פסק הדין בע”מ 919/15 נחשב לאחד מפסקי הדין החשובים והמשמעותיים ביותר בדיני המשפחה בישראל, ששינה את האופן בו מערכת המשפט מתייחסת לאופן חישוב מזונות ילדים בין הורים גרושים. פסק הדין נקבע בבית המשפט העליון ב-19 ביולי 2017 והוא עוסק במזונות ילדים כאשר יש משמורת משותפת לשני ההורים, ושני ההורים משתכרים באופן דומה.
רקע לפסק הדין בע”מ 919/15
הפסיקה התמקדה בשאלה כיצד יש לחלק את נטל המזונות במקרים של משמורת משותפת, במיוחד כאשר שני ההורים מרוויחים שכר דומה, והילדים מבלים פרקי זמן שווים אצל כל אחד מההורים. לפני פסק הדין בע”מ 919/15, המודל השולט בישראל בעניין מזונות ילדים היה שהאב נושא בעיקר תשלום מזונות ילדיו, גם במקרים של משמורת משותפת, מה שהוביל פעמים רבות לחוסר איזון כלכלי ואי-שיוויון בין ההורים.
הבקשה לפסק הדין בע”מ 919/15 נגעה למקרה של זוג שהתגרש, ובו יש להם שני ילדים קטנים. שני ההורים בעלי יכולת כלכלית דומה, והשאלה המרכזית שניצבה בפני בית המשפט הייתה: האם, במצב של משמורת משותפת, יש לחלק את המזונות בין ההורים בצורה שווה?
הפסיקה והמשמעות שלה
בפסק הדין נקבע עקרון חדשני ומהפכני בדיני מזונות ילדים, לפיו, במקרים של משמורת משותפת, כששני ההורים בעלי הכנסה דומה, יש לחלק את תשלום המזונות בין ההורים בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם, לזמן שהילדים שוהים אצל כל אחד מההורים, ולחלוקת ההוצאות הישירות והעקיפות על גידול הילדים.
בית המשפט ציין כי תשלום המזונות תלוי בשלושה גורמים מרכזיים:
- יכולת ההשתכרות של כל אחד מההורים: במידה וההורים בעלי הכנסה דומה, נטל המזונות צריך להתחלק בצורה שווה.
- זמני השהות של הילדים: כאשר הילדים שוהים זמן שווה אצל כל אחד מההורים, יש לקחת זאת בחשבון בהפחתת תשלום המזונות.
- חלוקת הוצאות ישירות ועקיפות: הוצאות ישירות כמו מזון, ביגוד, וחינוך צריכות להתחלק באופן יחסי בהתאם לזמן השהות והיכולת הכלכלית.
דוגמאות מעשיות ליישום הפסיקה
משמורת משותפת עם הכנסה שווה
אם יש זוג הורים עם שני ילדים, כאשר כל הורה מרוויח 10,000 ש”ח בחודש, והילדים שוהים מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים, הנטל הכלכלי על גידול הילדים יתחלק ביניהם בצורה שווה, והפסיקה עשויה לפסוק שאין צורך בתשלום מזונות או שהמזונות יהיו מינימליים.
משמורת משותפת עם הכנסה לא שווה
במקרה שבו אחד ההורים מרוויח 15,000 ש”ח לחודש והשני 5,000 ש”ח לחודש, והילדים שוהים מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים, בית המשפט יפסוק תשלום מזונות בהתאם ליחס ההכנסות. במקרה זה, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר יידרש לשלם חלק מהוצאות גידול הילדים, כדי לאזן את חוסר השוויון הכלכלי בין ההורים.
הכנסה נמוכה מצד שני ההורים
אם שני ההורים מרוויחים הכנסה נמוכה, נניח 6,000 ש”ח לחודש לכל אחד, וישנה משמורת משותפת, בית המשפט יבחן את צרכי הילדים ואת ההכנסות הפנויות של ההורים. תשלום המזונות במקרים כאלו ייקבע כך שיכסה את ההוצאות ההכרחיות עבור הילדים, אך עדיין ישמור על איזון בין ההורים.
קטע מפסק הדין
בית המשפט העליון פסק בהחלטתו:
“נוכח השינוי החברתי, יש להחיל את עקרון השוויון גם בדיני המזונות. ככל ששני ההורים מסוגלים לספק את צורכי ילדיהם, הם יישאו בכך במשותף, תוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות ובזמני השהות.”
בכך שינה בית המשפט את התפיסה המסורתית שבה האב היה אחראי בלעדי כמעט על תשלומי המזונות, גם כאשר הייתה חלוקת זמן שווה עם הילדים, והשווה את הנטל בין שני ההורים.
השפעת פסק הדין על מקרים עתידיים
בעקבות פסק הדין, הורים רבים במצבי גירושין עם משמורת משותפת החלו להגיש בקשות להפחתת מזונות או לחישוב מחדש של תשלומי המזונות. פסק הדין השפיע גם על זוגות שחתמו על הסכמי גירושים בעבר ומעוניינים כעת לשנות את הסדרי המזונות לאור העקרונות החדשים שנקבעו.
פסק הדין בע”מ 919/15 הוא נקודת מפנה בדיני המשפחה בישראל, שכן הוא יצר פרדיגמה חדשה בנושא חלוקת המזונות. בעידן שבו המשמורת המשותפת הופכת לנפוצה יותר ויותר, הפסיקה תורמת ליצירת איזון כלכלי והוגן בין ההורים, תוך שמירה על טובת הילדים.
בפסק הדין נעשה שימוש בעקרון השוויון המהותי ובחינת נסיבות המקרה, כך שכל החלטה תתבסס על הכנסה משותפת וזמני השהות, ולא על מודלים ישנים של חלוקת תפקידים מגדריים.
הרחבה על פסק הדין בע”מ 919/15
פסק הדין בע”מ 919/15 של בית המשפט העליון שינה את כללי המשחק בכל הקשור לחלוקת נטל המזונות בין ההורים לאחר גירושין, במיוחד במקרים בהם יש משמורת משותפת. ההחלטה הובילה לשינוי תפיסתי רחב, שביסודו עומד עקרון השוויון בין ההורים, כאשר השיקול הכלכלי ומספר ימי השהות עם הילדים מהווים את המדדים העיקריים לקביעת תשלומי המזונות.
עיקרי פסק הדין
לפני בע”מ 919/15, דיני המזונות התבססו על עקרונות הלכתיים שקבעו כי האב חייב לשאת במזונות ילדיו גם אם הילדים שוהים פרקי זמן משמעותיים אצל האם. כתוצאה מכך, גם במקרים של משמורת משותפת, האבות היו נאלצים לשלם סכומים גבוהים, לעיתים מעבר ליכולתם הכלכלית, בעוד שהאם המשיכה ליהנות ממזונות חודשיים ללא תלות בהכנסתה או בזמני השהות.
בפסק הדין, בית המשפט העליון קבע שינוי מהותי שמבוסס על שלושה עקרונות מרכזיים:
- השוויון הכלכלי בין ההורים – כאשר שני ההורים מרוויחים סכומים דומים, עליהם להתחלק באופן שווה במזונות הילדים, בהתאם לצורכי הילדים ולהכנסות ההורים.
- זמני השהות של הילדים – יש להביא בחשבון את הזמן שהילדים שוהים אצל כל הורה. אם יש חלוקה שווה או קרובה לכך, יש להפחית או לבטל את תשלומי המזונות בהתאם.
- ההוצאות הישירות והעקיפות – תשלומי המזונות יקבעו לא רק לפי חלוקת ימי השהות, אלא גם לפי אופן חלוקת ההוצאות הישירות (ביגוד, אוכל, חינוך וכו’) וההוצאות העקיפות (הוצאות עבור מגורים, חשמל, מים וכו’).
דוגמאות מעשיות
נביא מספר דוגמאות כדי להמחיש את אופן יישום פסק הדין בע”מ 919/15.
דוגמה 1: משמורת משותפת עם הכנסות דומות
ליאור ומעיין, זוג שהתגרש, חולקים שני ילדים בני 6 ו-9, ושניהם עובדים במשרה מלאה ומרוויחים סכום דומה של 12,000 ש”ח לחודש כל אחד. הסדר המשמורת הוא משותף, והילדים שוהים שבוע אצל ליאור ושבוע אצל מעיין.
לפני פסק הדין בע”מ 919/15: ליאור היה נדרש לשלם מזונות חודשיים למעיין בסך 2,500 ש”ח, למרות שהם חולקים את זמני השהות בצורה שווה ומרוויחים סכומים דומים.
אחרי פסק הדין בע”מ 919/15: מכיוון שיש להם הכנסות דומות וזמני השהות שווים, לא ייפסקו תשלומי מזונות, או שיהיו מינימליים לצורכי כיסוי הוצאות ישירות. בני הזוג יחלקו את ההוצאות הישירות של הילדים בצורה שווה, כמו חינוך וביגוד, אך לא יהיו תשלומי מזונות חודשיים.
דוגמה 2: משמורת משותפת עם הכנסות שונות
תמר ויואב הם הורים לשני ילדים בני 5 ו-8. לשניהם יש משמורת משותפת, אך תמר עובדת כמנהלת מרוויחה 15,000 ש”ח לחודש, בעוד שיואב הוא עצמאי שמרוויח 7,000 ש”ח לחודש.
לפני פסק הדין בע”מ 919/15: יואב היה מחויב לשלם מזונות משמעותיים לתמר, אף על פי שהיא מרוויחה יותר ממנו ושניהם מחזיקים במשמורת משותפת.
אחרי פסק הדין בע”מ 919/15: במקרה זה, בית המשפט ייקח בחשבון את הפערים הכלכליים בין ההורים. יואב עדיין ישלם לתמר מזונות, אך התשלום יותאם ליחס ההכנסות שלהם ויהיה נמוך מהסכומים שנפסקו בעבר.
דוגמה 3: משמורת לא משותפת והכנסות שונות
יונתן ומיכל הם הורים לשלושה ילדים, אך במקרה שלהם, המשמורת היא לא משותפת – הילדים נמצאים בעיקר אצל מיכל (75% מהזמן), ויונתן מרוויח 10,000 ש”ח לחודש, בעוד שמיכל מרוויחה 8,000 ש”ח לחודש.
לפני פסק הדין בע”מ 919/15: יונתן היה נדרש לשלם מזונות חודשיים קבועים למיכל, לרוב בסכומים גבוהים יותר ממה שידו משגת.
אחרי פסק הדין בע”מ 919/15: מכיוון שהמשמורת אינה שווה, יונתן עדיין יידרש לשלם מזונות למיכל, אך התשלום יתחשב בהכנסות של מיכל ויופחת ביחס למה שנפסק בעבר, מתוך רצון להבטיח שוויון והגינות כלכלית בין הצדדים.
ציטוטים מתוך פסק הדין בע”מ 919/15
פסק הדין מדגיש את עקרון השוויון הכלכלי בין ההורים ומדבר על חלוקה הוגנת של נטל המזונות:
“ככל ששני ההורים מסוגלים לספק את צורכי ילדיהם, יש לנהוג על פי עקרון השוויון ולחלק את הנטל הכלכלי על פי יכולת כלכלית וזמני השהות של הילדים.”
בית המשפט גם התייחס לצורך לאזן בין עקרון השוויון לבין טובת הילד:
“ההחלטות בדבר מזונות הילדים חייבות להבטיח את טובת הילד בראש ובראשונה, תוך שמירה על שוויון בין ההורים.”
השפעת פסק הדין על מקרים אחרים
פסק הדין בע”מ 919/15 עורר שינוי משמעותי בדיני המזונות בישראל. ההשלכה המרכזית של פסק הדין היא שוויון רב יותר בין ההורים בנוגע לתשלום המזונות. ההורים לא ייקבעו יותר על פי תפקידים מסורתיים, והנטל הכלכלי יתחלק באופן הוגן ומאוזן לפי הכנסותיהם וזמני השהות עם הילדים.
לאחר פסק הדין, הורים רבים שדרכם בעבר הייתה נתונה לנטל כלכלי משמעותי, ביקשו לשנות את הסכמי המזונות שלהם בבתי המשפט. השפעה זו מורגשת במיוחד במקרים בהם המשמורת היא משותפת, שכן במקרים אלו יש להורים כעת סיכוי טוב להפחתת או ביטול תשלומי המזונות המסורתיים.
פסק הדין בע”מ 919/15 הוא מהפכה של ממש בכל הנוגע לדיני המזונות בישראל, והוא מבסס עקרונות של שוויון בין ההורים. פסק הדין מדגיש את החשיבות של חלוקה הוגנת של נטל המזונות בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים ולזמני השהות של הילדים, ובכך מטפל במצבים בהם משמורת משותפת יוצרת נטל כלכלי לא הוגן.
הפסיקה גם מאפשרת גמישות ויכולת התאמה למצבים משתנים, מה שעוזר לשמור על איזון טוב יותר בין ההורים, ומעניק לילדים את המיטב משני העולמות.