גישור הוא מרחב שבו הצדדים מדברים כדי לייצר הסכמות, אבל כל משפט שנאמר עשוי להפוך לעוגן רגשי או לנקודת פתיחה למשא ומתן. בניגוד להליך שיפוטי שמבוסס על טענות וראיות, גישור גירושין מבוסס על דינמיקה, אמון, נכונות להקשיב, וחיפוש פתרון שמאפשר להמשיך הלאה. לכן משפט לא מוצלח יכול להקשות על המגשר לשמור על שיח ענייני, ולגרום לצד השני להיסגר או להגיב בהסלמה. פעמים רבות לא מדובר במה שנכון או לא נכון מבחינה עובדתית, אלא במה שמפעיל את המנגנונים האנושיים של פחד, כבוד, חשד, ושליטה. מי שנכנס לגישור עם מטרה לנצח בדיון בדרך כלל מפסיד את ההזדמנות לנצח בחיים שאחרי ההסכם. המטרה אינה למחוק את הכאב, אלא למסגר אותו כך שלא ינהל את השיחה.
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שדי לומר את האמת כדי שהצד השני ישתכנע. בגישור, האמת של צד אחד נשמעת לעיתים כמו כתב אישום עבור הצד האחר, במיוחד כשהשיחה טעונה. משפטים שמציגים את הסיפור כחד משמעי, משדרים שאין מקום למורכבות, ומייצרים תחושה שההסכם הוא כניעה. גם אם יש צדק רב במה שנאמר, הדרך שבה הדבר נאמר משפיעה על היכולת להגיע לתוצאה. במקום לדרוש שהצד השני יודה בטעותו, עדיף לתאר צרכים, גבולות, והצעות מעשיות. כך נשמרת האפשרות להתקדם בלי להיכנס למאבק על כבוד.
עוד נקודה חשובה היא שמילים נשארות בחדר גם אם הן לא נכנסות למסמך. צד שיצא מהגישור בתחושת השפלה, זלזול, או איום, יתקשה לחזור לשולחן בפגישה הבאה. לכן המבחן אינו רק מה הצד אומר, אלא איזה רגש הצד השני מקבל ממנו. המשפטים המסוכנים ביותר הם אלה שמדליקים את מערכת ההגנה, גם אם הם נשמעים לדובר טבעיים או מוצדקים. מי שמבין זאת מראש, יכול להימנע מאמירות שמפוצצות את התהליך ולחסוך זמן, כסף, ועוגמת נפש.
משפטים שמדליקים אש ומכבים הסכמה
אמירות של איום הן מההרסניות ביותר, גם כשהן נאמרות כביכול מתוך תסכול. משפטים כמו אאמלל אותך בבית המשפט, או אגרום לך לא לראות את הילדים, או אשבור אותך כלכלית, משדרים שהמטרה אינה פתרון אלא ענישה. הצד השני ייכנס למצב הישרדות, יפסיק לחשוב על פשרה, ויתחיל לחשוב על הגנה. גם אם יש לצד האומר יכולת משפטית מסוימת, הטון האלים הופך את הגישור לזירת קרב. המגשר יתקשה ליצור מרחב בטוח, וההליך יאבד את היתרון המרכזי שלו. במקום איום, נכון לדבר על קו אדום ענייני, למשל מה לא ניתן להסכים לו ומה כן אפשר לבחון.
בעיה דומה נוצרת עם אמירות שמוחקות את האדם ומציירות אותו כרע או חסר תקנה. משפטים כמו אתה שקרן, את מנסה לסחוט, הוא הורה גרוע, היא מטורפת, אינם מקדמים שום סעיף בהסכם. הם רק נועלים עמדות ומייצרים נקמה סמויה. גם כאשר יש טענות כבדות משקל, גישור אינו המקום להדביק תוויות, אלא לתאר התנהגויות ספציפיות והשפעתן. כאשר משנים ניסוח מהאשמה לתיאור, נפתחת דלת לשינוי. התהליך לא מחייב סליחה, אבל מחייב שפה שמאפשרת שיתוף פעולה מינימלי.
מסוכן לא פחות הוא שימוש במשפטים מוחלטים, כמו לעולם לא, תמיד, אין מצב, אין על מה לדבר. משפטים כאלה מצמצמים את מרחב האפשרויות ומאותתים שהצד אינו באמת במשא ומתן. לעיתים הצד מתכוון לומר שהוא כואב או פגוע, אבל המילים נשמעות כסירוב עקרוני. הצד השני מבין שאין טעם להשקיע מאמץ ומתקבע בעמדה נגדית. במקום מוחלטים, עדיף להשתמש בשפה של תנאים וגבולות, למשל קשה להסכים לכך במצב הנוכחי, או אפשר לשקול אם יתקיימו תנאים מסוימים. כך נשמרת היכולת לזוז בלי לוותר על כבוד.
מה לא לחשוף בהליך גישור
טעות שכיחה היא למסור פרטים כלכליים או אישיים בצורה דרמטית ולא מתוכננת, מתוך רצון להיראות ישרים או מתוך לחץ רגעי. יש הבדל בין שקיפות שמקדמת הסכם, לבין חשיפה לא מבוקרת שיוצרת חולשה במשא ומתן. אמירות כמו אין לי כלום, אני נואש, אני חייב כסף לכולם, או אני מוכן לוותר על הכול רק שתיגמר הפרשה, נותנות לצד השני תמריץ להקשיח. הצד השני לומד מה נקודת השבירה ומנסה לדחוף לשם. גישור נכון אינו משחק כוח, אבל הוא כן תהליך שבו כל מידע משפיע על הצעות. לכן כדאי למסור מידע מדויק ובשיקול דעת, תוך שמירה על גבולות ברורים.
מצד שני, גם אמירות שמריחות מהסתרה או התחמקות עלולות לפגוע קשות. משפטים כמו אל תשאלי על זה, זה לא עניינך, או לא צריך לדבר על המספרים, מייצרים חשד מיידי. ברגע שהאמון נפגע, כל סעיף הופך לחשוד וכל טיוטה נתפסת כמניפולציה. חשד מוביל לרצון באכיפה, ובמקום הסכם גמיש נוצר לחץ להסכם נוקשה שמלא במנגנוני פיקוח. כך הצדדים מפסידים את היתרון של גישור, שהוא התאמה למציאות. הדרך הנכונה היא להציג תמונה כלכלית מסודרת, ולבקש זמן לאיסוף נתון חסר במקום להדוף שאלה.
עוד אמירה שכדאי להימנע ממנה היא התפארות בייעוץ או בקשרים שמטרתם להפחיד. משפטים כמו דיברתי עם מומחה והוא אמר שתפסידי, או יש לי קשרים ואני אסדר את זה, לא בונים אמון אלא בונים אנטגוניזם. הצד השני מרגיש שהוא מול מערכת ולא מול אדם, ומגיב בהתאם. במקום להישען על הפחדה, עדיף להישען על היגיון, הוגנות, והצעות שמייצרות יציבות. גם אם יש עמדה משפטית חזקה, גישור מצליח כאשר הצד השני מרגיש שיש לו מקום לבחור, לא מקום להיכנע.
אמרות שאסור להפוך לנשק בגישור
כאשר יש ילדים, האמירות המסוכנות ביותר הן אלה שמערבות אותם ככלי לחץ. משפטים כמו הילדים שונאים אותך, או הם לא רוצים להיות אצלך, או אני אגיד להם את האמת עליך, פוגעים בילדים עוד לפני שהם פוגעים בהסכם. הם גם מחבלים בסיכוי לשיתוף פעולה הורי, שהוא תנאי לשקט ארוך טווח. הצד השני ירגיש איום על הקשר עם הילדים, ויתבצר יותר מכל נושא אחר. המגשר יתקשה להחזיר את השיחה לתכנון מעשי של סדרי שהות, חינוך, ורווחה. במקום לדבר בשם הילדים, נכון לדבר על צרכים אובייקטיביים, יציבות, שגרה, והתאמות שמתאימות לגילם.
גם משפטים שמקטינים את האחר כהורה הם מוקש, אפילו אם נאמרים מתוך דאגה אמיתית. אמירה כמו אתה לא יודע לטפל בהם, או את לא מסוגלת, גורמת לצד השני להרגיש שמוחקים לו זהות בסיסית. בגישור, פגיעה בזהות מייצרת תגובה חזקה יותר מכל מחלוקת כספית. כדי לקדם פתרון, עדיף לדבר על התנהלות מסוימת ועל שינוי מבוקש, למשל איך מתאמים שעות, איך מעבירים מידע, איך מקבלים החלטות רפואיות וחינוכיות. כך הדיון נשאר ענייני ואפשר לכתוב מנגנון שמפחית חיכוך.
לבסוף, יש אמירות שמרחיבות את הסכסוך במקום לצמצם אותו, כמו אני רוצה שתסבול, אני רוצה שתשלם על מה שעשית, או מגיע לך שיקרה לך רע. אמירות כאלה משנות את מטרת ההליך, ומכניסות את הגישור למישור של נקמה. גם אם יש כאב עמוק, גישור אינו טיפול רגשי אלא כלי לפתרון סכסוך. צד שמביא נקמה לשולחן ימצא מולו נקמה נגדית, והמסמך הסופי יהיה קשה, יקר, ושביר. הדרך הנכונה היא לתרגם כאב לצורך, לתרגם עלבון לגבול, ולתרגם חוסר אמון למנגנון ברור של שקיפות ותיאום. כך מייצרים הסכם שלא רק נחתם, אלא גם מחזיק לאורך זמן.
איך להתבטא נכון בהליך גישור גירושין
בגישור גירושין כל משפט הוא חלק מהמציאות החדשה שנבנית מול העיניים. המטרה איננה להוכיח מי צודק, אלא לנסח הסכמות שיחזיקו גם כשאין אהבה וגם כשיש מתח. זהו תהליך שבו שני אנשים שסיימו זוגיות חייבים להמשיך לתפקד כהורים, או לפחות כבעלי אינטרסים משותפים סביב הילדים, הכסף, והזמן. לכן השפה שנבחרת היא לא קישוט, אלא כלי ניהול סכסוך. משפטים תוקפניים או משפילים עלולים להפוך כל סעיף להסכם בלתי אפשרי, גם אם מבחינה משפטית הסעיף נראה סביר. מי שמבין זאת פועל כמו אדם שמנהל משא ומתן על החיים שלו, לא כמו אדם שמפרק חשבון עבר.
בגישור גירושין יש שלושה מוקשים שחוזרים כמעט בכל תיק. המוקש הראשון הוא הכבוד, כי כל צד מרגיש שנלקח ממנו משהו בסיסי. המוקש השני הוא הפחד, פחד כלכלי ופחד לאבד קשר עם הילדים. המוקש השלישי הוא החשד, כי הסיפור המשותף כבר נשבר וכל מילה נשמעת כמו ניסיון שליטה. לכן ניסוח חלופי נכון אינו מרכך אמת, אלא מעביר אותה בצורה שמאפשרת לצד השני להישאר בשולחן. משפט חלופי טוב משמר את העיקרון, אבל מחליף את האשמה בבקשה, את האיום בגבול, ואת ההכללה בתיאור מעשי.
הטעות הנפוצה היא לחשוב שהצד השני חייב להבין לבד למה המשפט נאמר. בגישור עדיף לא להשאיר מקום לפרשנות עוינת. במקום לומר משפט שיכול להתפרש כהתקפה, עדיף לומר משפט שמגדיר צורך ופותח אפשרות לפתרון. כך הצד השני יכול להסכים מבלי להרגיש שהוא נכנע, והמגשר יכול לתרגם את הדברים לסעיפים כתובים. להלן סדרה של משפטים בעייתיים שמופיעים שוב ושוב בגישור גירושין, ולצידם ניסוחים חלופיים שכל מטרתם אחת, לקדם הסכמה בלי להפקיר אינטרסים.
איומים והפחדות – מה לא להגיד ומה לומר במקום
להמנע מלהגיד: אני אמלל אותך בבית המשפט.
ניסוח חלופי, אני רוצה להימנע מהליך משפטי, אבל אני צריך שההסכם יגן עליי, בואו נבחן פתרון שמקובל על שנינו.
להמנע מלהגיד: אם לא תסכימי אני אדאג שלא תראי את הילדים.
ניסוח חלופי, אני רוצה הסדרי שהות יציבים וברורים, חשוב לי לשמור על קשר משמעותי עם הילדים, בואו נקבע מתווה קבוע עם מנגנון לשינויים.
להמנע מלהגיד: את תשלמי על זה ביוקר.
ניסוח חלופי, אני פגוע מאוד, אבל אני מבין שצריך להתקדם, אני מבקש שההסכם יתייחס לנזק שנגרם לי באופן מאוזן.
להמנע מלהגיד: יש לי עורך דין תותח והוא יקרע אותך.
ניסוח חלופי, קיבלתי ייעוץ משפטי ואני רוצה שהפתרון יהיה סביר ומחזיק, בואו נבדוק חלופות שמצמצמות סיכון לשני הצדדים.
להמנע מלהגיד: אני לא אתן לך שקל.
ניסוח חלופי, אני מתקשה להתחייב לסכומים כאלה, אני צריך לראות תמונה מלאה של התקציב, ואז לבנות חלוקה הדרגתית שמתאימה ליכולת.
להמנע מלהגיד: אם לא תחתמי היום אין גישור יותר.
ניסוח חלופי, חשוב לי להתקדם ולא למשוך זמן, אני מציע לקבוע לוח זמנים מוסכם לטיוטות ולחתימה כדי שלא ניתקע.
האשמות ותוויות – משפטים שמפוצצים את המו”מ
להמנע מלהגיד: אתה שקרן, תמיד שיקרת.
ניסוח חלופי, אני מתקשה לסמוך על הנתונים שנמסרים, אני מבקש שנעבוד עם מסמכים מסודרים ושקופים כדי שנוכל להתקדם.
להמנע מלהגיד: את סחטנית ואת רק מחפשת כסף.
ניסוח חלופי, אני מרגיש שהדרישות גבוהות ביחס למה שאני יכול לעמוד בו, בואי נפרק את זה לסעיפים ונראה מה הכרחי ומה ניתן להתאים.
להמנע מלהגיד: אתה הורה גרוע.
ניסוח חלופי, יש נקודות בהורות שאני מודאג מהן, אני רוצה להגדיר כללים ברורים לגבי שגרה, בריאות, וחינוך כדי להפחית חיכוך.
להמנע מלהגיד: את מטורפת, אי אפשר לדבר איתך.
ניסוח חלופי, השיחות בינינו יוצאות משליטה מהר, אני מציע לקבוע כללי תקשורת ולתאם דרך הודעות מסודרות כדי להימנע מהסלמה.
להמנע מלהגיד: כל הבעיות התחילו בגללך.
ניסוח חלופי, לכל אחד מאיתנו יש חלק במה שקרה, כרגע אני רוצה להתמקד במה שצריך להיסגר כדי שנוכל לצאת לדרך חדשה.
להמנע מלהגיד: אתה תמיד עושה דווקא.
ניסוח חלופי, כשדברים משתנים ברגע האחרון זה פוגע בי, אני מבקש מנגנון לתיאום מראש ותגובה בזמן סביר.
להמנע מ”סגירת דלתות” במשא ומתן
להמנע מלהגיד: אין מצב להסדר כזה.
ניסוח חלופי, כרגע זה לא נראה לי אפשרי, אבל אם נשנה את התנאים או נוסיף מנגנון התאמה אולי אוכל לשקול.
להמנע מלהגיד: אף פעם לא אסכים לזה.
ניסוח חלופי, זה נוגע לי במקום רגיש, אני צריך חלופה אחרת שתשמור על מה שחשוב לי, בואו נציע שתי אפשרויות ונשווה.
להמנע מלהגיד: תמיד היית ככה ותמיד תהיה ככה.
ניסוח חלופי, בעבר היו לנו קשיים בנושא הזה, ולכן אני רוצה שההסכם יכלול מנגנון ברור שמקטין תלות בהחלטות רגעיות.
להמנע מלהגיד: אין על מה לדבר בכלל.
ניסוח חלופי, הנושא הזה טעון עבורי, אני צריך רגע לחשוב, אפשר לעבור לסעיף אחר ולחזור אליו עם הצעות כתובות.
להמנע מלהגיד: זה הסעיף או כלום.
ניסוח חלופי, זה סעיף חשוב לי במיוחד, אם נוותר עליו אני אצטרך לקבל משהו אחר שמאזן, בואו נבנה חבילת פתרון.
כסף ורכוש – מה לא לחשוף מתוך חולשה
להמנע מלהגיד: אין לי כלום, אני גמור, תעשי מה שאת רוצה.
ניסוח חלופי, המצב הכלכלי שלי לחוץ, אני רוצה להגיע להסכמה, אבל אני צריך מתווה תשלומים ריאלי שמתיישב עם הכנסות והוצאות.
להמנע מלהגיד: אני מוכן לוותר על הכול רק שתעזבי אותי.
ניסוח חלופי, חשוב לי לסיים את זה מהר, אבל אני לא רוצה החלטות פזיזות, בואי נסכם עקרונות הוגנים שימנעו סכסוך עתידי.
להמנע מלהגיד: אל תדאג, אני אסדר את זה ואת לא תדעי בכלל איך.
ניסוח חלופי, אני רוצה שהכל יהיה מסודר ושקוף, בואי נקבע מה נכנס לתמונה הכלכלית ואיך מאמתים נתונים.
להמנע מלהגיד: זה לא עניינך כמה אני מרוויח.
ניסוח חלופי, כדי להגיע להסכם יציב צריך בסיס נתונים מוסכם, אני מוכן לשתף את המידע הרלוונטי במסגרת תהליך מסודר.
להמנע מלהגיד: אם את רוצה כסף תתני לי את הבית.
ניסוח חלופי, בואי נבדוק איך מאזנים בין דיור, תשלומים, וחלוקת נכסים, כך ששנינו נוכל לעמוד בזה לאורך זמן.
להמנע מלהגיד: אני אעלים הכל ואת לא תקבלי כלום.
ניסוח חלופי, אני מבין שיש כאן חוסר אמון, לכן עדיף שנסכים על רשימת נכסים, שוויי, ולוחות זמנים, כדי לא להידרדר למאבק.
להמנע משימוש בילדים ככלי ניגוח
להמנע מלהגיד: הילדים שונאים אותך.
ניסוח חלופי, הילדים עוברים תקופה רגישה, חשוב לי שנשמור עליהם מחוץ למחלוקת, בואו נבנה שגרה יציבה ותיאום הורי.
להמנע מלהגיד: הם לא רוצים להיות אצלך.
ניסוח חלופי, אני שומע מהם קשיים במעברים, אולי צריך התאמות בגיל ובשגרה, בואו נבחן מתווה מעבר הדרגתי.
להמנע מלהגיד: אני אגיד להם את כל האמת עליך.
ניסוח חלופי, אני מבקש שנקבע כלל ברור שלא מערבים את הילדים בסכסוך, ושכל תקשורת על הפרידה תהיה מותאמת לגילם.
להמנע מלהגיד: אתה לא תחליט שום דבר על בית הספר שלהם.
ניסוח חלופי, חשוב לי שהחלטות חינוכיות יתקבלו בצורה מסודרת, אני מציע מנגנון משותף להחלטות מרכזיות ולוחות זמנים לתגובה.
להמנע מלהגיד: את לא אימא, את לא יודעת לגדל אותם.
ניסוח חלופי, יש נושאים בהורות שמטרידים אותי, בואי נגדיר כללים מוסכמים לגבי בריאות, גבולות, ושעות שינה, כדי למנוע עימותים.
להמנע מלהגיד: אם את לא מסכימה למה שאני אומר אז אין לך אכפתיות לילדים.
ניסוח חלופי, שנינו רוצים בטובת הילדים, אנחנו פשוט רואים את הדרך אחרת, בואי ננסה מתווה ניסיוני עם נקודת בדיקה מוסכמת.
מה אומרים כשבאמת כואב בלי להרוס את ההליך
להמנע מלהגיד: את הרסת לי את החיים.
ניסוח חלופי, אני מרגיש שנפגעתי מאוד מהדרך שבה הדברים התנהלו, אני רוצה שההסכם ייתן לי יציבות וימנע פגיעה נוספת.
להמנע מלהגיד: אתה בן אדם מגעיל.
ניסוח חלופי, ההתנהגות הזו פגעה בי, אני מבקש שנגדיר גבולות תקשורת ברורים ושנשמור על שיח מכבד.
להמנע מלהגיד: את כלום בלעדיי.
ניסוח חלופי, אני חושב שיש בינינו פערים בהסתכלות על אחריות וחלוקת תפקידים, בואי נתמקד במה שנדרש כדי שכל אחד יעמוד על הרגליים.
להמנע מלהגיד: אני לא מדבר איתך יותר בחיים.
ניסוח חלופי, קשה לי לדבר ישירות כי זה מציף, אני מציע שנעבוד דרך המגשר ובאמצעות הודעות מסודרות לפי כללים.
להמנע מלהגיד: אני רוצה שתסבול.
ניסוח חלופי, אני כואב מאוד, אבל אני מבין שהדרך היחידה להשתקם היא הסכם שמאפשר לכל אחד להמשיך הלאה בלי מלחמות.
איך להפוך אמת קשה לניסוח שמקדם הסכם
כאשר רוצים לומר משהו חד, אפשר להשתמש בתבנית של תיאור, השפעה, בקשה. במקום לתקוף אדם, מתארים פעולה, מסבירים איך זה משפיע, ומבקשים שינוי ברור. התבנית הזו מגינה על הכבוד של שני הצדדים ומאפשרת למגשר לתרגם את זה לסעיף. אפשר גם להשתמש בתבנית של גבול והצעה, כלומר לומר מה לא אפשרי מבחינתך ולצד זה להציע חלופה מעשית. תבנית נוספת היא זמן ומנגנון, כלומר להכיר בקושי ולבקש זמן קצר, ואז לחזור עם הצעה כתובה. שלוש התבניות הללו מורידות אש ומגדילות שליטה.
מי שרוצה להגיע להסכם בגישור גירושין צריך לזכור שמילים אינן רק ביטוי, הן גם תכנון. משפט חלופי טוב לא עושה אותך חלש, הוא עושה אותך יעיל. הוא משמר את המטרה ומוציא מהחדר את הרעל שמונע ממנה להתממש.
