האם ומתי כדאי להתגרש – ניתוח מעמיק

ההכרעה בדבר פירוק קשר הנישואין הינה מההחלטות המשמעותיות והכרוכות ביותר במורכבות רגשית, כלכלית ומשפטית שאדם עשוי להידרש לקבל בחייו. אין בנמצא נוסחת קסם או מועד קסם אחיד ומוחלט המתאים לכל זוג, שכן כל מערכת יחסים וכל תא משפחתי נושאים בחובם מכלול ייחודי של דינמיקות, נסיבות, ואתגרים. יחד עם זאת, קיימים שיקולים משפטיים, כלכליים, ואספקטים אנושיים מרכזיים, אשר בחינתם המעמיקה והמושכלת הינה קריטית וחיונית בעת התלבטות בסוגיית הגירושין, ובעיצוב אסטרטגיית הפרידה, ככל שהדבר נדרש. ניתוח זה נועד לשפוך אור על היבטים אלו, מנקודת מבטו של משפטן בכיר בתחום דיני המשפחה בישראל, תוך התבססות על עקרונות הדין, פסיקת הערכאות השיפוטיות, ותובנות מעשיות מניסיון מצטבר, וזאת במטרה לסייע בהליך קבלת החלטה מורכב זה.

בבסיס הדיון המשפטי על גירושין עומדת ההכרה כי נישואין, על אף היותם ברית אישית, מהווים גם מסגרת משפטית בעלת השלכות רחבות. פירוק מסגרת זו אינו הליך התלוי ברצון הצדדים לבדו, אלא הליך פורמלי הכפוף להוראות חוק, תקנות משפטיות, ודין אישי, המנוהל תחת פיקוחן של הערכאות השיפוטיות המוסמכות – בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים (בתי הדין הרבניים עבור יהודים). המערכת המשפטית מכירה במעבר הנדרש ממערכת יחסים זוגית למערכת יחסים הורית (ככל שיש ילדים) ולמערכת יחסים כלכלית נפרדת, ומספקת את הכלים המשפטיים הנדרשים להסדרת מעבר זה, תוך שמירה על זכויות הצדדים, ובראש ובראשונה על טובת הילדים הקטינים המשותפים.

ההחלטה על גירושין כרוכה לרוב גם בהתמודדות עם שאלות קשות בנוגע לעתיד הכלכלי – כיצד יחולק הרכוש המשותף שנצבר במאמץ לאורך השנים, כיצד יוסדרו תשלומי המזונות עבור הילדים (ולעיתים אף מזונות עבור האישה), וכיצד יתאפשר לכל אחד מבני הזוג לבנות חיים כלכליים יציבים ונפרדים. שאלות אלו דורשות בחינה מעמיקה של המצב הפיננסי הקיים, התחייבויות עתידיות, ויכולת השתכרות פוטנציאלית של כל אחד מהצדדים. ניהול נכון של האספקטים הכלכליים בתהליך הגירושין, בין אם בהסכם מוסכם ובין אם בהליך משפטי, הינו קריטי להבטחת יציבות כלכלית לאחר הפרידה.

מעבר להיבטים המשפטיים והכלכליים, הכרעה בדבר גירושין נוגעת לליבת הקיום האנושי – רגשות, קשרים אינטימיים, מבנה המשפחה, והשלכות על הילדים. התהליך לרוב כרוך במטען רגשי כבד, דורש התמודדות עם שינויים דרסטיים, ומחייב היערכות מחודשת של כל אחד מבני המשפחה. טובת הילדים, כעיקרון על בדיני המשפחה, מקבלת משנה תוקף בעת גירושין, ומחייבת את ההורים לשקול בכובד ראש את ההשלכות הרגשיות והמעשיות של הפרידה עליהם, ולפעול במשותף, ככל שניתן, כדי למזער פגיעה ולהבטיח את שלומם ורווחתם גם במסגרת המשפחתית החדשה.

תזמון גירושין – שיקולים משפטיים ומעשיים

שאלת “מתי כדאי להתגרש” אינה בעלת תשובה מוחלטת וניצחת, שכן היא מושפעת ממגוון שיקולים אישיים ומשפטיים. עם זאת, קיימים היבטים מעשיים ומשפטיים אשר בחינתם יכולה לסייע בעיצוב תזמון מיטבי של הליך הגירושין, ככל שההחלטה עליו כבר התקבלה או מתגבשת. תזמון נכון, המבוסס על הבנה של ההשלכות המשפטיות והמעשיות של מועד הפרידה, יכול לתרום לניהול יעיל יותר של ההליך ולהשגת תוצאות משפטיות מיטיבות יותר.

אחד השיקולים המרכזיים בתזמון הגירושין, במקרים בהם יש ילדים קטינים משותפים, נוגע לגילם של הילדים. מקובל להניח שגירושין בשלבים שונים בחיי הילדים מציבים בפניהם אתגרים שונים. גירושין בגיל הרך, למשל, מציבים בפני ההורים אתגר משפטי ומעשי של קביעת מסגרות משמורת והסדרי שהות רגישות במיוחד, המותאמות לצרכים ההתפתחותיים הייחודיים של ילדים צעירים מאוד. בעוד שבעבר היה מקובל לדבר על “חזקת הגיל הרך” כמטה את הכף לעבר משמורת האם בגילאים אלו, פסיקת בית המשפט העליון בעידן האחרון (ובפרט בע”מ 919/15) יצרה שינוי משמעותי באופן בחינת הסדרי השהות והמזונות, אם כי בגיל הרך עדיין קיימת רגישות מיוחדת ושיקולים ספציפיים לטובת יציבות בחיי הילד. גירושין בגילאים מאוחרים יותר של הילדות או בגיל ההתבגרות מציבים אתגרים אחרים, הכוללים התמודדות עם רצון הילד (ככל שניתן לו משקל בהתאם לגילו ובשלותו), ושמירה על קשרים חברתיים ולימודיים.

היבטים כלכליים ופיננסיים מקבלים משקל משמעותי גם כן בהקשר של תזמון הגירושין. מועד הפרידה יכול להשפיע על אופן חלוקת נכסים מסוימים, כמו למשל מניות בחברה, זכויות סוציאליות שנצברו (פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות), או שווי של עסק משפחתי. לדוגמה, חוק יחסי ממון, התשל”ג-1973, קובע הסדר של איזון משאבים בעת פקיעת הנישואין, אך בפועל, מועד הקרע (המועד בו חלה למעשה הפסקת חיים משותפים כלכליים) יכול להיות בעל משמעות לבחינת היקף הנכסים המשותפים. התייעצות משפטית מוקדמת עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכולה לסייע בהבנת ההשלכות הכלכליות של פרידה בנקודת זמן מסוימת, ולעיתים אף לאפשר תכנון פיננסי מקדים לקראת הגירושין, ככל שהם בלתי נמנעים.

מעבר לשיקולים משפטיים וכלכליים פורמליים, קיימים גם היבטים רגשיים ואנושיים הנוגעים לתזמון הגירושין. התמודדות עם ההיבטים הרגשיים של פרידה דורשת זמן ועיבוד. לעיתים, ניסיון ליישב את ההדורים באמצעות טיפול זוגי או ייעוץ, או אפילו הליך גישור, יכול להוות שלב מקדים חשוב לפני קבלת החלטה סופית על גירושין. תזמון הגירושין בהתאם ליכולת ההורים והילדים לעבד רגשית את המצב ולהתמודד עם השינויים יכול להשפיע על האופן שבו הפרידה תנוהל ועל מידת הקונפליקט הכרוך בה. עם זאת, שהייה ממושכת בקשר שאינו מיטיב עלולה לפגוע ברווחה הנפשית של כל המעורבים.

קיימים גם שיקולים משפטיים אסטרטגיים הנוגעים לתזמון פתיחת ההליך המשפטי, במקרים בהם פנייה לערכאות בלתי נמנעת. חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע”ה-2014, מחייב פנייה ראשונית ליחידות הסיוע לצורך הליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעות. מועד פתיחת תיק יישוב הסכסוך יכול להיות בעל משמעות טקטית, למשל בהקשר של “מרוץ סמכויות” בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני בנוגע לסמכות הדיון בסוגיות הנלוות לגירושין. לכן, התייעצות עם עורך דין מוקדם ככל הניתן חיונית לבניית אסטרטגיה נכונה גם בהקשר של תזמון פתיחת ההליך.

עילות ותנאים לגירושין

סוגיית העילות לגירושין מקבלת ביטוי משפטי שונה במערכת הדין הדתי (החל בבתי הדין הרבניים על יהודים) ובמערכת הדין האזרחי (החל בבתי המשפט לענייני משפחה). הבנה של עילות הגירושין המוכרות בכל אחת מהערכאות, וההשלכות (המוגבלות כיום) של הוכחתן על סוגיות נלוות, חיונית בהקשר של קבלת החלטה על גירושין ובניית אסטרטגיה משפטית.

על פי הדין העברי, החל בבתי הדין הרבניים על יהודים, על מנת לקבל גט, נדרשת על פי רוב הוכחת “עילת גירושין” מוכרת, או לחילופין, הסכמה הדדית של שני בני הזוג. עילות גירושין מוכרות בדין העברי כוללות, בין היתר, בגידה (מעשה כיעור או זנות), מום (שנולד לפני הנישואין ולא היה ידוע), מחלת מידבקת או מסוכנת, מעשה כיעור (התנהגות בלתי הולמת), מאיס עליי (שעמום או מיאוס בקשר, בתנאים מסוימים), אי קיום יחסי אישות, או אלימות. בתי הדין הרבניים בוחנים את הראיות המוצגות בפניהם ופוסקים האם קיימת עילה המצדיקה מתן גט, או האם יש לחייב את אחד מבני הזוג (או שניהם) בגט.

במערכת הדין האזרחי, כפי שהיא מיושמת בבתי המשפט לענייני משפחה בסוגיות הנלוות לגירושין, וכן ביחס לזוגות שאינם בני אותה דת או שדתם אינה מאפשרת גירושין על פי דין אישי (ואז הגירושין נידונים בבית המשפט כ”התרת נישואין”), הרציונל המשפטי שונה. בבתי המשפט לענייני משפחה, סוגיית הגירושין עצמה (מתן הגט) מסורה לבית הדין הדתי, אולם בסוגיות הנלוות, בית המשפט מתבסס על עקרונות של הדין האזרחי. בעבר, גם בדין האזרחי ניתנה משמעות רבה לאשם בגירושין בהקשר של חלוקת רכוש ומזונות, אך פסיקת בתי המשפט בעידן המודרני צמצמה משמעות זו באופן ניכר.

כיום, בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, ובמידה רבה גם בתי הדין הרבניים (אם כי בהיקף שונה), הוכחת עילת גירושין (כמו בגידה או אלימות) אינה משפיעה כמעט כלל על אופן חלוקת הרכוש. חוק יחסי ממון קובע הסדר של איזון משאבים, וקיימת מגמה ברורה בפסיקה להבטיח חלוקה שוויונית של הרכוש המשותף ללא קשר לשאלת האשם בפירוק הנישואין. גם בסוגיית מזונות ילדים, הפסיקה מתמקדת בצרכי הילדים וביכולות ההורים, ולא באשם של מי מההורים בגירושין. עילת הגירושין עדיין יכולה להיות רלוונטית בסוגיית מזונות אישה (בבתי הדין הרבניים ובמקרים ספציפיים בבית המשפט), ולעיתים עשויה להשפיע על קביעת הסדרי משמורת במקרים קיצוניים של אלימות או התנהגות מסוכנת, אך השפעתה הכוללת על ההשלכות הכלכליות והוריות של הגירושין פחתה באופן דרמטי.

המשמעות המעשית של הדבר היא שההחלטה על גירושין כיום מושפעת פחות מהיכולת להוכיח אשם של הצד השני, ויותר מההבנה שהיחסים הגיעו לקיצם ושיש צורך להסדיר את החיים בנפרד. הצורך להוכיח עילה מוכרת עדיין קיים בבית הדין הרבני לצורך קבלת הגט עצמו, אך אין להליכים אלו כיום כמעט כלל השפעה על אופן חלוקת הרכוש או מזונות הילדים. הדבר מטה את הכף לכיוון של התמקדות בסוגיות המעשיות של הפרידה (רכוש, ילדים, מזונות) ולא במאבק סביב שאלת האשם בכישלון הנישואין.

יתרונות וחסרונות (השלכות ותוצאות) של גירושין

ההחלטה על גירושין, בהיותה הכרעה על פירוק מסגרת חיים קיימת ובניית מסגרת חדשה, כרוכה בהשלכות ותוצאות משמעותיות במגוון מישורים. בחינה כנה ומעמיקה של השלכות אלו, על האתגרים וההזדמנויות הטמונים בהן, הינה חיונית לצורך קבלת החלטה מושכלת וניהול נכון של תהליך הפרידה.

מנקודת מבט משפטית ופרוצדורלית, גירושין מחייבים כניסה להליך משפטי או גישור פורמלי לצורך הסדרתם. הליך זה יכול להיות מורכב, ארוך, ויקר, במיוחד כאשר קיימות מחלוקות משמעותיות בין הצדדים. ניהול הליך גירושין דורש התמודדות עם ביורוקרטיה, הגשת מסמכים, השתתפות בדיונים משפטיים או פגישות גישור, ולעיתים קרובות כרוך במתח רגשי ניכר. עם זאת, המערכת המשפטית מספקת את הכלים להסדרת הפרידה באופן חוקי ומחייב, ומאפשרת, בסיוע ייצוג משפטי מקצועי או גישור, להגיע להסכמות או הכרעות בנושאים חיוניים כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת, ובכך ליצור בסיס משפטי יציב לחיים לאחר הגירושין.

היבטים כלכליים ופיננסיים מהווים חלק מרכזי מהשלכות הגירושין. פירוק תא משפחתי אחד לשני משקי בית נפרדים לרוב כרוך בהוצאות כפולות על מדור, אחזקת בתים, ועוד. בנוסף, נדרשת חלוקה של הרכוש המשותף שנצבר, שעשויה לכלול נכסי נדל”ן, חסכונות, זכויות סוציאליות, ועסקים. סוגיות מזונות, הן עבור הילדים והן לעיתים עבור האישה, מהוות גם הן מרכיב כלכלי מרכזי המשפיע על ההכנסה הפנויה של שני הצדדים לאחר הפרידה. ההתמודדות עם ההיבטים הכלכליים של הגירושין דורשת תכנון פיננסי, לעיתים שינוי באורח החיים, והתייעצות עם מומחים (כגון עורך דין, יועץ פיננסי) להבטחת חלוקה הוגנת וניהול כלכלי נכון לאחר הפרידה. עם זאת, עבור צדדים שחיו במצב כלכלי מורכב בתוך הנישואין, גירושין עשויים, לאחר תקופת התאמה, לאפשר ניהול כלכלי ברור ומסודר יותר.

היבטים רגשיים ופסיכולוגיים של הגירושין הינם משמעותיים ביותר. גירושין הם לרוב תהליך כואב, המלווה ברגשות מורכבים של אובדן, כעס, תסכול, עצב, ופחד מפני העתיד. ההתמודדות עם שינויים דרסטיים במבנה המשפחה, בסטטוס החברתי, ובחיי היומיום דורשת משאבים רגשיים ניכרים. הורים נדרשים להתמודד עם רגשותיהם שלהם במקביל לתמיכה בילדיהם המתמודדים גם הם עם שינויים. קבלת ליווי פסיכולוגי או טיפולי, בין אם באופן פרטני ובין אם במסגרת קבוצת תמיכה, יכולה לסייע בהתמודדות עם האתגרים הרגשיים של הגירושין ולבניית חוסן נפשי. ניהול מיטיב של הפן הרגשי של הגירושין, תוך מודעות לרגשות וקבלת עזרה מקצועית בעת הצורך, תורם ליכולת להתמודד עם התהליך המשפטי והמעשי בצורה יעילה יותר.

השלכות הגירושין חורגות לרוב מעבר לבני הזוג עצמם ומשפיעות גם על המעגלים החברתיים והמשפחתיים המורחבים. יחסים עם משפחות המוצא של בני הזוג עשויים להשתנות, קשרים חברתיים משותפים עלולים להשתנות או להתפצל, וייתכנו שינויים גם במעמד החברתי של בני הזוג. התמודדות עם תגובות הסביבה, התמודדות עם שאלות וסקרנות מצד חברים ובני משפחה, ובניית רשתות תמיכה חברתיות חדשות, הם חלק בלתי נפרד מהתהליך. עם זאת, עבור אנשים שחשו לכודים או בודדים בתוך הנישואין, גירושין עשויים לפתוח פתח לבניית קשרים חברתיים חדשים ומיטיבים יותר.

ההשפעה על הילדים היא ללא ספק האתגר המשמעותי ביותר בגירושין. ילדים לרוב חווים קושי רגשי ומעשי בעת פרידת הוריהם, ונדרשים להסתגל למציאות של חיים בשני בתים, שינויים בשגרה, ולעיתים גם חשיפה לקונפליקט הורי. אופן ניהול הגירושין על ידי ההורים משפיע באופן דרמטי על מידת ההשפעה על הילדים. גירושין המנוהלים בשיתוף פעולה, תוך שמירה על תקשורת הורית מיטיבה ומניעת חשיפת הילדים לקונפליקט, תורמים משמעותית למזעור הפגיעה בילדים ומאפשרים להם להסתגל טוב יותר למצב החדש. התמקדות בהורות משותפת אפקטיבית לאחר הפרידה, תוך הצבת טובת הילדים בראש סדר העדיפויות, היא חיונית להבטחת רווחתם הרגשית והתפתחותם התקינה.

תובנות מרכזיות ושיקולים מכריעים בהליך קבלת ההחלטה

ההחלטה האם ומתי להתגרש הינה הכרעה רבת משמעות, וקיימות מספר תובנות ושיקולים מרכזיים אשר בחינתם המעמיקה חיונית לצורך ניווט מושכל בתהליך קבלת ההחלטה והיערכות נכונה לקראת הפרידה, ככל שהיא בלתי נמנעת. התבססות על ייעוץ מקצועי, בחינת חלופות, והכנה רגשית ופיננסית הם מרכיבים חשובים בהליך זה.

תובנה מרכזית ראשונה היא חשיבותו העליונה של ייעוץ משפטי מוקדם, עוד בשלבי ההתלבטות הראשוניים. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לספק תמונה משפטית בהירה ומקיפה של הזכויות והחובות על פי דין במקרה הספציפי, להסביר את ההליכים המשפטיים האפשריים (גישור, תביעות בערכאות), להעריך את ההשלכות הכלכליות וההוריות הפוטנציאליות של גירושין בנסיבות הנתונות, ולסייע בבניית אסטרטגיה משפטית ראשונית. קבלת מידע משפטי מהימן ומקצועי בשלב מוקדם מאפשרת קבלת החלטה מושכלת יותר ומבוססת על הבנה ריאלית של המצב המשפטי, ומסייעת להימנע מצעדים שגויים שעלולים לפגוע בהמשך ההליך.

שיקול חשוב נוסף הוא בחינת חלופות לגירושין, והאם ישנם מסלולים אחרים שיכולים לשרת טוב יותר את רווחת בני המשפחה. במקרים מסוימים, טיפול זוגי, ייעוץ משפחתי, או אף הליך גישור, עשויים לסייע בשיקום הקשר או בהגעה להסכמות על פרידה בהסכמה, המונעת או מפחיתה משמעותית את הצורך בהליכי ליטיגציה יריבותיים. אלו אינם תחליף לייעוץ משפטי, אך יכולים להיות שלבים מקדימים או חלופות יעילות במקרים המתאימים, כאשר קיימת נכונות בסיסית של שני הצדדים לנסות ולשפר את המצב או להגיע להסכמות.

השפעת מידת הקונפליקט בין בני הזוג על תהליך הגירושין היא תובנה קריטית. במקרים של קונפליקט גבוה במיוחד, גירושין עלולים להיות תהליך ארוך, יקר, ומתיש מבחינה רגשית, עם השלכות שליליות משמעותיות על הילדים. במקרים כאלה, בניית אסטרטגיה משפטית המתחשבת במידת הקונפליקט, תוך ניסיון לצמצם את החיכוך ככל הניתן (למשל, באמצעות התמקדות בהסכם במקום ליטיגציה יריבותית ממושכת), היא חיונית. לעומת זאת, במקרים בהם קיימת נכונות בסיסית לשיתוף פעולה, גם אם רמת הקונפליקט גבוהה, יש פוטנציאל גבוה יותר להגיע להסכם גירושין כולל, המותאם לצרכים הייחודיים של המשפחה.

חשיבותם של משא ומתן וגיבוש הסכם גירושין היא תובנה מרכזית נוספת. הסכם גירושין כולל ומקיף, המושג במשא ומתן בין הצדדים (ישירות, באמצעות עורכי דין, או במסגרת גישור) ומקבל תוקף של פסק דין, מהווה את הבסיס המשפטי והמעשי לחיים לאחר הפרידה. הסכם זה אמור להסדיר את כל הסוגיות המרכזיות – חלוקת רכוש, מזונות, משמורת, הסדרי שהות, ועוד. גיבוש הסכם גירושין מוסכם לרוב מהיר, זול, ומיטיב יותר עבור כל המעורבים בהשוואה להכרעה שיפוטית לאחר הליך ליטיגציה ממושך ויריבותי. השקעה במשא ומתן יעיל ובניסוח הסכם מפורט היא השקעה משתלמת לטווח הארוך.

לבסוף, תובנה חשובה היא הצורך בתכנון לעתיד לאחר הגירושין. גירושין אינם רק סיום של פרק, אלא גם התחלה של פרק חדש. היערכות פיננסית לקראת חיים נפרדים, תכנון של מסגרות מגורים חדשות, בניית שגרת חיים יציבה עבור הילדים בשני בתים, ופיתוח רשתות תמיכה חברתיות, כולם מרכיבים חיוניים בהבטחת הסתגלות מוצלחת ורווחה בטווח הארוך. התמקדות בבנייה חיובית של העתיד, ולא רק בהתמודדות עם קשיי הפרידה, יכולה להפוך את תהליך הגירושין, על אף הקשיים הכרוכים בו, להזדמנות לצמיחה אישית ומשפחתית.

האם ומתי להתגרש?

ההכרעה בדבר האם ומתי להתגרש הינה אחת מההחלטות המורכבות והמשפיעות ביותר בחיי אדם. היא אינה נשענת על שיקול בודד, אלא על מכלול רחב של היבטים משפטיים, כלכליים, רגשיים ואנושיים. אין זמן אופטימלי אחיד לגירושין, אך קיימים שיקולים הנוגעים לגילאי הילדים, מצב כלכלי, ואפשרויות לניהול ההליך, אשר בחינתם המעמיקה יכולה לסייע בקבלת החלטה מושכלת ובחירת תזמון מיטיב ככל שניתן.

הדין בישראל מספק את המסגרת המשפטית לגירושין, תוך הבחנה בין עילות הגירושין בדין הדתי לבין עקרונות הדין האזרחי החלים על סוגיות נלוות. ניכרת מגמה בפסיקה של צמצום השפעת האשם בגירושין על ההשלכות הכלכליות והוריות, והתמקדות רבה יותר בצרכים המעשיים של הפרידה ובטובת הילדים. הבנה זו חיונית להערכה ריאלית של ההליך המשפטי.

לגירושין, כפי שפורט, השלכות משמעותיות במגוון מישורים – משפטי, כלכלי, רגשי וחברתי. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת היערכות, תמיכה מקצועית, ותקשורת כנה בין בני הזוג (ככל שניתן). עם זאת, גירושין יכולים גם לפתוח פתח להזדמנויות חדשות, צמיחה אישית, ובניית חיים מספקים יותר עבור כל המעורבים, במיוחד כאשר הם מנוהלים באופן אחראי ובהתמקדות בטובת הילדים.

קבלת ייעוץ משפטי מוקדם מעורך דין מומחה, בחינת חלופות לגירושין כגון גישור, ומודעות להשפעת מידת הקונפליקט על ההליך, הם שיקולים מכריעים בתהליך קבלת ההחלטה. השקעה במשא ומתן יעיל וניסוח הסכם גירושין מקיף הם צעדים חיוניים להבטחת ניהול מיטיב של הפרידה והנחת תשתית יציבה לעתיד.

בסופו של דבר, ההכרעה האם ומתי להתגרש היא החלטה אישית וכבדת משקל, הדורשת בחינה של מכלול הנסיבות והשלכותיהן. באמצעות קבלת מידע מהימן, התייעצות מקצועית, ובחינה כנה של המצב והצרכים, ניתן לנווט את התהליך המורכב הזה במושכל, ולשאוף להגיע להכרעה מיטיבה שתאפשר בניית חיים חדשים ויציבים עבור כל בני המשפחה.