המרוויחים והמפסידים מגירושין

תהליך הגירושין במדינת ישראל ובכלל בעולם המערבי נחשב לאחד האירועים המורכבים ביותר שאדם יכול לעבור במהלך חייו הבוגרים. מדובר באירוע בעל השלכות רוחב שנוגעות לכל תחומי הקיום החל מהמישור הכלכלי הברור והמיידי ועד למישור החברתי המשפטי והרגשי. כאשר בוחנים את המפה של המרוויחים והמפסידים מהתהליך הזה מגלים מציאות מורכבת שבה הכסף והמשאבים זורמים בכיוונים ברורים מאוד שלעיתים רבות אינם מיטיבים עם בני הזוג עצמם. המאמר הנוכחי יבחן לעומק את המנגנונים הכלכליים והחברתיים שיוצרים את חלוקת הרווח וההפסד הזו תוך התבססות על המציאות הקיימת בשוק ועל הדינמיקה המשפטית המקובלת.

המרוויחים של “תעשיית הגירושין”

בראש רשימת המרוויחים הכלכליים מכל הליך גירושין נמצאים אנשי המקצוע שמובילים את התהליך. עורכי הדין המומחים לדיני משפחה הם המוטבים הראשונים של כל סכסוך שמתגלע בין בני זוג. ככל שהסכסוך ארוך יותר יצרי יותר ומורכב יותר מבחינה רכושית, כך שכר הטרחה המצטבר הולך וגדל. במקרים של מאבקים משפטיים שנמשכים שנים בערכאות שונות, כמו בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, הסכומים שמוזרמים למשרדי עורכי הדין יכולים להגיע למאות אלפי שקלים לכל צד, ברף הגבוה. מדובר בהון עתק, שנלקח מתוך המשאבים המשותפים של המשפחה ועובר לידיים חיצוניות.

מעבר לעורכי הדין, קיימת רשימה ארוכה של מומחים שמקבלים נתח מהעוגה המשפחתית המצטמצמת. אקטוארים, שמחשבים את איזון המשאבים ואת זכויות הפנסיה העתידיות, נשכרים כדי לתת חוות דעת מקצועיות. שמאים, שנדרשים להעריך את שווי הנכסים המשותפים, כמו דירות, קרקעות או עסקים פרטיים. כל מומחה כזה גובה שכר טרחה גבוה, שמשולם בדרך כלל באופן שווה על ידי שני בני הזוג. במקרים של גירושין בעצימות גבוהה, נוספים לרשימה גם חוקרים פרטיים, שנשכרים כדי למצוא הברחות נכסים או ראיות לבגידות, וכן פסיכולוגים ואנשי מקצוע שמונו על ידי בית המשפט, כדי לתת המלצות בנושא משמורת וזמני שהות. כל אלו הם מרוויחים כלכליים ישירים מהחלטת בני הזוג לפרק את החבילה”, במיוחד כאשר ה”פירוק” הזה נעשה בדרך של מלחמה משפטית”.

ענף המקרקעין והבנקאות כשותפים לרווח

מרוויח נוסף שנוטים לשכוח הוא שוק הנדלן והמערכת הבנקאית. ברוב המוחלט של מקרי הגירושין הדירה המשותפת נמכרת לצורך חלוקת הכסף או שאחד הצדדים קונה את חלקו של האחר. פעולה זו מייצרת הכנסות מיידיות למתווכי נדלן שגובים עמלות מכירה וקנייה וכן לעורכי דין המטפלים במכירת המקרקעין. המדינה גם היא נהנית דרך מיסוי המקרקעין כמו מס רכישה כאשר כל אחד מבני הזוג יוצא לקנות דירה קטנה יותר בנפרד.

הבנקים הם מרוויחים משמעותיים בתהליך הזה. פירוק משכנתא קיימת ולקיחת שתי משכנתאות חדשות בדרך כלל בתנאים פחות טובים בגלל ירידה בכושר ההחזר של לווה יחיד מול זוג יוצר רווחי ריבית גדולים יותר לבנק לאורך זמן. בנוסף בני זוג מתגרשים נדרשים לעיתים קרובות לקחת הלוואות גישור או הלוואות לכל מטרה כדי לממן את שכר הטרחה המשפטי ואת עלויות המעבר לבית חדש. הריביות על ההלוואות הללו הופכות את הבנקים לגופים שרואים בגירושין מקור להגדלת תיק האשראי שלהם.

ההפסד הכלכלי המיידי של הזוג המתגרש

בצד של המפסידים נמצאים בראש ובראשונה בני הזוג עצמם. הכלל הבסיסי בכלכלה אומר ששני משקי בית יקרים משמעותית ממשק בית אחד. היעילות הכלכלית שקיימת בחיים משותפים נעלמת ברגע הפרידה. ההוצאות על שכר דירה ארנונה חשמל מים ותחזוקת בית כמעט ומכפילות את עצמן בעוד שההכנסה הכוללת של שני בני הזוג נשארת זהה או אף יורדת בגלל הצורך להשקיע זמן בטיפול בילדים או בדיונים משפטיים על חשבון שעות עבודה.

במדינת ישראל גברים רבים חווים ירידה דרמטית ברמת החיים בגלל תשלומי מזונות ילדים והצורך לממן לעצמם מדור הולם. מנגד, נשים רבות, במיוחד אלו שצמצמו את הקריירה שלהן במהלך הנישואין כדי לגדל את הילדים, מוצאות את עצמן עם כושר השתכרות נמוך ובסיס כלכלי רעוע למרות קבלת המזונות. הירידה ברמת החיים, של שני הצדדים, היא כמעט בלתי נמנעת, והיא נחשבת להפסד הכלכלי הכואב ביותר. הרי, היא משפיעה על איכות החיים והמגורים של המבוגרים והילדים כאחד באופן ישיר.

הפגיעה בהון האנושי ובפריון העבודה

הפסד נוסף שאינו תמיד מקבל ביטוי במאזן הבנקאי המיידי הוא הפגיעה בפריון העבודה. אדם שנמצא בהליך גירושין חווה רמות מתח עצומות שמשפיעות על יכולת הריכוז ועל התפוקה המקצועית שלו. המעסיקים במקרה זה הם גם מפסידים עקיפים שכן עובדים איכותיים הופכים לפחות יציבים נעדרים לצורך פגישות עם עורכי דין או לדיונים בבית המשפט ומתקשים לעמוד ביעדים. במקרים קיצוניים המתח מוביל לפיטורין או לעזיבת מקום העבודה מה שמעמיק עוד יותר את הבור הכלכלי של המתגרש. הרווח היחיד במישור התעסוקתי עשוי להגיע רק שנים לאחר מכן כאשר אדם משתחרר מקשר מעכב ומוצא אנרגיות חדשות לפיתוח עצמי אך המחיר שמשולם בדרך הוא כבד מאוד.

הילדים כמפסידים בטווח הקצר והארוך

הילדים הם באופן מובהק המפסידים העיקריים מההיבט של משאבי העתיד. הון משפחתי שהיה אמור לשמש למימון לימודים גבוהים עזרה ברכישת דירה בעתיד או פשוט ליצירת רשת ביטחון כלכלית נשרף במהלך הליך הגירושין על הוצאות משפטיות ותפעול כפול של חיים. מעבר לכך הילדים מפסידים את הזמן האיכותי עם הוריהם שפנויים פחות מבחינה רגשית בגלל המאבקים. מחקרים מראים כי ילדים להורים גרושים עלולים לחוות ירידה בהישגים לימודיים ובסיכויים להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה בטווח הארוך אם הגירושין נעשו בצורה קשה ולוו בעוני או במתח מתמיד. מדובר בהפסד של הון חברתי ואנושי שקשה מאוד לכמת אותו בכסף אך הוא נוכח מאוד במציאות.

המערכת הציבורית והקופה הציבורית

מדינת ישראל כמערכת היא גם מפסידה וגם מרוויחה בדרכים שונות. מצד אחד המדינה גובה אגרות בתי משפט ומסים על עסקאות נדלן כפי שצוין. מצד שני המערכת הציבורית קורסת תחת העומס. בתי המשפט לענייני משפחה עמוסים באלפי תיקים שגורמים לעיכובים בביצוע צדק לכלל האזרחים. יחידות הסיוע שליד בתי המשפט והעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות נדרשים להקצות משאבים אדירים כדי לטפל בסכסוכי גירושין ובהסדרי ראייה. מדובר בעלות תקציבית עצומה למשלם המסים שכן הטיפול במשפחות במשבר דורש כוח אדם מקצועי ויקר. בנוסף כאשר אחד ההורים אינו מסוגל לעמוד בתשלומי המזונות המוסד לביטוח לאומי נכנס בנעליו במקרים מסוימים מה שמהווה נטל ישיר על הקופה הציבורית.

חברות הצריכה והשיווק כמרוויחות סמויות

מעניין לבחון את הרווח של חברות הצריכה והקמעונאות מהליך הגירושין. כאשר משפחה מתפרקת נוצר צורך מיידי ברכישת מוצרים כפולים. שני מקררים שתי מכונות כביסה שתי טלוויזיות ומערכות ריהוט מלאות לשני בתים. חנויות הרהיטים ומוצרי החשמל רואות בגירושין מנוע צמיחה שקט שכן בני הזוג נאלצים להוציא כספים שלא תוכננו להוצאה כזו. בנוסף קיים היבט של פיצוי רגשי דרך קניות. אנשים שנמצאים במשבר גירושין נוטים לעיתים לצרוך יותר מוצרי טיפוח בגדים ונסיעות לחוץ לארץ כדי לשפר את הרגשתם או כדי למצוא זוגיות חדשה. תעשיית הפנאי והלייף סטייל מרוויחה מהשינוי בסטטוס החברתי של המתגרשים שהופכים לצרכנים יחידים עם צרכים שונים מאשר משפחות.

השפעת הגירושין על הירושה והעברת עושר בין דורית

הפסד משמעותי לטווח ארוך קשור להעברת העושר בין הדורות. כאשר בני זוג נשארים נשואים ההון שהם צוברים עובר בסופו של דבר לילדיהם בצורה מרוכזת. בגירושין ההון מתפצל ולעיתים קרובות נאכל על ידי צדדים שלישיים כמו בני זוג חדשים שנכנסים לתמונה או ילדים נוספים שנולדים בפרק ב. המפסידים כאן הם היורשים הפוטנציאליים של בני הזוג המקוריים שמוצאים את עצמם עם ירושה קטנה בהרבה מזו שהיו מקבלים לולא הפירוק. חוסר היציבות הכלכלית שנוצר בגירושין מקשה על צבירת נכסים משמעותיים לאורך זמן מה שפוגע ביכולת של המשפחה לייצר יציבות כלכלית חוצת דורות.

מרוויחי המשנה בעולם הדיגיטלי והחברתי

בעידן המודרני נוספו מרוויחים חדשים למפת הגירושין והם אפליקציות ההיכרויות והרשתות החברתיות. אנשים גרושים הם קהל היעד העיקרי של פלטפורמות אלו שגובות דמי מנוי עבור שירותי פרימיום ומרוויחות מחשיפה לפרסומות. הנתונים מראים שגרושים וגרושות משתמשים בשירותים אלו באחוזים גבוהים מאוד ולאורך זמן רב יותר מאשר רווקים צעירים שכן יש להם לעיתים צורך באימות חברתי ובביטחון עצמי מחודש. המידע שנאסף על מתגרשים משמש חברות פרסום כדי לטרגט אותם במוצרים שמתאימים למצבם החדש החל מחבילות נופש ליחידים ועד לייעוץ כלכלי.

המפסידים במישור הבריאותי והביטוחי

ההפסד בגירושין גולש גם לתחום הבריאות. המתח הנפשי הממושך גורם לעלייה במחלות כרוניות בבעיות שינה ובירידה במערכת החיסון. המפסידים הם בני הזוג שמשלמים בבריאותם וקופות החולים שנאלצות לממן טיפולים תרופתיים וייעוצים רפואיים שנובעים ישירות מהמשבר. בנוסף קיימת פגיעה בביטוחים ובפנסיות. פירוק קרנות פנסיה או משיכת כספים מוקדמת כדי לכסות חובות גירושין יוצרת הפסד כספי עצום בגיל הפרישה. אנשים שמתגרשים בגיל מאוחר יחסית עלולים למצוא את עצמם בעוני זקנה בגלל חלוקת הקצבה הפנסיונית לשניים מה שלא מאפשר קיום מכובד לאף אחד מהצדדים.

הדינמיקה של המנצח והמפסיד בתוך מערכת היחסים

למרות שכלכלית שני הצדדים בדרך כלל מפסידים, לעיתים יש צד אחד שמרוויח יותר, יחסית לאחר, בתוך התא המשפחתי. זה קורה כאשר ישנם פערי כוחות משמעותיים או הסכמי ממון דרקוניים שמיטיבים עם צד אחד. במקרים של נישואין לאדם עשיר מאוד ללא הסכם ממון הצד החלש כלכלית עשוי לצאת מהקשר עם הון שלא היה משיג בדרך אחרת. זהו המקרה היחיד שבו אחד מבני הזוג מוגדר כמרוויח כלכלי נקי מהתהליך אם כי גם כאן המחיר הרגשי והחברתי עשוי להיות גבוה. לעומת זאת הצד העשיר חווה הפסד הון משמעותי שלעיתים פוגע ביכולת שלו להמשיך ולנהל את עסקיו באותה רמת סיכון או תנופה.

ניצול המצב על ידי גורמים פליליים או אפורים

לצערינו, במציאות הישראלית קיימת גם תופעה של גורמים מפוקפקים שמרוויחים מגירושין של בני זוג. כשבני זוג שנקלעים למצוקה כלכלית קשה בגלל הליכי הגירושין, ואינם יכולים לקבל אשראי או הלוואה מהבנק, הם פונים לעיתים לגורמים חוץ בנקאיים, או אף גורמים פליליים. הריביות ה”רצחניות” והלחץ של אותם גורמים מפוקפקים, הופכים אותם למרוויחים מהמצב. הם מנצלים את חולשת המתגרשים בעוד שהמתגרשים שוקעים עוד יותר בחובות, שמהם קשה מאוד להיחלץ. אומנם זוהי נקודת קצה כואבת של מפת ההפסד של הגירושין, אך זה מראה עד כמה ההליך יכול לדרדר אדם מהמעמד הבינוני לקריסה מוחלטת.

המאזן הסופי של תהליך הפירוק

כאשר מסכמים את כלל הנתונים המציאותיים מגלים כי הגירושין הם מנוע כלכלי אדיר עבור צדדים שלישיים רבים בעוד שהם מהווים אירוע של אובדן הון ומשאבים עבור המשפחה המקורית. המרוויחים הם המערכות המשפטיות הפיננסיות והמסחריות שעוטפות את הפרט ומספקות לו שירותים יקרים ברגע חולשתו. המפסידים הם ההורים הילדים והדורות הבאים שרואים את פרי עמלם מתפזר לכל עבר. הבנת המפה הזו הכרחית כדי להבין את האינטרסים הסמויים שקיימים בניהול סכסוכי משפחה ואת החשיבות של פתרון מחלוקות בדרכי שלום כדי לצמצם את זליגת המשאבים החוצה. היכולת להסתכל על הגירושין בעיניים כלכליות קרות חושפת שהמנצח האמיתי הוא כמעט לעולם לא זה שיושב ליד שולחן המשא ומתן אלא זה שרושם את החשבונית בסוף היום.

התהליך דורש מהמשתתפים בו ערנות גבוהה וניהול מושכל כדי לא להפוך למרוקני הון מקצועיים. המציאות מראה כי מי שמצליח לסיים את הגירושין במינימום נזק הוא מי שמבין מראש את מאזן הכוחות הזה ובוחר בנתיבים שעוקפים את מנגנוני הרווח של התעשייה המקיפה את עולם הפירוד. בסופו של דבר הגירושין הם חלק מהחיים המודרניים אך הבחירה כיצד להתגרש היא זו שקובעת האם ההפסד יהיה כזה שניתן להשתקם ממנו או כזה שישאיר חותם כלכלי ואישי לכל החיים.

הניתוח המקיף של המרוויחים והמפסידים מראה שאין מדובר רק בסיפור של שני אנשים אלא בסיפור של כלכלה שלמה שניזונה מפירוק התא המשפחתי. המערכת הבנקאית שוק המקרקעין עולם המשפט והטיפול וסקטורים שלמים של צריכה כולם שותפים לחלוקת המשאבים הזו. המפסידים נשארים עם השברים הרגשיים והחשבונות הריקים בעוד שהמרוויחים ממשיכים לתיק הבא. זוהי האמת המרה והריאליסטית של מוסד הגירושין במאה ה21 מציאות שבה העושר נודד מהפרט אל המנגנונים שמקיפים אותו ומשאיר את המשפחה להתמודד עם מציאות מצומצמת בהרבה ממה שהכירה.

כאשר בוחנים את הנתונים לעומק מתברר כי גם המדינה עצמה כמערכת חברתית מפסידה מהחלשות התא המשפחתי למרות המסים שהיא גובה בדרך. משפחות חלשות יותר דורשות תמיכה רחבה יותר ויוצרות פחות חוסן לאומי. לכן הרווח של הקופה הציבורית הוא קצר מועד בעוד שההפסד החברתי הוא ארוך טווח. הבנת הדינמיקה הזו מעלה שאלות קשות על המבנה המשפטי והחברתי שמעודד לעיתים מאבק במקום פשרה ועל הכוחות הכלכליים שמרוויחים מהמשך הסכסוך. המציאות היא שהגירושין הם עסק כלכלי לכל דבר ועבור רבים הם עסק משתלם מאוד כל עוד הם נמצאים בצד נותן השירות ולא בצד המקבל.