בתהליכי גירושין נוטים הצדדים להפעיל מגוון אסטרטגיות משפטיות לשיפור מעמדם הכלכלי, לעיתים תוך כדי ניסיונות להציג מצג כלכלי שונה מהמציאות. אחת השיטות הבעייתיות והמסובכות היא עריכת “הסכם שכירות פקטיבי” בין גרושה להוריה או בין גרוש להוריו.
נתמקד בדוגמה בה גרושה מפברקת הסכם גירושין בינה לבין הוריה אשר נועד להראות לבית המשפט כי הגרושה נמצאת במצב כלכלי קיצוני, כאילו היא חווה קריסה כלכלית אמיתית. אלא שבמציאות, הגרושה אינה משלמת שכירות בפועל כלל או שמשלמת רק למראית עין. בו בעת היא מקבלת את כספי השכירות חזרה בדרך אחרת, כמו תשלום עבור הקניות השוטפות, עבור תשלומי חשבונות, או כיסוי הוצאות אחרות. יש עורכי דין שאף עורכים הסכמי גירושים פרטיביים כאלו ומדריכים את ההורים להסוות את התשלום החוזר בכך שיעבירו את הכסף לילדתם הגרושה בצורת “הלוואה” או “מתנה” מאח או אחות. האח או האחות, כפי שהבנתם כבר, מקבלים את הכספים מהוריהם. כל זאת נעשה במכוון כדי להראות לבית המשפט לא פעם כי אותה גרושה “חיה על הקצה” ומסתייעת ב”הלוואות” מאח או אחות, ואין ידה משגת אפילו לשלם כביכול את תשלום השכירות על הדירה ששייכת להורים שלה. בכך נוצר מצג שווא שבית המשפט אפילו מקבל לא מעט פעמים יש לומר בהגינות, ואף “נופל בפח” ומבקש מהגרוש לשלם על מדור האישה וילידהם המשותפים סכומים גבוהים כאילו מדובר בתשלום אותנטי.
בתי המשפט בוחנים את המקרה הרי, ומתייחסים ל”הכנסה פנויה” שהיא כמות הכסף הנותרת בידי שני הצדדים לאחר תשלומי ההוצאות השוטפות, הוצאות דיור ומחייה. אך כאשר בית המשפט לוקח בחשבון שייתכן וקיים חוזה שכירות פקטיבי ודמי המדור של אחד הצדדים אכן משולם על ידי צד ג’ כלשהו, אינו מתייחס להכנסה הפנויה שנותרת בידיו, אלא מכליל זאת כאילו אותו צד צריך לשלם בכל מקרה על מדורו. זו רק דוגמה אחת מיני רבות אשר פוקדות את דלתות בית המשפט לענייני משפחה.
אסטרטגיה משפטית זו, שלעיתים נועדה להקטין את חובות הגרוש או הגרושה או לחילופין מובילה אותם לטעון לזכויות כלכליות שאינן אמיתיות, מעוררות שאלות משפטיות רבות בנוגע לכשירות הפסיקות בתחום המזונות ולאמינותם כשידוע שכל צד מושך לכיוונו ומתודרך ואף חי חיי יום-יום מתוזמנים על-ידי עורך דין גירושין שמנצח על ההצגה מאחורי הקלעים. במידה וצד אחת יוכיח כי הצד השני ערך חוזה פקטיבי, מה שלפעמים קשה מאוד להוכיח, תיתכן הפחתת סכומי פסיקת המדור. וסכום המזונות שניפסק יירד משמעותית אם יימצא כי היא מדובר בחוזה למראית עין בלבד.
הסכם שכירות פיקטיבי בין גרושים להוריהם מהווה כלי אסטרטגי לשינוי מצג המצב הכלכלי במסגרת הליכי גירושין, אך בשימושו קיימת סכנה רבה להטייה משפטית וכלכלית. ניתוח הפסיקות העדכניות מדגיש כי בתי המשפט נוטים לבחון במלואם את כל העובדות והמסמכים, ועל כן יש להיזהר מאוד מעריכת הסכמים מסוג זה. המלצתנו היא לפעול בשקיפות, להשתמש בייעוץ משפטי מקצועי ולוודא שהכל נעשה במסגרת החוק ובאופן שמבטיח את זכויות כל הצדדים.
הסכם שכירות פקטיבי כטקטיקה משפטית
בתהליכי גירושין, צדדים רבים נוקטים באסטרטגיות משפטיות שונות על מנת לשפר את מעמדם הכלכלי ולהטות את החלטות בית המשפט לטובתם. לעיתים, הדבר נעשה באמצעות הצגת מצגי שווא שמטרתם להקטין את החיובים המוטלים עליהם או לחלופין להגדיל את התמיכה הכלכלית שהם עתידים לקבל. אחת מהשיטות הנפוצות והשנויות במחלוקת היא כריתת “הסכם שכירות פיקטיבי” בין אחד מבני הזוג להוריו או לקרוביו. הסכם זה נועד להציג לבית המשפט תמונה כלכלית מעוותת, שלפיה אותו צד נמצא במצוקה כלכלית משמעותית, בעוד שבפועל המצב שונה לחלוטין. מדובר בתופעה משפטית שמעלה שאלות עקרוניות באשר לאמינות המידע שמוצג לבית המשפט ולכשירות הפסיקות בתחום המזונות ודמי המדור.
בית המשפט נדרש לבחון את תוקפו של הסכם שכירות כזה ואת מידת אמינותו. לרוב, חוזים שכאלו נחתמים באופן מתוחכם, בליווי עורכי דין מיומנים, כך שהוכחת היותם פיקטיביים הופכת למשימה מורכבת. היעדר פיקוח הדוק על סוגיה זו מאפשר לעיתים לצדדים לנצל את המערכת וליצור יתרונות כלכליים בלתי הוגנים. מטרת מאמר זה היא לבחון לעומק את השימוש בהסכמי שכירות פיקטיביים, להציג את ההשלכות המשפטיות והכלכליות שלהם, ולסקור דרכי התמודדות של המערכת המשפטית עם תופעה זו.
מהו הסכם שכירות פיקטיבי?
הסכם שכירות פיקטיבי הוא חוזה הנערך בין בן זוג גרוש להוריו (או לקרוביו), במטרה להציג הוצאות דיור מדומות. במסגרת הסכם זה, הגרוש או הגרושה חותמים על חוזה שכירות עם ההורים, לפיו הם כביכול משלמים דמי שכירות חודשיים תמורת מגורים בנכס שבבעלות הוריהם. עם זאת, בפועל, אין כל תשלום אמיתי או שהתשלום מוחזר בדרכים עקיפות. לעיתים, ההחזר הכספי מתבצע באמצעות העברת כספים חזרה על ידי ההורים במסווה של “הלוואה”, “מתנה” או תשלום ישיר של הוצאות שוטפות כגון חשבונות חשמל, מים וארנונה. בצורה זו, הצד המתגורר בדירה מציג לבית המשפט כאילו הוצאותיו החודשיות גבוהות יותר מהמציאות, דבר המשפיע על קביעות בית המשפט בנושא מזונות ומדור.
תופעה זו נועדה להשפיע על תוצאות ההליך המשפטי. כאשר צד מסוים מצליח להוכיח כי עליו לשלם סכומי שכירות גבוהים, בית המשפט עשוי להפחית את חובתו לתשלום מזונות או לחלופין להגדיל את דמי המדור שהוא זכאי להם. מצד שני, כאשר הסכם כזה נחשף ונמצא ככוזב, הדבר עלול להוביל להפחתת סכומי המזונות ואף להשלכות משפטיות משמעותיות נגד הצד שניסה להונות את המערכת.
המניעים לעריכת הסכמי שכירות פיקטיביים
המניע המרכזי לעריכת הסכמי שכירות פיקטיביים הוא הרצון לשפר את המעמד המשפטי והכלכלי של הצד היוזם. ניתן להבחין במספר מניעים עיקריים:
- הגדלת דמי המדור – כאשר אישה גרושה מציגה הוצאה חודשית גבוהה בגין דיור, בית המשפט עשוי לקבוע שעל הגרוש להשתתף בהוצאות אלו, ובכך סכום המזונות הכולל יגדל.
- הקטנת ההכנסה הפנויה – צדדים מסוימים מבקשים להקטין את הכנסתם הפנויה על מנת להפחית את חבותם במזונות הילדים או בן/בת הזוג.
- התחמקות מחובות – ישנם מקרים בהם אדם משתמש בהסכם שכירות פיקטיבי כדי להימנע מתשלומי חוב, כאשר הוא מציג את עצמו כחסר יכולת כלכלית.
- מניעת דרישת חלוקת נכסים – כאשר דירה של אחד מבני הזוג רשומה על שם הוריו אך בפועל הייתה בבעלותו, הוא עשוי לטעון כי הוא שוכר את הדירה מהוריו ולא בעלים של חלק ממנה, וכך למנוע את חלוקתה במסגרת הגירושין.
כיצד בתי המשפט מתמודדים עם תופעה זו?
בתי המשפט לענייני משפחה מחויבים לבחון בקפידה את תוקפם של הסכמי שכירות המוצגים בפניהם, במיוחד כאשר עולה חשד כי מדובר בהסכמים למראית עין בלבד. לשם כך, נעשה שימוש במספר אמצעים:
- בדיקות בנקאיות והוכחות תשלום – בית המשפט רשאי לדרוש הצגת מסמכים המעידים על ביצוע תשלומים בפועל, כגון העברות בנקאיות סדירות להורים, קבלות, וחשבוניות.
- חקירת הצדדים המעורבים – לעיתים, הצדדים נדרשים למסור עדות בבית המשפט ולהשיב לשאלות נוקבות בנוגע להסכם ולנסיבותיו.
- מומחים פיננסיים וראייתיים – ניתן להיעזר בחוות דעת של רואי חשבון וכלכלנים שיבחנו האם הכספים שהוצגו אכן מהווים הוצאה אמיתית או שמא מדובר במערכת תשלומים החוזרת אל המשלם בדרכים עקיפות.
- השוואת נתונים כלכליים – בית המשפט עשוי להשוות את הוצאות הדיור המוצהרות להוצאות קודמות או להוצאותיהם של אנשים אחרים המתגוררים בנסיבות דומות.
השלכות משפטיות של הסכם שכירות פיקטיבי
כאשר בית המשפט מגלה כי מדובר בהסכם פיקטיבי, עשויות להיות לכך השלכות כבדות:
- הפחתת סכומי המזונות ודמי המדור – בית המשפט רשאי להפחית משמעותית את הסכומים שנפסקו במזונות ובמדור.
- חיוב בהוצאות משפט – צד שנתפס מנסה להונות את בית המשפט עשוי למצוא עצמו מחויב בהוצאות משפט גבוהות ואף בפיצוי הצד שכנגד.
- ערעור אמינותו של הצד המנסה להונות – הגשת הסכם פיקטיבי עלולה לפגוע באמינות של הצד המנסה להשתמש בו, דבר אשר ישפיע על יתר חלקי ההליך המשפטי, כולל משמורת הילדים.
- עבירות פליליות אפשריות – במקרים חמורים, שימוש בהסכם למראית עין עשוי להיחשב כהטעיית בית המשפט ולגרור השלכות פליליות, כגון קנסות ואף מאסר.
השימוש בהסכמי שכירות פיקטיביים הפך לכלי אסטרטגי נפוץ בהליכי גירושין, אך הוא מלווה בסיכונים רבים. בתי המשפט מגלים משנה זהירות בבחינת הסכמים אלו ונוקטים באמצעים שונים כדי לאמת את אמינותם. מומלץ לצדדים לפעול בשקיפות וביושר ולוודא שכל פעולה משפטית שהם נוקטים נעשית בהתאם לחוק. הימנעות ממניפולציות משפטיות לא רק תמנע הסתבכות אפשרית, אלא גם תאפשר הגעה להסכמות הוגנות שייטיבו עם כל המעורבים, ובעיקר עם הילדים, אשר לצערינו לעיתים מוצאים עצמם בלב המאבק המשפטי בין הוריהם.