כאשר בני זוג המצויים בהליכי גירושין מחזיקים יחד בדירת מגורים, נדרשת לעיתים הכרעה משפטית בשאלת מימושה או חלוקתה של הדירה, במיוחד כאשר אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה. דירת המגורים אינה רק נכס פיזי אלא גם מרחב רגשי, ובמקרים רבים מהווה את עיקר ההון המשותף של בני הזוג. החוק בישראל מכיר בזכות כל אחד מהצדדים לדרוש את פירוק השיתוף בדירה, גם כאשר קיימת התנגדות מצד בן הזוג השני. במקרה כזה, כאשר הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה עצמאית, נדרשת מינוי של כונס נכסים מטעם בית המשפט. תפקידו של כונס הנכסים הוא לא רק לאכוף את מכירת הדירה אלא גם להבטיח כי ההליך יתבצע בצורה שקופה, מקצועית וללא משוא פנים. בית המשפט רואה במינוי כונס נכסים צעד הכרחי ולא ענישה, אלא כלי פרוצדורלי שמסייע לביצוע פסקי דין בתחום הרכוש בגירושין.
מינוי כונס נכסים נעשה בדרך כלל על פי בקשת אחד מבני הזוג במסגרת תביעה לפירוק שיתוף. כאשר מוכח כי קיים סירוב מתמשך לקיים הליכי מכירה, או שמתקיימת התנגדות בלתי סבירה מצד אחד מהצדדים לשיתוף פעולה, בית המשפט מוסמך להורות על מינויו של כונס נכסים. סמכויותיו של הכונס נקבעות בהחלטת המינוי, והן כוללות בדרך כלל קבלת גישה לדירה, הזמנת הערכת שווי משמאי, פרסום הדירה בלוחות נדל”ן, קיום מו”מ עם רוכשים, והגשת הצעה לאישור בית המשפט. כל פעולה נדרשת להיות מגובה בדיווח פורמלי, כאשר לכל צד שמורה הזכות להגיש התנגדות או הסתייגות אשר תידון במסגרת ההליך. מטרתו של הכונס איננה להעדיף צד אלא לנהל את התהליך בשם שניהם, תוך ציות מלא להוראות השיפוטיות וללא נקיטת עמדה אישית או רגשית.
המערכת המשפטית בישראל אינה רואה בכונס הנכסים פקיד מנהלי גרידא, אלא זרוע מבצעת של בית המשפט. המינוי מאפשר לעקוף קיפאון שמקורו בהתנהלות מגמתית, תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים. לעיתים, גם כאשר הצדדים מבינים שעליהם למכור את הדירה, הם אינם מסוגלים לגבש הסכמה על המחיר, זהות הקונה, תנאי התשלום או לוח הזמנים. במקרים אלו, נדרש גורם מקצועי שיוכל לפעול באופן נייטרלי ולהביא את העסקה לכדי ביצוע בפועל. אי שיתוף פעולה מצד צד אחד אינו מונע את קידום ההליך, והחוק אף מאפשר לכונס לפנות לבית המשפט בבקשות לפינוי, להטלת סנקציות, ואף לעיקול או מכירה כפויה. מכאן שניתן לראות במוסד הכונס תשתית מעשית לפתרון סכסוכים רכושיים, ולא רק מהלך טכני בתוך הליך הגירושין.
החלטת בית המשפט למנות כונס נכסים אינה שרירותית והיא ניתנת רק כאשר מובהר שההליך אינו יכול להתקדם ללא מינוי זה. הפסיקה בישראל קובעת כי זכותו של כל שותף בדירה, גם כאשר מדובר בדירה שנרכשה על ידי הצד השני בלבד אך מהווה חלק מן הרכוש המשותף, לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. המשמעות היא שאין צורך להמתין להסכמת בן הזוג, והזכות לממש את החלק בדירה נתפסת כזכות קניינית מהותית. בתי המשפט נוהגים למנות עורך דין מנוסה בתחום המשפחה או המקרקעין ככונס נכסים, ולעיתים ממנים שניים כאשר יש צורך באיזון גישות או כאשר קיימת היסטוריה של חוסר אמון מהותי בין הצדדים. כל החלטה בנושא תיעשה תוך בחינת הנסיבות הקונקרטיות, השלב בו מצוי ההליך, והיכולת של הצדדים לפעול בשיתוף פעולה חלקי לפחות.
ההיבט הקנייני של פירוק שיתוף והשלכתו על מינוי כונס
חוק המקרקעין בישראל מעניק לכל שותף בנכס זכות לדרוש את פירוק השיתוף בו בכל שלב, מבלי שיידרש לנמק מדוע. זכות זו נחשבת לחזקה במיוחד, והפסיקה קובעת כי אין לכפות שותפות רכושית כאשר אחד הצדדים מעוניין לפרקה. כאשר מדובר בדירת מגורים שהייתה חלק מן הנכסים המשותפים של בני הזוג, זכות זו נשמרת גם אם הדירה רשומה רק על שם אחד מהם, וזאת בהתאם לדיני איזון המשאבים וחזקת השיתוף. כאשר הפירוק אינו מתבצע בהסכמה, ואחד מהצדדים אינו מוכן לקדם מכירה, מתבקש מינוי כונס נכסים שיממש את זכות הפירוק הלכה למעשה. הכונס נכנס בנעליהם של הצדדים, אך פועל בהתאם להנחיות ברורות המגיעות מבית המשפט בלבד.
השלב הראשון בפעולתו של הכונס הוא קבלת נסח טאבו מעודכן, בחינת חובות או עיקולים, והזמנת שמאי מוסמך שיעריך את שווי הדירה לפי מחירי שוק עדכניים. הדירה מפורסמת בערוצים המקובלים, תוך שמירה על סודיות זהות הצדדים ככל הניתן, ובתוך פרק זמן קבוע מראש. הכונס מקבל הצעות, בוחן את הרצינות של הקונים הפוטנציאליים, ומנהל משא ומתן אשר בסופו מוגשת הצעת רכש לאישור בית המשפט. כל צד רשאי להתנגד להצעה, אך עליו לנמק התנגדותו על בסיס כלכלי ולא רגשי. בית המשפט יאשר את המכירה אם יראה כי ההצעה משקפת את ערך השוק ומשמרת את טובת שני הצדדים.
אחת מהשאלות שמתעוררות לעיתים היא כיצד לנהוג כאשר אחד מהצדדים ממשיך להתגורר בדירה יחד עם הילדים. החוק אינו מונע מכירה של דירה בנסיבות אלו, אך בית המשפט רשאי לקבוע מנגנונים שיבטיחו דיור חלופי או תקופת מעבר הוגנת. מטרת ההגנה אינה למנוע את המכירה, אלא לאפשר מעבר סביר מבלי לפגוע ביציבות הילדים. ישנם גם מקרים בהם אחד הצדדים מבקש לרכוש את חלקו של האחר ולטעון לזכות קדימה. בתי המשפט אינם מחויבים להיענות לכך, אלא אם כן מוצגת הצעה ראויה התואמת את ערך השוק, ובמקרים רבים יינתן יתרון להצעה שמתקבלת בשוק החופשי ובתום לב.
כאשר הכונס מסיים את מלאכתו, עליו להגיש דו”ח סופי לבית המשפט, הכולל פירוט מלא של כלל הפעולות שבוצעו, התמורה שהתקבלה, שכר טרחתו, וסכומים ששולמו לשמאים, מתווכים או בעלי מקצוע אחרים. התמורה מתחלקת בין הצדדים לפי החלטת בית המשפט או לפי הסכם חלוקה שאושר כדין. כל טענה באשר להשקעות עודפות בדירה, טענות לשיפורים, או בקשות לקיזוזים , נבחנות בנפרד, לרוב במסגרת דיון רכושי נפרד או חוות דעת כלכלית שמוגשת על ידי הצדדים.
מורכבות הסירוב למכור והשלכותיו המשפטיות על ההליך כולו
במקרים שבהם אחד מבני הזוג מסרב למכור את הדירה או משתף פעולה באופן חלקי בלבד, נוצרת מציאות מורכבת המחייבת את התערבותו הפעילה של בית המשפט. הצדדים עשויים להעלות טענות מגוונות אשר נועדו לעכב את מימוש הנכס, כגון בקשות לבדיקה פסיכולוגית של בן הזוג האחר, דרישה להתחשב בנסיבות אישיות ייחודיות, או טענות בדבר נזק שייגרם לילדים כתוצאה מהמכירה. אף על פי שבית המשפט מקשיב לכל טענה המובאת בפניו ומעניק משקל ראוי למכלול נסיבות המקרה, הוא נדרש לאזן בין שיקולים רגשיים לבין הצורך ליישם את הדין הקנייני והמשפחתי כאחד. זכותו של שותף בנכס לדרוש את פירוק השיתוף גוברת ברוב המקרים על שיקולים פרטניים, וזאת במיוחד כאשר ניתן למנוע את הפגיעה באמצעות צעדים משלימים כגון דחיית מועד הפינוי או הסדרת סיוע דיורי חלופי.
בפועל, הסירוב לשתף פעולה עם הכונס עשוי להיתפס בבית המשפט כהתנהגות חסרת תום לב. כאשר בן הזוג המתגורר בדירה אינו מאפשר ביקורי רוכשים, מפריע לתהליכי המכירה או מתעלם מפניותיו של הכונס, קמה עילה להתערבות שיפוטית מיידית. הכונס רשאי להגיש בקשה לצווי עזר, ולבקש סנקציות על ההפרעה להליך. הסנקציות עשויות לכלול קנסות כספיים, צווי פינוי, או עיקול חלקו של הצד המסרב בתמורה שתתקבל ממכירת הדירה. המשמעות היא כי אין אפשרות לחסום את מהלך המכירה לאורך זמן באמצעות התנהלות מכוונת, וכי כל ניסיון כזה עלול לפגוע בזכויותיו של הצד המפר.
לעיתים עולה מצדו של הצד המסרב למכור הצעה לרכוש את חלקו של בן הזוג האחר. בתי המשפט אינם שוללים אפשרות זו מראש, אך התנאי לכך הוא שהצעת הרכישה תהיה ראויה, מגובה בהערכת שמאי בלתי תלוי, ותכלול מימון מיידי או מובטח. הצעה שאינה עומדת בתנאים אלו, או הצעה שניתנת באיחור ובמטרה להכשיל את ההליך, תיפסל ככל הנראה על ידי בית המשפט. חשוב להבין כי כונס הנכסים אינו מחויב לתת עדיפות לצד המצוי בדירה, אלא לבחור בהצעה הטובה ביותר אשר משרתת את טובת שני הצדדים בהתאם לשווי השוק. הפסיקה בישראל הכירה בכך שמי שגר בדירה אינו בהכרח הרוכש הראוי, והעדיפה לא אחת מכירה חיצונית כאשר זו הציעה ערך גבוה יותר או תנאים מועדפים.
במקרים קיצוניים במיוחד, כאשר אחד הצדדים מערים קשיים חמורים או מסרב לכל תקשורת עם הכונס, ניתן לשקול את החלפתו של הכונס בהחלטת בית המשפט או הרחבת סמכויותיו לצורך ביצוע פעולות ללא צורך באישור הצדדים. אמצעי זה מופעל לעיתים נדירות בלבד, אך קיימת לו תשתית חוקית ופסיקתית. הכונס נדרש לפעול בזהירות, ולוודא שכל צעד שהוא נוקט בו מגובה באישור שיפוטי. רק כך ניתן להבטיח כי כל שלב במכירה יעמוד בדרישות החוק, ימנע טענות בדבר משוא פנים, וישמור על תקינותו של ההליך כולו.
תפקידו של כונס הנכסים באיזון זכויות
המשפט הישראלי מטיל על כונס הנכסים חובות מוגברות של הגינות, שקיפות, וזהירות. תפקידו אינו רק טכני אלא גם מהותי, והוא נדרש לאזן בין אינטרסים סותרים באופן מדויק. מצד אחד עליו לפעול במהירות ולממש את הנכס לשם פירוק השיתוף, אך מן הצד השני עליו להבטיח שלא נגרם נזק בלתי הפיך למי מהצדדים. עקרון האיזון הוא עקרון על המנחה את פעולתו, ולשם כך עליו לפעול לפי הוראות ברורות של בית המשפט בלבד, מבלי לסטות מהן או להכניס שיקול דעת עצמאי בניגוד לדין. במסגרת תפקידו, מחויב הכונס גם לשמור תיעוד מסודר של כל פעולה, לכלול בכל דו”ח את כל ההצעות שהתקבלו, את כל ההוצאות שנגרמו, ואת נימוקי ההמלצה שלו לאישור הצעה מסוימת.
שכר הטרחה של כונס הנכסים נקבע בדרך כלל כאחוז מתוך שווי התמורה שמתקבלת ממכירת הדירה, ומותנה באישור בית המשפט. מדובר בהיבט רגיש במיוחד, אשר מצריך איזון בין גמול ראוי על עבודה מקצועית ומורכבת לבין שמירה על זכויות הצדדים שלא ייפגעו מהותית מבחינה כלכלית. בית המשפט בוחן את היקף העבודה, את אורך ההליך, את הקשיים שניצבו בפני הכונס, ואת תועלתו של הכונס לתוצאה הסופית. לא אחת מפחיתים בתי המשפט את השכר המבוקש אם נמצא כי מדובר בסכום שאינו עומד באמות המידה המקובלות, או אם התנהלות הכונס הייתה איטית, בלתי מסודרת, או גרמה לעיכוב בלתי מוצדק בהליך.
מעמדו של כונס הנכסים מחייב אותו לשמור גם על כללי אתיקה מחמירים, ולהימנע מכל קשר אישי או עסקי עם מי מהצדדים או מי מטעמו. כל חשש לניגוד עניינים מחייב דיווח מיידי לבית המשפט, אשר ישקול את החלפתו של הכונס או את הטלת מגבלות נוספות. גם פנייה של אחד הצדדים אל הכונס לצורך השגת יתרון תיחשב בעייתית, ועל הכונס להימנע ממתן עצות משפטיות או מהבעת דעה כלפי צד כלשהו. תפקידו של הכונס מוגבל אך ורק להיבטים המעשיים של מימוש הדירה, וכל פעולה משפטית מהותית צריכה להתברר בפני בית המשפט או במסגרת דיון נפרד.
סיום הליך המימוש וחלוקת התמורה בין הצדדים
כאשר כונס הנכסים מצליח להביא למכירת הדירה, ולאחר שההצעה אושרה על ידי בית המשפט, מתחיל השלב הסופי של התהליך, מימוש התמורה וחלוקתה בין בני הזוג. התמורה הכספית שמתקבלת מופקדת בחשבון נאמנות ייעודי או בקופת בית המשפט, לפי ההנחיה שנקבעה בהחלטת המינוי. השלב הבא כולל פירעון של כל התחייבות הקשורה לנכס, לרבות החזרי משכנתא, חובות לרשויות מקומיות, תשלומים לשמאי, מתווכים ושכר הטרחה של הכונס. כל הוצאה מתועדת בדוח סופי שמוגש לבית המשפט, והוא זה שמכריע באשר לאישור התשלומים או הפחתתם.
לאחר סילוק ההתחייבויות, נותרת יתרת התמורה לצורך חלוקה בין בני הזוג. לעיתים החלוקה ברורה מראש, כאשר הדירה נרכשה במשותף והיחסים הכלכליים בין הצדדים מוסדרים. אך ברוב המקרים, אחד מבני הזוג מעלה טענות לקיזוז, השקעות עודפות, שיפוצים, תשלומים אישיים לטובת הנכס או תרומה בלתי שווה למימון הדירה. טענות אלו נבדקות לגופן במסגרת הליך ייעודי, ולעיתים בית המשפט מורה להקפיא את חלוקת הכסף עד להכרעה בהן. במקרים של ספק, הכונס עצמו אינו מוסמך לקבוע את אופן החלוקה, ותפקידו מסתיים עם העברת הדוח הסופי לאישור השיפוטי.
במקרים בהם קיים חוב מזונות מתמשך שאינו משולם על ידי אחד הצדדים, רשאי הצד הזכאי לבקש כי חלקו של הצד החייב יעוכב או יקוזז מתוך כספי התמורה. פעולה זו ניתנת לביצוע רק בצו של בית המשפט, ולעיתים נדרש להוכיח כי אין דרך אחרת לגבות את החוב. מדובר בכלי פרקטי שמסייע להבטיח את טובת הילדים ואת מימוש זכויות ההורה שמגדל אותם, וזוכה לתמיכה רחבה בפסיקה כאשר מתקיימים התנאים המשפטיים לכך.
גם כאשר כל ההליכים מסתיימים בהצלחה, הצדדים מתבקשים לשתף פעולה בשלב הרישום בטאבו, העברת החזקה הפיזית לרוכש, וביצוע הפעולות הנדרשות להעברת הבעלות. במקרים נדירים בהם צד מסרב לחתום על המסמכים הדרושים, רשאי הכונס לחתום בשמו לפי סעיף מפורש בהחלטת המינוי. מדובר בסמכות רחבה שאינה מופעלת בקלות, אך נועדה למנוע מצב שבו סכסוך גירושין מונע את ביצוע מכירת הדירה שכבר אושרה והוסדרה.
המשמעות הרחבה של כונס נכסים ככלי לייעול הליך הגירושין
תופעת העיכוב במכירת דירה עקב סכסוך בין בני זוג מוכרת היטב למערכת המשפט, והביאה לפיתוח גישה פרקטית ויעילה אשר שמה את מינוי כונס הנכסים במרכז ההליך. מדובר בתפקיד משפטי מורכב אשר דורש ידע רב, רגישות אנושית, הבנה פסיכולוגית של דינמיקה זוגית מתוחה, וכושר תיווך מול רוכשים חיצוניים. אין מדובר במינוי סמלי אלא בכלי חיוני לפירוק שותפות נכסית. ככל שצד מסרב לכל פתרון, מינוי הכונס מאפשר להבטיח סיום ההליך בתוך זמן סביר, תוך שמירה על כללי הצדק הטבעי.
בתי המשפט הדגישו שוב ושוב את החשיבות שבפירוק מהיר של שותפות קניינית בין בני זוג, במיוחד כאשר השותפות אינה מביאה תועלת אלא הופכת למקור מתמשך של סבל, עלות נפשית וכלכלית, ופגיעה בילדים. גם כאשר נראה כי המינוי עלול להביא לפגיעה זמנית במתגורר בדירה, התכלית הרחבה היא להבטיח חלוקה שוויונית, הסרת חסמים, והשבת העצמאות הכלכלית של כל צד. כונס הנכסים מבצע תפקיד זה בנאמנות וללא אינטרס אישי, ופעולותיו כפופות לפיקוח שיפוטי הדוק המבטיח הגינות ושקיפות.
המשמעות היא שכאשר בן זוג חש כי הוא כלוא בתוך מציאות בה הצד השני שולט באופן חד צדדי על הדירה, יש בידו לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי כונס נכסים, גם אם טרם הושלמה כל חלוקת הרכוש. ככל שהבקשה מוגשת בצורה מסודרת, נתמכת בראיות לחוסר שיתוף פעולה, ומגובה בטיעון משפטי מסודר, בתי המשפט נוטים להיענות לה ולהעניק לכונס סמכויות רחבות שמביאות לתוצאה מעשית. הפסיקה אף קובעת כי שיתוף פעולה עם הכונס מפחית את העלויות הסופיות ומביא לתוצאה מהירה, בעוד התבצרות מעכבת את ההליך ומביאה לסנקציות.
בפועל, עצם מינויו של כונס לעיתים מוביל את הצדדים לחזור להידברות. כאשר הצדדים מבינים כי ההליך אינו ניתן לעצירה וכי המכירה תתבצע, גם אם ינסו להפריע לה, הם בוחרים לעיתים להגיע להסכמות מתוך הבנה שאין תועלת בהמשך הסכסוך. בכך מתבררת יעילותו של הכונס לא רק כזרוע מבצעת אלא גם ככלי ליצירת תמריץ לגישור ולהסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
כונס נכסים כפתרון מאוזן לניהול דירת מגורים בגירושין
כונס נכסים לדירת מגורים בתיק גירושין הוא פתרון משפטי חיוני אשר נועד להבטיח את מימוש זכויות הצדדים גם כאשר מתקיימים סכסוכים חריפים, התנגדויות אישיות או עיכובים מכוונים. מוסד זה מאפשר למערכת המשפט לפעול ביעילות ולהגן על קניינם של בני הזוג, גם כאשר אחד מהם מסרב לפעול בתום לב. המנגנון המשפטי מעניק לכל צד זכות להיפרד משותפות בנכס תוך שמירה על איזון אינטרסים ושקיפות מרבית.
הכונס, הממונה על ידי בית המשפט, פועל בשלבים מדודים, תוך ליווי מקצועי ומעקב שיפוטי רציף. הוא אחראי להעריך את שווי הנכס, לפרסם את הדירה, לנהל מו”מ עם רוכשים, לחתום על הסכם מכר ולאכוף את פסק הדין. סמכויותיו מוגדרות בהחלטה שיפוטית והוא מחויב לדווח על כל פעולה, מה שמבטיח פיקוח הדוק על הנעשה. ככל שהצדדים משתפים פעולה, ההליך מתבצע במהירות וללא צורך בהתערבות נוספת. כאשר קיימת התנגדות, קיימים בידי הכונס כלים משפטיים מתקדמים אשר מאפשרים לו לפעול למרות המכשולים.
ככל שזכויות קנייניות חשובות לשמירה על עצמאות אישית וכלכלית, כך חשובה האפשרות לדרוש את פירוק השיתוף בדירה מבלי להיות תלוי ברצונו של הצד השני. מינוי כונס נכסים נותן לכך מענה ברור, יעיל ומבוקר. הוא מעניק לבית המשפט יכולת ליישם את החוק בפועל, להפסיק סכסוכים ממושכים, ולהבטיח שכל אחד מהצדדים יוכל לפתוח דף חדש עם חלקו ההוגן בתמורה.
כך פועלים בתי המשפט במקרים של התנגדות למכירת דירה בגירושין
במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ביקשה אישה למנוע את מכירת דירת המגורים המשותפת בטענה כי גידלה את ילדיה לבדה בדירה במשך שנים רבות וכי הפירוק יהווה פגיעה חמורה ביציבותם הרגשית. בית המשפט קבע כי אף על פי שיש להעריך את תרומתה לגידול הילדים, לא ניתן לעכב את פירוק השיתוף כאשר בן הזוג זכאי לממש את חלקו. בהחלטה נקבע מינוי כונס נכסים תוך קביעת תקופת מעבר בת שישה חודשים שתאפשר לאם למצוא דיור חלופי, ובמקביל נקבע כי תיערך הערכת שווי מחודשת שתכלול את שווי ההשקעות שבוצעו על ידה.
במקרה נוסף שהובא בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, סירב הבעל לאפשר לכונס הנכסים לקיים ביקורים של רוכשים פוטנציאליים בדירה בטענה כי אינו סומך על תהליך המכירה. הוא אף איים על השמאי ומנע את כניסתו. בעקבות כך, פנה הכונס בבקשה לבית המשפט למתן צו פינוי זמני. בית המשפט קיבל את הבקשה, הורה על פינוי מיידי, והטיל על הבעל קנס כספי בגין כל יום שבו עיכב את ביצוע הוראות הכונס. בהחלטה הודגש כי זכותו של אדם לממש את חלקו בדירה אינה מותנית באמון הצד שכנגד, וכי אי שיתוף פעולה יוביל לסנקציות ברורות.
בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, טען הבעל כי הוא מעוניין לרכוש את חלקה של אשתו בדירה, והציע סכום נמוך משמעותית מערך השוק. האישה התנגדה וטענה כי מדובר בהצעה מגמתית שנועדה רק להכשיל את תהליך המכירה. בית המשפט מינה כונס נכסים שבחן את כל ההצעות, והשווה את הצעת הבעל להצעות חיצוניות. לאחר בחינה אובייקטיבית, קבע הכונס כי הצעת הבעל נופלת מערך השוק בעשרות אחוזים, והמליץ שלא לאשרה. בית המשפט קיבל את עמדת הכונס והורה על מכירה חיצונית לקונה שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר. נקבע כי אין לשמור זכות קדימה מלאכותית לבן זוג כאשר מדובר בהצעה נמוכה ובחוסר רצינות מובהק.
במקרה נדיר שהובא לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, קבעו בני הזוג בהסכם הגירושין כי הדירה תימכר על ידי שניהם תוך שלושה חודשים. לאחר שחלף הזמן ולא התקבלה כל הצעה, ניסתה האישה לשנות את תנאי ההסכם בטענה כי שווי הדירה עלה ויש לבחון מחדש את התנאים. בית המשפט דחה את הבקשה ומינה כונס נכסים שימכור את הדירה לפי ערך השוק ביום הפנייה, תוך יישום מדויק של ההסכם המקורי. בהחלטה נכתב כי הסכמים שאושרו כדין יש לכבד, וכי ניסיון לשנות את העקרונות לאחר סירוב מתמשך עלול להיחשב כהתנהלות חסרת תום לב.
המלצות מעשיות למתגרשים ולעורכי דין בתיקים הכוללים דירת מגורים במחלוקת
בכל תיק גירושין שבו קיימת דירת מגורים משותפת, חשוב לפעול כבר בתחילת ההליך ליצירת מסגרת משפטית שתאפשר מימוש הוגן של הזכויות. ככל שניתן להגיע להסכמה מוקדמת על מועד המכירה, דרך הביצוע, אופן קביעת השווי ואפילו על זהות הכונס, כך ייחסך מהצדדים עיכוב משמעותי, הוצאות מיותרות וסכסוכים מתמשכים. בהיעדר הסכמה, יש לפעול במהירות לפנייה לבית המשפט, לתעד חוסר שיתוף פעולה, ולהגיש בקשה מנומקת למינוי כונס נכסים. ככל שהבקשה מבוססת על עובדות ברורות, מגובה במסמכים, וכוללת עמדות ענייניות, יטה בית המשפט לאשרה במהירות.
לעורכי דין חשוב להבהיר ללקוחותיהם כי מינוי כונס נכסים אינו בגדר “הפסד” אלא דרך להבטיח תוצאה. יש להנחות את הלקוח לשתף פעולה עם הכונס, למסור מידע מלא, ולא לנסות לשבש את ההליך. התנהלות זו תוביל בדרך כלל לחלוקה מהירה של התמורה ותחסוך הליכים נוספים. מומלץ לפעול מול הכונס בגישה עניינית, ולהשתמש בזכות ההשגה במידת הצורך בלבד. התעקשות על נושאים שוליים או הפעלת לחצים בלתי סבירים עשויה להביא לתוצאה הפוכה ולסנקציות.
כאשר צד אחד מעוניין לרכוש את חלקו של האחר, עליו להכין מראש הצעה מפורטת הכוללת שמאות עדכנית, אסמכתאות למימון, ולוח זמנים ברור. הצעה שאינה כוללת את כל אלו תידחה כמעט תמיד. עדיף להגיש הצעה טובה כבר בשלבים המוקדמים של ההליך, שכן לאחר אישור מכירה חיצונית לא ניתן לחזור אחורנית. לעיתים בית המשפט יעדיף את בן הזוג המתגורר בדירה, אך רק אם הוא מציג נכונות אמיתית לרכוש בתנאים ראויים.
לבסוף, חשוב להבין כי הכונס אינו האויב של אף אחד מהצדדים, אלא אמצעי משפטי שנועד להבטיח יישום צודק של זכויות. שיתוף פעולה עם הכונס, קבלת ייעוץ משפטי מוקדם, ופעולה מתוך שקיפות ותום לב , הם אלו שיביאו לתוצאה המיטבית גם ברגעים של משבר אישי ומשפטי.