התמודדות עם הליך גירושין בישראל [מדריך מקיף]

החלטה על גירושין היא אחת ההחלטות המורכבות והמשמעותיות ביותר בחיי אדם, הנושאת עמה השלכות עמוקות על כל היבטי החיים – אישיים, רגשיים, כלכליים ומשפטיים. הליך זה בישראל מורכב במיוחד, שכן הוא כפוף הן לדין תורה והן לדין האזרחי, ודורש הבנה מקיפה של הפרוצדורות, הדינים והאפשרויות העומדות בפני בני הזוג. מאמר זה נועד לשמש כמורה נבוכים מקיף, לספק את כל המידע החיוני ולפרט את הצעדים שיש לנקוט כדי לנווט בהליך בצורה מושכלת, יעילה ואחראית, תוך התמקדות בצמצום הנזקים ובשמירה על טובת כל המעורבים, בייחוד הילדים.

ההכנה לקראת הליך הגירושין מתחילה הרבה לפני הגשת המסמכים הרשמיים. היא דורשת הכנה רגשית ומנטלית משמעותית, ולעיתים קרובות מומלץ להיעזר בייעוץ פסיכולוגי. במקביל, חיוני לבצע איסוף מידע ומסמכים פיננסיים ומשפטיים מקיף, שישמש בסיס איתן לקבלת החלטות מושכלות. בחירת הייצוג המשפטי – בין אם עורך דין בגישה לוחמנית או מגשר בגישה פייסנית – היא קריטית, והיא תלויה בנסיבות המקרה ובאסטרטגיה הרצויה. יש לזכור שמרבית תיקי הגירושין, על פי נתוני הלמ”ס לשנת 2022, מסתיימים בהסכמה בבתי הדין הרבניים (60.5%), מה שמצביע על הפוטנציאל הטמון בגישור.

ההיבטים המשפטיים המרכזיים כוללים את סמכויות השיפוט בין בית הדין הרבני (בעל סמכות בלעדית לגירושין עצמם) לבין בית המשפט לענייני משפחה (בעל סמכות מקבילה בנושאי רכוש, מזונות וילדים). כלל “מירוץ הסמכויות” הוא בעל חשיבות עליונה בהקשר זה. בנוסף, חובה להגיש “בקשה ליישוב סכסוך” ליחידת הסיוע, המהווה הליך מקדמי חיוני בניסיון להגיע להסכמות. ההמלצה הגורפת היא לנסח הסכם גירושין כולל ומפורט, המעניק ודאות ואוטונומיה לבני הזוג ומגן על זכויותיהם, ובמיוחד על טובת הילד.

סוגיות ליבה נוספות שיש לטפל בהן במקצועיות כוללות את נושא מזונות ילדים, שהשתנה מהותית בפסיקה האחרונה, וכן מזונות אישה, בהתאם לדין האישי ולנסיבות הספציפיות. חלוקת רכוש, לרבות נכסים פיננסיים, נדל”ן וזכויות סוציאליות עתידיות כמו פנסיה, דורשת ידע משפטי וחשבונאי מעמיק. סוגיות משמורת והסדרי שהות נקבעות תמיד על בסיס טובת הילד, עם מגמה גוברת למשמורת משותפת. לבסוף, יש לטפל בהשלכות המיסוי (מס שבח, מס רכישה ומס הכנסה) ובשינויים בסטטוס האישי מול משרד הפנים והביטוח הלאומי, על מנת להבטיח מעבר חלק ותקין לפרק החדש בחיים.

הכנה מנטלית לקראת הליך הגירושין

טרם הכניסה לסבך המשפטי, חשוב להכיר בכך שהליך הגירושין אינו רק סוגיה משפטית גרידא, אלא גם תהליך רגשי עמוק ומטלטל, המלווה לעיתים קרובות בכאב עז, כעס בלתי נשלט, אכזבה מרה ופחד משתק מהלא נודע ומהשינויים הדרסטיים הצפויים. התמודדות נכונה ומודעת עם רגשות עזים אלו היא הכרחית לניהול יעיל של ההליך ולמניעת קבלת החלטות פזיזות, אימפולסיביות ולא רציונליות המונעות ממצוקה רגשית מיידית ולא משיקול דעת ארוך טווח. מומלץ בחום לשקול פנייה לייעוץ פסיכולוגי, טיפולי או ייעוץ זוגי (גם אם הפרידה בלתי נמנעת), שיסייע לעבד את הרגשות הסוערים, להתמודד עם האובדן והשינוי, ולהתמקד בהיבטים המהותיים והפרקטיים של ההליך מבלי להיגרר לסכסוך רגשי מיותר. הכנה מנטלית זו תורמת רבות ליכולת בני הזוג לנהל דיונים ענייניים, גם במצבי מחלוקת קשה, ולחתור לפתרונות המיטביים עבור כל המעורבים, ובפרט עבור הילדים, תוך שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים ובריאים במידת האפשר, גם לאחר הפרידה. יש לזכור כי הילדים, גם אם אינם צד פורמלי להליך המשפטי, הם הנפגעים העיקריים מהמצב, וטובתם הנפשית והפיזית צריכה לעמוד תמיד לנגד עיני ההורים.

תכנון נכון ואסטרטגיה משפטית מנצחת

הכנה מקדימה יסודית, יסודית ביותר, היא המפתח להתנהלות אפקטיבית, מושכלת ומנצחת בהליך הגירושין, וחוסכת זמן וכסף יקרים בהמשך הדרך. בטרם פנייה לייעוץ משפטי פורמלי, חיוני לאסוף, באופן מסודר ומדוקדק, את כל המסמכים הרלוונטיים המעידים על המצב הכלכלי, הפיננסי והמשפטי המלא של התא המשפחתי, על כל רבדיו ומוסדותיו. בין המסמכים שיש לאסוף, תוך הקפדה על תיעוד מלא, נמנים: תלושי שכר של שני בני הזוג (לשלוש השנים האחרונות לכל הפחות, ולעיתים אף יותר מכך, על מנת להציג תמונה אמינה של יכולת השתכרות), דפי בנק ודפי חשבונות עו”ש, פיקדונות וחסכונות מכל הסוגים (לשלוש השנים האחרונות לפחות), דו”חות שנתיים של קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים מכל החברות הרלוונטיות, הסכמי הלוואה מכל גורם שהוא וכן מסמכי משכנתא מלאים, חוזים בגין נדל”ן (נסח טאבו, חוזה רמ”י, אישורי חברה משכנת), רישיונות רכב לכל כלי הרכב שברשות בני הזוג, מסמכים המעידים על בעלות או שליטה בתאגידים, חברות או עסקים (פרוטוקולים, מאזנים, רישומי רשם החברות), וכן כל מסמך אחר הנוגע לנכסים, התחייבויות, הכנסות והוצאות של בני הזוג, כולל קבלות על רכישות יקרות. מידע מקיף ומסודר זה ישמש בסיס איתן לעורך הדין להערכת המצב המשפטי והכלכלי המלא, ולבניית אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית ויעילה, שתאפשר לו להגן באופן מיטבי על האינטרסים של הלקוח, להבטיח את זכויותיו המלאות, ולהגיע לתוצאות משפטיות אופטימליות עבורו.

בחירת ייצוג משפטי – עורך דין או מגשר?

בחירת עורך הדין המייצג בגירושין, או בחירה במסלול של גישור, היא אחת ההחלטות הקריטיות ביותר בהליך הגירושין, ועשויה להכריע את תוצאותיו באופן משמעותי. מומלץ לבחור בעורך דין המתמחה באופן בלעדי בדיני משפחה וגירושין, בעל ניסיון מוכח ועשיר בתחום זה, ומוניטין חיובי המתבסס על הצלחות מוכחות ועל שירות אישי ואיכותי. יש לבחון בקפידה את הגישה המקצועית של עורך הדין – האם הוא דוגל בגישה פייסנית, גישורית, המעודדת פתרונות בהסכמה ושמירה על יחסים תקינים, או בגישה לוחמנית ואסרטיבית, הממוקדת בייצוג בלתי מתפשר בבית המשפט? ההתאמה בין הגישה המקצועית של עורך הדין לבין ציפיות הלקוח ורצונו האישי, היא מהותית ביותר להשגת שיתוף פעולה פורה. בנוסף, קיימת אופציה אטרקטיבית לפנות להליך גישור מקצועי, המאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט או בית הדין, תוך ניהול דיאלוג מכבד ופתרון קונפליקטים בעזרת צד שלישי ניטרלי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, 60.5% מכלל תיקי הגירושין שנפתחו בבתי הדין הרבניים הסתיימו בהסכם גירושין, נתון המצביע על הפוטנציאל הגלום בגישור ובהסכמות מחוץ לבית הדין, ועל רצונם של זוגות רבים לסיים את הקשר בהבנה הדדית. במקרים אלו, הגישור יכול לחסוך זמן רב, עלויות משפטיות ניכרות, ובעיקר, לצמצם את החיכוך והעוינות בין בני הזוג, ולאפשר שמירה על מערכת יחסים תקינה יותר בעתיד, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. גם אם בני הזוג בוחרים במסלול הגישור, מומלץ בחום, ואף הכרחי, להיוועץ בעורך דין פרטי שיבחן את הסכם הגירושין המוצע בסיום הגישור, ויוודא כי הוא מגן באופן מלא על האינטרסים של הלקוח וכי אין בו סעיפים בעייתיים או מקפחים.

בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה

בישראל, מערכת המשפט בענייני משפחה מורכבת משתי ערכאות עיקריות בעלות סמכות מקבילה בסוגיות רבות, אך עם חלוקת סמכויות ייחודית בנושא הגירושין עצמו. הסמכות לדון בענייני גירושין (התרת הנישואין עצמה, מתן גט), מסורה באופן בלעדי לבתי הדין הרבניים, מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, בקרב יהודים אזרחי ישראל. משמעות הדבר היא שגם אם בני זוג מנהלים את כל שאר הסוגיות בבית המשפט לענייני משפחה, עליהם לפנות בסופו של דבר לבית הדין הרבני על מנת לקבל את הגט. לעומת זאת, סוגיות נלוות לגירושין, שהן לעיתים קרובות מורכבות יותר ובעלות השלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות, כגון חלוקת רכוש, מזונות ילדים, מזונות אישה ומשמורת ילדים, יכולות להידון הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. זוהי סמכות מקבילה, והכלל המכריע בבחירת הערכאה הוא “מירוץ הסמכויות” – בן הזוג המקדים בהגשת תביעה בסוגיות אלו, בתנאי שעשה זאת כדין ובתום לב, קובע למעשה את הערכאה שתדון בעניין. מדובר בשיקול אסטרטגי מהמעלה הראשונה, שכן קיימים הבדלים מהותיים בין הפסיקה והגישה של בתי הדין הרבניים לזו של בתי המשפט לענייני משפחה, במיוחד בנוגע לסוגיות כגון מזונות אישה, חלוקת רכוש ספציפית וסדרי דין. יש לבחון היטב, יחד עם עורך דין מנוסה, את הפסיקה העדכנית ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהערכאות בנסיבות המקרה הספציפיות, לפני קבלת ההחלטה היכן להגיש את התביעה הראשונה.

בקשה ליישוב סכסוך כהכרח חוקי ותנאי מוקדם

טרם הגשת תביעת גירושין כלשהי, על פי החוק בישראל, קיימת חובה מהותית להגיש “בקשה ליישוב סכסוך” ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים, בהתאם לבחירת בן הזוג המגיש את הבקשה. מטרת ההליך, שהוכנס בתיקון מקיף לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה-2014, היא לאפשר לבני הזוג לנסות ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט או בית הדין, באמצעות הליכים של גישור וייעוץ, ובכך לצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית ארוכה, יקרה ומתישה, ובעיקר – למנוע הסלמה מיותרת של הסכסוך הרגשי והמשפטי. במהלך תקופת עיכוב הליכים זו, המוגדרת בחוק ונעת בין 45 ל-60 יום (וניתנת להארכה בהסכמה משותפת של שני הצדדים), בני הזוג מוזמנים לפגישות מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) עם עובדים סוציאליים מיומנים ופסיכולוגים מיחידות הסיוע, המהווים גורם ניטרלי ומקצועי בניסיון להגיע להסכמות כוללות או חלקיות בסוגיות הליבה של הגירושין, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות. כישלון הליך יישוב הסכסוך, כלומר חוסר הסכמה להגיע להסכם, אינו מונע מבני הזוג להגיש תביעות לבית המשפט או לבית הדין בהמשך הדרך, אלא מהווה אך ורק תנאי מקדמי הכרחי להמשך ההליכים המשפטיים, כאשר הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך זוכה בזכות להגיש את תביעתו הראשונה תוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים.

הסכם גירושין לוודאות ויציבות עתידית עבור הצדדים

ככלל, הדרך המועדפת, היעילה והפחות טראומטית לסיום הליך הגירושין היא באמצעות ניסוח וחתימה על הסכם גירושין כולל ומפורט. הסכם זה, המנוסח בהסכמה מלאה של שני בני הזוג ומאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (שכל אחד מהם מוסמך לאשר הסכמי גירושין), מסדיר באופן מפורט ומחייב את כל הסוגיות הכרוכות בפרידה המורכבת: מזונות ילדים, מזונות אישה (ככל שרלוונטי ובכפוף לדין האישי), חלוקת רכוש מקיפה (כולל נכסים פיננסיים, נדל”ן, מטלטלין, זכויות פנסיוניות וקופות גמל), משמורת ילדים והסדרי שהות מפורטים (לרבות הסדרי ראייה, חגים וחופשות), נושאי חינוך ובריאות הילדים, ועוד. יתרונו המרכזי והבולט של הסכם גירושין טמון באוטונומיה המלאה המוענקת לבני הזוג לקבוע את עתידם ואת אופן הפרידה בהתאם לרצונם ולצרכיהם הספציפיים, במקום להפקיר את ההחלטה בידי הערכאה השיפוטית. הסכם שאושר כדין מקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין, ומעניק ודאות, יציבות ובהירות לשני הצדדים, וחשוב מכך – לילדים, שיודעים מה צפוי להם בעתיד. ניסוח מדויק, מפורט וברור של ההסכם חיוני למניעת פרשנויות שגויות, מחלוקות עתידיות והליכים משפטיים חוזרים, ולהבטחת כיבוד רצון הצדדים במלואו.

מזונות ילדים – חובת התמיכה ההורית

סוגיית מזונות הילדים היא אחת הסוגיות המרכזיות, הרגישות והמטלטלות ביותר בהליך הגירושין, והיא עברה שינויים מהותיים ומכריעים בפסיקה בשנים האחרונות, המשפיעים באופן דרמטי על שיעורי המזונות. על פי הדין העברי, החל על יהודים בישראל, האב חייב במזונות ילדיו הקטינים (עד גיל 6) באופן מוחלט (מדין צדקה), ללא קשר ליכולתו הכלכלית או ליכולת האם. מגיל 6 ועד גיל 18, חובת המזונות מוטלת על האב במלואה, אך היא מוגבלת ל”מזונות הכרחיים” (כגון מזון, ביגוד, חינוך בסיסי). לאחר גיל 18 ועד סיום לימודי התיכון או שירות צבאי/לאומי, חובת המזונות מופחתת בדרך כלל לשליש מהסכום ששולם עד כה, כחלק מההיערכות ליציאה לעצמאות כלכלית. פסיקת המזונות נקבעת על בסיס צרכי הילדים מחד, ויכולת ההשתכרות של ההורים מאידך, תוך התחשבות מכרעת בחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל הורה. בפסיקה קיימת מגמה הולכת וגוברת של חלוקת נטל המזונות באופן שוויוני יותר במקרים של משמורת משותפת או חלוקת זמני שהות משמעותית, כפי שבא לידי ביטוי באופן מובהק בפסק הדין המכונן בע”מ 919/15, הקובע כי במקרים של הכנסה שווה או דומה של ההורים וחלוקת זמני שהות שוויונית בין ההורים, אין בהכרח מקום לפסיקת מזונות ילדים מהורה אחד לשני, אלא לחלוקה יחסית של הנטל בהתאם להכנסות בפועל.

מזונות אישה – תלוי בדין האישי ובנסיבות

סוגיית מזונות האישה מורכבת הרבה יותר מסוגיית מזונות הילדים, והיא תלויה באופן מהותי בדין האישי החל על בני הזוג (בעיקר דין תורה ליהודים) ובנסיבות הספציפיות של כל מקרה. על פי הדין העברי, בעל חייב במזונות אשתו כל עוד היא נשואה לו ולא הוכחה “מורדת” או עילה אחרת לשלול ממנה מזונות, כגון בגידה מוכחת או עזיבת הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת. חיוב זה פוקע באופן מיידי ומוחלט עם מתן הגט. מטרת מזונות האישה היא להבטיח את רמת חייה של האישה עובר לגירושין, בהתאם ליכולת הכלכלית של הבעל, ולמנוע מצב של הידרדרות כלכלית מיידית עם סיום הנישואין, עד שתוכל לעמוד בזכות עצמה. עם זאת, במקרים רבים, ובמיוחד כאשר האישה בעלת יכולת השתכרות עצמאית, או כאשר הליך הגירושין מתארך באופן בלתי סביר והאישה אינה נוקטת צעדים סבירים להשתלבות מחדש בשוק העבודה או להרחבת הכנסותיה, עשויה הערכאה השיפוטית (בין אם בית המשפט או בית הדין הרבני) לקבוע הפחתה משמעותית או אף שלילה מוחלטת של מזונות אישה, בראיית עקרונות תום הלב, הצדק וההיגיון הכלכלי. חשוב לזכור כי ישנם מצבים בהם אישה עשויה להיות זכאית למזונות אישה גם לאחר הגט, כגון במקרים של “מזונות משקמים”, שהם תופעה נדירה יותר בפסיקה הישראלית, או מזונות אזרחיים אחרים.

חלוקת רכוש: עקרון השוויון, חזקת השיתוף והסכם ממון

חלוקת הרכוש המשותף היא אחת מהסוגיות הכלכליות המרכזיות והמורכבות ביותר בהליך הגירושין, ודורשת ניתוח משפטי מדויק. ככלל, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, החל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, חלה הסדר איזון משאבים: עם פקיעת הנישואין (לרוב בגירושין), זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, למעט חריגים מפורטים בחוק, כגון נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה, גימלה לביטוח לאומי או פיצוי בגין נזקי גוף, וכן פנסיה נכות. לגבי זוגות שנישאו לפני תאריך זה, חלה “חזקת השיתוף” שפותחה בפסיקת בית המשפט העליון, המניחה שיתוף מלא ושווי בנכסים שנצברו במאמץ משותף במהלך חיי הנישואין, אלא אם הוכח אחרת. הסכם ממון שאושר כדין על ידי בית המשפט או נוטריון (לפני הנישואין או במהלכם), גובר על הסדר איזון המשאבים או חזקת השיתוף, ומסדיר את חלוקת הרכוש באופן שונה, בהתאם לרצון בני הזוג. חשוב לזכור כי גם נכסים עתידיים, כגון זכויות פנסיוניות, קופות גמל, קרנות השתלמות ואף מוניטין אישי שנצברו בתקופת הנישואין, נכללים באיזון המשאבים או בחזקת השיתוף, ונדרשת לעיתים קרובות חוות דעת אקטוארית לצורך חישוב שוויים המדויק.

משמורת והסדרי שהות – טובת הילד בראש ובראשונה

סוגיית משמורת הילדים והסדרי השהות (לשעבר “הסדרי ראייה”) היא בעלת רגישות מיוחדת, שכן היא נוגעת ישירות לליבת חייהם ועתידם של הקטינים. העיקרון המנחה והבלעדי המכתיב את החלטות בית המשפט או בית הדין בסוגיות אלו הוא “טובת הילד” בלבד. בחירת ההורה המשמורן, קביעת חלוקת האחריות ההורית והיקף הסדרי השהות נקבעים תוך בחינת מכלול רחב של שיקולים, לרבות גיל הילדים (ובמיוחד גיל הרך), יכולת הורית בפועל של כל אחד מההורים, קרבה למוסדות חינוך, סביבה חברתית קיימת ויציבה, רצון הילד (בהתאם לגילו ובגרותו, כאשר לילדים בוגרים יותר ניתנת משמעות רבה יותר לרצונם), וחוות דעת של מומחים מקצועיים (כגון פסיכולוגים, עובדי סוציאליים או יועצים חינוכיים) אשר מונו על ידי בית המשפט לאחר בדיקה מעמיקה. בשנים האחרונות גוברת המגמה לפסוק משמורת משותפת, במקרים בהם שני ההורים מסוגלים לשתף פעולה באופן ענייני בגידול הילדים ולקיים שגרת חיים יציבה ועקבית עבורם, מתוך הבנה מעמיקה כי קשר עמוק, יציב ותקין עם שני ההורים תורם באופן משמעותי להתפתחותם הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית התקינה של הילדים.

השלכות הגירושין על עתיד הילדים

מעבר להיבטים המשפטיים היבשים ולסעיפי החוק, ישנה חשיבות עליונה להבנת ההשלכות ארוכות הטווח והעמוקות של הגירושין על עתיד הילדים, על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם. סכסוך מתמשך, עוינות הדדית וחוסר כבוד בין ההורים עלולים לפגוע באופן בלתי הפיך ביציבותם הרגשית של הילדים, להוביל למצוקה נפשית קשה, קשיי הסתגלות חברתיים, בעיות התנהגות, ואף פגיעה בהישגים לימודיים. לפיכך, גם במצבי מחלוקת קשים ומרים, על ההורים לזכור תמיד כי טובת הילדים היא מעל לכל שיקול אחר, ולשאוף למינימום חיכוך ולקיום תקשורת מכבדת, יעילה ופתוחה ביניהם בכל הנוגע לגידול הילדים וצרכיהם. הסכמים המנוסחים בצורה ברורה וחד משמעית, והקפדה על קיומם המלא, תורמים רבות ליצירת סביבה יציבה, בטוחה וצפויה עבור הילדים לאחר הגירושין. על ההורים להבין באופן מוחלט כי הגירושין הם בינם לבין עצמם כזוג נשוי, ולא בינם לבין הילדים, ועליהם להבהיר זאת באופן עקבי וברור לילדיהם, תוך מתן ביטחון ואהבה בלתי מותנית.

השפעת הגירושין על הפנסיה והזכויות הסוציאליות

הליך הגירושין טומן בחובו השלכות משמעותיות ומרחיקות לכת על עתידם הכלכלי של בני הזוג, ובפרט על זכויותיהם הפנסיוניות והסוציאליות שנצברו במהלך שנות הנישואין, ואשר מהוות לעיתים קרובות את הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר. חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע”ד-2014, קובע את המנגנון המדויק והמחייב לחלוקת הזכויות הפנסיוניות שנצברו בתקופת הנישואין, ומאפשר לבן הזוג שאינו מבוטח לקבל את חלקו היחסי באופן ישיר מהגוף המוסדי (כגון קרן פנסיה או חברת ביטוח), גם לאחר הגירושין. הדבר כולל לא רק פנסיות ותגמולים, אלא גם קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות, וכלל זכויות סוציאליות עתידיות אחרות. מומלץ בחום לבצע הערכה אקטוארית מדויקת של שווי הזכויות הללו באמצעות מומחה אקטואר בתחום, ולוודא שהן נכללות באופן מפורש ומדויק בהסכם הגירושין, על מנת למנוע עיוותים ולקבוע מנגנון מימוש ברור ויעיל. ישנם מקרים בהם ניתן אף להעביר כספים באופן מיידי, ולא להמתין לגיל פרישה של בן הזוג השני, וזאת בהתאם לנסיבות הספציפיות, למוסד המשלם ולסכומים המעורבים, וכך למנוע תלות כלכלית עתידית.

היבטים כלכליים נוספים: חובות, משכנתאות וניהול חשבונות בנק נפרדים

בנוסף לחלוקת נכסים וזכויות, יש לטפל באופן מקיף ומסודר גם בחלוקת חובות משותפים, כגון הלוואות בנקאיות, חובות כרטיסי אשראי שנצברו במשותף ומשכנתאות על נכסים משותפים. חשוב מאוד להסדיר בהסכם הגירושין באופן מפורש וברור מי נושא באחריות לכל חוב, וכיצד יתבצע התשלום בפועל, על מנת למנוע מחלוקות עתידיות ופגיעה באשראי של אחד הצדדים. במקרים של משכנתא על נכס מקרקעין משותף, יש לבחון בקפידה את האפשרויות להעברת הזכויות, סילוק המשכנתא במלואה או נטילת משכנתא חדשה על ידי אחד הצדדים, ולוודא את היתכנות הדבר מול הבנק. חשוב מאוד להפריד חשבונות בנק משותפים בהקדם האפשרי, ולהעביר כספים לטובת חשבונות נפרדים, על מנת למנוע בעיות תזרימיות עתידיות, מחלוקות כספיות ואף ניסיונות למשוך כספים באופן חד צדדי. אי-טיפול הולם בסוגיות אלו עלול להוביל לסיבוכים פיננסיים משמעותיים, כגון פגיעה בדירוג האשראי של הצדדים, הליכי הוצאה לפועל כואבים, ואף פגיעה ביכולת לקבל הלוואות או משכנתאות בעתיד.

שינויים בסטטוס האישי: משרד הפנים וביטוח לאומי

עם השלמת הליך הגירושין הפורמלי וקבלת הגט (בבתי הדין הרבניים), יש לדאוג לעדכון מיידי של הסטטוס האישי במשרד הפנים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, נרשמו בישראל 16,913 זוגות שהתגרשו, וכל אלו נדרשו לעדכן את מעמדם האישי מ”נשוי/אה” ל”גרוש/ה” במרשם האוכלוסין. עדכון זה חיוני לא רק לצורך הנפקת תעודת זהות חדשה עם הסטטוס המעודכן, ושינוי כתובת (במידת הצורך), אלא גם לצורך עדכון פרטים במוסדות שונים ורבים, כגון המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים (מס הכנסה ומע”מ), וקופות החולים. חשוב לבדוק את ההשלכות המלאות של הגירושין על זכויות סוציאליות בביטוח לאומי, כגון שינויים בקצבאות ילדים, זכאות לקצבאות אבטלה או דמי לידה (במידה ורלוונטי), ובמקרים מסוימים, גם על זכויות אלמנות (במקרה של פטירת בן הזוג לאחר הגירושין והוכחת תלות כלכלית). יש להבין כי לסטטוס האישי החדש יש השלכות משמעותיות על זכויות וחובות שונים, ולכן יש לוודא עדכון מהיר ומדויק בכל הגופים הרלוונטיים.

הקשר עם המשפחה וניהול מערכות יחסים

הגירושין אינם משפיעים רק על בני הזוג הגרושים ועל ילדיהם המשותפים, אלא גם על המעגל המשפחתי המורחב (הורים, אחים, דודים) ועל המעגל החברתי הרחב יותר, והם עשויים לגרום למתחים ולשסעים בתוך אותם מעגלים. חשוב לנהל את הקשר עם המשפחה המורחבת ועם חברים באופן שקול, מכבד ומודע, גם אם קיימת מתיחות משמעותית או עוינות בין בני הזוג הגרושים. מומלץ בחום להימנע באופן מוחלט מהסתת הילדים כנגד ההורה השני, או שיתופם בפרטי הליך הגירושין המורכבים והטעונים, על מנת לשמור על יציבותם הרגשית והנפשית. תמיכה רגשית מבני משפחה וחברים קרובים יכולה להיות משמעותית מאוד ומועילה בתקופה קשה זו, אך יש להציב גבולות ברורים כדי למנוע התערבות יתר בלתי רצויה שעלולה להזיק יותר מאשר להועיל. שמירה על כבוד הדדי, ככל שניתן, גם במצב של פרידה טעונה, תתרום רבות לשמירה על יחסים תקינים יותר בעתיד, במיוחד כאשר יש צורך בקשרים משפחתיים וחברתיים משותפים.

היבטי מיסוי בגירושין: מס שבח, מס רכישה ומס הכנסה

להליך הגירושין יכולות להיות גם השלכות מיסויות משמעותיות ומרחיקות לכת, במיוחד בכל הנוגע לחלוקת נכסי נדל”ן וזכויות כלכליות אחרות. העברת נכס מקרקעין בין בני זוג במסגרת הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני, פטורה בדרך כלל ממס שבח וממס רכישה, בהתאם לסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963, וזאת בתנאי שההעברה מתבצעת כחלק מאיזון כולל של כלל הרכוש המשותף של בני הזוג במסגרת הסכם הגירושין. עם זאת, ישנם מקרים חריגים שאינם זכאים לפטור, כגון העברות שאינן במסגרת איזון כולל או נכסים שלא נכללו במערך השיתופי המקורי, ולכן חיוני להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני מיסוי מקרקעין, או עם רואה חשבון, על מנת לוודא את הזכאות לפטור, לתכנן את העברת הנכסים באופן אופטימלי מבחינה מיסויית, ולמנוע חיובים כספיים בלתי צפויים וגבוהים. יש לשים לב גם להשלכות מס הכנסה על קצבאות מזונות אישה (ככל שקיימות) ולחיובים בגין הכנסות נוספות.

ההחלטה על פירוק התא המשפחתי הינה צעד כבד משקל ובעל השלכות דרמטיות, שמעלה שאלות רבות ויוצרת אי-ודאות ניכרת בקרב בני הזוג המתמודדים עם סיומם של יחסים אישיים עמוקים. הליך הגירושין בישראל, בהיותו מושפע הן מדין תורה העתיק והמכיל עקרונות הלכתיים מחייבים, והן מהחוק האזרחי המודרני המבקש להתאים את הדין למציאות החברתית המשתנה, מורכב ומחייב היכרות מעמיקה עם הדינים והפרוצדורות הרלוונטיות, כמו גם הבנה אסטרטגית של ההשלכות של כל צעד.