד, במיוחד בגיל ההתבגרות, שבו מתעוררת תחושת זהות נפרדת וצורך בפרטיות.
האם נסטינג מתאים לכם?
נסטינג בגירושין הוא פתרון ייחודי, אמיץ ולא שגרתי, שנועד לשים את טובת הילד בראש סדר העדיפויות. הוא מתאים להורים שמסוגלים להפריד בין רגשותיהם האישיים לבין תפקידם כהורים, ושיש ביניהם יכולת תקשורת גבוהה ורמת אמון מספקת. מדובר בפתרון שמאפשר לילד להתאקלם בקצב שלו למציאות החדשה, אך מצריך מההורים גמישות, הקרבה ולעיתים גם עלויות גבוהות. חשוב להיוועץ עם עורך דין לדיני משפחה המתמחה בהסכמות מסוג זה, ולנסח הסכם מדויק המגן על זכויות שני הצדדים ומעל הכל – על טובת הילד.