זכויות של מתגרשים שלא הכרת

רבים שנכנסים להליך גירושין מגלים רק בדיעבד עד כמה חסרה להם ההבנה המעשית והמשפטית בנוגע לזכויות המגיעות להם. לעיתים קרובות, בשל לחצים רגשיים, בושה או רצון להימנע ממאבק משפטי, אחד הצדדים מוותר מראש על זכויות יסוד, בין אם הן זכויות רכושיות, הוריות או כלכליות. בלי ליווי מקצועי של עורך דין הבקיא בדיני משפחה, או מגשר מוסמך ובעל ניסיון, יש סיכון אמיתי להחמצת זכויות שהחוק הישראלי דווקא מקנה באופן ברור. מאמר זה עוסק בכל הזכויות המשמעותיות שצדדים בהליך גירושין חייבים להכיר, אך לא תמיד יידעו עליהן אלא אם ישאלו במפורש את מי שמלווה אותם משפטית. מדובר בזכויות שלא מופיעות בטופס, לא מובנות מאליהן, ולעיתים אף מוסתרות בעצת בן הזוג או ב”רוח טובה” לכאורה של הסכמה פשרה, שלמעשה עלולה להתגלות כהסכם חד צדדי.

הזכות לאיזון משאבים ולא רק רכוש פיזי

הרבה מתגרשים אינם מבינים שזכותם לקבל מחצית משווי הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, גם אם הם לא רשומים על שמם. החוק בישראל, דרך חוק יחסי ממון בין בני זוג, קובע כי כל נכס, חסכון, קופת גמל, קרן השתלמות או פנסיה שנצברו במהלך חיי הנישואין, שייכים לשני בני הזוג יחד. המשמעות היא שגם אם כל החסכונות רשומים רק על שם אחד מהצדדים, השני זכאי למחצית מהם עם סיום הקשר. אנשים רבים מוותרים מראש על כספים כאלה מתוך בורות או מחשבה מוטעית ש”זה שלו כי זה רק על שמו”. למעשה, היעדר רישום אינו שולל זכאות. כמו כן, ישנה זכאות לקבל מידע מלא מהבנקים, מהמעסיקים ומגופים פיננסיים שונים במסגרת גילוי מסמכים, אך רבים אינם דורשים מידע זה כלל, פשוט משום שלא נאמר להם שאפשר. רק עורך דין או מגשר יבהיר את היקף הנכסים הניתנים לאיזון, את מנגנון החישוב ואת האפשרות להיעזר באקטואר או רואה חשבון מוסמך כדי להבטיח תוצאה הוגנת. ללא הדרכה מקצועית, צדדים עלולים להסכים לוותר על עשרות או מאות אלפי שקלים מתוך חוסר ידיעה או לחץ.

הזכות לקבל מזונות ילדים בהתאם למבחן הכנסה

אחד התחומים בהם נעשו שינויים דרמטיים בפסיקה בשנים האחרונות הוא תחום מזונות הילדים. בעבר, גברים נדרשו לשלם מזונות מינימליים כמעט אוטומטית, גם אם האם הרוויחה הרבה יותר מהם. כיום, לאחר פסיקות תקדימיות, בתי המשפט נוהגים להפעיל מבחן הכנסות משולב, בעיקר כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6 ולצד חלוקה מאוזנת של זמני שהות. המשמעות היא שהורה שאינו משתכר באופן מהותי יותר מההורה השני, עשוי שלא להידרש לשלם כלל מזונות קבועים, או לשלם סכום נמוך בהרבה מבעבר. גם רכיב המדור (השתתפות בשכר דירה או משכנתה) אינו קבוע מראש, אלא נקבע לפי חלוקת הזמנים בפועל והיכולת הכלכלית של כל אחד מההורים. מתגרשים שאינם מיוצגים נוטים להסכים לתשלום מזונות גבוה מתוך לחץ או תחושת אשמה, מבלי להבין שהם רשאים לבקש תחשיב מעודכן שמתחשב בהכנסות, בהוצאות ובמגורי הילדים בפועל. חשוב לדעת שגם אם ההורים מגיעים להסכם, בית המשפט מחויב לבדוק אם ההסכם תואם את טובת הילד. לכן, ליווי של עורך דין או מגשר חיוני להבנת הגבולות החוקיים, המינימום הנדרש, והאפשרויות להפחתה או חישוב מחדש אם הנסיבות משתנות בעתיד.

הזכות לשהות שווה ומשמורת משותפת

גם בתחום המשמורת חלו שינויים עמוקים. לא עוד משמורת אוטומטית לאם והסדרי ראייה מצומצמים לאב. כיום יש הכרה גוברת בזכותם של שני ההורים להיות שותפים מלאים בגידול הילדים, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מעשית. הורים שלא שואלים את עורך דינם על ההשלכות של משמורת משותפת, עלולים לפספס את האפשרות להסדר שוויוני שיאפשר קשר רציף ומשמעותי עם הילדים. יתרה מזאת, קיימות זכויות נוספות הקשורות למשמורת, כמו הזכות להחלטות חינוכיות, רפואיות ודתיות משותפות, גם כאשר המשמורת הפיזית נתונה לאחד הצדדים. הזכות להיות שותף בחיי הילדים אינה נגמרת בזמן השהות אלא כוללת גם אחריות הורית מהותית. הורים שאינם שואלים על כך, מסתפקים לעיתים בהסכם טכני שאינו משקף את רצונם האמיתי. חשוב לדעת שאפשר לעצב הסכם אישי שמתאים למשפחה, ואינו מוכתב לפי תבניות ישנות. מגשר משפחתי מנוסה יוכל להציע הסדרים גמישים ויצירתיים, בעוד שעורך דין יוכל לעגן אותם בהסכם משפטי בעל תוקף מחייב, ולוודא שלא נותרו פרצות או חוסרים שיפגעו בזכויות בעתיד.

הזכות להגנה במקרה של אלימות או איומים

במקרים של אלימות במשפחה, פיזית או נפשית, זכויות המתגרש עוברות למישור חירום מובהק. אך רבים חוששים לדווח או אינם מודעים למגוון הצעדים שניתן לנקוט כדי להגן על עצמם או על ילדיהם. ישנה אפשרות לפנות בבקשה לצו הגנה שמונע מהצד הפוגע להתקרב למקום המגורים, או להוציא צו הרחקה מיידי. בנוסף, ניתן להגיש תלונה במשטרה, לפנות למקלטים מוגנים, או לבקש סיוע משפטי חינם ממשרד המשפטים במקרים מתאימים. חשוב לדעת שלא כל תוקפנות חייבת להיות פיזית, גם התעללות מילולית, איומים חוזרים ונשנים, שליטה כלכלית קיצונית או הפחדות מתמשכות, מהווים בסיס לצעדים משפטיים ברורים. מתגרשים שאינם פונים לייעוץ מקצועי עלולים להמשיך לחיות תחת פחד או לוותר על זכויות בסיסיות מתוך כניעה לאווירה אלימה. רק מי שישאל עורך דין המתמחה באלימות במשפחה או מגשר שמבין את ההשלכות, יקבל את הכלים הדרושים לו כדי לקטוע את מעגל הפחד ולהחזיר את השליטה לידיו.

הזכות למידע מלא על זכויות סוציאליות, קרנות ופנסיות

לא רבים יודעים שגם זכויות פנסיוניות ניתנות לחלוקה במסגרת גירושין. קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וזכויות סוציאליות שהצטברו בעבודה, כל אלו נכללים באיזון המשאבים. חשוב לשאול את עורך הדין מהן האפשרויות הקיימות, האם לפדות את הכספים, האם להעבירם ישירות לחשבון נפרד של בן הזוג, או האם לחלק את הזכויות באופן עתידי, כאשר הכספים ישתחררו. קיימות גם הוראות חוק מפורשות באשר לאופן פיצול פנסיה, כולל מסלול פנסיה נפרד לבן הזוג שאינו העמית המקורי. בלי הכוונה מקצועית, הצד שאינו “הבעלים החוקי” של הקרן יפסיד את חלקו. ישנם מקרים שבהם מדובר בזכויות של מאות אלפי שקלים או קצבה חודשית קבועה, שלא הייתה עולה כלל על הדעת ללא התייעצות עם עורך דין. בנוסף, קיימות גם זכויות לעידוד תעסוקתי, זכאות להבטחת הכנסה, או קבלת סיוע מהביטוח הלאומי במקרים מסוימים. זכויות אלו מוכרות רק למי ששואל, בודק ומברר.

הזכות להסכם גירושין הוגן ומאוזן משפטית

אחת הזכויות הקריטיות שכל מתגרש זכאי לה היא ניסוח הסכם גירושין שמגן על כל האינטרסים שלו באופן שוויוני, ברור ובלתי משתמע לשני פנים. הסכם גירושין אינו טופס גנרי, והוא אינו אמור להיות תבנית כללית שהותאמה למאות זוגות אחרים. כל משפחה היא עולם ומלואו, וכל זוג חייב להסדיר את ענייניו הייחודיים. לעיתים קרובות, צד אחד מציע טיוטת הסכם “ידידותית”, המנוסחת על ידי עורך דינו בלבד, מבלי לעודד את הצד השני להיוועץ בעורך דין משלו. המתגרש התמים עלול לחתום על סעיפים שמשמיטים זכויות, מונעים תביעות עתידיות או מציבים אותו בעמדת נחיתות משפטית במקרה של הפרה. חשוב לדעת שאין כל חובה לחתום מיידית, ואין כל בושה לדרוש זמן לעיון, לקבל ייעוץ עצמאי או לבקש תיקונים משמעותיים. הזכות לניסוח הסכם מותאם אישית, שמסדיר את כל ההיבטים: רכוש, חובות, ילדים, תקשורת הורית, מזונות, דיור, פנסיות ואפילו תנאים לשינויים עתידיים היא זכות בסיסית. רק עורך דין מיומן או מגשר מקצועי יידע להעלות את כל הנקודות הנסתרות מראש ולנסח את ההסכם כך שהוא ישרת את הצדדים לאורך זמן. הסכם גירושין נכון מונע חיכוכים עתידיים, חוסך דיונים חוזרים, ומייצר ודאות משפטית שאינה משתנה עם כל מחלוקת קטנה בעתיד.

הזכות להישאר בדירה גם אם אינך הבעלים הרשום

דירת המגורים היא בדרך כלל הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג, ולעיתים מהווה את מקור העימות המרכזי בגירושין. רבים אינם מודעים לכך שגם אם בן הזוג השני הוא הבעלים הרשום היחיד של הדירה, ייתכן וקיימת זכות מגורים שוות ערך, הנגזרת מהחיים המשותפים ומהחוק. למשל, בדירה שנרכשה במהלך הנישואין יש זכאות לאיזון שווה של שוויה, גם אם היא רשומה על שם אחד בלבד. מעבר לכך, גם במקרה שבו הדירה שייכת לאחד הצדדים מלפני הנישואין, ייתכן וקיימת זכות מגורים הנובעת מהשקעה משותפת, שיפוץ, מגורים ממושכים או גידול ילדים באותו נכס. אנשים רבים חושבים שעליהם לעזוב את הבית מיידית עם ההחלטה להתגרש, ולעיתים אף מוותרים מרצונם על זכות מגורים יציבה, מתוך פחד או לחץ. למעשה, רק פסיקה משפטית יכולה לקבוע את סוגיית הפינוי, וכל עוד לא הוחלט אחרת, אין חובה לצאת מהדירה. לעיתים גם ישנה זכות לקבל את הדירה עצמה במסגרת איזון המשאבים, או לקבל תמורה הוגנת ממכירתה. הזכות להישאר בדירה היא לא רק שאלה רכושית, היא גם סוגיה הורית, רגשית ותפקודית. החלטות נמהרות עלולות להשליך על הילדים, על בריאות נפשית ועל הסיכוי לשמר מסגרת חיים סבירה. חשוב לשאול את עורך הדין בדיוק מהם הגבולות, מהי הזכות החוקית בכל מקרה, וכיצד לנהוג במקרים שבהם אחד הצדדים מפעיל לחץ או סילוק.

הזכות להגשת תביעות מקבילות במקביל להסכמה

רבים אינם יודעים שגם אם נפתח הליך גישור או מתקיימת הידברות לקראת הסכם, עדיין ניתן להגיש תביעות משפטיות שיבטיחו את הזכויות עד לגיבוש הסכמות. לדוגמה, ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים או לסעד מדור זמני כדי להבטיח קיום בסיסי לילדים ולצד החלש כלכלית, גם אם מתנהלים במקביל מגעים להסכם כולל. כך גם בתביעות לשמירת זכויות בנכסים, קביעת משמורת זמנית או צווים זמניים הקשורים להוצאת כספים מהחשבון המשותף. הזכות להבטחת מצב קיים נועדה למנוע מאזן אימה בין הצדדים, שבו בן הזוג החזק מחזיק בכסף, בנכס או בילדים, בעוד הצד השני “נחנק” ומוכרח להסכים לתנאים בעייתיים. חשוב לדעת שלא מדובר בסתירה, אפשרי לפעול משפטית ובמקביל להמשיך לנהל מו״מ מכובד או גישור. רק מי ששואל את עורך דינו יקבל את ההכוונה הנכונה באיזו ערכאה להגיש כל תביעה, האם להקדים לבית הדין הרבני או לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ומה היתרונות והחסרונות של כל מסלול. השאלה “לאן להגיש קודם” עשויה להיות קריטית, והשפעתה על ההליך כולו בלתי הפיכה. זוהי שאלה שאינה נשאלת מעצמה, היא חייבת להישאל ומוכרחה להיענות בתבונה.

הזכות לדרוש חקירה כלכלית של הצד השני

במקרים לא מעטים, אחד מבני הזוג מסתיר הכנסות, נכסים, חשבונות או השקעות. פעמים רבות, אותו בן זוג מופיע לפתע במעמד של “אדם נטול אמצעים” או “מובטל”, שמשחק אותה מסכן בעוד שבפועל יש לו עסק פעיל, דירות נוספות או רכוש על שם צדדים שלישיים. רק ליווי משפטי מקצועי יוכל לחשוף את הפערים האלה באמצעות כלים כמו בקשת גילוי מסמכים, צווי עיקול, חקירה כלכלית בבית המשפט, שימוש במומחים חיצוניים או פנייה לרשויות רלוונטיות. הזכות לדעת את כל התמונה הכלכלית של הצד השני אינה מותרות, אלא תנאי בסיסי להסכם הוגן. מתגרשים שאינם שואלים את עורך דינם אם קיימים חשדות סבירים להסתרה, עלולים להחמיץ מידע מהותי שעל פיו תיגזר חלוקת הרכוש או קביעת המזונות. גם מגשרים מנוסים יכולים לזהות פערים כאלה בהצהרות, אך אין להם סמכות לכפות גילוי. עורך דין לעומת זאת, יכול לדרוש צווים, להעמיד שאלות קשות במסגרת חקירה ולהגן על הזכויות הכלכליות של הלקוח שלו. זוהי דוגמה מובהקת לחשיבות של ייעוץ פעיל, חקירה יזומה והבנה שחוסר שקיפות כלכלית הוא לא עובדה אלא טקטיקה וניתן לפורר אותה אם שואלים את השאלות הנכונות בזמן.

הזכות להגיש תביעה לפיצויים במקרים של הפרות

במערכת היחסים הזוגית ניתנות לעיתים הבטחות מהותיות, חלקן בעלות אופי כלכלי וחלקן נוגעות להחלטות חיים משותפות כמו מעבר דירה, ילודה או שינוי אורח חיים דתי. כאשר צד אחד סומך על אותן התחייבויות ומקבל על סמך כך החלטות משמעותיות. לדוגמה, פרישה מעבודה כדי לגדל ילדים, השקעה כלכלית בבית המגורים או מעבר מקום מגורים , יש מקום לבחון האם נגרם לו נזק ממשי בגין הפרת אותן הבטחות, ולתבוע פיצוי. הפסיקה בישראל מכירה במקרים מסוימים בזכות לתבוע פיצויים בגין הפרת הבטחה לנישואין או הבטחה למתן זכויות כלכליות, כאשר מוכח קשר סיבתי בין ההבטחה לפעולה שנעשתה בפועל. גם מקרים של בגידה שגרמה לקריסת האמון, או נטישה מפתיעה תוך פגיעה בילדים, עשויים להיבחן בהקשרים של נזיקין משפחתיים. מתגרשים רבים אינם יודעים כלל שיש להם עילה לתביעת פיצוי, פשוט משום שלא שאלו עורך דין מנוסה אם התנהלותו של בן הזוג חורגת מהתחום הסביר וגורמת להם לנזק אמיתי. יש צורך בניתוח מדויק של העובדות, הבנת הפסיקה העדכנית והערכת סיכויי התביעה, אך ברוב המקרים הזכות הזו אינה עולה לדיון אם לא מועלית על ידי עורך הדין או נשאלת במפורש.

הזכות לביטול מתנות או העברות שהתקבלו מתוך מרמה או לחץ

במהלך חיי הנישואין ניתנות לעיתים מתנות משמעותיות בין בני הזוג, ובמקרים מסוימים אף נחתמים מסמכים שמעבירים נכסים על שם אחד מהם בלבד. ישנם מקרים שבהם אחד מבני הזוג מבצע העברה של דירה, רכב או מניות על שמו בלבד, תוך הצגת מצג שווא או הפעלת לחץ רגשי, בעיקר סמוך למועד הפירוד. מתגרשים שאינם שואלים את עורך דינם על האפשרות לבטל מתנה או לבטל פעולה חד צדדית שבוצעה ללא הבנה אמיתית, מאבדים זכויות שניתן היה להשיב. החוק בישראל מאפשר לבטל מתנה שניתנה מתוך טעות, מרמה, כפייה או ניצול מצוקה. כמו כן, פעולות שבוצעו על מנת להתחמק מחלוקת רכוש עתידית, ניתנות לביטול באמצעות תביעת מרמה אזרחית. מדובר בזכויות מהותיות שלא תמיד ברורות למתגרש שאינו מיוצג. עורך דין הבקי בדיני משפחה יידע לשאול את הלקוח מה נעשה ברכוש לפני הפירוד, אילו מסמכים נחתמו והאם בוצעו העברות לא שגרתיות. גם מגשר מקצועי יוכל לזהות דפוסים בעייתיים, אך רק ייעוץ משפטי יאפשר לנקוט הליכים לשחזור המצב הקודם ולשמירה על זכויות רכושיות. מי שאינו שואל – לא יידע שיש דרך לתקן את העוול.

הזכות להסכם המתאים לאורח החיים של הצדדים

רוב הציבור סבור כי הסכם גירושין חייב להיות בנוי לפי תבנית משפטית אחת, פורמלית ונוקשה. אולם האמת היא שהחוק מאפשר לצדדים להסכים כמעט על כל נושא הקשור לחייהם, כל עוד אין בכך פגיעה בתקנת הציבור או בטובת הילדים. לפיכך, מתגרשים זכאים לעצב הסכם אישי וייחודי, שיתחשב באורח חייהם הדתי, התרבותי, החינוכי והמשפחתי. כך למשל, ניתן לקבוע שהילדים יבלו אצל הסבים בכל שבת שנייה, או שבן הזוג ימשיך לגור בדירה חצי שנה נוספת גם אם זו שייכת לצד השני, או שהוצאות חינוך ייחולקו ביחס שאינו שווה. הזכות להסכמות מיוחדות, מגוונות ויצירתיות קיימת, אך אינה מנוצלת אם לא מועלית ביוזמת עורך הדין או המגשר. חשוב לדעת שניתן לקבוע גם מנגנוני פתרון מחלוקות עתידיות, כמו פנייה למגשר קבוע או לוועדת הורים מוסכמת. היכולת לבנות הסכם חי, נושם ומשקף את המציאות האמיתית של המשפחה תלויה במידת המעורבות והיצירתיות של הליווי המשפטי. רק מתגרש ששואל את עצמו “מה חשוב לי באמת”, ומעלה את הנושא עם עורך דינו או מגשרו, יזכה להסכם שלא רק מסיים קשר אלא מגן על איכות החיים שאחריו.

הזכות להשאיר נושאים פתוחים לתיקון עתידי

בניגוד למה שחושבים רבים, לא בכל הסכם גירושין חייבים להסדיר כל פרט עד תום. ישנה אפשרות להשאיר נושאים מסוימים פתוחים, במיוחד כאשר העתיד אינו ברור, כמו למשל זהות מוסד חינוכי עתידי לילד, אופן חלוקת כספים מקרנות שטרם הבשילו, או רכוש שנמצא במחלוקת אך טרם הושג לגביו מידע מלא. חשוב לדעת שניתן לקבוע סעיפים של שמירת זכויות, או הסכמה לפנות להליך גישור מחדש כאשר נושא מסוים יעלה שוב. הזכות לתקן הסכם, לעדכן אותו או לשוב ולבחון סוגיות בעתיד, אינה ברירת מחדל אלא תוצאה של הבנה משפטית עמוקה ויכולת לתכנן תהליך דינמי. מי שאינו שואל את עורך דינו אם ניתן להשאיר נושא פתוח או לעדכן תנאים בשלב מאוחר יותר, עלול להחמיץ הזדמנות להסכם גמיש שמתאים לחיים האמיתיים. לעיתים עדיף לקבוע מנגנון מתואם מאשר להכריע בשלב מוקדם מדי בסוגיה שטרם הבשילה. גם מגשרים מקצועיים יודעים לאזן בין הסכמות לבין חוסר ודאות, אך רק ליווי משפטי מבטיח שהאמור יהיה ניתן לאכיפה ויקבל תוקף משפטי מחייב.

הזכות לסיוע משפטי ציבורי או פרטי בעלות נמוכה

רבים נמנעים מלפנות לעורך דין מתוך חשש כלכלי, ומסתפקים בייעוץ שטחי, קבוצות פייסבוק או המלצות מחברים. אך חשוב לדעת כי בישראל קיימות אפשרויות מגוונות לסיוע משפטי חינם או בעלות מסובסדת. משרד המשפטים מציע שירות סיוע משפטי אזרחי למי שעומד בקריטריונים כלכליים, וכן לאוכלוסיות מוחלשות או נשים נפגעות אלימות. בנוסף, עמותות מסוימות מספקות ייעוץ ראשוני חינם בתחומי הגירושין, ובתי משפט מפנים לעיתים לתהליך גישור ללא תשלום במסגרת תוכנית מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום). עורך דין פרטי אינו תמיד מחויב להליך יקר, לעיתים ניתן לקבוע תעריף מוסכם, ליווי חלקי או ייצוג ממוקד רק בשלב הקריטי של ניסוח ההסכם. מתגרשים שאינם שואלים על אפשרויות אלו, פשוט לא יידעו שהן קיימות. הזכות לקבל ליווי משפטי אינה שמורה רק לעשירים או ליודעי דבר, אלא לכל אדם שנכנס להליך גירושין בישראל. כל שנדרש הוא לשאול, לבדוק ולברר. מי שפועל לבד מתוך חיסכון מיידי, עלול לשלם בעתיד מחיר כבד בהרבה.

הזכות לשמירה על קשר רציף עם הילדים גם לאחר הפרידה

מתגרשים רבים אינם מבינים לעומק את משמעותה של אחריות הורית רציפה, ובטעות רואים בגירושין חיץ משפטי בין הורות לתחומים אחרים. בפועל, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בישראל מגדיר אחריות הורית כמהותית ואינה פוקעת עם הפירוד. כל אחד מההורים ממשיך להיות שותף בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילד, לרבות בענייני חינוך, בריאות, דת, מגורים ושם. בפועל, הורים רבים מוותרים מראש על מעורבות בהחלטות מתוך הנחה מוטעית שהמשמורת שנקבעה בצו הגירושין שוללת מהם סמכויות. גם במקרים שבהם אחד ההורים מתרחק פיזית מהילדים או אינו שותף להסדרי שהות קבועים, הזכות לדעת, להתעדכן ולהיות מעורב בהחלטות נשמרת. רק מי שמקבל ליווי משפטי ומעלה את הסוגיה בשיחה פתוחה עם עורך דינו או עם מגשר גירושין, יבין את ההבדל בין זמן שהות פיזי לבין אחריות משפטית מתמשכת. חשוב לשאול האם יש אפשרות לקבוע מנגנונים לתיאום הורי, פנייה למגשר מוסכם בעת מחלוקת בין הורים, והאם ניתן להבטיח זמני שהות ייחודיים גם בסופי שבוע, חגים וחופשות. הורים אשר מבינים את היקף אחריותם נוטים להיות נוכחים יותר רגשית גם לאחר הגירושין, מה שתורם לבריאות הנפשית של הילדים וליחסים עתידיים מאוזנים שלהם עם ההורים.

הזכות לקבוע כללים ברורים בנוגע להוצאת הילדים מהארץ

נושא רגיש במיוחד הוא יציאת הילדים לחו”ל לאחר הגירושין, בין אם לצורכי חופשה ובין אם להעתקת מקום מגורים. הורים רבים אינם יודעים שישנה זכות לדרוש בהסכם הגירושין תנאים מוקדמים ומפורטים ליציאה מהארץ, כמו: מועד סיום החופשה, משך החופשה, מסמכים שיש להציג מראש, התחייבות חוזרת, וערבויות כספיות במקרה של אי חזרה בזמן שנקבע. החוק מכיר בצורך למנוע חטיפה בינלאומית של ילדים, ובית המשפט מוסמך להורות על צו עיכוב יציאה מן הארץ כאשר קיים חשש לכך. חשוב לדעת שמספיק לחשוש מסיכון אמיתי, ואין צורך בהוכחה לפעולה ממשית כדי להגיש בקשה שכזו. הורה שאינו מעלה נושא זה בפני עורך דינו, או שאינו מנסח תנאים ברורים בתוך הסכם הגירושין, עלול למצוא את עצמו במצב לא נעים במקרה של ניסיון יציאה חד-צדדי עם הילדים מהארץ. גם יציאה לחופשות קצרות יכולה לעורר ויכוחים מיותרים אם אין הסדרה מפורשת המעוגנת בהסכם. הזכות לקבוע כללים, הזכות להגן על הילד, והזכות להבהרה מראש – כולן תלויות רק בשאלה האם הצד שאל את עורך דינו מה ניתן לעשות.

הזכות לדרוש ייצוג נפרד לילדים בבית המשפט

במקרים שבהם הילדים נמצאים בלב סכסוך גירושין קשה, ישנה אפשרות חוקית למנות עורך דין עצמאי שייצג את עמדת הילד בפני בית המשפט. מדובר בזכות שנועדה להבטיח את טובתו של הקטין, במיוחד כאשר שני ההורים מייצגים עמדות מנוגדות שעלולות לפגוע בו. הורים רבים אינם מודעים לכך שניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס לדין לילד, ולעיתים אף מומלץ לעשות כן מיוזמת אחד ההורים, לא כסימן לחולשה אלא כאקט של דאגה. עורך דין עצמאי לקטין יפגוש את הילד, יכין חוות דעת משפטית, ויציג בפני בית המשפט את עמדתו המושכלת תוך בחינת רצונו של הילד לצד טובתו האובייקטיבית. הזכות הזו רלוונטית במיוחד כאשר יש מחלוקת עזה על משמורת, מעבר מגורים משמעותי, או טענות להשפעה רגשית מצד אחד ההורים. מי שאינו שואל על האפשרות הזו, עלול לפספס דרך יעילה להבטיח ששיקולי הילד יישמעו באמת. לעיתים דווקא מינוי של עורך דין לקטין מפחית את עוצמת הקונפליקט ומאפשר פתרון מהיר יותר, משום שלצדדים קל יותר להסכים על עמדת גורם חיצוני מקצועי שאינו מייצג את אחד מהם.

הזכות להסדרת חינוך דתי או אחר כחלק מההסכם

בעידן שבו משפחות רבות מגדלות ילדים על פי תפיסות עולם שונות, דתיות, תרבותיות, חילוניות או מגזריות, ישנה משמעות רבה להסדרה מראש של עקרונות חינוכיים. הסכמי גירושין רבים נמנעים מלהתייחס לעומק לסוגיות אלו, אך החוק מאפשר לקבוע במפורש איזה סוג חינוך יקבל הילד, באילו חגים הוא ישתתף, האם יתחנך במסגרת דתית, חילונית או משלבת, ואף לקבוע גבולות להתערבות של גורמים חיצוניים כמו רבנים, מדריכים או יועצים. במקרים רבים שבהם אחד ההורים משתייך לזרם דתי שונה מהשני, חשוב להסדיר מראש מנגנוני קבלת החלטות בנוגע לחינוך, ביגוד, אירועים דתיים או בר/בת מצווה. כאשר נושא זה אינו מוסדר, נוצרות לעיתים מחלוקות חריפות, ואף תביעות נפרדות בעתיד שמעמיסות על הילד ומעוררות בו קונפליקט נאמנויות. רק עורך דין מנוסה או מגשר בקיא בעקרונות יסוד של שוויון דתי וזכויות הילד יידע להכניס סעיפים מאזנים, לשמור על רצון הצדדים ולמנוע חיכוך עתידי. הזכות להסדרה חינוכית נובעת מעצם האחריות ההורית, אך מתממשת רק כאשר היא מקבלת ביטוי כתוב ומפורש.

הזכות לשמור על פרטיות מוחלטת של פרטי ההליך

בעידן הדיגיטלי, שבו מידע זורם בקלות רבה ומשפטים רבים נעשים פומביים או נגישים דרך מאגרי מידע משפטיים, רבים אינם מודעים לזכותם לדרוש סודיות מלאה בכל הנוגע לפרטי ההליך. החוק בישראל מאפשר לצדדים לבקש את איסור פרסום פרטי ההליך, הצו או ההסכם, ואף את העברת ההליך כולו לדיון בדלתיים סגורות. לא כל עורך דין יוזם בקשה כזו אם הלקוח לא מביע דאגה, אך החשיבות שלה רבה במיוחד במקרים שבהם מדובר בדמויות ציבוריות, אנשי מקצוע חופשיים, עובדי מערכת החינוך או כל מי שחושש שפירוט ההסכם יפגע בו תדמיתית או תעסוקתית. זכות זו רלוונטית גם כאשר ההורים רוצים להגן על ילדיהם מפני חשיפה עתידית של מידע אישי. ניתן גם לקבוע בהסכם עצמו סעיף של סודיות הדדית האוסר על פרסום, הפצה או שיתוף של פרטי ההסכם, הודעות פרטיות או הקלטות. יש אפשרות אף להוסיף הוראה מפורשת שאוסרת על פרסום פרטי בני הזוג או הילדים ברשתות החברתיות, וכך לשמור על כבודם, פרטיותם וזכויותיהם האישיות. הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית, אך רק אם נשאלת ונידונה במסגרת ההליך המשפטי, אז היא תיושם בפועל.

הזכות למנוע ניכור הורי כבר משלב הסכם הגירושין

ניכור הורי הוא תופעה כואבת שמתרחשת כאשר אחד ההורים גורם, במישרין או בעקיפין, להסתה רגשית של הילד כלפי ההורה השני. התנהלות כזו עלולה להוביל לנתק רגשי, לאובדן הקשר ואף להפרת הסדרי שהות שנקבעו בהסכם. הזכות להגן מראש מפני תופעה זו קיימת, אך כמעט שאינה עולה לדיון אלא אם אחד הצדדים מעלה את הנושא ביוזמתו או בהמלצת עורך הדין או המגשר. ניתן לקבוע סעיפים מפורשים האוסרים על הכפשת ההורה השני בנוכחות הילד, מונעים שיח שלילי ומתחייבים לשמירה על קשר רגשי תקין. בנוסף, ניתן לעגן הסכמה להכוונה הורית או לליווי של איש מקצוע שיסייע בעתות משבר. בתי המשפט מתייחסים כיום לניכור הורי כהפרה חמורה של טובת הילד, ולעיתים אף משנים הסדרי משמורת כאשר מוכח ניכור מובהק. למרות זאת, מתגרשים רבים אינם נותנים את הדעת לכך, ורק לאחר שהנזק כבר מתרחש הם פונים לסעד משפטי מורכב. כששואלים את השאלה מראש ומסדירים את הסוגיה במסגרת ההסכם, הסיכוי למנוע את הנזק גדל משמעותית.

הזכות לנסח הסכם גירושין ברוח של שיתוף פעולה

אחת הזכויות הנשכחות של מתגרשים היא לא רק להגן על עצמם אלא גם לעצב את עתידם כהורים, שותפים ומובילי דרך עבור ילדיהם. הסכם גירושין אינו חייב להיות מסמך של התחשבנות וכעס, הוא יכול להיות תשתית חדשה לדיאלוג הורי, ליצירת מסגרת של כבוד הדדי, תקשורת בריאה, ולהגדרת מערכת יחסים מתפקדת, גם אם אינה זוגית עוד. רבים אינם מבינים עד כמה אפשר להשתמש בשפה של ההסכם כדי לבנות גשר עתידי, ולא רק לקבוע גבולות. כך לדוגמה, ניתן לקבוע סעיף שיחייב את הצדדים לקיים שיחת תיאום חודשית, או להסכים מראש על דרך ניהול חופשות, חגים ואירועים משפחתיים. ניתן לנסח את ההסכם בשפה שמדגישה אחריות משותפת, לא האשמה. עורך דין רגיש או מגשר מיומן יוכל להציע דרכי ניסוח שמפחיתים חיכוך עתידי, בונים מנגנוני שיח ומשדרים לילדים דוגמה של שיתוף פעולה למרות הגירושין. כשלא שואלים על האפשרות הזו, התוצאה היא לעיתים מסמך טכני, מרוחק ונוקשה, שלא מצליח לשרת את המטרה האמיתית, שמירה על מערכת יחסים מתפקדת לטובת כל הצדדים.

כל זכות מתחילה בשאלה

הנחת היסוד שהזכויות יתגלו מאליהן במהלך הליך הגירושין היא שגויה ומסוכנת. גירושין הם תהליך שמחייב יוזמה, הבנה ודיוק, ואין בו מקום לתמימות. מתגרשים רבים נכנסים לתהליך בתחושת עייפות או ייאוש, ומוותרים מראש על בירור זכויותיהם מתוך פחד מעימות, בושה או חוסר ידע. אך הזכויות אינן נעלמות, הן פשוט נשארות במגירה אם לא שואלים עליהן. תפקידו של עורך הדין או המגשר אינו רק לנסח הסכם או לייצג בבית המשפט, אלא ללוות, לשאול את השאלות הנכונות, ולחשוף את כל מרחב האפשרויות, גם את אלו שאינן ברורות מאליהן. כל מתגרש באשר הוא ראוי לדעת מה מגיע לו. מהן הזכויות שלו מבחינת רכוש, מחינה הורית, משפטית, רגשית, וביכולת לעצב את חייו מחדש מתוך חוזק ולא מתוך חולשה. אם לא תשאלו – לא תדעו, וחבל!