הליך הגירושין הוא מורכב ומשפיע על כל בני המשפחה, ובייחוד על הילדים. כאשר הורים מחליטים להיפרד, הילדים עשויים לחוות תחושות של חוסר ודאות, בלבול, עצב ואף חרדה לגבי עתידם. הדרך שבה ההורים מסבירים על הגירושין יכולה להשפיע באופן משמעותי על האופן שבו הילדים יתמודדו עם השינוי. שיחה כזו דורשת רגישות רבה, תכנון מוקדם, ושימוש בשפה מותאמת לגילם של הילדים.
ילדים, במיוחד בגילים צעירים, עשויים להיאחז בתקווה שהוריהם ישובו להיות יחד, ולכן חשוב להבהיר להם את המציאות באופן כן אך עדין. על ההורים להדגיש כי אהבתם לילדיהם אינה תלויה בזוגיות שלהם וכי הקשר עם שני ההורים יישמר. חשוב שהשיחה תתנהל באווירה רגועה, ללא האשמות הדדיות וללא עימותים, כדי שהילדים לא ירגישו שהם נדרשים לקחת צד. יש לזכור שכל ילד מגיב אחרת – חלקם יבכו, אחרים ישתתקו, וישנם ילדים שישאלו שאלות רבות.
יש לאפשר לכל ילד לבטא את רגשותיו בדרך שמתאימה לו, תוך מתן לגיטימציה לכל רגש שעולה. חשוב לוודא שהילדים מבינים שהגירושין אינם באשמתם, שכן רבים מהם נוטים לחוש אשמה בסיטואציות כאלה. על ההורים לחזור ולהדגיש כי ההחלטה התקבלה על ידם בלבד, מתוך רצון לשפר את חייהם ואת חיי ילדיהם. כמו כן, יש להסביר לילדים כי השינוי יביא עמו שינויים נוספים – ייתכן שאחד ההורים יעבור דירה, שיהיו הסדרי ראייה קבועים ושגרת היום תשתנה. התאמת המידע לגיל הילד היא קריטית – ילדים צעירים זקוקים להסברים פשוטים וקצרים יותר, בעוד שילדים בוגרים יכולים להתמודד עם מידע מורכב יותר. אין צורך לשתף את הילדים בכל הפרטים המשפטיים או האישיים של הפרידה, אלא רק במידע הרלוונטי עבורם. כאשר מתכננים מראש את הדרך שבה יוסברו הדברים, ניתן להפחית את החרדה וליצור תחושת ביטחון בקרב הילדים.
תזמון וסביבה מתאימה לשיחה
כדי שהשיחה תהיה יעילה ולא טראומטית, יש לבחור את הזמן והמקום המתאימים ביותר לקיומה. מומלץ להימנע מהודעות פתאומיות או משיחות חטופות לפני אירועים חשובים, כמו מבחן בבית הספר או מסיבת יום הולדת, שעלולות לערער את רמת הריכוז והשלווה של הילד. רצוי לבחור זמן שבו שני ההורים פנויים רגשית ופיזית, כך שיוכלו להעניק תשומת לב מלאה לילדיהם. כמו כן, הסביבה שבה תתקיים השיחה צריכה להיות שקטה, בטוחה ונעימה, כדי לאפשר לילדים לעבד את המידע בנחת ולשאול שאלות מבלי לחוש לחץ או פחד. במהלך השיחה, ההורים צריכים לשמור על טון דיבור רגוע, אחיד ומכיל, ללא גילויי כעס, תסכול או עצבנות. ילדים רגישים מאוד לשפת הגוף של הוריהם ויכולים להרגיש כאשר אחד ההורים עצבני או נסער, דבר שעלול להגביר את תחושת החרדה שלהם.
כאשר שני ההורים נוכחים בשיחה, עליהם לשדר מסר אחיד וברור, כך שהילדים לא ייחשפו למידע סותר שעלול לבלבל אותם. אם יש כמה ילדים במשפחה, מומלץ לקיים תחילה שיחה משפחתית משותפת ולאחר מכן, אם יש צורך, לקיים שיחות פרטניות עם כל ילד לפי אופיו וצרכיו. יש לזכור כי השיחה הראשונה אינה סוף התהליך, אלא רק תחילתו – יש להיות מוכנים לשאלות נוספות בעתיד ולתת מקום לדיאלוג פתוח ומתמשך. על ההורים להדגיש בפני הילדים כי הם מוזמנים לפנות אליהם בכל שאלה או דאגה, בכל זמן. יצירת אווירה בטוחה ומכילה תאפשר לילדים לעבד את המידע באופן הדרגתי ולחוש ביטחון בקשר עם שני הוריהם, למרות הפרידה.
כנות והתאמת המסר לגיל הילדים
כאשר אתם מספרים לילדים על הגירושין, חשוב להיות כנים אך גם רגישים למידת היכולת שלהם להבין ולעכל את המידע. על ההורים להימנע מהסתרת האמת, אך באותה מידה גם מלספק מידע מיותר או כואב שאינו רלוונטי לילדים. למשל, אין זה נחוץ לפרט על סיבות הפרידה אם הן קשורות לעניינים אישיים או רגישים מדי, שכן מידע כזה עלול להכביד על הילדים ולגרום להם ללחץ מיותר. ילדים בגיל הרך זקוקים להסברים פשוטים וברורים, ללא מושגים משפטיים או הפשטות מורכבות. ניתן להסביר להם כי “אמא ואבא לא מסתדרים יחד כמו פעם, ולכן הם החליטו לגור בבתים נפרדים, אבל תמיד ימשיכו להיות ההורים שלך ולאהוב אותך”. לעומת זאת, ילדים בוגרים יותר יכולים להתמודד עם מידע מפורט יותר, בהתאם לרמת הבשלות הרגשית שלהם. בגיל ההתבגרות, למשל, הם עשויים לשאול שאלות מורכבות יותר, כמו “האם תתחתנו שוב?” או “למה לא ניסיתם לפתור את הבעיות?”. במקרים כאלה, חשוב לספק תשובות כנות, אך עדיין לשמור על איזון, כך שהילדים לא ירגישו מעורבים יתר על המידה בבעיות שבין ההורים. כמו כן, אין זה הוגן להטיל על הילדים את האחריות להביע דעה או לבחור צד בין ההורים. מסר עקבי, אחיד וברור יפחית את הבלבול ויסייע לילדים להתמודד טוב יותר עם המציאות החדשה.
התמודדות עם רגשות הילדים לאחר השיחה
לאחר השיחה הראשונית, חשוב להמשיך ללוות את הילדים רגשית ולספק להם תמיכה מתמשכת. ילדים עשויים להפגין מגוון תגובות רגשיות – חלקם יביעו כעס, אחרים עשויים לחוש עצב עמוק, וישנם שינסו להדחיק את הרגשות ולא ידברו על הנושא כלל. כל התגובה לגיטימית, ועל ההורים להיות קשובים ולהראות לילדיהם שהם שם בשבילם. יש לעודד את הילדים להביע את רגשותיהם, בין אם במילים, בציור, ביומן אישי או בכל דרך אחרת שמתאימה להם. חשוב להימנע מביטול רגשותיהם או מהניסיון לייפות את המציאות יתר על המידה. אם ילד אומר, למשל, “אני כועס עליכם שאתם מתגרשים”, יש להגיב באמפתיה ולומר: “אנחנו מבינים שאתה כועס, וזה טבעי להרגיש כך. אנחנו כאן בשבילך תמיד”. ישנם ילדים שיזדקקו לתמיכה נוספת מעבר לזו שההורים יכולים לספק – במקרה כזה, ניתן לפנות לעזרה מקצועית, כמו יועצים חינוכיים, פסיכולוגים או קבוצות תמיכה לילדים להורים גרושים. מעבר לכך, שמירה על שגרה יציבה ככל האפשר תסייע לילדים לחוש ביטחון – הקפדה על סדר יום קבוע, מסגרת חינוכית יציבה והמשכיות בקשרים החברתיים שלהם תסייע להפחתת החרדה וליצירת תחושת יציבות. ככל שהילדים ירגישו כי חייהם אינם מתפרקים, כך ההתמודדות עם השינוי תהיה עבורם קלה יותר.
שמירה על יציבות ושגרה לאחר הגירושין
לאחר שהילדים מעכלים את הבשורה על גירושי הוריהם, אחת הדרכים המרכזיות להקל עליהם היא שמירה על יציבות ושגרה. שינויים משמעותיים בחייהם עלולים לערער את תחושת הביטחון שלהם, ולכן חשוב לצמצם את השפעות הפרידה על היומיום שלהם ככל האפשר.
יש להקפיד על שמירה עקבית של הרגלים מוכרים – שעות שינה, זמני ארוחות, פעילויות אחר הצהריים, ומסגרות חינוכיות. מעבר תכוף בין בתים, שינויים חדים בסביבה הפיזית או שינויים חדים במערכת החוקים המשפחתית עלולים ליצור חוסר יציבות שיקשה עליהם להסתגל. ככל שניתן, על ההורים לשמור על אחידות בגישות החינוכיות, כך שהילדים לא ירגישו כי עליהם לנווט בין שתי מערכות חוקים שונות.
בנוסף, חשוב להימנע משימוש בילדים כ”שליחים” בין ההורים. אם יש צורך לתקשר לגבי החלטות חשובות, יש לעשות זאת ישירות ולא באמצעות הילדים. כאשר ההורים שומרים על יחסים מכבדים ביניהם, גם אם אינם חיים יחד, הילדים מרוויחים תחושת ביטחון ויציבות רגשית.
הגדרת מערכת היחסים עם כל אחד מההורים
אחד החששות הגדולים של ילדים להורים גרושים הוא האפשרות שיאבדו קשר עם אחד ההורים. יש להסביר לילדים באופן ברור כיצד יתנהלו הסדרי הראייה ומה יישאר קבוע בחייהם. אם הילדים יודעים מראש באילו ימים הם יהיו אצל כל הורה, כמה זמן הם יבלו איתו, ואיך יישמר הקשר עם ההורה שאינו גר איתם, הם יוכלו להרגיש יותר בטוחים.
במידת האפשר, חשוב ששני ההורים יראו מעורבות שווה בחיי הילדים – הן מבחינת הטיפול היומיומי והן מבחינת מעורבות רגשית. ילדים זקוקים לנוכחות יציבה של שני הוריהם, גם אם אינם גרים יחד.
אם אחד ההורים עובר למקום רחוק יותר, יש להבטיח כי יימצאו דרכים לשמור על קשר – שיחות טלפון, שיחות וידאו, התכתבויות והגעה לביקורים. על ההורים לוודא שהילדים מרגישים בנוח לתקשר עם שני ההורים ללא רגשות אשם או חשש.
מניעת תחושת אחריות או נאמנות כפולה
אחד הקשיים הרגשיים הנפוצים ביותר אצל ילדים להורים גרושים הוא תחושת אחריות יתרה כלפי אחד ההורים או חשש מלפגוע בו על ידי אהבת ההורה השני. ילדים יכולים להרגיש צורך “לבחור צד” או להסתיר את רגשותיהם מחשש להכעיס הורה מסוים.
על ההורים להיות ברורים במסריהם: מותר לילד לאהוב את שני ההורים במידה שווה, ואין שום צורך לקחת צד או להרגיש נאמנות מיוחדת לאחד מהם. עליהם להימנע מלהשמיע בפני הילדים ביקורת על ההורה השני, גם אם הקשר הזוגי הסתיים בצורה לא טובה. כאשר הילדים מרגישים חופשיים לאהוב את שני הוריהם, הם חווים פחות מתח ורגשות אשם.
התמודדות עם תגובות מצד הסביבה
ילדים עלולים להיתקל בשאלות או תגובות מצד חברים, בני משפחה, או אפילו מורים, שיתעניינו בגירושי הוריהם. חשוב להכין אותם מראש כיצד להתמודד עם תגובות אלה, ולהעניק להם כלים לתשובות שיגרמו להם להרגיש בנוח.
ניתן להסביר לילדים שהם אינם חייבים לשתף במידע אישי אם אינם מעוניינים בכך, ושיש להם זכות להציב גבולות בשיח עם אחרים. במקביל, כדאי לעודד אותם לשוחח עם חברים קרובים, יועצים בבית הספר או מבוגרים משמעותיים אחרים במידה שהם מרגישים צורך בכך.
זוגיות חדשה של ההורים
בשלב מסוים לאחר הגירושין, אחד ההורים או שניהם עשויים להתחיל מערכת יחסים חדשה. מצב זה עלול לעורר אצל הילדים רגשות מורכבים – קנאה, חוסר ביטחון, פחד משינוי נוסף ואף תחושת בגידה כלפי ההורה השני.
כאשר הורה מתחיל קשר זוגי חדש, חשוב להציג זאת לילדים בהדרגה, מבלי לכפות עליהם להיקשר מיד לבן או בת הזוג החדשים. יש להבהיר לילדים שהקשר החדש אינו בא להחליף את ההורה השני, אלא להוסיף נדבך נוסף למשפחה.
אם לילדים יש רגשות שליליים כלפי בן או בת הזוג החדשים של ההורה, יש להקשיב להם ולכבד את תחושותיהם, אך גם להבהיר שאין מדובר באיום על הקשר עם ההורה. הזמן והתקשורת הפתוחה יעזרו להם להסתגל למצב החדש.
סיוע מקצועי במקרה הצורך
למרות מאמצי ההורים להקל על ילדיהם, ישנם מקרים בהם ילדים מתקשים להתמודד עם הגירושין ומראים סימני מצוקה רגשית – ירידה בלימודים, הסתגרות, התפרצויות זעם או חרדות.
במקרים כאלו, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי – פסיכולוג ילדים, עובד סוציאלי או יועץ חינוכי יכולים לסייע לילד לעבד את רגשותיו ולמצוא דרכי התמודדות בריאות. במקרים מסוימים, גם השתתפות בקבוצות תמיכה לילדים להורים גרושים יכולה להועיל להם ולתת להם תחושה שהם אינם לבד.
ללוות את הילדים במסע ההסתגלות
תהליך הגירושין הוא חוויה מורכבת עבור כל בני המשפחה, אך כאשר ההורים ניגשים אליו ברגישות, בהכלה ובהתחשבות בצרכים של ילדיהם, ניתן להפחית משמעותית את הקושי עבורם. תקשורת כנה, שמירה על שגרה, שיתוף פעולה בין ההורים ותמיכה רגשית הם המפתחות המרכזיים לעזור לילדים להסתגל לשינוי.
גירושין אינם חייבים להיות חוויה הרסנית – הם יכולים גם להיות הזדמנות לצמיחה, לבנייה מחדש של משפחה יציבה ובריאה, וללמד את הילדים שיעורים חשובים על חוסן, גמישות והתמודדות עם שינויים. בסופו של דבר, מה שהילדים זקוקים לו יותר מכל הוא אהבה, ביטחון ותחושת שייכות – ואלה הם דברים שהוריהם יכולים להמשיך להעניק להם, גם אם אינם חיים עוד יחד.
הגישה שבה ההורים בוחרים להסביר לילדיהם על הגירושין יכולה להשפיע רבות על התמודדותם הרגשית. כאשר מסבירים לילדים על הפרידה בכנות, ברגישות ובתשומת לב לצרכיהם האישיים, ניתן להקל עליהם ולעזור להם לעבור את התקופה המורכבת בצורה בריאה ומאוזנת.