פירוק המשפחה בעקבות גירושין הוא תהליך מורכב שמשפיע על כל בני המשפחה, ובפרט על הילדים הקטנים אשר חווים את השינויים בצורה ישירה ורגישה. בתהליך הגירושין מתעוררים קונפליקטים רבים בין ההורים אשר עלולים להוביל לריחוק רגשי וחוסר יציבות בבית, דבר שמביא עמו תחושות פחד, בלבול ואי-וודאות בקרב הילדים.
כאשר ההורים אינם מצליחים לנהל את הקשר ביניהם בצורה רגועה ומבוססת, הילדים נפגעים רגשית ולעיתים אף מתפתחים במצב של דיכאון או חרדה. רבים מההורים מרגישים כי אין בידיהם את הכלים הדרושים לנהל את המעבר בתקופה הקשה הזו, והם נזקקים לעזרה מקצועית שתסייע להם לשמור על טובת ילדיהם. התהליך המשפטי המלוה את הגירושין מלווה גם בהיבטים רגשיים וכלכליים רבים, מה שמוסיף לעומס ולמתח המתמיד. מערכת היחסים בין ההורים לילדים מהווה גורם מפתח בהתפתחות הילד, ולכן חשוב שכל שינוי במבנה המשפחתי יתבצע תוך הקפדה על שמירת הקשר עם הילדים.
ההשפעה של הגירושין על הילדים מתבטאת לא רק בשינויים רגשיים אלא גם בהשפעה על התפקוד החברתי והלימודי שלהם. למרות זאת, קיימת תקווה כי באמצעות תמיכה מקצועית ניתן להפחית את ההשפעות השליליות ולהוביל את הילדים למצב של יציבות מחודשת. התערבות מקצועית ומתוכננת יכולה לסייע בשיקום הקשר עם ההורים, גם כאשר המציאות המשפחתית משתנה בצורה דרסטית. חשיבות התהליך ניכרת בכך שהילד לא רק מתמודד עם השינוי אלא גם לומד כיצד לנהל מצבים מורכבים בעתיד. בגירושין, לצד ההיבטים המשפטיים והכלכליים, עולה השאלה כיצד ניתן לשמר את הקשר המשפחתי באופן שמבטיח את טובת הילד.
במסגרת תהליכי הגירושין חשוב מאוד להקפיד על ניהול נכון של המעבר, כך שהילד לא ירגיש מנותק או מוזנח. גורמי סיוע חברתיים, כמו עובדים סוציאליים ומומחים בתחום המשפחתי, מסייעים בהכוונת ההורים ובמתן כלים להתמודדות עם המצב. במקרים רבים מתברר כי ישנה חשיבות עליונה להבטיח שהילד ימשיך לקבל את האהבה והתמיכה הדרושה לו, גם כאשר ההורים נפרדים.
מהו מרכז קשר הורה וילד?
מרכז קשר הורה וילד הוא מסגרת המופעלת על ידי משרד הרווחה (או על ידי רשויות הרווחה המקומיות) ומאוישת על ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד. המרכז מהווה “תחנה זמנית” – מקום מפגש מוגן שבו נערכים מפגשים בין ההורה לילד, כאשר הפיקוח נעשה במטרה לשמור על בטחון הילד ולהעניק מסגרת טיפולית לשיקום הקשר.
בדרך כלל, המפגשים מתקיימים פעם בשבוע, למשך שעה עד שעתיים, והם נעשים בהסכמת שני ההורים או בהוראת גורם מוסמך (כמו בית המשפט לענייני משפחה או עובד סוציאלי).
מרכז קשר הורה וילד הוא מסגרת טיפולית שנועדה להעניק לילדים סביבה בטוחה ומבוקרת בה הם יכולים להיפגש עם ההורה. המבנה מתוכנן בקפידה תוך הקפדה על כללי בטיחות נוקשים, והמפגשים נערכים תחת פיקוח צמוד של עובדים סוציאליים ופקידי סעד מוסמכים. במסגרת המרכז מתקיימים מפגשים בין הורה לילד שמטרתם לאפשר להורים לשקם את הקשר עם ילדיהם בצורה מבוקרת, כאשר הפיקוח נועד למנוע החרפה של קונפליקטים שעלולים להשפיע לרעה על הרגשת הילד.
המרכז מהווה חלופה למפגשים חופשיים, כאשר במקרים מסוימים מתברר כי ישנה סכנה ממשית או חשש לנזק רגשי לילד. בנוסף, המבנה משמש ככלי אבחון מקצועי, שבאמצעותו נבחנת איכות הקשר בין ההורה לילד ומתקבלות המלצות להמשך טיפול. מערכת זו פועלת במסגרת כללים ונהלים ברורים, אשר קובעים את זכויותיהם וחובותיהם של ההורים והילדים במהלך המפגשים.
תהליך ההתנהלות במרכז-קשר מתבצע בשקיפות ובפיקוח מלא, כאשר כל מפגש מתועד בקפידה כדי לאפשר מעקב מתמיד. מעבר לפן הבטיחותי, המרכז מהווה גם פלטפורמה לשיח פתוח בין ההורים לילד, שבו ניתן להביע רגשות ולפתור קונפליקטים בדרך בונה.
המרכז פועל כגשר מחבר בין הורים לילדיהם, כאשר המטרה העיקרית היא להבטיח שהילד ירגיש נאהב ובטוח, גם כאשר ההורים אינם נמצאים יחד. החשיבות של המרכז ניכרת במיוחד במקרים של גירושין, כאשר הקשר בין ההורים לילד עלול להיפגע בצורה חמורה. במסגרת זו, ניתן לזהות מוקדם את הצרכים והבעיות שעלולות להשפיע על התפתחות הילד ולפעול בהתאם.
המרכז מהווה חלק בלתי נפרד ממערך התמיכה החברתית והמשפטית שמטרתו להבטיח את טובת הילד בכל שלב של חייו.
במסגרת מרכז הקשר מתקיימת עבודה מקצועית שמטרתה לבנות מחדש את הקשר בין ההורה לילד לאחר המשבר המשפחתי. העובדים הסוציאליים במרכז עוברים הכשרות מיוחדות בתחום הטיפול המשפחתי, והם אחראים לניהול המפגשים בצורה שמביאה לידי ביטוי את כל הכלים הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים. המפגשים נערכים בסביבה נייטרלית, שבה הילד יכול להרגיש שהוא נמצא במקום שמכבד את פרטיותו ואת רגשותיו.
כל מפגש הוא הזדמנות להורים ללמוד כיצד לנהל תקשורת בריאה עם ילדיהם, תוך כדי הקפדה על כללי התנהגות ברורים שמטרתם למנוע עימותים. המרכז מהווה מסגרת טיפולית שמתמקדת לא רק בשיקום הקשר אלא גם במניעת בעיות עתידיות שעלולות לנבוע מפרידת ההורים. העובדים במרכז מקפידים על דיווחים מפורטים לאחר כל מפגש, והדיווחים הללו משמשים ככלי חשוב להערכה מתמדת של ההתקדמות.
בנוסף, המרכז מספק הדרכה והכוונה להורים כיצד לנהל את מפגשים עם ילדיהם בצורה עצמאית בעתיד, כאשר יתאפשר מעבר למפגשים בלתי מפוקחים. המערכת מיועדת להיות פתרון זמני, סוג של “תחנה ביניים”, עד להחזרת הקשר למצב בלתי מפוקח, אך היא גם מהווה כלי חשוב להערכת יכולת ההורים לנהל קשר בצורה עצמאית.
תפקידו של מרכז קשר בתהליכי גירושין
תפקידו העיקרי של מרכז הקשר בתהליכי גירושין הוא לסייע בשיקום הקשר בין ההורה לילד כאשר נגרם נתק בעקבות סכסוכים, אלימות או מצבים מורכבים אחרים במשפחה. במצבים שבהם ההורים אינם מצליחים להיפגש עם ילדיהם באופן חופשי, המרכז מספק מסגרת בטוחה שבה הילד יכול להיפגש עם ההורה בצורה מבוקרת ומפוקחת. העבודה במרכז נעשית תוך הקפדה על כללי התנהגות שנקבעו מראש, והמפגשים נערכים על ידי צוות מקצועי אשר מוודא שהמפגש מתקיים באופן שמגן על טובת הילד. בנוסף, המרכז משמש ככלי אבחון שמתעד את התנהלות המפגשים ומסייע בהערכת יכולת ההורים לשקם את הקשר באופן עצמאי.
בעזרת המפגשים, ההורים מקבלים הזדמנות לבחון את ההתנהלות הרגשית שלהם ולזהות נקודות חוזק וחולשה במערכת היחסים עם הילד. כך, המרכז מהווה תשתית חשובה להחלטות עתידיות הנוגעות להסדרי הראייה והמשמורת. במסגרת המפגשים, העובדים הסוציאליים מעניקים להורים הדרכה מקצועית שמטרתה לשפר את התקשורת ולסייע ביצירת קשר חזק ובריא עם הילד. הפיקוח המקצועי מאפשר זיהוי מוקדם של בעיות, כך שניתן להתערב בצורה מיידית ולמנוע התדרדרות נוספת של הקשר. מעבר לכך, המרכז מתמקד במניעת עימותים ובצמצום המתח הנוצר בין ההורים, דבר המוביל לשיפור איכות החיים של הילד.
המפגשים במרכז מהווים גם פלטפורמה לשיקום האמון ההדדי, והם מהווים הזדמנות להורים להראות את יכולתם להתמודד עם מצבים קשים בצורה רגועה ומבוקרת. תהליכים אלו מתבצעים בשיתוף פעולה מלא עם הגורמים המשפטיים והרווחה, מה שמעניק להם את הסמכות והאמינות הדרושים לקבלת החלטות מושכלות. בסופו של דבר, תפקיד המרכז הוא לא רק לשמר את הקשר הקיים אלא גם להעצים אותו ולהוביל לשיקום מתמשך של מערכת היחסים בתוך מסגרת בטוחה ומוגנת.
בתהליכי גירושין, מצב שבו הקשר בין ההורים לילד נפגע לעיתים קרובות עלול להוביל לניתוקים קשים ולהחמרת המצב הרגשי של הילד. מרכז הקשר נועד לשמש ככלי לסיוע במצבים הבאים:
- שיקום הקשר:
המרכז מאפשר להורה שהקשר עמו נפגע – בין אם עקב סכסוך, אלימות או נתק ממושך – להתחיל לבנות מחדש את הקשר עם הילד באופן מבוקר ומפוקח. - מניעת סיכונים:
במקרים בהם קיים חשש לבטחון הילד, למשל במקרים של אלימות או תלונות על סיכון, המפגשים מתקיימים במסגרת מוגנת המבטיחה שהמפגש לא יוביל לנזק פיזי או נפשי. - פיקוח ובקרה:
העובדים הסוציאליים במרכז עוקבים אחרי מהלך המפגשים, עורכים דו”חות ומספקים המלצות מקצועיות לבית המשפט. כך ניתן לקבל תמונה אמיתית של הקשר ולהחליט אם וכיצד יש לשנות את הסדרי הראייה בעתיד. - תיווך והכוונה:
המרכז מספק גם כלים והכוונה להורים במטרה לצמצם עימותים ולסייע להם לפתח שיח בונה תוך כדי שמירה על טובת הילד.
היבטים משפטיים ופרוצדורליים
במסגרת הליך הגירושין, כאשר בית המשפט סבור שישנו צורך במפגשים מפוקחים, הוא יכול להורות על הפניית ההורה למרכז הקשר. הדבר נעשה על בסיס דו”ח מקצועי של עובד הסעד או בהמלצת גורם מוסמך אחר.
חשוב לדעת כי:
- החלטת בית המשפט: המפגשים במרכז הקשר הם בדרך כלל אמצעי “אחרון”, כאשר כל אפשרויות טיפול אחרות נדונו והושבו.
- זמן מוגבל: המפגשים מתנהלים לתקופה מוגדרת (למשל, מספר חודשים), ולא נועדו להוות פתרון קבוע.
- חוות דעת מקצועית: דו”חות ההתנהלות במרכז משמשים ככלי חשוב בבית המשפט להמשך טיפול בעניין – האם להעביר את המפגשים למצב בלתי מפוקח או לשמר את הפיקוח.
היבט משפטי מהותי הקשור למרכז הקשר הוא ההתייחסות של מערכת המשפט לצורך במפגשים מפוקחים במסגרת תהליכי הגירושין. כאשר בית המשפט רואה בכך כלי לסייע בשיקום הקשר בין ההורה לילד, הוא יכול להורות על הפניית ההורים למרכז הקשר על בסיס דו”ח מקצועי של עובד סוציאלי. תהליך הפניית ההורים מתבצע תוך הקפדה על קריטריונים ברורים, כאשר כל החלטה מתקבלת לטובת טובת הילד בלבד. ההחלטה מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם גורמי הרווחה, וההמלצות שניתנות על ידי העובדים הסוציאליים מהוות חלק בלתי נפרד מהתיק המשפטי. בכל מפגש, נרשם דו”ח מפורט המתעד את התנהלות המפגש ואת המצב הרגשי של הילד, דבר שמאפשר למערכת המשפט לקבל החלטות מושכלות על המשך הסדרי הראייה. בנוסף, ההחלטה על הפניית ההורים למרכז הקשר נתונה לביקורת שוטפת, וכאשר מתברר כי אין הצדקה מקצועית למפגשים, ניתן לבקש שינוי או ביטול ההפנייה. התהליך המשפטי מחייב שקיפות מלאה וייעוץ מקצועי בכל שלב, כך שכל החלטה מתקבלת על סמך נתונים אמינים ומדודים. העובדים במרכז חייבים לפעול לפי נהלים משפטיים קפדניים, מה שמבטיח שכל מפגש יתבצע על פי הכללים שנקבעו מראש. מערכת זו מאפשרת לתעד ולפקח על התנהלות המפגשים בצורה שתשרת את טובת הילד בצורה מיטבית. ההליך המשפטי הנלווה למרכז הקשר מהווה כלי מונע למניעת התדרדרות נוספת של מערכת היחסים בין ההורה לילד. יתרה מכך, ההיבט המשפטי כולל גם את זכות ההורים לקבל חוות דעת מקצועית שתשמש כבסיס לשינויים עתידיים בהסדרי הראייה, וכל זאת תוך שמירה על זכויות כל הצדדים המעורבים. בסופו של דבר, המערכת המשפטית והפרוצדורלית שנבנית סביב מרכז הקשר נועדה להבטיח את טובת הילד ואת קיומו של קשר משפחתי תקין, גם בתקופות קשות ומורכבות.
תהליכים משפטיים הנוגעים למרכז הקשר מתבצעים לעיתים קרובות במסגרת הליכי גירושין, כאשר בית המשפט מעניק סמכויות נרחבות לעובדים הסוציאליים בנוגע להמלצות על קיום מפגשים. ההליך כולל פיקוח צמוד, תיעוד מפורט והגשת דו”חות תקופתיים, שמהווים חלק בלתי נפרד מהחלטות בתי המשפט בענייני משמורת ומזונות. עורך הדין המייצג את ההורים שואף להבטיח שהחלטות אלו יתקבלו על בסיס עובדות ונתונים, ולא על בסיס רגשות או טענות בלתי מבוססות. כמו כן, חשוב לציין כי כל החלטה הנוגעת למרכז הקשר נבדקת מחדש באופן תקופתי, וזאת כדי לוודא שהמצב לא השתנה ושאין צורך בהתערבות נוספת. עובדי הרווחה והסוציאליים עובדים בשיתוף פעולה עם הגורמים המשפטיים, והם אחראים על מתן דו”חות מפורטים שמציגים את מצב הקשר ואת השפעת המפגשים על הילד. בנוסף, המערכת המשפטית נדרשת להתמודד עם תלונות מצד ההורים בנוגע לפיקוח במרכז, ובכך לאפשר גמישות והתאמה אישית של ההסדרים לכל מקרה לגופו. ההליכים המשפטיים מתנהלים בצורה שקופה ובאופן שמבטיח את זכויות כל הצדדים, כאשר טובת הילד היא העיקרון המנחה. העבודה המשפטית סביב מרכז הקשר כוללת גם מתן ייעוץ משפטי והכוונה מקצועית להורים, דבר שמסייע להם להבין את השלכות ההחלטות המשפטיות. יתרה מכך, תהליכים אלו מבוססים על חקיקה ותקנות מחמירות שמבטיחות את קיומו של מנגנון פיקוח אפקטיבי. בסופו של דבר, ההיבטים המשפטיים והפרוצדורליים מהווים את הבסיס לקבלת החלטות מושכלות שמטרתן להבטיח את שלומו והתפתחותו של הילד. המערכת המשפטית שואפת להבטיח כי כל החלטה תתקבל מתוך שקילה מדוקדקת של כל הנתונים, תוך התחשבות בצרכים הרגשיים והחברתיים של המשפחה. כך, ההליך המשפטי מהווה נדבך מרכזי בתהליך השיקום של הקשר בין ההורה לילד במסגרת גירושין.
בנוסף להיבטים המפורטים לעיל, קיימת חשיבות רבה לתיאום בין גורמים משפטיים לבין גורמי הרווחה והפסיכולוגיה. תיאום זה מאפשר להבטיח כי כל החלטה שתתקבל תהיה מבוססת על נתונים אמינים, תיעוד מקצועי ושקילה של כל השיקולים הנוגעים לטובת הילד. במסגרת זו, העובדים הסוציאליים והפקידים במרכז נדרשים להפעיל שיקול דעת מקצועי ומעמיק, ולהציג את מסקנותיהם באופן שמובן וברור לכל הצדדים. ההליכים המשפטיים כוללים גם פגישות בוררות בהן ההורים מקבלים אפשרות להביע את דעתם ולהתייחס להמלצות שהוגשו. זהו תהליך חשוב שמסייע ליצירת אמון בין ההורים לבין מערכת המשפט, ומאפשר תיקון ושיפור מתמיד של הנהלים. יחד עם זאת, העבודה המשותפת עם הגורמים המשפטיים מבטיחה שההחלטות הנוגעות למרכז הקשר לא יתבססו על רגשות בלבד, אלא על הערכות מקצועיות ומדידות. כך, המערכת המשפטית שואפת למנוע מקרים בהם יופנו משפחות למרכז ללא הצדקה מקצועית מספקת. באמצעות שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים, ניתן להבטיח כי טובת הילד תעמוד במרכז כל החלטה שתתקבל, והמערכת תוכל להתאים את עצמה למציאות המשתנה בכל עת. יתרה מכך, ההתייחסות המשפטית לתהליכים אלו מעודדת שקיפות ואחריותיות מצד כל המעורבים, מה שמוביל לשיפור מתמיד בתהליכים ובנהלים. בסופו של דבר, תיאום ההיבטים המשפטיים והפרוצדורליים מהווה נדבך מרכזי בהבטחת עתידו של הילד בתוך מערכת תמיכה כוללת ומקצועית. המערכת המשפטית פועלת במטרה להבטיח שההחלטות שיתקבלו יהיו לטובת הילד בלבד, ותתבצענה בצורה שמבטיחה את שלומו וביטחונו. כך, כל תהליך משפטי סביב מרכז הקשר נעשה מתוך מטרה לספק מענה כולל ומעמיק לכל המשפחה.
אתגרים וביקורת
למרות חשיבותו, מרכז הקשר לא חף מביקורת ואתגרים:
- קלות ההפניה: ישנם טענות כי בתי המשפט ורשויות הרווחה מפנים הורים למרכז הקשר לעיתים בקלות יתרה, גם כאשר אין הוכחות מספקות לכך שהמפגש עלול להזיק לילד.
- תחושת נתק ואי-אוטנטיות: חלק מההורים טוענים כי המפגשים במרכז, אשר מתקיימים תחת פיקוח צמוד, עשויים לפגוע בתחושת האוטנטיות והחופשיות של הקשר עם הילד.
- הטיה בדיווחים: לעיתים חוות הדעת של העובדים הסוציאליים יכולה להיות מושפעת מהאינטראקציות האישיות, מה שעלול לגרום לדיווחים מוטים ולהשפיע על החלטות משפטיות.
- השפעה על ההורה הלא-משמורן: במקרים של סכסוכים חמורים, ייתכן שההורה הלא-משמורן יחווה תחושות של הגבלה ואובדן זכויות, דבר שיכול להשפיע גם על מערכת היחסים עם הילד.
למרות החשיבות הרבה של מרכז הקשר בתהליכי הגירושין, קיימים אתגרים וביקורת נרחבת כלפיו מצד חלק מהמערכת המשפטית והחברתית. אחד האתגרים המרכזיים הוא הטענה כי קיימת קלות יתר בהפניית ההורים למרכז, דבר שעלול לגרום להפעלה לא מוצדקת של המנגנון גם במקרים בהם אין צורך אמיתי במפגשים מפוקחים. במקרים רבים, ההורים חשים כי הפנייה למרכז היא אמצעי להטלת “אות קין” על ההורה הלא-משמורן, מה שמוביל לתחושת תסכול ואי צדק.
בנוסף, ישנה ביקורת נרחבת על כך שהפיקוח במרכז מתבצע בצורה שמגבילה את יכולת ההורים לבטא את רגשותיהם באופן חופשי, דבר שעלול להשפיע לרעה על איכות הקשר עם הילד. חלק מהמבקרים טוענים כי המפגשים במרכז, במקום לסייע בשיקום הקשר, עשויים להחמיר את המצב ולהעצים את הקונפליקטים. העובדים במרכז נדרשים להתמודד עם מצבים רגישים ומורכבים, כאשר כל מפגש מתועד בקפידה, אך לעיתים קרובות ההתנהלות האישית והרגשית של העובדים משפיעה על הדיווחים המופקים.
הביקורת מצביעה גם על כך שמערכת הפיקוח אינה תמיד מבוססת על קריטריונים מקצועיים מדויקים, מה שעלול להביא למקרים בהם הפניה למרכז נעשית מתוך לחץ חברתי או אישי ולא מתוך צורך אמיתי. יש הטוענים כי יש לשפר את מערכת הקריטריונים ולהבטיח שהפניה למרכז תתבצע רק כאשר קיימת סכנה ממשית לילד. בנוסף, קיימת תחושה כי המערכת המשפטית והחברתית לא מקיימת מעקב מספק אחרי תהליכי השיקום במרכז, מה שעלול לגרום להמשך התלות במפגשים לאורך זמן בלתי מוגדר. חלק מההורים מדווחים כי הם חשים אובדן של זכויותיהם והם חשים כי אין להם יכולת להשפיע על תהליכי ההחלטה.
כמו כן, חלק מהמבקרים מציינים כי יש צורך לעדכן את הנהלים ולהתאים אותם למציאות המשתנה, כך שהמערכת תוכל להעניק מענה מותאם אישית לכל משפחה. בסופו של דבר, האתגרים והביקורת מעלים את הצורך בשיפור מתמיד של תהליכי המרכז, תוך שמירה על טובת הילד ומתן דגש על שקיפות ואחריותיות. המערכת צריכה לשאוף להיות יותר גמישה, מקצועית ומותאמת לצרכים המשתנים של המשפחות המודרניות. כך, רק על ידי שיפור מתמיד ניתן יהיה להבטיח שמרכז הקשר ימשיך לתפקד ככלי חיוני לשיקום הקשר המשפחתי ולהבטחת עתיד טוב יותר לילדים.
בנוסף לאתגרים המוזכרים, קיימות גם סוגיות מורכבות הקשורות להתאמה התרבותית והחברתית של מרכז הקשר. לעיתים, ההורים חשים כי הפורמט הקבוע של המפגשים אינו מאפשר להם להביע את רגשותיהם בצורה טבעית, מה שעלול להביא לתחושת ניתוק ואי-סיפוק. יש המאמינים כי במקום להקשות על ההורים, יש לאפשר להם גמישות רבה יותר בניהול המפגשים, כך שהמפגשים יהפכו לכלי שיקומי אמיתי ולא למעמסה נוספת. חלק מהמבקרים מציינים כי המנגנון הנוכחי עשוי להוות “פתרון זמני” שאינו מתמודד עם שורש הבעיות במשפחה, אלא רק מצמצם את הפגיעות בזמן הקצר.
האתגרים הללו מצריכים שיתוף פעולה הדוק בין הגורמים המשפטיים, החברתיים והפסיכולוגיים, ובכך ניתן יהיה לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים את הטיפול לצרכים האישיים של המשפחה. כמו כן, ישנה ביקורת על כך שהדיווחים והערכות העובדים הסוציאליים אינם תמיד משקפים תמונה מלאה ואובייקטיבית של המצב, מה שעלול להוביל להחלטות שאינן לטובת הילד. המבקרים קוראים ליישום מערכת בקרה מתקדמת שתאפשר ניתוח מקיף יותר של הנתונים והערכת מצב הקשר בצורה מדויקת יותר. יתרה מכך, ישנה ביקורת ציבורית נרחבת המגיעה מהורים אשר חשים כי הם נפגעו מהפנייה למרכז בצורה לא מוצדקת, דבר שמוביל לתסכול ולתחושת אי צדק.
לדעת רבים, המערכת צריכה להיות פתוחה לשינויים ולהתעדכן באופן מתמיד, כך שכל החלטה שתתקבל תהיה מבוססת על נתונים עדכניים ומחקרים מקצועיים. בנוסף, יש לשקול את השפעות המערכת על ההורה הלא-משמורן, אשר לעיתים מרגיש כי זכויותיו מופחתות באופן שאינו הוגן. בסופו של דבר, האתגרים והביקורת מצביעים על הצורך בגישה כוללת שתשפר את איכות הטיפול ותבטיח שהמערכת תפעל בצורה שתשרת את טובת כל בני המשפחה. על פניו רק כך תוכל מערכת מרכזי הקשר לתפקד בצורה אופטימלית בסביבה המשפטית והחברתית המשתנה. המטרה הסופית היא להבטיח שילדים יקבלו את כל התמיכה הנדרשת להם, תוך יצירת סביבה שבה ההורים יוכלו לשקם את הקשר באופן אמיתי ובר קיימא.