גירושין בהסכמה – איך מנסחים הסכם גירושין צופה פני עתיד?

גירושין בהסכמה הם התוצאה האידיאלית של הליך גירושים, והם משקפים גישה אחראית, מפוקחת ורגועה כלפי סיום פרק חיים משותף. ההסכמה מאפשרת לנהל את התהליך כולו בדרך שאינה הרסנית, חוסכת עלויות נפשיות וכלכליות, שומרת על מסגרת הורית מתפקדת ומונעת את הכאוס המשפטי של ניהול מאבקים משפטיים ממושכים. כאשר בני זוג מחליטים להתגרש מתוך הבנה משותפת שאין עוד טעם בהמשך הקשר הזוגי, מתאפשרת להם הבחירה לנסח הסכם המסדיר את כלל ההיבטים המשפטיים הנוגעים לפרידה, לרבות חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, חינוך, מגורים וניהול חיים לאחר הגירושין. אך כדי שההסכם יוכל לשמש את הצדדים לא רק כפתרון מיידי אלא גם כמצפן חוקי ורגשי לשנים הבאות, עליו להיות מנוסח במיומנות, ברגישות ובאופן הצופה פני עתיד. הסכם כזה אינו עוסק רק בהווה המשפטי, אלא נדרש להביא בחשבון את הדינמיקה המשתנה של החיים, את גידול הילדים, את שינויים תעסוקתיים וכלכליים, את אפשרות המעבר דירה, את ההתפתחות הבריאותית והחינוכית של כל אחד מהצדדים ואת ההשלכות ארוכות הטווח של ההסדרים שנחתמים בו. מדובר ביצירה משפטית אשר עליה לעמוד במבחן הזמן ולא להתפורר נוכח כל שינוי מציאותי קל.

המרכיב הראשון והבסיסי ביותר בניסוח הסכם גירושין איכותי הוא הגדרת המסגרת ההורית, ובמרכזה שאלת המשמורת וסדרי השהות. שאלות אלו נוגעות לא רק למיקום הפיזי של הילדים אלא גם לאחריות הכוללת על חינוכם, בריאותם ורווחתם הכללית. ההסכם צריך לקבוע מיהם ההורים האחראים על קבלת ההחלטות הנוגעות לחיי הילדים, כיצד מתקבלות החלטות בעת מחלוקת, מהי חלוקת זמני השהות במהלך השבוע ובחגים, מה קורה במקרה של שינוי ביכולת של אחד ההורים לעמוד בזמנים, כיצד מתבצע מעבר הילדים בין הבתים, והאם קיימת חובה לשיתוף במידע חינוכי ורפואי. חשוב שהסעיפים יהיו גמישים במידה סבירה, כך שיוכלו לשקף שינויים טבעיים שיחולו עם התבגרות הילדים, שינוי מקום מגורים, או שינוי בסדרי העבודה של ההורים. סעיף הכולל מנגנון בדיקה מחודשת של ההסדר כל שנה או כל תקופה מוסכמת, מאפשר לתקן את ההסכם מבלי לדרוש שינוי משפטי בכל פעם. המטרה אינה לקבע נוקשות אלא לנסח מסגרת יציבה שמכילה בתוכה גם יכולת להתגמש.

מרכיב מרכזי נוסף הוא הסדרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג. החוק בישראל מבוסס על עקרון השיתוף, ובפרט על חוק יחסי ממון בין בני זוג, אך ההסכם בהסכמה מאפשר לבני הזוג לקבוע הסדרים מיוחדים על פי צורכיהם. הסכם חכם צופה פני עתיד מתייחס לרכוש קיים אך גם לרכוש שעתיד להתקבל בעתיד, לרבות פנסיות, קצבאות, מענקי פרישה, ירושות צפויות או עסק מתפתח. הסכם ראוי יכלול סעיפים ברורים לגבי מועד הקרע הכלכלי בין הצדדים, יפרט את אופן מימוש הנכסים, את חלוקתם, את האחריות על חובות משותפים, את אופן התמודדות עם נכסים שאינם רשומים על שם שני הצדדים אך נוצרו במהלך החיים המשותפים, וכן את הדרך שבה יועברו תשלומים או יימכרו נכסים כדי לאפשר היפרדות כלכלית מלאה. ככל שההסכם ידקדק בפרטים, כך יפחת הצורך לחזור להליכים משפטיים בעתיד. הסכם המותיר סעיפים כלליים מדי מועד לפתחו של עימות משפטי שעלול לבטל את יתרונות הגירושין בהסכמה.

גם הסדרת המזונות מחייבת ניסוח מדויק, מפורט וצופה עתיד. כאשר יש ילדים קטינים, חובת המזונות עומדת במרכז ההסכם, ויש לקבוע בה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מהי גובה החיוב, מתי יועברו התשלומים, באיזה אמצעי, וכיצד יחולק נטל ההוצאות החריגות. הסכם ראוי יתייחס גם לצורכי הילדים לאחר גיל שמונה עשרה, בעת שירות צבאי או לימודים, ויכלול הוראות המתאימות גם לגיל ההתבגרות שבו חלק מהצרכים משתנים. בנוסף לכך, חשוב שההסכם יבחן את היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, כך שהנטל יחולק בצורה שוויונית ולא יכביד על צד אחד מעבר ליכולתו. כאשר מדובר במשמורת משותפת, הסכם איכותי יקבע חישוב יחסי של ההשתתפות לפי הכנסות, ואף יתייחס לאפשרות של שינוי עתידי במצב הכלכלי של אחד הצדדים. לעיתים מומלץ לכלול נוסחת חישוב שתשקף את שיעור ההשתתפות על פי יחס ההכנסות, כדי שההסכם יישאר רלוונטי גם אם צד אחד ישתכר פחות או יותר בעתיד.

הסכם גירושין מוסכם עם מנגנוני התאמה לשינויים עתידיים

בעת ניסוח הסכם גירושין, יש לקחת בחשבון כי נסיבות החיים משתנות עם הזמן, ולכן נדרש לכלול מנגנונים גמישים וברורים שיאפשרו התאמה למציאות עתידית. שינויים בנסיבות החיים עשויים לכלול מעבר למקום מגורים חדש, שינויים בשוק העבודה, תחלואה של אחד ההורים או של הילד, שינוי במערכת היחסים עם ההורה השני, ואף שינויים בצורכי הילד כמו טיפול רפואי או שינוי במסגרת חינוכית. כדי למנוע את הצורך לפתוח מחדש הליך משפטי בכל מקרה של שינוי, מומלץ לקבוע מנגנון המאפשר עיון מחודש בהסכם בכל פרק זמן מוסכם מראש, למשל אחת לשנה או אחת לשנתיים. המנגנון יכול לכלול פנייה מוסכמת לגורם נייטרלי כמו מגשר או עורך דין מוסכם, אשר יסייע לצדדים לגבש התאמות נקודתיות מבלי להידרדר לעימות משפטי מחודש. כל מנגנון כזה צריך לכלול לוח זמנים מוגדר, התחייבות הדדית להידברות בפתיחות, ואפשרות להגיש בקשה לבית המשפט רק לאחר מיצוי הליך יישוב הסכסוך שנקבע בהסכם.

על מנת שהמנגנון האמור יוכל לתפקד בפועל, עליו לכלול התייחסות גם לאופן הפנייה ולשיתוף במידע. אם אחד ההורים מבקש שינוי, עליו להציג את הנסיבות שהשתנו ולהעבירן בכתב להורה האחר בתוך פרק זמן קבוע. הצד השני מחויב להשיב תוך זמן סביר, ולהביע עמדתו בצורה ברורה ומנומקת. ככל שאין הסכמה בין הצדדים, יפנה כל צד לגורם שנקבע לצורך יישוב הסכסוך, ובמידה ואין הכרעה בתוך פרק הזמן המוגדר, תישמר זכות הגשה לבית המשפט. הסדרה כזו מעניקה יציבות משפטית, שומרת על דינמיקה תקינה בין ההורים, ומונעת שימוש לרעה בזכויות או בחובות שהוסכמו. מנגנונים יעילים כאלה נחשבים לפתרון המועדף במרבית הסכמי הגירושין המודרניים, וניתן לראות את השפעתם המיטיבה לאורך זמן בתיקים רבים.

חשוב גם להדגיש את תוקפו של ההסכם ואת היכולת לאכוף אותו בעת הצורך. הסכם גירושין שנחתם מרצון חופשי על ידי שני הצדדים ומאושר על ידי בית המשפט מקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין. המשמעות היא שכל הפרה של תנאיו ניתנת לאכיפה באמצעים משפטיים, לרבות פנייה ללשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית חוב, בקשה לצווי מניעה, סנקציות משפטיות, ולעיתים אף חיוב בהוצאות משפט במידה ויוכח שהצד המפר פעל בזדון או מתוך זלזול בהסכם. לכן, ככל שההסכם מנוסח בצורה חכמה וצופה פני עתיד, כך קטֵן הצורך להפעיל את מערכת האכיפה, והצדדים יכולים לנהל את חייהם לאחר הפרידה באופן שליו ומאוזן.

הסדרת מעבר מגורים עם ילדים בהסכם גירושין

אחד הנושאים הטעונים ביותר בהסכמי גירושין הוא האפשרות של אחד ההורים לעבור עם הילדים לעיר אחרת או לאזור מרוחק יותר. מעבר שכזה משפיע באופן ישיר על זמני השהות עם ההורה האחר, על שגרת החיים של הילדים, ועל יכולת לקיים קשר רציף, סדיר ומזין עם שני ההורים. כאשר אין הסכמה מראש בין ההורים על סוגיה זו, המחלוקות מגיעות לעיתים קרובות לדיון משפטי מורכב. לכן, בהסכם גירושין צופה פני עתיד יש לקבוע מראש כללים ברורים שיסדירו מקרים של מעבר מגורים משמעותי. כך למשל, ניתן לקבוע כי כל מעבר מגורים של יותר ממספר קילומטרים מסוים יחייב קבלת הסכמת ההורה השני מראש ובכתב, או ידרוש הודעה מוקדמת בפרק זמן של שלושה חודשים לפחות, כדי לאפשר דיון מסודר על שינוי זמני השהות בהתאם לנסיבות החדשות.

ישנם הסכמים הקובעים כי מעבר מגורים יתאפשר רק אם יובטח כי הקשר של הילד עם ההורה האחר יישמר בתדירות ובאיכות דומה לזו שהייתה קיימת לפני המעבר. מנגד, ישנם הסכמים גמישים יותר, המתירים להורה המשמורן לעבור לכל מקום בארץ כל עוד מובטח מימון מלא של הסעות, או קיום מפגשים מרוכזים בחגים ובסופי שבוע. ניסוח סעיף כזה מחייב זהירות לשונית רבה, שכן כל עמימות עלולה להביא לפרשנות שונה ולסכסוך עתידי. לא אחת נתקלים בתי המשפט במקרים בהם הסכמים שלא טיפלו בסוגיה זו במפורש הובילו לתביעות שארכו שנים ולתחושת עוול קשה בקרב אחד ההורים.

כדי למנוע את הצורך בהכרעות משפטיות עתידיות, מומלץ מאוד להוסיף להסכם גם סעיף שקובע את ההסכמה המוקדמת של הצדדים למסגרת חינוכית מסוימת או לאזור גאוגרפי מוגדר. סעיף כזה יכול למשל לקבוע כי הילדים יתחנכו במסגרות החינוך בעיר מגוריהם הנוכחית עד גיל מסוים, אלא אם יוסכם אחרת בין ההורים בכתב. כאשר ההורים חיים בריחוק פיזי עוד לפני הגירושין, ראוי להסדיר את החלוקה הלוגיסטית מראש, כדי למנוע חיכוכים מיותרים. ככל שההסכם יפרט מראש את התנאים והמגבלות למעבר מגורים, כך תימנע האפשרות לאי בהירות משפטית או פרשנות סותרת.

מניעת סכסוכים עתידיים באמצעות הסכמה על הליך גישור מחייב

בין הסעיפים החשובים ביותר בהסכמי גירושין מודרניים ניתן למנות את קביעת מנגנון ישוב מחלוקות שיחול במקרה של אי הסכמה עתידית בין ההורים. מנגנון זה מבוסס לרוב על התחייבות הדדית לפנות תחילה להליך גישור מחייב לפני פנייה לערכאות שיפוטיות. מגמה זו מקבלת גיבוי נרחב מהפסיקה ומן המחוקק, אשר מזהים בגישור כלי מרכזי לשמירה על יחסים מתפקדים בין הורים לאחר הגירושין. גישור הוא הליך שמאפשר לצדדים להביע את עמדותיהם בסביבה ניטרלית ומוגנת, בנוכחות גורם מקצועי המנוסה בניהול מחלוקות משפחתיות. במסגרת ההסכם יש לקבוע את זהות המגשר המוסכם, את אופן בחירתו במידה ונדרש מגשר חלופי, את לוח הזמנים לזימון הפגישה הראשונה, ואת ההסכמה של הצדדים כי לא ינקטו בהליכים משפטיים עד לאחר השלמת הליך הגישור.

קביעה מפורשת של הליך גישור כמנגנון ראשוני ליישוב סכסוכים תורמת רבות ליציבות ההסכם ולהפחתת מתחים מיותרים בעתיד. גישור יעיל מאפשר לצדדים לנסח בעצמם פתרונות מדויקים למצבם הייחודי, ובכך מונע את ההסתמכות הבלעדית על הכרעה שיפוטית נוקשה. הסכמה מוקדמת על הליך הגישור גם מאותתת לשני ההורים כי כל מחלוקת תיבחן ראשית בפריזמה של הקשבה הדדית וניסיון לשיתוף פעולה. ככל שההסכם מציין את תוקפו המחייב של הגישור, לרבות אפשרות למתן המלצות כתובות מצד המגשר, כך גדלה סבירות הצלחת ההליך והפחתת הצורך בהתערבות חיצונית של בית המשפט. הסכם שאינו כולל מנגנון יישוב מחלוקות סדור מותיר את ההורים חשופים לתביעות חוזרות ונשנות אשר גורמות לא רק להוצאות כספיות אלא גם לפגיעה חמורה ביציבות הרגשית של הילדים.

יש להקפיד שהסעיף יתייחס גם למחלוקות מהותיות כמו שינוי הסדרי שהות, מעבר למסגרת חינוכית שונה, שינוי בעלויות הכלכליות, נסיעות לחו״ל, או הצורך בטיפול פסיכולוגי לילד. ככל שמכניסים להסכם הגירושין מנגנון גישור שמחייב את הצדדים לפעול בשקיפות, בתום לב ובשיתוף פעולה, כך נבנה אמון מחודש בין ההורים גם אם הקשר הזוגי הסתיים. מנגנון זה מעניק ביטחון גם לבית המשפט שאישר את ההסכם כי הצדדים לא יפנו להליכים משפטיים אלא אם מוצו קודם כל כלים אלטרנטיביים ראויים. המגשר צריך להיות בעל הכשרה מתאימה בדיני משפחה, ובעל ניסיון מוכח בניהול קונפליקטים רגישים בין הורים פרודים, על מנת שההליך ישמר את האיזון הדרוש בין הצורך בפתרון מהיר לבין ההגנה על צורכי הילדים.

במקרים רבים מומלץ לקבוע מראש מועדים קבועים לקיום פגישות גישור אחת לשנה או לפי צורך, גם ללא מחלוקת מוצהרת, וזאת לשם עידכון מתואם של חלקים בהסכם שאינם מהווים מקור למחלוקת אך דורשים התאמה. דוגמה לכך יכולה להיות עדכון שגרתי של שעות החוגים של הילד, שינוי במועדי העבודה של אחד ההורים, או החלטות רפואיות שוטפות. בהסכמים הטובים ביותר ניתן למצוא תכנון מראש של הליך הגישור ככלי מובנה, פעיל ואפקטיבי שמשולב כחלק בלתי נפרד מהמערכת ההורית שאחרי הגירושין.

ניסוח סעיפי בריאות, חינוך והחלטות מהותיות לגבי הילדים

בהסכמי גירושין הכוללים ילדים קטינים ישנה חשיבות מכרעת להסדרת אופן קבלת ההחלטות הנוגעות לחייהם בתחומים חיוניים כמו בריאות, חינוך, טיפול רגשי ומעברי מסגרת. מאחר והחוק בישראל קובע כי להורים יש אחריות הורית משותפת גם לאחר הגירושין, הרי שכל החלטה מהותית הנוגעת לקטינים צריכה להתקבל בהסכמה הדדית בין ההורים. לשם כך, על ההסכם לקבוע באופן מפורש כיצד תתקבל כל החלטה מסוג זה, מהו מנגנון ההיוועצות בין ההורים, מה קורה במקרה של מחלוקת, והאם קיים גורם שלישי מוסכם שיוכל לשמש כבורר או כיועץ. כאשר אין בהירות בניסוח, מתעוררים לעיתים קרובות עימותים מיותרים סביב נושאים מהותיים כמו בחירת רופא מומחה, שינוי מסגרת חינוכית או הסכמה לטיפול פסיכולוגי. לכן יש לנסח סעיפים ברורים, מפורטים, שאינם משתמעים לשתי פנים, הקובעים כי כל צד יתחייב למסור מידע רפואי וחינוכי מיידית, לשתף פעולה עם מוסדות בריאות וחינוך, ולפעול לטובת הילד בלבד.

במקרים רבים הסכם גירושין איכותי כולל קביעה של מוסדות רפואיים מועדפים מראש או הסכמה על קופת החולים בה יירשמו הילדים. ניתן גם להסכים על מוסדות חינוך ספציפיים לשנים הקרובות, לרבות אפשרות להשאיר את הילד באותה מסגרת גם במקרה של מעבר מגורים מצד אחד ההורים. כאשר מדובר בטיפולים רגשיים, יש לציין מפורשות האם נדרש אישור משני ההורים לפני תחילת טיפול, כיצד תתקבל החלטה על שינוי מסגרת טיפולית, ומה קורה במקרה שאחד ההורים מתנגד להמשך טיפול. ככל שמצבים אלו יטופלו מראש באמצעות הסכם כתוב ומפורט, כך תימנע פנייה לערכאות בעתיד, והילד ייהנה מיציבות בריאותית ונפשית.

אחת הטעויות הנפוצות בהסכמים שאינם מנוסחים כראוי היא הותרת החלטות חשובות ללא מנגנון ברור להכרעה. למשל, במקרים בהם ההורים נדרשים לבחור מסגרת חינוכית חדשה בשל מעבר דירה, הסכם שאינו קובע מי יכריע במקרה של מחלוקת יוביל לעיכוב, לחוסר ודאות עבור הילד, ולפעמים גם לפנייה מיידית לבית המשפט. לעומת זאת, הסכם שמגדיר לוחות זמנים להחלטות, קובע חובה לפגישה בנושא לפחות שלושים יום מראש, וקובע חלופה במקרה של חוסר הסכמה, מסייע לשמור על שגרה תקינה ותחושת שליטה עבור שני ההורים. יש להסדיר גם את נושא ההרשאות המינהליות, מי מההורים רשאי לחתום על טפסים, מי מקבל מסמכים רפואיים, וכיצד נמסרת הסכמה למתן תרופות או ביצוע בדיקות. הסכם חכם משקף הבנה מלאה של הצרכים המעשיים של החיים לאחר הגירושין ואינו מותיר מקום לאי בהירות.

בנוסף לכך, ראוי לכלול סעיפים העוסקים במצבים חריגים כמו אשפוז, ניתוחים דחופים או מצבים רפואיים בלתי צפויים. יש לקבוע מראש כיצד יימסר מידע במצבי חירום, האם ההורים מתחייבים ליידע זה את זה בתוך פרק זמן קבוע, והאם קיימת עדיפות להחלטת אחד מהם במצבי חירום. ניסוח מפורט של מצבים כאלה מעניק תחושת ביטחון לצדדים ומבטיח כי הילד יקבל טיפול מיטבי ללא עיכובים. ככל שהסכם הגירושין כולל יותר הוראות ברורות בתחומים אלה, כך הוא ממלא את ייעודו ככלי משפטי צופה פני עתיד שמגן על טובת הילד ולא רק משרת את צרכי ההורים.

סעיפים הקשורים לזמני שהות, חגים וחופשות

אחת הסוגיות המרכזיות ביותר בהסכם גירושין צופה פני עתיד היא קביעת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים. הסדרה מוקפדת וברורה של זמני השהות מונעת סכסוכים עתידיים, מבטיחה לילדים תחושת יציבות ומסגרת שגרתית, ומאפשרת להורים להתארגן בהתאם להתחייבויותיהם. הסכם טוב אינו מסתפק בקביעה כללית של ימים אלא מגדיר באופן מדויק את ימי השבוע, שעות ההעברה, מקומות האיסוף וההחזרה, וכן את דרך ההתנהלות כאשר מתרחשת סטייה מהסדר רגיל. על ההסכם לכלול גם מנגנון המאפשר גמישות מותנית, כך שכאשר אחד ההורים אינו יכול לעמוד בסדר השהות, תהיה דרך חלופית לתיאום מחדש מבלי ליצור תחושת הפרה או ניצול. חשוב להוסיף מנגנון לביצוע השלמות כאשר התבטלו ימים מסוימים, וכן אפשרות לשינוי זמני השהות באופן זמני בהסכמה הדדית, בתנאי שהשינוי מתועד מראש ומוסכם במפורש.

מעבר לימי השגרה, יש להסדיר בצורה מפורשת את חלוקת החגים, המועדים וחופשות הקיץ בין ההורים. סעיפים אלו צריכים לכלול טבלה ברורה המחלקת את ימי החג בין ההורים לסירוגין משנה לשנה, כאשר בחלק מהמקרים ניתן להסכים כי חגים מסוימים יישארו קבועים אצל אחד מההורים בשל מסורת משפחתית או התאמה ייחודית. מומלץ לפרט אילו שעות נחשבות לתחילת החג ואילו לסיומו, כיצד מתבצעת ההעברה, ומה קורה כאשר חופשה חלה בזמן שהיה של ההורה השני. לעיתים נדרש גם לקבוע ימי שהות רציפים במהלך החופשה מהלימודים, במיוחד כאשר אחד ההורים מתכנן לנסוע עם הילדים. חשוב מאוד לכלול בהסכם סעיף הקובע את משך זמן ההודעה המוקדמת שיש לתת לפני תכנון חופשה, וכיצד מוסכם לנהל דיון על התנגדויות או שינויים.

במקרים רבים קיימת חשיבות גם להסדרת שבתות וחופשות סוף שבוע, כאשר יש הורים המבקשים לשמור על רציפות שהות ארוכה עם הילדים מדי שבועיים. יש לפרט מתי מתחילה השבת, מהי שעת ההחזרה, וכיצד תתבצע ההעברה במקרה של חפיפה עם חג או חופשה. ראוי להגדיר מראש כיצד מטפלים במקרים חריגים כמו מחלה של אחד ההורים או של הילד עצמו, מהי מדיניות קיום זמני השהות כאשר הילד אינו מרגיש בטוב, והאם מתקיים מנגנון של השלמה או ויתור הדדי. במידה וההורים מסכימים לקיים את זמני השהות גם בתקופות מורכבות, עליהם לכלול בהסכם התחייבות לפעול מתוך שיקול דעת ומתוך התחשבות הדדית ברווחת הילד.

יש לקבוע גם כיצד מנוהלת התקשורת בין ההורה שאינו שוהה עם הילד לבין הילד עצמו. האם מותר לקיים שיחות טלפון, שיחות וידאו או שליחת הודעות, באילו שעות, ובאיזו תדירות. ילדים זקוקים לנוכחות עקבית של שני ההורים גם כאשר הם פיזית לא באותו הבית. לכן, יש לכלול סעיף המדגיש את זכות הילד לשמור על קשר חופשי עם ההורה השני, כל עוד אינו מופרע סדר היום או השינה, וכי על ההורה שמארח לעודד את הקשר הזה ולא להגבילו. כל סעיף המאפשר שמירה על קשר תקין עם שני ההורים תורם ישירות לרווחת הילד ולהצלחת ההסכם בטווח הארוך.

התמודדות עם שינויי נסיבות והגדרת מנגנון עדכון ההסכם

החיים שלאחר הגירושין דינמיים וכוללים שינויים תכופים בנסיבות הכלכליות, הבריאותיות והמשפחתיות של ההורים ושל הילדים. על כן, הסכם גירושין איכותי חייב לכלול מנגנון ברור, מדויק ואפקטיבי להתמודדות עם שינויי נסיבות מהותיים. שינוי נסיבות יכול לכלול מעבר דירה, שינוי במצב התעסוקה, אובדן הכנסה, מחלה קשה, גיוס לצבא של הילד, מעבר למסגרת חינוכית שונה או שינוי בהעדפות הילדים עצמם. כל אחד מן המצבים הללו עלול להשליך על היכולת לקיים את ההסדרים הקיימים. לכן, יש להכניס להסכם סעיף מפורש הקובע מה ייחשב לשינוי נסיבות מהותי, מהו מנגנון ההוכחה הנדרש, וכיצד מתבצע הליך העדכון בפועל. יש לציין במפורש כי כל שינוי בהסכם יחול אך ורק בהסכמה הדדית בכתב או לפי הכרעה מוסכמת באמצעות מגשר מוסמך. בכך נמנע שימוש חד צדדי בטענות כלליות לשם שינוי זכויות או חובות, ונשמרת היציבות ההסכמית לאורך זמן.

מומלץ לקבוע גם לוח זמנים אחיד שבו ייבחנו מחדש חלקים מסוימים של ההסכם. לדוגמה, ניתן לקבוע כי בכל שנה קלנדרית יתקיים מפגש בין ההורים במטרה לבחון האם יש מקום לעדכון זמני שהות, לגבש הסכמות מחודשות בנושא חינוך או להשתנות בצרכים רפואיים. גם בהיעדר שינוי נסיבות קונקרטי, עצם קיומו של מפגש מובנה אחת לשנה מאפשר שמירה על תקשורת בסיסית, עדכון הדדי של מציאות החיים, והגברת מחויבות הצדדים לקיום הסכם חי, עדכני ורלוונטי. כאשר ההסכם כולל מנגנון שכזה, נמנעים מצבים של התפוררות הסכמות ישנות והתנגשות בין פרשנויות שונות של מציאות משתנה. ככל שישנה מחלוקת לגבי עצם קיומו של שינוי, ניתן להגדיר מראש כי הצדדים יפנו לחוות דעת של מומחה ניטרלי שיקבע האם אכן מתקיימת עילה משפטית לעדכון.

יש להסדיר גם את האפשרות להגיש בקשה לבית המשפט במקרה בו המנגנון המוסכם לא הצליח להביא להסכמה. אך כדי שלא יפנו ההורים לערכאה השיפוטית על כל מחלוקת פעוטה, יש לקבוע תנאים מקדימים ברורים להגשת בקשה. למשל, ניתן לדרוש תיעוד כתוב של חילופי הדברים בין ההורים, הצגת מכתב רשמי של גורם מקצועי, או קיום הליך גישור ללא הצלחה תוך פרק זמן שנקבע מראש. ההסכם צריך להבהיר כי כל שינוי ייעשה תוך שמירה על טובת הילדים, לא ינבע משיקולים זרים, ולא ישמש ככלי להפעלת לחץ או נקמה. קביעה מפורשת כזו מעניקה לבית המשפט כלים להפעיל שיקול דעת במידה ויש ניסיון לעשות שימוש לרעה בזכות לפנות לערכאה.

במקרים מיוחדים, ניתן גם להסמיך את אחד ההורים להכריע בנושאים מסוימים כל עוד לא נוגדים את טובת הילד. לדוגמה, אם הורה אחד הוא איש מקצוע בתחום הבריאות, ניתן להסמיכו לקבוע החלטות דחופות בנושא רפואי במקרים בהם אין זמן להיוועצות. עם זאת, יש לקבוע כי מדובר בהחלטות זמניות בלבד וכי ההורה השני יקבל דיווח מיידי ומלא. כך נוצר איזון בין הצורך בהחלטה מהירה לבין שמירה על אחריות הורית משותפת. ככל שההסכם כולל מנגנוני גיבוי כאלה, מתאפשרת גמישות מיטיבה מבלי לפגוע ביציבות הקיימת. הסכם שנכתב מתוך הבנה מעמיקה של השינויים הצפויים והבלתי צפויים בעתיד מהווה לא רק מסמך משפטי אלא גם תשתית ראויה להורות אחראית לשנים ארוכות.