ההשלכות של גירושין הרסניים

נתחיל מהפרדוקס הגדול ביותר של דיני המשפחה והנפש האנושית: גירושין קשים הם תהליך של פרידה. גירושין “לא טובים” הם מערכת יחסים לכל דבר.

הטעות האופטית הנפוצה ביותר של משקיפים מהצד, למשל בני משפחה, חברים ולעיתים אף שופטים, היא ההנחה שזוג המצוי בגירושין הרסניים מנסים להתנתק זה מזה. האמת ההפוכה והמצמררת היא, שגירושין בקונפליקט גבוה, זו הדרך האפקטיבית, הנואשת והיקרה ביותר המוכרת לאדם, כדי להישאר בקשר עם האדם שממנו צריך להפרד.

כשאדם אוהב אותך, אתה קיים עבורו. אבל כשאדם קם בבוקר והמחשבה הראשונה שלו היא כיצד להוציא נגדך צו עיקול, איזה סעיף ארסי לנסח בתצהיר או כיצד לעקוץ אותך בהודעת הווטסאפ – אתה קיים עבורו פי אלף, מאשר כל אדם אחר בעולם. אם האדישות היא המוות האמיתי של הזוגיות, הגירושין ההרסניים הם המלחמה הטוטאלית נגד האדישות הזו. זו הנצחה של הקשר הזוגי דרך מנגנון של “אינטימיות שלילית”.

בעוד שגירושין סטנדרטיים, כואבים ומרוסקים ככל שיהיו, מייצגים תהליך בריא של התאבלות, פירוק והרכבה מחדש של תצורה משפחתית נפרדת – “גירושין לא טובים” מתאפיינים בכך שעצם המאבק הופך מתמצע למטרה. המוקד מוסט לחלוטין מפתרון בעיות ומבט לעתיד, אל עבר ענישה, שכתוב ההיסטוריה והכנעת הזולת.

גירושין לא-טובים אינם מתרחשים בחלל ריק. הם תמיד תוצר של התנגשות חזיתית בין פתולוגיות אישיותיות לבין סביבה שמתפקדת כחומר בעירה:

1. הפציעה הנרקיסיסטית ואובדן השליטה: עבור אנשים בעלי מבנה אישיות נוקשה או קווים נרקיסיסטיים, הגירושין אינם נתפסים כאירוע מצער של אי-התאמה זוגית, אלא כהתנקשות בדימוי העצמי. העובדה שמישהו בחר לקום וללכת מהם נחווית ככפירה בגדולתם. התגובה לפציעה כזו אינה עצב, אלא “זעם נרקיסיסטי” קדוש ועיוור, שאינו ניתן להרגעה בשום סכום כסף, ומטרתו להחזיר את תחושת העליונות דרך דריסת הזולת.
2. השלכת טראומות עבר לא מעובדות: משבר הפרידה פועל כמגבר עוצמתי השואב ממעמקי הנפש פצעי התקשרות מוקדמים מן הילדות. בן הזוג לשעבר מפסיק להיות אותו אדם פרטי שאיתו/ה חלקנו משכנת, ובראש שלנו הוא מומר לשם-נרדף לכל מי שאי פעם נטש, התעלל, דחה או “לא ראה” אותנו בילדותנו. המלחמה המשפטית מול הגרוש/ה היא למעשה ניסיון פוסט-טראומטי לנצח את האדם הפוגעני מהעבר שלנו.
3. תעשיית ליבוי הסכסוך: כמו אש, כך גם סכסוך אינו יכול לבעור בעוצמה במשך שנים ללא אספקת חמצן חיצונית. החמצן הזה מסופק על ידי שני גורמים:
   • המשפחה הגרעינית: הורים ואחים שלוקחים צד באופן לוחמני, מנדים את הצד השני, ומעודדים את בן המשפחה “לא לוותר לו על שקל”, מתוך תחושת כבוד משפחתי פרימיטיבי.
   • עורכי דין: חלק מנציגי המערכת המשפטית מזהים את הפציעה הנפשית של הלקוח כהזדמנות עסקית. במקום לשמש כמבוגר האחראי המקרקע את הלקוח למציאות הכלכלית וההורית, הם מתפקדים כמגפונים המעצימים את הפרנויה ומנסחים כתבי טענות ספוגי רעל, שמבטיחים שהצדדים לא יוכלו לדבר זה עם זה לעולם. והכל רק כדי לנפח את חשבון הבנק שלהם עצמם.

לא מומלץ להכנס לגירושין הרסניים בשום צורה – לפני כל צעד התייעצו עם מומחה שיכוון אתכם. העדיפות היא תמיד לסיים את הזוגיות בהסכמה. צרו קשר עוד היום עם היועצים שלנו. קבלו ייעוץ ראשוני ללא עלות באופ מיידי, תחסכו מאות אלפי שקלים ובעיקר תרוויחו שקט נפשי לכם ולמשפחה.

גירושין פונקציונליים מול הרסניים

כדי לחדד את קווי המתאר של התופעה, הנה ההבדלים המבניים בין שני הקצוות של קשת הגירושין:

איך מאבחנים גירושין הרסניים?

אם אתם רוצים לדעת האם גירושין של זוג מסוים היו “גירושים פונקציונליים” או “גירושים לא טובים“, אל תסתכלו עליהם ביום היציאה מבית המשפט. תסתכלו עליהם עשר שנים מאוחר יותר, מתחת לחופת הנישואין של הילד שלהם.

בגירושין רגילים, גם אם נותרה צלקת ישנה, שני ההורים יעמדו מתחת לאותה חופה, יחייכו למצלמה באותו פריים, ויניחו לילד להיות השמש של אותו ערב.

בגירושין “לא טובים”, החופה של הילד מופקעת והופכת לטריטוריה כבושה של המלחמה הקרה: הילד מבלה את החצי שנה שלפני החתונה בתכנון מפות הושבה ברמה של הסכמי קמפ דייוויד, מוודא ששולחן של משפחת האב ממוקם במזרח האולם ושולחן משפחת האם במערבו. וכשהוא עומד נרגש מתחת להינומה או לטלית, המחשבה הראשונה שעוברת לו בראש אינה על בחיר/ת ליבו שאיתו, אלא: “אלוהים, לאיזה צד של הקהל אני אמור להסתכל עכשיו כשאני מחייך, כדי שהצד השני לא יקום וילך?”.

כאשר סך האנרגיה המושקעת בלנצח את העבר, גדולה מסך האנרגיה המושקעת בלבנות את העתיד – אלו גירושין לא טובים. הניצחון האמיתי והיחיד בגירושין אינו מגיע ביום שבו עיקלת לצד השני את החשבון; הוא מגיע ביום שבו השם שלו עולה בשיחת סלון אקראית, ואתה מגלה פתאום, בפעם הראשונה מזה שנים, שאתה מרגיש כלפיו שקט מוחלט, משעמם וריק. אדישות טהורה.