תקופת הגירושין מביאה עמה טלטלה רגשית עמוקה, שלצדה מתעוררות שאלות כלכליות מעשיות כבדות משקל. חוסר הוודאות הכלכלי, ובמיוחד שאלת דמי המזונות, הוא לרוב החשש המרכזי המדיר שינה מעיניהם של הורים טריים הנמצאים בתחילת הליך גירושין.
הבהרה חשובה: המידע המובא להלן מהווה סקירה משפטית וכלכלית כללית בלבד. כל תא משפחתי הוא עולם ומלואו, וסכומי המזונות הסופיים נקבעים על פי נסיבות ספציפיות, בין אם בהחלטה משותפת בהסכמה, בהליך גישור, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אין לראות בתוכן זה תחליף לייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין מומחה לדיני משפחה.
כיצד מחשבים מזונות כיום?
עד שנת 2017, נטל המזונות בישראל נפל כמעט באופן בלעדי ואבסולוטי על כתפי האב, ללא קשר לזמני השהות או לפערי ההשתכרות בין ההורים. פסיקת בית המשפט העליון (תיק בע”מ 919/15) שינתה לחלוטין את ההתייחסות למזונות ילדים, עבור ילדים בגילאי 6 עד 15. חישוב סכום מזונות ילדים מבוסס, מאז אותה פסיקה, על כושר ההשתכרות של ההורים, על פערי השכר אם ישנם, ועל זמני השהות של כל הורה במחיצת ילדיו.
אם לדייק, חישוב מזונות הילדים מבוסס על נוסחה המשלבת שלושה פרמטרים מרכזיים:
- יחס ההכנסות הפנויות בין ההורים: כמה מרוויח כל הורה ביחס לסך ההכנסות המשותף, לאחר ניכוי הוצאות קבועות (כמו שכר דירה או משכנתא).
- זמני השהות: אחוז הזמן שהילדים מבלים אצל כל אחד מההורים (למשל: משמורת משותפת מלאה של 50/50, או חלוקה של 70/30).
- צרכי הילדים: העלות החודשית הנדרשת לגידול הילד, המחולקת לצרכים תלויי שהות (מזון, בילויים) וצרכים שאינם תלויי שהות (ביגוד, הנעלה, תספורות).
שאלות ותשובות ממוקדות
הורים לקראת גירושין או ממש בתחילת ההליך, לרוב, אינם יודעים כמה מזונות יקבלו או ישלמו ואם בכלל זכאים למזונות ילדים. הפסיקה הרווחת כיום קובעת באופן גורף, שאם שני ההורים משתכרים בערך אותו הדבר וחלוקת זמני השהות שוויונית, רוב הסיכויים שלא ייקבע סכום מזונות כלל. כך שכל הורה יצטרך לכלכל את ילדיו בזמן שהותם במחיצתו.
באתר “גירושים” ישנו מחשבון מזונות לשערוך מדויק של דמי מזונות הילדים, אך עם זאת ישנם שאלות רבות שחוזרות על ידי קוראינו, ולכן החלטנו לענות על השאלות הנפוצות באופן מדויק וברור.
מה סכום המזונות שאשלם עבור שני ילדים?
תשובה קצרה ומדויקת:
סכום המזונות לשני ילדים אינו מספר קבוע בחוק, אך בתי המשפט בישראל אומדים את הצרכים ההכרחיים של ילד אחד בכ-1,600 עד 2,250 שקלים בחודש, לא כולל הוצאות מדור (מגורים), ולא כולל מחצית מהוצאות החינוך והבריאות (הוצאות חריגות).
הסבר מורחב:
אם אתם מקיימים משמורת משותפת (זמני שהות שווים) וההכנסות שלכם שוות לאלו של ההורה השני, ייתכן שכלל לא תשלמו דמי מזונות שוטפים עבור ילדים מעל גיל 6, אלא רק תחלקו בהוצאות חריגות. לעומת זאת, אם זמני השהות שלכם מצומצמים יותר או שהכנסתכם גבוהה משמעותית משל ההורה השני, התשלום הבסיסי לשני ילדים עשוי לנוע בין 3,000 ל-4,500 שקלים בחודש, בתוספת רכיב המדור (בדרך כלל כ-40% מעלות שכר הדירה, עבור שני ילדים).
כמה מזונות אקבל עבור ילד אחד?
תשובה קצרה ומדויקת:
עבור ילד אחד, הסכום הבסיסי המקובל בפסיקה נע סביב 1,600 עד 2,250 שקלים בחודש, פלוס 30% מעלות שכר הדירה של ההורה המשמורן (עבור מדור), פלוס מחצית מהוצאות החינוך והבריאות.
הסבר מורחב:
הסכום שתקבלו בפועל תלוי בגיל הילד וביחס ההכנסות שלכם. אם הילד מתחת לגיל 6, החובה לספק את צרכיו ההכרחיים חלה עדיין באופן אבסולוטי על האב, ולכן תקבלו תשלום גם אם זמני השהות שווים. אם הילד מעל גיל 6 וזמני השהות חלקיים, הסכום שישולם לכם יחושב כפער שבין הצרכים של הילד לבין החלק היחסי שמשולם על ידי ההורה השני בזמן שהילד אצלו.
איך משפיע שכר הדירה (מדור) על תשלום המזונות?
תשובה קצרה ומדויקת:
הורה שילדיו ישנים אצלו ומשלם שכר דירה או משכנתא, זכאי להשתתפות בהוצאה זו (המכונה “מדור והחזקת מדור”). אחוזי ההשתתפות המקובלים הם: 30% לילד אחד, 40% לשני ילדים, ו-50% לשלושה ילדים ויותר.
תחשיב מזונות אפשרי על פי הלכת 919/15
כדי להמחיש את אופן החישוב עבור ילדים מעל גיל 6, להלן טבלה המציגה תרחישים שונים בהנחה שלשני ההורים יש הכנסה קבועה והם חולקים הוצאות שונות. (הסכומים להמחשה בלבד ומשקפים הערכה משפטית מקובלת, לפי הפסיקה העדכנית).
| תרחיש | הכנסת אב | הכנסת אם | חלוקת זמני שהות (אב/אם) | תוצאה משוערת לדמי מזונות בסיסיים (מעל גיל 6) | התחלקות בהוצאות חינוך ובריאות |
| הכנסות שוות, משמורת משותפת | 10,000 ₪ | 10,000 ₪ | 50% / 50% | 0 ₪ (כל הורה נושא בהוצאות הילד כשהוא עמו) | 50% / 50% |
| פער הכנסות קטן, משמורת משותפת | 15,000 ₪ | 10,000 ₪ | 50% / 50% | תשלום חלקי נמוך מצד האב (לאיזון רמת החיים) | 60% אב / 40% אם |
| פער הכנסות גדול, משמורת אם | 20,000 ₪ | 7,000 ₪ | 20% / 80% | תשלום מלא פלוס מדור (בהתאם למספר הילדים) | 75% אב / 25% אם |
| הכנסות שוות, משמורת אם | 10,000 ₪ | 10,000 ₪ | 30% / 70% | תשלום יחסי המשלים את צרכי הילד בימים שאינו אצל האב | 50% / 50% |
חלוקת הגילים בדיני המזונות בישראל
גיל הילדים הוא פקטור מכריע בקביעת החובה המשפטית לתשלום מזונות. הפסיקה הישראלית (הנשענת בחלקה על הדין העברי) מחלקת את חייהם של הילדים למספר קטגוריות ברורות:
- גילאי 0 עד 6 (קטני קטינים): החובה על האב היא מוחלטת (“אבסולוטית”) לתשלום מזונות ילדיו. האב חייב לשאת בצרכים ההכרחיים של הילד במלואם, ללא קשר לשאלת זמני השהות או לגובה ההכנסה של האם (למעט מקרים חריגים מאוד של אמהות עשירות במיוחד).
- גילאי 6 עד 15: חלה פסיקת 919/15. החיוב הוא מדין צדקה, והמשמעות היא בחינה שוויונית של שני ההורים. בוחנים את יכולת ההשתכרות, הרכוש, וזמני השהות בפועל. אם יש שוויון בהכנסות ובזמני השהות, ייתכן ביטול מוחלט של מזונות הבסיס, והסתפקות בחשבון הוצאות משותף (קופה קטנה).
- גילאי 15 עד 18: נמשכת המגמה השוויונית מדין צדקה, תוך שימת דגש רב אף יותר על צרכיו בפועל של הנער המתבגר, והיכולות הכלכליות של שני ההורים באופן יחסי.
- גילאי 18 עד 21 (תקופת הצבא או השירות הלאומי): על פי הפסיקה, בתקופה זו יורד סכום המזונות לשליש (33%) ממה ששולם עד כה. זאת מתוך הבנה שהחייל שוהה רוב הזמן במסגרת הצבאית, שמספקת את צרכיו הבסיסיים (מזון, לינה, ביגוד), וההורים מסייעים לו בסופי השבוע ובהוצאות נוספות.
מהם “צרכים הכרחיים” מול “מציאות אמידה”?
כאשר בתי המשפט קובעים את גובה המזונות, הם מבחינים בין צרכים בסיסיים שאי אפשר בלעדיהם, לבין צרכים הנובעים מרמת חיים גבוהה.
הצרכים ההכרחיים (הבסיס הקיומי):
מונח זה כולל את המינימום הנדרש לקיומו הבריא של הילד: מזון, ביגוד בסיסי, תרופות שגרתיות, היגיינה, והוצאות מגורים סטנדרטיות. כאמור, הפסיקה אומדת צרכים אלו בסכום התחלתי של כ-1,600 ש”ח לילד, סכום שפוחת פר ילד, כאשר מדובר במשפחות מרובות ילדים בשל “יתרון לגודל” (למשל, בישול לשלושה ילדים זול יותר פר ילד מאשר בישול לילד אחד).
הוצאות מדין צדקה (רמת החיים):
הוצאות אלו כוללות חוגים, שיעורים פרטיים, טיסות לחו”ל, מותגי ביגוד יוקרתיים, דמי כיס גבוהים ובילויים. חלוקת התשלום עבור צרכים אלו נקבעת באופן יחסי, לפי יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים.
הוצאות מחצית (הוצאות חריגות):
מדובר בהוצאות משמעותיות שההורים חולקים בהן, לרוב בחלוקה של 50/50 (אלא אם יש פערים קיצוניים ביחסי ההכנסות). הן מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות:
- הוצאות חינוך: אגרות בית ספר, צהרונים (לרוב עד כיתה ג’), קייטנות בחופש הגדול, ספרים וציוד תחילת שנה (לאחר קיזוז מהמענק השנתי שנותן ביטוח לאומי, לרוב לאם).
- הוצאות רפואיות חריגות: טיפולי שיניים מורכבים, אורתודונטיה, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים רפואיים, ומשקפיים, אשר אינם מכוסים במלואם על ידי קופת החולים.
תחום מזונות הילדים בישראל עבר תמורה עצומה בשנים האחרונות, והפך לשוויוני ומדויק יותר מבחינה כלכלית. המפתח לתהליך שקוף והוגן הוא איסוף קפדני של נתונים כלכליים: תלושי שכר, דפי חשבון בנק, פירוט הוצאות מדויק של התא המשפחתי, והבנה ברורה של מודל זמני השהות שברצונכם לקיים.
