טוען רבני

טוען רבני (בראשי תיבות: טו”ר) או “טוען בית דין”, הוא תפקיד מודרני בתחום המשפט הדתי המיועד לייצג לקוחות בפני בתי הדין הרבניים. תפקידו מקביל במובנים רבים לעורך דין המייצג לקוחות בבתי משפט אזרחיים, אולם תחת תחום ההתמחות של דיני המשפחה והמשפט הדתי על פי ההלכה היהודית. תפקידו של הטוען הרבני כולל את ניהול התיק המשפטי, הצגת הראיות והטיעונים בפני בית הדין הרבני, ומתן ייצוג מקצועי ללקוחות במגוון תחומים כגון גירושין, חלוקת רכוש, מזונות, כתובה, ועוד.

מקצוע הטוען הרבני נוגע לשורשיו בתקופות שונות ובתרבויות שונות, והוא נבנה על יסודות משפטיים ודתיים עשירים. כבר בתקופות הראשונות במאה ה-12 וה-13, ניתן למצוא עדויות לשימוש בדמויות דמוי טוענים שהיו מופיעים בבתי הדין להציג טיעונים בשם לקוחותיהם. התופעה של טוענים מקובלת גם בהיסטוריה המשפטית היהודית, אם כי היא לא תמיד הייתה ממוסדת באופן רשמי.

במהלך השנים, השפעתם של טוענים רבניים התפשטה והשתנתה, עד שהגיע לתקנות המוסדרות של ימינו. מהלך ההכרה וההסדרה הפורמלית של מקצוע זה החל להתממש בסוף המאה ה-20, כאשר נפתחו אפשרויות חדשות לנשים ולבעלי רקע מגוון להיכנס למקצוע זה.

התנאים לעיסוק בתפקיד טוען רבני

עיסוק במקצוע הטוען הרבני מוגדר בתקנות הטוענים הרבניים, תשס”א-2001 ובכללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), תשע”ו-2016. בהתאם לתקנות אלו, לא יכול אדם לייצג לקוח בבית הדין הרבני אלא אם קיבל רישיון מתאים מטעם נשיא בית הדין הרבני הגדול.

הסמכה ותהליך ההכשרה של טוען רבני

רישיון לעסוק כטוען רבני נדרש על פי תקנות הטוענים הרבניים ותקנון לשכת עורכי הדין. בין הדרישות הבסיסיות לקבלת רישיון נמצאת היכולת להוכיח תושבות במדינת ישראל, השכלה תורנית מתאימה, עמידה בבחינות מקצועיות ותכני הכשרה ספציפיים, וכן הוכחת אופיו וטבעו האישיים של המועמד.

הליך ההכשרה

הכשרת טוען רבני כוללת לימודים אינטנסיביים במוסדות המוכרים על ידי בתי הדין הרבניים. הלימודים כוללים מקצועות משפטיים תורניים, עקרונות הדין העברי, ואתיקה מקצועית. בנוסף, נדרשים המועמדים לעבור בחינות מקיפות שכוללות בחינה עיונית ומעשית, במטרה להבטיח את יכולת המועמד להתמודד עם אתגרים משפטיים ותורניים.

תנאי הכשירות של טוען רבני

על פי סעיף 2 לתקנות הטוענים הרבניים, כדי להיות כשיר לשמש טוען רבני יש לעמוד בארבעה תנאים עיקריים:

1. תושבות: להיות תושב מדינת ישראל.
2. השכלה: להשלים לימודים במוסד חינוכי המוכר על ידי בית הדין הרבני הגדול, או ללמוד בישיבה במשך ארבע שנים לפחות. יש להחזיק בתעודת גמר מהמוסד הנ”ל.
3. בחינות: לעמוד בבחינות שמקיימת ועדה בוחנת שממנה נשיא בית הדין הגדול, כולל בחינות מעשיות בתחום המקצוע.
4. אופי ויכולת: להיות בעל אופי ואורח חיים המתאימים לדרישות התפקיד ולהיות ראוי לשמש טוען רבני.

כללי אתיקה וחיסיון של טוענים רבניים

ההבדלים בין עורכי דין לטוענים רבניים ניכרים בתשומת הלב המיוחדת שניתנת להיבטים הדתיים וההלכתיים של המקצוע. עורך דין עשוי להשתמש במידע שמסופק לו על ידי הלקוח לצורך טיעונים משפטיים ללא חריגה מהאמת, בעוד שטוען רבני נדרש לפעול בהתאם להוראות ההלכה, המונעות הטעיה או חידוש עילות שלא בהתאם לדין.

שמירה על סודיות:

עקרון החיסיון הוא עקרון יסוד במקצועות המשפט, ובפרט במקצוע הטוען הרבני. כמו עורכי דין, גם טוענים רבניים חייבים לשמור על סודיות המידע שהלקוחות מספקים להם. כל מידע הנמסר על ידי הלקוח נחשב לחסוי ואינו ניתן לחשיפה ללא הסכמת הלקוח, אלא אם ישנה הוראת חוק או מציאות שמחייבת אחרת, כגון מקרים של מניעת עבירה עתידית.

אחת מהדרישות המרכזיות למקצוע הטוען הרבני היא שמירה על סודיות מוחלטת לגבי המידע המועבר על ידי הלקוח. כל טוען רבני מחויב לשמור בסודיות על כל פרט המובא בפניו במהלך התהליך המשפטי. עקרון זה מבוסס על חובת האתיקה המקצועית ונועד להבטיח שהלקוחות ירגישו חופשיים לחשוף את כל המידע הדרוש לצורך ייצוג נכון ואפקטיבי.

השוואה בין עורך דין לטוען רבני:

ההבדלים בין עורכי דין לטוענים רבניים ניכרים בתקנוני האתיקה השונים. עורכי הדין מחויבים לאמת את טענות הלקוח, ואי לכך, חובת החיסיון מאפשרת להם לכסות כמעט כל עוולה במקרה של תביעת שכר טרחה. לעומת זאת, טוענים רבניים פועלים בהתאם להלכה, שאוסרת להטות את הדין או להטעות את בית הדין בניגוד להוראות ההלכה.

בית דין למשמעת:

כמו עורכי דין, גם טוענים רבניים כפופים לבית דין למשמעת משלהם, אשר דומה במובנים רבים לבית הדין המשמעתי של עורכי הדין. לבית דין זה סמכות לדון בתלונות נגד טוענים רבניים ולהטיל סנקציות במידת הצורך.

טוענות רבניות

היסטוריה ושינויים:

עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, תחום הטוענות הרבניות היה שמור לגברים בלבד. בשנת 1988 פנתה רות נייגר, בוגרת תואר שני במשפט עברי מאוניברסיטת תל אביב, לשר הדתות בבקשה לשמש כטוענת רבנית. בקשתה נתקלה בסירוב, אך בשנת 1991 נפתחה מדרשת לינדנבאום להכשרת טוענות רבניות, ברשות הרב שלמה ריסקין, לאחר שוועדת היגוי בראשה עמדו הרבנים הראשיים, אברהם שפירא ומרדכי אליהו, קבעה את חומר הלימודים הנדרש.

שינויים בתקנות אפשרו גם לנשים להיבחן ולהיות טוענות רבניות, ובכך נפתח בפני נשים אפשרות לעסוק במקצוע זה באופן רשמי. המכון של מדרשת לינדנבאום נסגר לאחר 18 שנה, אך בשנת 2011 הוקם מרכז י.נ.ר להכשרת טוענות, אשר פועל עד היום.

ההכרה בטוענות רבניות נחשבת להתפתחות מהותית ופורצת דרך בתחום דיני המשפחה ובמוסדות המשפט הדתי. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, התפקיד היה שמור לגברים בלבד. אך עם ההתקדמות והמאמצים של פעילים בתחום, התאפשר לנשים להיכנס לתחום, דבר שתרם לשינוי משמעותי במקצוע.

השפעתן של הטוענות הרבניות:

כניסת נשים למקצוע הטוענות הרבניות שינתה את פני המאבק המשפטי בתחום דיני המשפחה, ותרמה לשיפור מצב הנשים בבתי הדין הרבניים. בייחוד, הן סייעו במאבק בסרבנות גט ושיפרו את מצב הנשים שעמדו בפני בעיות גירושין.

ההשלכות החברתיות

הכניסה של נשים למקצוע הטוען הרבני שינתה את פני המאבק המשפטי בתחום דיני המשפחה. נשים רבות מצאו את תמיכתה של טוענת רבנית במקרה של סרבנות גט וקשיים משפטיים אחרים. כמו כן, העוסקות בתחום מביאות עימן גישות שונות שיכולות לשפר את התנהלות בתי הדין ואת איכות השירות הניתן.

עמדת ההלכה לגבי טוענים רבניים

המקורות ההיסטוריים:

מסורת ההלכה מציינת שימוש בטוענים רבניים גם בתקופת הראשונים במאות ה-12 וה-13. הרשב”א בתשובותיו דן במקרה שבו תובע נאלץ להסתייע בטוענים לצורך גביית הוצאות, מה שמעיד על קיום טוענים כבר באותה תקופה, אם בבתי דין רבניים ואם בערכאות אחרות.

ההרשאה בהלכה:

המושג “הרשאה” בהלכה, שבו אדם יכול למנות אחר לפעול בשמו, מהווה בסיס למינוי טוען בבית דין. בגמרא במסכת שבועות מופיעה התייחסות למונח “מורשה”, המצביעה על כך שיש מקום להניח שעד שהטוען מתייצב כדי לטעון טענות בשם אחר. המאירי, בן המאה ה-13, ציין שיש להיזהר מלבוא לדין ולהפוך את עצמך לעורך דין, אם הדבר נובע ממניע אישי ולא מעניין ציבורי או צורך אמיתי.

עמדת הפוסקים:

חלק מהפוסקים קובעים כי טוען רבני חייב לטעון אך ורק את האמת ולמנוע מצב שבו יטעון דבר שאינו ידוע לו. המרדכי, בן המאה ה-13, מדגיש כי טוען אסור לו לטעון דבר שידוע לו שהוא שקר, גם אם הוא עושה זאת בשם הלקוח.

השפעת הפסיקה והפרשנות:

פסיקות שונות ומשמעותן נבחנות כלפי השימוש בטוען רבני. ההשקפה ההלכתית נוגעת למידת ההגינות והאמת שבפעולת הטוען, כשהיא מציבה גבולות ברורים למקצוע.

השקפת ההלכה על מקצוע הטוען הרבני

ההלכה היהודית מספקת את הבסיס לתפקיד הטוען הרבני, עם דגש על עקרונות כמו אמינות, יושר והגינות. הגמרא והרשב”א מדברים על המותר והאסור במינוי טוענים, והקפדנות על שמירה על האמת ושיקול דעת. הגמרא מציינת את המורשה, דמות שיש לה תפקיד פעיל בייצוג ובמשא ומתן בשם אחר, מה שמהווה את הבסיס לתפקיד הטוען הרבני.

דיון הלכתי בבעיות אתיות

בפוסקים השונים מופיעים דיונים אודות גבולותיו של הטוען הרבני בעבודתו. הפוסקים מדגישים את חובת הטוען לא לטעון טענות שהוא יודע בוודאות שאינן נכונות, ולפעול בהתאם להוראות ההלכה בצורה האחראית ביותר.

במהלך השנים, נבחנות שאלות עקרוניות ומעשיות רבות לגבי המותר והאסור בעיסוק בטיעון בבית הדין, ויש להבין את ההבדלים והניואנסים של הגישות השונות בהקשר זה.

טוענים רבניים – דרישות החוק והתקנות

תקנות הטוענים הרבניים

על פי תקנות הטוענים הרבניים שנקבעו בתשס”א-2001, תהליך קבלת רישיון ייצוג בפני בתי הדין הרבניים כרוך בעמידה בדרישות מחמירות. התקנות מפרטות את התנאים ההכרחיים לקבלת הרישיון, וביניהם ההשכלה הדרושה, ההכשרה והבחינות הנדרשות. התהליך מתחיל בהגשת בקשה לרישיון שמועברת לנשיא בית הדין הרבני הגדול, אשר בוחן את המועמד בהתאם לקריטריונים שנקבעו.

תקנות לשכת עורכי הדין

במקביל, כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען) תשע”ו-2016 מסדירים את האופן שבו עורכי דין יכולים להעסיק טוענים רבניים במשרדם. כללים אלה קובעים את דרכי ההעסקה, את ההתנהלות המקצועית ואת האתיקה הנדרשת מהטוענים הרבניים במסגרת עבודתם המשותפת עם עורכי דין.

דרישות ההשכלה וההכשרה

המועמד לתפקיד טוען רבני נדרש לספק הוכחות ללימודיו במוסדות חינוך מוכרים, ולהשלים תקופת הכשרה מעשית. בין הדרישות נכללת גם השתתפות בקורסים ובסדנאות שמכינים את המועמד למבחן הסופי שכולל בחינות עיוניות ומעשיות.

ההשפעה על מערכת המשפט הרבני

תפקיד הטוען הרבני בבית הדין

טוען רבני פועל כמייצג של לקוחותיו בפני בתי הדין הרבניים, ובכך מסייע להביא את המקרה בפני שיפוט הוגן ומדויק. תפקידו כולל הצגת טיעונים, הכנת מסמכים, וייעוץ ללקוחות על אופן ההתנהלות המשפטית. הוא שותף פעיל בתהליך השיפוט ומביא את עמדת הלקוח בצורה מקצועית ומדויקת.

השפעת הטוענים הרבניים על פסיקות הדין

ההשפעה של טוענים רבניים על הפסיקות בבתי הדין הרבניים ניכרת. כשם שעורך דין משפיע על מהלך המשפט בבית המשפט, כך גם טוען רבני תורם לעיצוב הפסיקות לפי עקרונות ההלכה והמשפט. הניסיון והידע של הטוען הרבני בתחום ההלכה משפיעים ישירות על התוצאה המשפטית.

השפעת הטוענים הרבניים על החברה והתרבות היהודית

שיפור ייצוג הנשים

הכניסה של נשים לתחום הטיעון הרבני שינתה באופן משמעותי את תמונת הייצוג במערכת המשפטית הדתית. נשים רבות פונות לטוענות רבניות שיכולות להביא עימן נקודת מבט ייחודית ולסייע במקרים של סרבנות גט ובעיות אחרות בתחום דיני המשפחה. שינוי זה מסייע בשיפור מעמד הנשים ובמתן תמיכה נוספת לנשים הנאבקות במערכת המשפטית.

ההשלכות החברתיות והתרבותיות

הכניסה של טוענים רבניים לנושאים חברתיים ותרבותיים משפיעה על הקשרים בין המוסדות הדתיים לחברה הרחבה. ככל שהטוענים הרבניים מתמודדים עם סוגיות עכשוויות ומורכבות יותר, הם מסייעים בפתרון בעיות המהוות אתגר למערכת המשפטית הדתית.

בעיות ואתגרים

אתגרים מקצועיים ואתיים

הטוענים הרבניים ניצבים בפני אתגרים מקצועיים ואתיים שונים. בעיות כמו חובת השמירה על סודיות, התמודדות עם לקוחות המעורבים בעימותים משפחתיים קשים, ואתגרים בתרגום וביישום הלכה במצבים משתנים, מהווים אתגרים יומיומיים עבורם. הפתרון לאתגרים אלה דורש מיומנות רבה והתמחות בתחום ההלכה והמשפט.

פתרונות יצירתיים

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, יש צורך בפתרונות יצירתיים שמספקים תמיכה מקצועית והכוונה בתחום ההלכה. פתרונות עשויים לכלול פיתוח של תכניות הכשרה נוספות, שיפור אמצעי התקשורת עם הלקוחות, ופיתוח כלים משפטיים חדשים המיועדים להתמודד עם סוגיות מתקדמות במערכת המשפטית הרבנית.

העתיד של מקצוע הטוען הרבני

מגמות עתידיות

העתיד של מקצוע הטוען הרבני מציע מגמות חדשות בתחום ההכשרה והייצוג. התפתחויות טכנולוגיות, שינויים חברתיים וצרכים משתנים בתחום המשפט עשויים להביא לשינויים משמעותיים בתפקיד ובדרישות מהטוענים הרבניים. המגמות העתידיות ידרשו מהטוענים הרבניים להסתגל למציאות החדשה ולהתעדכן בכלים ובידע הנדרש להצלחה בתחום.

תכניות פיתוח עתידיות

השתלמות מתקדמת, הרחבת תחומי ההתמחות והטמעת שיטות עבודה חדשות מהווים חלק מהתכניות לפיתוח המקצוע. כמו כן, השקעה במחקר ובהתנסות מעשית עשויה לתרום לשיפור איכות הייצוג ולהכנה טובה יותר של טוענים רבניים להתמודדות עם האתגרים החדשים שיעמדו בפניהם.