כושר השתכרות בגירושין

כושר השתכרות בגירושין: עקרונות, יישום בפסיקה והשלכות משפטיות

כושר השתכרות, במובנו המשפטי, אינו מתייחס רק להכנסה הנוכחית של אדם, אלא מייצג את הפוטנציאל הכלכלי שלו לייצר הכנסה בהתאם לכישוריו, ניסיונו, גילו, בריאותו והכשרתו. במסגרת דיני המשפחה, במיוחד בהליכי גירושין, כושר ההשתכרות מהווה שיקול מרכזי בקביעת מזונות, חלוקת רכוש ואיזון משאבים. בתי המשפט בישראל הכירו בכך שכושר ההשתכרות של בני הזוג עשוי להשתנות במהלך השנים, ולכן יש לבחון את הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מהם בעת קבלת החלטות משפטיות. הערכת כושר ההשתכרות נעשית על בסיס נתונים אובייקטיביים, כגון השכלה, ניסיון תעסוקתי, גיל, מצב בריאותי והיסטוריה תעסוקתית. במקרים בהם אחד מבני הזוג ויתר על קריירה או השכלה לטובת גידול הילדים או תמיכה בקריירה של בן הזוג השני, בתי המשפט עשויים לקחת זאת בחשבון בעת קביעת מזונות או חלוקת רכוש. כמו כן, במקרים בהם אחד מבני הזוג מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו, בתי המשפט עשויים לקבוע מזונות על בסיס כושר ההשתכרות ולא על בסיס ההכנסה בפועל. גישה זו נועדה למנוע מצב בו בן זוג מצמצם את הכנסתו במכוון כדי להפחית את חובתו במזונות. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע מזונות הוגנים ומאוזנים, המשקפים את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של כל אחד מבני הזוג. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה בישראל מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין.

בפסק הדין בע”מ 919/15, שניתן על ידי בית המשפט העליון, נדונה סוגיית חלוקת מזונות בין הורים במשמורת משותפת. הפסיקה קבעה כי כאשר שני ההורים משתכרים באופן דומה ומשתתפים באופן שווה בגידול הילדים, יש לחלק את חובת המזונות ביניהם באופן שוויוני. עם זאת, כאשר קיימים פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות, יש להתחשב בכך בעת קביעת המזונות. הפסיקה הדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות של כל אחד מההורים, ולא רק את ההכנסה בפועל, כדי להבטיח חלוקה צודקת של חובת המזונות. פסק הדין מהווה אבן דרך בהבנת החשיבות של כושר ההשתכרות בקביעת מזונות ילדים. הוא מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מההורים, ולא להסתפק בהכנסה הנוכחית בלבד. גישה זו מבטיחה חלוקה הוגנת של חובת המזונות, בהתאם ליכולות הכלכליות האמיתיות של ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. פסק הדין בע”מ 919/15 משמש כבסיס לפסיקות רבות בתחום דיני המשפחה, ומדגיש את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות בקביעת מזונות ילדים.

במקרים של חלוקת רכוש ואיזון משאבים, כושר ההשתכרות משמש כגורם שעשוי להצדיק סטייה מהאיזון השווה לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון. כאשר קיים פער משמעותי בכושר ההשתכרות בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר אחד מהם ויתר על קריירה או השכלה לטובת גידול הילדים או תמיכה בקריירה של בן הזוג השני, בתי המשפט עשויים לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש כדי לאזן את הפערים הכלכליים. הפסיקה מכירה בכך שהשקעה בגידול הילדים ובתמיכה בבן הזוג השני מהווה תרומה משמעותית לנכסי התא המשפחתי, ויש לה ערך כלכלי שיש לקחתו בחשבון בעת חלוקת הרכוש. במקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, בתי המשפט עשויים לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש כדי להבטיח צדק והוגנות בין בני הזוג. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע חלוקה הוגנת של הרכוש, המשקפת את התרומה של כל אחד מבני הזוג לנכסי התא המשפחתי. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את חלוקת הרכוש על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג.

לסיכום, כושר ההשתכרות מהווה שיקול מרכזי בדיני המשפחה, במיוחד בהליכי גירושין. הפסיקה בישראל מדגישה את החשיבות של בחינת הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, ולא להסתפק בהכנסה הנוכחית בלבד. גישה זו מבטיחה חלוקה הוגנת של חובת המזונות והרכוש, בהתאם ליכולות הכלכליות האמיתיות של ההורים. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע מזונות הוגנים ומאוזנים, המשקפים את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של כל אחד מבני הזוג. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את חלוקת הרכוש על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג.

ניתן לעיין בפסק הדין המלא בע”מ 919/15 באתר בית המשפט העליון – פסק דין גירושים

כיצד כושר ההשתכרות משפיע על קביעת מזונות ילדים

בפסק הדין בתמ”ש 64065-11-19, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, נדונה סוגיית קביעת מזונות ילדים כאשר קיים פער בין הכנסות ההורים. בית המשפט קבע כי יש להתחשב בכושר ההשתכרות של כל אחד מההורים, ולא רק בהכנסתם בפועל, בעת קביעת המזונות. במקרה זה, האב טען להכנסה נמוכה, אך בית המשפט בחן את השכלתו, ניסיונו התעסוקתי והפוטנציאל הכלכלי שלו, וקבע מזונות בהתאם לכושר ההשתכרות המשוער שלו. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות כדי להבטיח שהמזונות ישקפו את היכולת הכלכלית האמיתית של ההורים, ולא יאפשרו התחמקות מחובות כלפי הילדים. גישה זו מבטיחה את טובת הילדים ומונעת מצבים בהם הורה מצמצם את הכנסתו במכוון כדי להפחית את חובתו במזונות. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים.

בפסק הדין בתמ”ש 21606-08-20, נדונה סוגיית קביעת מזונות כאשר אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו. בית המשפט בחן את כושר ההשתכרות של ההורה, בהתבסס על השכלתו, ניסיונו התעסוקתי והפוטנציאל הכלכלי שלו, וקבע את המזונות בהתאם לכושר ההשתכרות המשוער. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות כדי להבטיח שהמזונות ישקפו את היכולת הכלכלית האמיתית של ההורים, ולא יאפשרו התחמקות מחובות כלפי הילדים. גישה זו מבטיחה את טובת הילדים ומונעת מצבים בהם הורה מצמצם את הכנסתו במכוון כדי להפחית את חובתו במזונות. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים.

בפסק הדין בתמ”ש 37654-05-22, נדונה סוגיית קביעת מזונות כאשר קיים פער משמעותי בכושר ההשתכרות בין ההורים. בית המשפט בחן את כושר ההשתכרות של כל אחד מההורים, בהתבסס על השכלתם, ניסיונם התעסוקתי והפוטנציאל הכלכלי שלהם, וקבע את המזונות בהתאם לכושר ההשתכרות המשוער של כל אחד מהם. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות כדי להבטיח שהמזונות ישקפו את היכולת הכלכלית האמיתית של ההורים, ולא יאפשרו התחמקות מחובות כלפי הילדים. גישה זו מבטיחה את טובת הילדים ומונעת מצבים בהם הורה מצמצם את הכנסתו במכוון כדי להפחית את חובתו במזונות. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים.

הפסיקה העדכנית מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות של ההורים בעת קביעת מזונות ילדים. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע מזונות הוגנים ומאוזנים, המשקפים את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של כל אחד מההורים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת מזונות הוגנים וצודקים. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין ההורים.

כיצד כושר ההשתכרות משפיע על חלוקת רכוש ואיזון משאבים

בפסק הדין בע”מ 919/15, שניתן על ידי בית המשפט העליון, נדונה סוגיית חלוקת מזונות בין הורים במשמורת משותפת. הפסיקה קבעה כי כאשר שני ההורים משתכרים באופן דומה ומשתתפים באופן שווה בגידול הילדים, יש לחלק את חובת המזונות ביניהם באופן שוויוני. עם זאת, כאשר קיימים פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות, יש להתחשב בכך בעת קביעת המזונות. הפסיקה הדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות של כל אחד מההורים, ולא רק את ההכנסה בפועל, כדי להבטיח חלוקה צודקת של חובת המזונות. פסק הדין מהווה אבן דרך בהבנת החשיבות של כושר ההשתכרות בקביעת מזונות ילדים. הוא מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מההורים, ולא להסתפק בהכנסה הנוכחית בלבד. גישה זו מבטיחה חלוקה הוגנת של חובת המזונות, בהתאם ליכולות הכלכליות האמיתיות של ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. פסק הדין בע”מ 919/15 משמש כבסיס לפסיקות רבות בתחום דיני המשפחה, ומדגיש את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות בקביעת מזונות ילדים.

במקרים של חלוקת רכוש ואיזון משאבים, כושר ההשתכרות משמש כגורם שעשוי להצדיק סטייה מהאיזון השווה לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון. כאשר קיים פער משמעותי בכושר ההשתכרות בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר אחד מהם ויתר על קריירה או השכלה לטובת גידול הילדים או תמיכה בקריירה של בן הזוג השני, בתי המשפט עשויים לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש כדי לאזן את הפערים הכלכליים. הפסיקה מכירה בכך שהשקעה בגידול הילדים ובתמיכה בבן הזוג השני מהווה תרומה משמעותית לנכסי התא המשפחתי, ויש לה ערך כלכלי שיש לקחתו בחשבון בעת חלוקת הרכוש. במקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, בתי המשפט עשויים לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש כדי להבטיח צדק והוגנות בין בני הזוג. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע חלוקה הוגנת של הרכוש, המשקפת את התרומה של כל אחד מבני הזוג לנכסי התא המשפחתי. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את חלוקת הרכוש על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג.

לסיכום, כושר ההשתכרות מהווה שיקול מרכזי בדיני המשפחה, במיוחד בהליכי גירושין. הפסיקה בישראל מדגישה את החשיבות של בחינת הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, ולא להסתפק בהכנסה הנוכחית בלבד. גישה זו מבטיחה חלוקה הוגנת של חובת המזונות והרכוש, בהתאם ליכולות הכלכליות האמיתיות של ההורים. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע מזונות הוגנים ומאוזנים, המשקפים את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של כל אחד מבני הזוג. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את חלוקת הרכוש על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג.

כיצד כושר ההשתכרות משפיע על סוגיות נוספות בדיני המשפחה

בפסק הדין בע”מ 919/15, שניתן על ידי בית המשפט העליון, נדונה סוגיית חלוקת מזונות בין הורים במשמורת משותפת. הפסיקה קבעה כי כאשר שני ההורים משתכרים באופן דומה ומשתתפים באופן שווה בגידול הילדים, יש לחלק את חובת המזונות ביניהם באופן שוויוני. עם זאת, כאשר קיימים פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות, יש להתחשב בכך בעת קביעת המזונות. הפסיקה הדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות של כל אחד מההורים, ולא רק את ההכנסה בפועל, כדי להבטיח חלוקה צודקת של חובת המזונות. פסק הדין מהווה אבן דרך בהבנת החשיבות של כושר ההשתכרות בקביעת מזונות ילדים. הוא מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מההורים, ולא להסתפק בהכנסה הנוכחית בלבד. גישה זו מבטיחה חלוקה הוגנת של חובת המזונות, בהתאם ליכולות הכלכליות האמיתיות של ההורים. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את המזונות על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. פסק הדין בע”מ 919/15 משמש כבסיס לפסיקות רבות בתחום דיני המשפחה, ומדגיש את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות בקביעת מזונות ילדים.

במקרים של חלוקת רכוש ואיזון משאבים, כושר ההשתכרות משמש כגורם שעשוי להצדיק סטייה מהאיזון השווה לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון. כאשר קיים פער משמעותי בכושר ההשתכרות בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר אחד מהם ויתר על קריירה או השכלה לטובת גידול הילדים או תמיכה בקריירה של בן הזוג השני, בתי המשפט עשויים לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש כדי לאזן את הפערים הכלכליים. הפסיקה מכירה בכך שהשקעה בגידול הילדים ובתמיכה בבן הזוג השני מהווה תרומה משמעותית לנכסי התא המשפחתי, ויש לה ערך כלכלי שיש לקחתו בחשבון בעת חלוקת הרכוש. במקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, בתי המשפט עשויים לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש כדי להבטיח צדק והוגנות בין בני הזוג. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע חלוקה הוגנת של הרכוש, המשקפת את התרומה של כל אחד מבני הזוג לנכסי התא המשפחתי. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את חלוקת הרכוש על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג.

כושר ההשתכרות מהווה שיקול מרכזי בדיני המשפחה, במיוחד בהליכי גירושין. הפסיקה בישראל מדגישה את החשיבות של בחינת הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, ולא להסתפק בהכנסה הנוכחית בלבד. גישה זו מבטיחה חלוקה הוגנת של חובת המזונות והרכוש, בהתאם ליכולות הכלכליות האמיתיות של ההורים. הערכת כושר ההשתכרות מאפשרת לבית המשפט לקבוע מזונות הוגנים ומאוזנים, המשקפים את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של כל אחד מבני הזוג. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג. הפסיקה גם מתייחסת למקרים בהם אחד מבני הזוג מציג כושר השתכרות נמוך מהפוטנציאל שלו, וקובעת כי יש לקבוע את חלוקת הרכוש על בסיס כושר ההשתכרות, כדי למנוע התחמקות מחובת המזונות. הפסיקה מדגישה את החשיבות של בחינת כושר ההשתכרות ככלי להבטחת חלוקה צודקת והוגנת של המשאבים הכלכליים לאחר הגירושין. בכך, נשמרת טובת הילדים והצדק בין בני הזוג.