מזונות הילדים הם חלק חשוב מהליך הגירושין ותכליתם להבטיח שהילדים יקבלו את התמיכה הכלכלית הנדרשת לצורך חייהם התקינים. חשוב להבין שההסדרים לגבי מזונות אינם קבועים אחת ולתמיד ויכולים להשתנות בהתאם לנסיבות האישיות ולמצב הכלכלי של ההורים. הרעיון האמיתי מאחורי מזונות ילדים הינו לאפשר איזון כלכלי בין ההורים על מנת לספק את צרכי ילדיהם בצורה אופטימלית עבור הילדים. למרות שלא תמיד אנו רואים בפסיקות שאכן יש איזון הגיוני בין ההורים, ולעיתים אף קל להבחין שהורה אחד מופלה לרעה על ידי בית המשפט או בית הדין. לכן, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע, מגשר או עורך דין לענייני משפחה מוקדם בתהליך ככל שניתן. ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע להורים להבין את זכויותיהם וחובותיהם ולהגיע להסכמות המיטיבות ביותר לילדים, ולמנוע חיכוכים עתידיים בין ההורים.
מה זה מזונות?
כאשר מדברים על “מזונות” לרוב מדברים על “מזונות ילדים”, מה שכן יש גם מה שנקרא “מזונות אישה” ונגיע לזה בהמשך. מזונות, מלשון “מזון”. כדי לזון את הילדים נדרש כסף, ולא מעט. כשמדברים על מזונות ילדים מתכוונים לא רק למזון, כלומר אוכל, אלא גם לכל מה שצריך על מנת לכלכל את הילדים ולאפשר להם לגדול באופן בו הורגלו טרם פרידת הוריהם באופן המיטבי ביותר.
יש להבין שתמיד לאחר פרידת ההורים, רמת החיים בהכרח יורדת, של שני ההורים. הקושי שמופיע לראשונה הוא חוסר הודאות וחוסר היציבות שגורמים לכם ההורים להרגיש שהקרקע נשמטת תחת רגליכם. אך הרגעו, זה זמני. הודאות מגיעה בסוף, לפעמים יותר מהר ולפעמים זה לוקח קצת זמן.
מזונות ילדים בהליך גירושין: מהן ההנחות והעקרונות?
מזונות ילדים הוא נושא מרכזי במהלך גירושים, מכיוון שאין חוק מוסדר בנושא מזונות, יש פסיקות של בתי דין שונים, וכיום הפסיקה הרווחת היא בע”מ 919/15 ששינתה לחלוטין את מה שהיה נהוג לפני כן. פסיקה זו מדברת על מזונות לילדים לאחר גיל 6, כאשר יש לקחת בחשבון את כושר ההשתכרות של שני ההורים, הכנסתם הפנויה וההכנסות שלהם בפועל. לאחר מכן מתחשבים גם כן בחלוקת זמני השהות של הילדים עם ההורים, ויוצקים את המספרים לתוך מן נוסחה שאמורה לשכלל באופן מיטבי את תשלום מזונות הילדים מהורה אחד לשני.
לאחר פסיקה 919/15 אנו עדים גם לתשלום מזונות של אמהות לאבות המרוויחים פחות מהן, ובאופן כללי ישנה שאיפה לאיזון בין ההורים. טרם פסיקה זו היה נהוג לרוב לחייב את האב במזונות הילדים, מה שקורה גם היום עד הגיע הילדים לגיל 6.
הפסיקה הרווחת קבעה גם כי עלות גידול ילד אחד בשני בתים היא כ-2250 ש”ח בחודש וכולל בתוכה את הוצאות אחזקת המדור אך לא את מחיר הוצאות המדור. (אחזקת המדור כולל בתוכו מחיר של ארנונה, מים, כבלים, אינטרנט, גז, חשמל, וכל מה שסביב עלויות שכר דירה).
אחד מהנושאים המרכזיים והמעוררים המון שאלות במהלך הליך גירושין. כאשר ההורים נפרדים, יש לקבוע את ההסדרים הכלכליים שיבטיחו את רווחת הילדים. המטרה היא להבטיח שלילדים יהיה תמיכה כלכלית מספקת כדי להבטיח את צורכיהם הבסיסיים והחיים הנורמליים שלהם.
מזונות – עקרונות יסוד
1. חובת ההורה לספק צרכים מינימליים: לפי הדין העברי, חובת המזונות מוטלת על האב באופן אבסולטי עד הגיע הילדים לגיל 6. ישנן לא מעט פסיקות אך אין חוק בנושא מזונות או גובה מזונות או כל נוסחה חד משמעית לפיה תוכלו לשער את גובה המזונות שתשלמו או שתקבלו.
2. צרכים בסיסיים: מזונות הילדים כוללים את הצרכים הבסיסיים כמו מזון, ביגוד, מגורים והשכלה. על פי הפסיקה, מדובר גם בצרכים נוספים כגון חינוך, טיפול רפואי והוצאות חריגות, שנכנסות תחת קטגורית “הוצאות שאינן תלויות שהות”. כלומר, הוצאות שלא קשורות להיכן או עם מי מבין ההורים הילד או הילדים נמצאים בזמן נתון.
3. כושר ההשתכרות של ההורים: נהוג כיום שסכום המזונות נגזר מהכנסות ההורים. כל הורה חייב לתרום בהתאם ליכולתו הכלכלית. אם האב משתכר יותר, הוא ישלם יותר מזונות, אך גם האם יכולה להיות מחויבת במידה והכנסותיה גבוהות, במידה ומשתכרת יותר מהאב.
בחלוקה למגורים בשני בתים, לאחר פירוד ההורים, הילדים זקוקים לודאות יותר מכם. המזונות אמורים לספק את צרכיהם הבסיסים, כמו קורת גג, השכלה, חינוך ורפואה. ככלל, המטרה של קביעת מזונות היא לאזן בין ההורים את ההוצאה ולאפשר לשני ההורים לספק לילדיהם את הצרכים ההכרחיים שלהם. במידה ומדובר בהורים אמידים, או אפילו עשירים, כמובן שהשאיפה תהיה לאפשר לילדים את אורח החיים אליו הורגלו טרם פרידת הוריהם, ככל וניתן.
כיצד נקבע סכום המזונות?
1. הערכת ההוצאות והצרכים: תחילה, הערכת הצרכים של הילדים מתבצעת על ידי חישוב הוצאותיהם החודשיות עבור מזון, ביגוד, דיור, חינוך ובילויים. רמת ההוצאות נבדקת בהתאם לסגנון החיים של הילדים ולצרכים המיוחדים שלהם. במידה והוצאות צרכי הילדים לא הוכחו באופן חד משמעי, לרוב ישתמש בית המשפט בהערכה לפי פסיקות קודמות באותן הנסיבות פחות או יותר.
2. כושר ההשתכרות של ההורים: בית המשפט בוחן את הכנסות שני ההורים ומעריך את כושרם הכלכלי, יכולת ההשתכרות הנוכחית על פי תלושי שכר של שנה אחורה ואף יותר מכך. ההוצאות נתחמות על פי ההכנסות, וכתוצאה מכך נקבע חלקו של כל הורה במימון המזונות. אין כאן כל “כלל אצבע” שאפשר ללכת לפיו. כל תא משפחתי הוא שונה ומורכב. בית המשפט ינסה להתחשב בכלל ההכנסות של כל הורה, הוצאותיו הקבועות והתחיבויותיו, בנוסף לאפשרויות ההכנסה של כל הורה ויכולת השתכרות עתידית. יש לקחת בחשבון שהמצב נתון לשינויים ובית המשפט מודע לכך ולכן בעת שינוי מהותי בהכנסות או בהוצאות ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לעדכון סכום המזונות בגיבוי ההוכחות הנדרשות.
3. הסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט: פעמים רבות, הורים יכולים להגיע להסכמות מושכלות או לרכוש עזרה מקצועית כדי לקבוע את סכום המזונות, בהתאם להכרותם האחד את השני ובהתאם לשכל הישר. הסכמות אלו אינן מחייבות את בית המשפט, אך הן חשובות במידה רבה כי הן משקפות את רצון הצדדים ומפחיתות את הצורך בניהול משפטי ממושך. במידה ובני הזוג רוצים בכך, הם יכולים להגיע להסכמות ולנסח הסכם גירושין באופן עצמאי, באמצעות עזרה של יועץ, מגשר או עורך דין או לחילופין באמצעות הבנות הדדיות והעלתן על הכתב בצורה משפטית (ניתן להוריד טיוטת הסכם מהאינטרט). הסכם גירושין, כאשר מקובל על שני ההורים, יכול לקבל מעמד של פסק דין אך ורק לאחר הבאתו בפני שופט בבית המשפט. השופט יתהה על טיבו של ההסכם ויוודא שאכן בני הזוג הגיעו להסכמות מושכלות ללא לחצים חיצוניים. רק לאחר מכן ייתכן ויאשר בית המשפט את ההסכם ויתן לו תוקף של פסק דין, אשר יחל בין ההורים מרגע הפיכתו לפסק דין מחייב.
איך מתמודדים עם שינויים כלכליים בעקבות פסיקת מזונות?
במהלך השנים, מצבם הכלכלי של ההורים יכול להשתנות, לטובה וגם לרעה חו”ח. חשוב לדעת שההסכמות שנקבעות במסגרת פסק דין או הסכם, יכולות להתעדכן בהתאם לשינויים כמו העלאות שכר, אבטלה, שינויים במצב הבריאותי של ההורים או הילדים, וכדומה. במקרה של שינוי מהותי, כל צד יכול לפנות לבית המשפט כדי לבקש עדכון לסכום המזונות. יש להגיש את הבקשה בצירוף המסמכים הרלוונטים וההוכחות המעידות על השינוי המהותי.
מזונות ילדים והפסיקה בע”מ 919/15: עקרונות ותפיסות חדשות
במשך שנים רבות, שאלת המזונות לילדים בהליכי גירושין הייתה נשקלת לפי קריטריונים יחסית קבועים, אך פסק דין בע”מ 919/15 הביא לשינויים משמעותיים בתפיסת המזונות ובקביעת הסכומים החודשיים הנדרשים מההורים. פסק דין זה חידש את ההבנה המשפטית ופתוח את השיח הציבורי והמשפטי בנוגע למזונות ילדים, במיוחד בהקשר של שוויון בין ההורים. בעידן של שווין בין המינים, כאשר ישנן נשים קרייריסטיות וגברים “עקרי בית”, ומשפחות של הורים חד מיניים, בית משפט לענייני משפחה נדרש להתאים את הפסיקות לטיפוסי המשפחות החדשות, לאופיין ולתפיסת שוייון מגדרי גם בפסיקתו סכום מזונות ילדים בעת גירושים בין הורים.
עקרונות יסוד של פסק דין בע”מ 919/15
פסק דין בע”מ 919/15 חידש את ההבנה המשפטית לגבי מזונות ילדים והביא לשיפוט מותאם יותר לצרכים האישיים וליכולת הכלכלית של ההורים. הוא מדגיש את הצורך בקביעת סכומי המזונות באופן גמיש ומציאותי, ומבצע התייחסות מעמיקה לצרכים אמיתיים ויכולת כלכלית של שני ההורים. שינויים אלה נועדו להבטיח את רווחת הילדים בצורה הוגנת ומדויקת יותר, תוך שמירה על עקרונות שוויון וצדק.
פסק הדין בע”מ 919/15 עסק במקרה שבו הורה אחד טען כי סכום המזונות שנקבע אינו משקף את המציאות הכלכלית והעקרונות המשפטיים החדשים. פסק דין זה שינה את הדרך בה בתי המשפט מתייחסים למזונות ילדים ובצדק, עם הדגשה על עקרונות שוויון בין ההורים והשתתפותם הכלכלית בהוצאות הילדים.
1. שוויון בהשתתפות ההורים: אחד העקרונות המרכזיים בפסק הדין הנ”ל הוא ההכרה בכך שמזונות ילדים צריכים להיות חלק מההוצאות הכוללות של שני ההורים, ולא מוטלים רק על אחד מהם. בית המשפט קובע כי ההשתתפות הכלכלית של כל הורה צריכה להתבצע בהתאם ליכולת הכלכלית שלו, ולא באופן אוטומטי על פי מגבלות הדין הקודמות.
2. עקרון הצרכים האמיתיים: פסק הדין הדגיש כי סכום המזונות צריך להתבסס על צרכים אמיתיים ומדויקים של הילדים, ולא על סכומים סטנדרטיים או ערכים מוקדמים. לכן, יש לחשב את המזונות לפי ההוצאות הממשיות של הילד ולא לפי סכומים אחידים או כלליים. ואף על הנאמר, עד היום עדיין אומדים לא פעם את צרכי הילדים ולא נכנסים לעובי הקורה ומחשבים את צרכיהם האמיתיים, שלעיתים יהיו נמוכים משמעותית או גבוהים משמעותית מהאומדן של בית המשפט או בית הדין.
3. יכולת כלכלית של ההורים: בית המשפט פסק כי יש לקחת בחשבון את כושר ההשתכרות של שני ההורים. ההשתתפות הכלכלית של כל הורה תתבצע לפי יכולתו האישית, דבר המאפשר גישה צודקת יותר לסוגיית המזונות.
4. תפיסה אקטואלית של צרכים: פסק הדין עיגן את החשיבות של בחינת צרכי הילדים באופן מעודכן ושוטף. הוא קובע כי יש לערוך הערכה תקופתית של הצרכים הכלכליים של הילדים ולבצע התאמות לפי הצורך. לאחר גירושים של ההורים, רמת החיים של שניהם בדרך כלל יורדת ולכן מה שקורה באותה העת לא ישקף את יכולותיהם לעתיד. למשל, ייתכן שאחד מבני הזוג ימצא את עצמו במערכת זוגית אחרת מהר מאוד לאחר הגירושין, ובהוצאותיו הכלכליות כמו שכר-דירה ישתתף פרטנר חדש… במקרה כזה, היכולת הכלכלית של אותו הורה גדלה לעומת ההורה השני, ויש לקחת זאת בחשבון ולעדכן את בית המשפט או בית הדין בנושא על מנת לאפשר הפחתת מזונות או העלאת מזונות להורה הזקוק לכך יותר בזמן הנתון.
כיצד משפיע פסק הדין על הליך גירושין?
פסק דין בע”מ 919/15 משנה את התמונה המשפטית והמעשית של המזונות בדרכים רבות:
1. שיקול דעת רחב יותר לבתי המשפט: בתי המשפט כעת משתמשים בגישה גמישה ומותאמת אישית יותר בקביעת סכומי המזונות, על פי צרכים אמיתיים ויכולת כלכלית.
2. הסכמות בין ההורים: גישת השוויון והעקרונות החדשים מאפשרים להורים לנהל משא ומתן יותר אפקטיבי ולהגיע להסכמות המייצגות את המציאות הכלכלית שלהם.
3. עדכונים תקופתיים: חשוב להבין שהמזונות עשויים להשתנות עם הזמן בהתאם לשינויים במצב הכלכלי של ההורים ובצרכים של הילדים, דבר המאפשר גמישות והתאמה לתנאים המשתנים.
יישום עקרונות פסק הדין בהליכי גירושין
לאור עקרונות פסק דין בע”מ 919/15, עורכי הדין ומומחי המשפט נדרשים להסתמך על תובנות חדשות בעת ייצוג לקוחותיהם בהליכי גירושין. ישנם מספר צעדים מעשיים שניתן לנקוט בהם כדי ליישם את ההנחיות החדשות ולוודא שההסכמות המגיעות בין ההורים יהיו הוגנות ומדויקות:
1. עריכת תחשיבים מדויקים: חשוב לבצע תחשיבים מפורטים ומדויקים של הוצאות הילדים, תוך כדי תיעוד כל פרט שקשור לצרכים שלהם. זה כולל הוצאות על חינוך, בריאות, דיור, מזון, ופעילויות חוץ-לימודיות. תחשיבים אלו יעזרו להציג תמונה ברורה של הצרכים האמיתיים של הילדים ולהנחות את בית המשפט בהחלטותיו.
2. ביצוע הערכה של יכולת הכלכלית של כל הורה: יש לנתח את מצבם הכלכלי של שני ההורים, כולל הכנסות, נכסים והתחייבויות. המטרה היא לקבוע את ההשתתפות ההוגנת של כל הורה במימון המזונות, בהתאם ליכולת הכלכלית האישית שלו, ולאזן את התשלום עבור צרכי הילדים בין ההורים.
3. הסכמות גמישות ועדכניות: יש לשאוף להגיע להסכמות בין ההורים שניתן לעדכן באופן שוטף בהתאם לשינויים במצב הכלכלי או בצרכים של הילדים. הסכמות גמישות יאפשרו התאמה מהירה למציאות המשתנה, דבר שמפחית את הצורך בניהול הליכים משפטיים חוזרים ונשנים.
4. מעורבות יועצים מקצועיים: שימוש ביועצים כלכליים או רואי חשבון יכול לסייע בהכנת דוחות מפורטים שיכולים לשמש כבסיס למחלוקות ודיונים משפטיים. מומחים אלו יכולים לספק תמונה מדויקת של ההוצאות וההכנסות, ולהציע פתרונות מותאמים אישית.
אתגרים וקשיים בקביעת מזונות בעקבות פסק הדין
1. פערים במידע: לעיתים, יש קושי להשיג מידע מלא ומדויק על ההוצאות וההכנסות של כל אחד מההורים. זהו אתגר שדורש השקעה במקצועיות ובשקיפות על מנת להבטיח שההסכמות יהיו מדויקות והוגנות.
2. צורך בתיאום עם החלטות קודמות: לעיתים יש צורך להתחשב בפסקי דין קודמים או בהסכמות קודמות שיכולות להשפיע על קביעת המזונות. נדרש תיאום בין ההסכמות החדשות לבין החלטות שנעשו בעבר.
3. אי-סימטריה ביכולת הכלכלית: כאשר ההכנסות בין ההורים אינן מאוזנות, עשויות להיות קונפליקטים והשגות בנוגע לגובה המזונות. יש להתמודד עם מצבים בהם היכולת הכלכלית של הורה אחד גבוהה מאוד, דבר שמוביל לציפיות גבוהות מההורה האחר. ומן הצד השני, יש להתמודד עם מצב בו הורה אחד לא עובד והשני כן, אך עדיין נדרש לכלכל את ילדיו למרות אי יכולתו הזמנית לעשות כן.
התמודדות עם שינויים עתידיים
פסק דין בע”מ 919/15 לא רק מגדיר את עקרונות קביעת המזונות אלא גם מתווה דרך להתמודדות עם שינויים עתידיים בצרכי הילדים ובהכנסות והתחיבויות הורים:
1. בקשות לעדכון המזונות: אם חלים שינויים מהותיים במצב הכלכלי של אחד ההורים או בצרכים של הילדים, ניתן להגיש בקשות לעדכון סכום המזונות. חשוב להציג ראיות משכנעות המעידות על הצורך בעדכון.
2. הסכמות נוספות בין ההורים: קיום תקשורת פתוחה ויעילה בין ההורים עשוי להפחית מתחים ולמנוע סכסוכים מיותרים. ניתן לנסח הסכמות נוספות שמסדירות את אופן ההתמודדות עם שינויים עתידיים והעדכונים הנדרשים.
פסק דין בע”מ 919/15 מהווה נקודת מפנה משמעותית בתחום מזונות ילדים ומציב דגש על עקרונות של שוויון וצדק. פסק דין זה מציע גישה גמישה ומותאמת אישית לקביעת סכומי המזונות ומחייב את בתי המשפט לענייני משפחה וכן את בתי הדין הרבניים וכן את עורכי הדין לחשוב מחדש על הדרך בה הם מנהלים תיקים של מזונות ילדים. השפעת פסק הדין על הליכי גירושין היא רבה ומורכבת, ודורשת מההורים ועורכי הדין המייצגים אותם להבין ולהתמודד עם השינויים החדשים, תוך שמירה על טובת הילדים והתחשבות במציאות הכלכלית של שני הצדדים.