מניין ימים בהליכים משפטיים בגירושין

מניין ימים בהליכים משפטיים בגירושין

הדיוק המשפטי במניין הימים במסגרת הליכי גירושין, מהווה את אחד הנדבכים הקריטיים ביותר עבור כל אדם הנמצא בתוך המערכת המשפטית בישראל. היכולת להבין מתי מתחילה תקופת זמן מסוימת ומתי היא מסתיימת, עשויה לקבוע את גורלן של תביעות רכוש משמורת או מזונות. טעות של יום אחד בלבד, עלולה להוביל לדחיית בקשה על הסף, לאובדן זכות ערעור, או לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה. המערכת המשפטית פועלת על פי כללים נוקשים וברורים, המעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי ובתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, והבנתם דורשת ירידה לפרטים הקטנים ביותר של לוח השנה העברי והלועזי כאחד.

החשיבות של מועדים בניהול תיק הגירושין

במשפט האזרחי בכלל, ובדיני משפחה בפרט, למועדים הנקבעים על ידי הערכאות ישנה חשיבות מרכזית במהלך ניהול תיק משפטי. כל פעולה משפטית מוגדרת בתוך מסגרת זמן ברורה. מניין הימים אינו רק עניין טכני, אלא הוא משקף את עקרון סופיות הדיון ואת הזכות של הצד השני לדעת מתי תביעה נגדו הופכת לחלוטה. כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, הערכאה שולחת מסמך ברור שבו מצוין מספר הימים המדויק להגשת תגובה. אי עמידה במועד זה נחשבת לזלזול בהליכי משפט ועלולה להוביל לסנקציות כספיות או משפטיות כבדות. מניין הימים רלוונטי גם לעניין הגשת תצהירים, חוות דעת של מומחים, ובקשות לצווים זמניים. כל מסמך שנכנס לתיק המשפטי נושא חותמת זמן שממנה מתחילים להיספר הימים עבור הצד השני.

חוק להסדר התדיינויות ומניין ימי החובה

השלב הראשון והמשמעותי ביותר כיום בכל הליך גירושין בישראל הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך. חוק זה יצר מנגנון ייחודי של מניין ימים שונה מכל הליך משפטי אחר. ברגע שמוגשת הבקשה, נכנסת לתוקפה תקופת עיכוב הליכים שנמשכת 45 ימים. במהלך ימים אלו בני הזוג מחויבים להגיע לפגישות ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט, ואסור להם להגיש תביעות משפטיות בנושאי הליבה של הגירושין, למעט מקרים דחופים ביותר. מניין הימים בתקופה זו הוא קלנדרי, כלומר הוא כולל שבתות וחגים. אולם, קיימת אפשרות להארכת התקופה ב-15 ימים נוספים בהסכמת הצדדים או באישור בית משפט.

לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, מתחיל מניין ימים קריטי נוסף של 15 ימים, שבהם לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יש זכות ראשונים להגיש את תביעותיו. אם הוא לא מנצל את הימים הללו, הזכות עוברת לצד השני. מניין ימים זה הוא “קדוש”, במובן המשפטי, שכן הוא קובע מי יהיה זה שיבחר את הערכאה המשפטית שתדון בתיק הגירושין – האם זה יהיה בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני? טעות בספירת הימים בשלב זה, עלולה להעביר את הסמכות לערכאה שפחות נוחה לאחד הצדדים, מה שמשנה את כל האסטרטגיה של התיק.

כללים בסיסיים לחישוב מניין הימים בבתי המשפט

הכלל היסודי במניין ימים בהליכים משפטיים קובע, כי היום שבו בוצעה הפעולה או היום שבו נמסר המסמך, אינו נספר במניין. הספירה מתחילה למחרת היום שבו התרחש האירוע. אם למשל כתב תביעה נמסר ביום ראשון, מניין הימים מתחיל ביום שני. כאשר מדובר בתקופה שנקבעה בימים, הספירה היא של ימים מלאים. החוק קובע כי אם היום האחרון למניין הימים נופל על יום מנוחה, שבת או חג, המועד נדחה ליום העבודה הבא שאחריו. מדובר בהגנה פרוצדורלית שנועדה להבטיח כי אדם לא יאבד את זכותו, רק בגלל שלשכות בתי המשפט היו סגורות ביום האחרון להגשת המסמך.

ישנה הבחנה חשובה בין ימים שהם ימי עבודה לבין ימים קלנדריים. בתקנות החדשות של סדר הדין האזרחי, המגמה היא לעבור למניין ימים הכולל גם ימי מנוחה, אלא אם נקבע אחרת במפורש. עם זאת יש לשים לב, כי לעיתים החלטות שיפוטיות נוקבות במונח ימי עבודה, ואז יש להחסיר מהספירה את ימי השבת והחגים הרשמיים של מדינת ישראל. הבנה מדויקת של המונח שבו השתמש השופט היא הכרחית כדי להימנע מאיחורים בהגשת מסמכים.

השפעת פגרות בתי המשפט על מניין המועדים

פגרות בתי המשפט הן תקופות במהלך השנה שבהן מניין הימים נעצר עבור רוב סוגי ההליכים. בישראל קיימות שלוש פגרות מרכזיות, והן פגרת סוכות, פגרת הפסח, ופגרת הקיץ, שנמשכת מה-21 ביולי ועד ה-5 בספטמבר. הכלל הרגיל הוא, שתקופת הפגרה אינה באה במניין הימים, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת במפורש. המשמעות היא, שאם נמסר כתב הגנה ביום הראשון של פגרת הקיץ, מניין 30 הימים להגשת התגובה יתחיל להיספר רק מהתאריך 6 בספטמבר.

עם זאת קיימים חריגים משמעותיים לעניין הפגרות, במיוחד בהליכי גירושין דחופים. צווי הגנה למניעת אלימות במשפחה, בקשות דחופות למזונות זמניים, או בקשות הנוגעות להחזרת ילדים חטופים, נדונים גם במהלך הפגרה ומניין הימים בהם אינו נעצר. בתי הדין הרבניים פועלים לפי לוח פגרות מעט שונה, המותאם ללוח השנה העברי ולזמני החגים הדתיים. לכן, יש לבדוק היטב את הודעת מנהל בתי הדין לגבי אותה שנה ספציפית. אי ידיעה של תאריכי הפגרה המדויקים עלולה לגרום לעורך דין או לבעל דין לחשוב שיש לו זמן נוסף לפעול, בעוד שהמועד האחרון כבר חלף.

מניין ימים להגשת כתבי הגנה ותגובות לבקשות

במרבית התביעות בענייני משפחה מוקצבת תקופה של 30 ימים להגשת כתב הגנה, מיום המסירה של כתב התביעה. זהו מועד קשיח, שקשה מאוד להאריך ללא סיבה מוצדקת במיוחד. בתגובה לבקשות בתוך התיק, מניין הימים הוא בדרך כלל קצר יותר ועומד על 20 ימים או לעיתים אף פחות מכך, בהתאם להחלטת בית המשפט. ישנן בקשות המוגדרות כבקשות ביניים, שבהן נדרשת תגובה תוך 10 ימים בלבד.

המהפכה הדיגיטלית והשימוש במערכת “נט המשפט“, שינו את הדרך שבה מחושב מניין הימים לגבי מסמכים שנשלחים באופן אלקטרוני. מסמך שנשלח למערכת לאחר השעה 17:00 נחשב כאילו נמסר ביום העבודה הבא. זוהי נקודה חשובה עבור מי שמגיש מסמכים ברגע האחרון של היום האחרון. עורכי דין רבים גילו בדרך הקשה, שמשלוח פקס או דואר אלקטרוני בשעות הלילה המאוחרות, אינו עוצר את מניין הימים של היום הנוכחי, אלא של היום שאחריו, מה שעלול ליצור איחור של יממה שלמה במניין הכולל.

סדרי דין ייחודיים בבית הדין הרבני ומניין הימים בהם

בתי הדין הרבניים פועלים מכוח תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, אשר כוללות הוראות ספציפיות לגבי מניין ימים ששונות לעיתים מהמשפט האזרחי. בבית הדין הדגש על מועדים עשוי להיות מושפע ממועדי הדיונים ההלכתיים ומחשיבות המועד של מתן הגט. מניין הימים להגשת ערעור על פסק דין של בית דין רבני אזורי לבית הדין הרבני הגדול, עומד בדרך כלל על 30 ימים. חשוב לציין כי בבית הדין הרבני קיימת חשיבות רבה למועד הדיון עצמו, ולעיתים מניין הימים להגשת סיכומים או תגובות נקבע על ידי הדיינים במעמד הדיון עצמו, ולא לפי התקנות הכלליות.

עוד היבט ייחודי בבית הדין הרבני הוא מניין ימי ההמתנה, במקרים של בקשות לשלום בית או במקרים של חיוב בגט. לעיתים בית הדין קובע תקופת המתנה מסוימת, כדי לבחון את התנהלות הצדדים ומניין ימים זה מחושב לפי הלוח העברי. התעלמות מההבדלים בין הלוח העברי ללועזי בהקשרים אלו, עלולה להוביל לאי-הבנות בתקשורת מול בית הדין ולפגיעה בהתקדמות ההליך.

מניין ימים בערעורים ובקשות רשות ערעור

אחד השלבים שבהם מניין הימים הוא הקריטי ביותר הוא שלב הערעור. על פסק דין סופי של בית משפט לענייני משפחה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו. על החלטה אחרת, שאינה פסק דין, יש להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים. מניין הימים בערעור הוא מוחלט כמעט לחלוטין, ובתי המשפט ממעטים מאוד לתת הארכות זמן להגשת ערעור, אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות שאינן בשליטת בעל הדין.

כאשר מדובר בערעור על החלטה בעניין מזונות זמניים או משמורת זמנית, מניין הימים עשוי להיות קצר עוד יותר, מפני שמדובר בהחלטות שמשפיעות באופן יומיומי על חיי הילדים. בחישוב המועד לערעור, יש להקפיד ולבדוק האם פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים או נשלח בדואר. אם פסק הדין ניתן במהלך הדיון, מניין הימים מתחיל באותו רגע. אם הוא נשלח באמצעות המערכת האלקטרונית, המניין מתחיל מרגע צפייה במסמך או בחלוף מספר ימים מסוים שמוגדר כתחליף המצאה למסמך.

מסירה כדין והשפעתה על תחילת מניין הימים

מניין הימים לעולם אינו מתחיל מעצמו, אלא הוא מותנה בביצוע מסירה כדין של המסמך לצד השני. אם מסמך הוגש לבית המשפט אך לא נמסר לצד השני באופן רשמי, מניין הימים להגשת תגובה טרם החל. הכללים לגבי מה נחשב מסירה כדין הם נוקשים, וכוללים מסירה אישית לידי בעל הדין או שליחה בדואר רשום עם אישור מסירה. בתי המשפט מקפידים מאוד על הוכחת המסירה, שכן בלעדיה לא ניתן להמשיך בהליך המשפטי.

בשנים האחרונות הוכרו דרכים נוספות למסירה המאפשרות התחלת מניין ימים, כמו מסירה באמצעות יישומון הודעות (ווטסאפ) או דואר אלקטרוני, בתנאי שניתן להוכיח כי הצד השני אכן פתח את ההודעה וקרא אותה. ברגע שמוכחת המסירה, השעון המשפטי מתחיל לתקתק וכל עיכוב נספר לחובתו של המקבל. חשוב לדעת כי סירוב לקבל כתב בי-דין אינו עוצר את מניין הימים. אם שליח מגיע לביתו של אדם והאדם מסרב לחתום על אישור המסירה, השליח רשאי להדביק את המסמך על הדלת ומניין הימים יתחיל להיספר מאותו רגע, כאילו בוצעה מסירה מלאה.

מניין ימים בתיקי מזונות והליכים דחופים

תביעות למזונות מתאפיינות בלוחות זמנים מהירים במיוחד. בקשה למזונות זמניים דורשת תגובה בתוך תקופה קצרה מאוד, בדרך כלל בין 10 ל-15 ימים. המטרה היא להבטיח כי הילדים לא יישארו ללא אמצעי קיום, בזמן שההליך המשפטי העיקרי מתנהל. בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לתת החלטות במזונות זמניים, גם ללא תגובת הצד השני, אם חלפו הימים המוקצבים בחוק והצד השני לא הגיש את דבריו.

במצבי חירום, כמו בקשות למניעת יציאה מהארץ של ילדים, מניין הימים נמדד לעיתים בשעות ולא בימים. צו עיכוב יציאה מהארץ יכול להינתן באופן מיידי במעמד צד אחד, ותוקפו מוגבל בזמן עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים, שחייב להתקיים בתוך 7 ימים. מניין ימים זה נועד לאזן בין הצורך בהגנה דחופה, לבין הזכות של הצד השני להישמע. אי קיום דיון בתוך מניין הימים שנקבע בחוק יוביל לביטול אוטומטי של הצו.

הליכי חלוקת רכוש ומניין ימים להגשת חוות דעת

בתיקי רכוש מורכבים, בית המשפט ממנה לעיתים קרובות אקטוארים או שמאים. מניין הימים להגשת חוות הדעת נקבע בהחלטת המינוי. לאחר הגשת חוות הדעת לצדדים, יש בדרך כלל 15 ימים להפנות שאלות הבהרה למומחה (לרוב, שאלות הבהרה למומחה חיצוני גוררות תשלום נוסף שמשלם הצד השואל). מניין ימים זה הוא קריטי, כי אם לא נשלחו שאלות בזמן, עשוי בית המשפט לראות בכך הסכמה מלאה לתוכן חוות הדעת. לאחר קבלת התשובות מהמומחה, מתחיל מניין ימים נוסף להגשת תגובות לבית המשפט לגבי אימוץ או דחיית המלצות המומחה.

גם בעניין זה קיימת חשיבות רבה לרצף הזמנים. עיכוב בהגשת מסמכים לאקטואר על ידי אחד הצדדים, עלול להיחשב כביזיון בית משפט ולהוביל להטלת הוצאות וקנסות. מניין הימים בתיקי רכוש נפרס לעיתים על פני תקופות ארוכות יותר, בגלל הצורך באיסוף נתונים פיננסיים אולם המועדים להגשת תגובות להחלטות הביניים נשארים קשיחים ודורשים מעקב צמוד.

מניין ימים בנושא הסדרי שהייה ומשמורת

בנושאי ילדים, מניין הימים מקבל משמעות שונה, בדגש על טובת הילד. כאשר עובדת סוציאלית לסדרי דין מתבקשת להגיש תסקיר, נקצב לה בדרך כלל פרק זמן של 30 עד 60 ימים. לאחר הגשת התסקיר, לצדדים ניתנת זכות תגובה בתוך 15 ימים. מניין הימים כאן נועד לאפשר להורים לבחון את ההמלצות ולהגיש התנגדויות מנומקות. במידה ואחד ההורים מבקש לשנות את הסדרי השהייה הקיימים באופן זמני, עליו לפעול בלוחות זמנים מהירים, מכיוון שהתמהמהות בבקשה עלול להתפרש כהסכמה למצב הקיים, מה שמכונה בשפה המשפטית “יצירת עובדות בשטח”.

ישנו מניין ימים ספציפי לגבי הודעות על מעבר דירה עם ילדים. החוק והפסיקה קובעים כי הורה המעוניין להעתיק את מגוריו למרחק משמעותי חייב לתת הודעה מראש לצד השני בפרק זמן שמאפשר התארגנות ופנייה לערכאות במידת הצורך. אי עמידה במניין הימים של ההודעה המוקדמת עלולה להוביל לצווי מניעה זמניים שיעצרו את המעבר עד לבירור המצב בבית המשפט.

חישוב מועדים בבקשות לרשות ערעור על החלטות ביניים

בדיני משפחה מתקבלות החלטות רבות תוך כדי ניהול התיק, שאינן מסיימות אותו, אך מאוד משפיעות על מהלכו. בקשות רשות ערעור (בע”ר) על החלטות כאלו חייבות להיות מוגשות בתוך 30 ימים. כאן מניין הימים הוא קריטי במיוחד, משום שפעמים רבות הצדדים מעדיפים להמתין ולראות איך יתפתח התיק, אך המתנה של יותר מ-30 ימים סוגרת את הדלת בפני האפשרות לתקן טעות משפטית של הערכאה הדיונית. מניין הימים מתחיל ביום שבו ניתנה ההחלטה, אם היא ניתנה בנוכחות הצדדים, או ביום שבו הומצאה כדין.

חשוב לציין כי הגשת בקשה לעיון חוזר לא עוצרת את מניין הימים להגשת ערעור. זוהי טעות נפוצה שמובילה לאובדן זכויות. אדם עשוי לבקש מהשופט לשקול שוב את החלטתו, ובינתיים חולפים 30 הימים להגשת הערעור למחוזי. אם השופט דוחה את הבקשה לעיון חוזר ובינתיים חלף המועד לערעור, הצד המבקש מוצא את עצמו ללא יכולת לערער על ההחלטה המקורית. לכן, יש להגיש את הערעור במקביל, או לבקש הארכת מועד מפורשת מבית המשפט לערעורים.

מניין ימים בתביעות על פי אמנת האג להחזרת ילדים

מקרים של חטיפת ילדים לחוץ לארץ, או ממדינה זרה לישראל, נדונים תחת לוחות זמנים קפדניים ביותר, שנקבעו באמנה בינלאומית. מניין הימים באמנת האג הוא אולי המהיר ביותר במערכת המשפטית. התביעה צריכה להתברר ולהסתיים בפסק דין בתוך שישה שבועות מיום הגשתה. מניין ימים זה מחייב את בית המשפט לעבוד בקצב מואץ מאוד, עם דיונים דחופים והגשת סיכומים תוך ימים בודדים.

בנוסף על האמור לעיל, קיים מניין ימים משמעותי של שנה אחת. אם הוגשה התביעה להחזרת הילד לאחר שחלפה שנה מיום החטיפה, לבית המשפט יש שיקול דעת רחב יותר שלא להחזיר את הילד אם הוכח שהוא כבר השתלב בסביבתו החדשה. לכן, מניין הימים מאז היעלמות הילד הוא הנתון הראשון והחשוב ביותר שכל עורך דין ובעל דין בודקים בתיקים מסוג זה. איחור של כמה ימים בהגשת התביעה מעבר לשנה, יכול לשנות לחלוטין את סיכויי ההצלחה בהליך.

השלכות של איחור במניין הימים

התוצאה של איחור במניין הימים היא לרוב דחייה של הפעולה המשפטית. אם כתב הגנה לא הוגש בזמן, התובע זכאי לבקש פסק דין בהיעדר כתב הגנה. במצב כזה בית המשפט יכול לקבל את כל דרישות התובע מבלי לשמוע את הצד השני כלל.

הארכת מועד שנקבע בחקיקה, דורשת נסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה, פטירה של קרוב משפחה, או אירוע חירום לאומי. טעויות משרדיות של עורכי דין או עומס עבודה, בדרך כלל, אינם מוכרים כמשהו המצדיק חריגה ממניין הימים שנקבע בחוק. לעומת זאת, מועדים שנקבעו על ידי השופט עצמו במהלך הדיון, קל יותר להאריך במידה ומוגשת בקשה מנומקת, לפני שחלף המועד המקורי.

הסכמות בין צדדים על הארכת מניין ימים

פעמים רבות בני זוג מגיעים להסכמה ביניהם או באמצעות עורכי דינם על הארכת המועד להגשת מסמכים. חשוב לדעת כי הסכמה בין צדדים אינה מחייבת את בית המשפט ואינה עוצרת את מניין הימים באופן אוטומטי. יש להגיש בקשה משותפת לבית המשפט, ולחכות להחלטה המאשרת את ההסכמה. הסתמכות על הבטחה של הצד השני, ללא אישור שיפוטי, היא מסוכנת, מפני שהצד השני עלול לחזור בו ולבקש סנקציות בגין אי עמידה במועדים המקוריים.

במערכת של בתי הדין הרבניים הסכמות על מועדים מתקבלות לעיתים בגמישות רבה יותר, אך גם שם מומלץ תמיד לעגן כל הסכמה בכתב ובאישור בית הדין. מניין הימים הוא כלי שנועד לשרת את הצדק ואת היעילות, אך הוא יכול להפוך למכשול עבור מי שאינו מקפיד על התיעוד הפורמלי של כל דחייה והסכמה.

מניין ימים בתהליך מתן הגט בפועל

לאחר שניתן פסק דין לגירושין בבית הדין הרבני, מתחיל מניין ימים הנוגע לביצוע סידור גט. לעיתים, בית הדין קובע מועד קרוב לסידור הגט ולעיתים הוא קובע מועד רחוק יותר, כדי לאפשר לצדדים להסדיר עניינים רכושיים. במקרים של סרבנות גט, מניין הימים הופך לכלי להפעלת סנקציות. לאחר שחלף פרק זמן מסוים, שבו צד מסרב לציית לפסק הדין, ניתן להתחיל במניין ימים לצורך הטלת הגבלות וסנקציות, כמו עיכוב יציאה מהארץ, שלילה של רישיון נהיגה או אף מאסר בפועל.

קיים גם מניין ימים של 3 חודשים, המכונה תקופת הבחנה. לפי ההלכה היהודית, אישה שקיבלה גט צריכה להמתין 90 ימים לפני שהיא יכולה להינשא בשנית, כדי להבטיח שאין ספק לגבי אבהות במקרה של היריון. מניין ימים זה הוא קבוע ואינו נתון לשיקול דעת בדרך כלל, והוא חלק בלתי נפרד מהסיום הרשמי של הליך הגירושין במישור הדתי.

השפעת הטכנולוגיה על דיוק מניין המועדים

המעבר לתיקים אלקטרוניים יצר דיוק כמעט כירורגי במניין הימים בתיקים משפטיים. כל פעולה במערכת נרשמת בצירוף שעה ודקה. אין יותר מקום לוויכוחים על מתי הוגש מסמך בתיק. אם המועד האחרון חל בשעה מסוימת והמסמך הועלה דקה לאחר מכן, המערכת תסמן אותו כמסמך שהוגש באיחור באופן אוטומטי. מצד שני, הטכנולוגיה מאפשרת לבעלי דין לעקוב אחרי המועדים שלהם בצורה טובה יותר, דרך אזור אישי המרכז את כל ההחלטות והמועדים הקרובים.

יחד עם זאת יש לשים לב לתקלות מערכת. במקרה שהמערכת המחשוב של בתי המשפט הושבתה ביום האחרון למניין הימים החוק קובע כי היום הזה לא יבוא במניין והמועד יידחה ליום העבודה הבא שבו המערכת חזרה לפעול. הוכחת תקלה כזו דורשת לעיתים אישור רשמי של הנהלת בתי המשפט ולכן מומלץ שלא להמתין לרגע האחרון של מניין הימים כדי להימנע מסיכונים מיותרים שנובעים מבעיות טכניות.

התנהלות מול מומחים ומניין הימים להגשת דוחות

כאשר ממונה מומחה מטעם בית המשפט, כמו למשל, פסיכולוג להערכת מסוגלות הורית, מניין הימים להגשת הדוח הוא קריטי לשלום הילדים. עיכובים של חודשים ארוכים, לצערנו, נפוצים במערכת המשפט, אך בעל-דין יכול לבקש מבית המשפט להורות למומחה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו. מניין הימים בתוך עבודת המומחה, כולל גם את הימים המוקצים לצדדים להמציא מסמכים למומחה. במידה ואחד הצדדים מעכב את המצאת המסמכים, מניין הימים של המומחה נעצר והאחריות לעיכוב מוטלת על הצד המעכב.

הבנת מניין הימים בתוך תהליכי קבלת חוות דעת מומחים, מאפשרת לצדדים ללחוץ לקידום התיק. מומלץ לנהל יומן מעקב אחר כל מועד שנקבע בהחלטת המינוי של מומחה, ולוודא שהמומחה אכן פועל בתוך מסגרת הזמן שהוקצתה לו. שכן, ללא הדוח של המומחה, התיק כולו נשאר בהקפאה והדיונים ידחו שוב ושוב.

סיכונים בשיהוי גם בתוך מניין הימים החוקי

חשוב להבין שגם אם פועלים בתוך מניין הימים החוקי לעיתים שיהוי אף בתוך התקופה עלול להזיק. למשל אם לאדם יש 30 ימים להגיש בקשה לצו מניעה, והוא מגיש אותה ביום ה-29, בית המשפט עשוי לתהות מדוע הוא המתין כל כך הרבה זמן אם הנושא באמת דחוף לו. שיהוי בתוך מניין הימים עשוי להשפיע על שיקול הדעת של השופט במתן סעדים זמניים, אשר נועדו למנוע שינוי מצב קיים. המסקנה היא, שיש לנצל את מניין הימים כדי לבצע עבודה יסודית, אך אין לראות בו המלצה להמתין עד לקץ המועד שנקבע.

מניין הימים הוא המצפן שמוביל את ספינת הגירושין, דרך סערות המאבקים המשפטיים. הקפדה על כל יום ושעה היא הביטוי המובהק ביותר לרצינות ולהבנה של המערכת. אדם השולט במניין המועדים שלו, שולט במידה רבה בקצב של ההליך כולו ומגן על זכויותיו בצורה המיטבית ביותר. בעולם המשפטי של הגירושין, הזמן הוא לא רק שווה ערך לכסף, אלא הוא הבסיס לכל החלטה שיפוטית ולכל הסכם שייחתם בסופו של יום.

בסופו של דבר, מניין הימים משקף את הסדר שהחוק מבקש להשליט בתוך המציאות הכאוטית של פרידה וגירושין. המועדים נועדו להבטיח שכל צד יקבל את הזמן הנחוץ לו, אך תוך תשומת לב למשך ההליך. מי שמכבד את המועדים, מכבד את ההליך, ובכך מגדיל את סיכוייו לצאת מהמשבר המשפטי בצורה המהירה והיעילה ביותר שניתן. היכרות מעמיקה עם הכללים הללו, היא לא רק נחלתם של עורכי הדין אלא היא חובה לכל מי שרוצה להבטיח שקולו יישמע וזכויותיו לא יירמסו בגלל עניין טכני של ספירת ימים.