יישוב סכסוך לעומת גישור בתהליך גירושים

יישוב סכסוך ואפשרות גישור הם חלקים חשובים בתהליך הגירושים ויכולים להיכנס בכמה שלבים לאורך הדרך. בוא נפרט איך הם משתלבים בתהליך:

1. החלטה על פרידה (לפני הגשת תביעה)

• יישוב סכסוך: במקרים רבים, בני זוג עשויים לפנות ליישוב סכסוך לפני שמתחילים בתהליך משפטי. המטרה היא לנסות להגיע להבנות ולהסכמות מחוץ לבית המשפט, ולמנוע סכסוכים משפטיים ממושכים.
• גישור: אם יש נכונות מצד שני הצדדים, הם יכולים לפנות למגשר מוסמך כדי לנסות ולהגיע להסכמות בנוגע לחלוקת רכוש, משמורת על הילדים, מזונות, ועוד. התהליך הזה נעשה בצורה וולונטרית ושואף להגיע לפתרון שיספק את שני הצדדים.

2. לפני התחלת הליך גירושים (לפני פתיחת תיק)

• חוק יישוב סכסוכים: במדינת ישראל, כאשר אחד הצדדים מעוניין להתחיל בתהליך גירושים, הוא נדרש על פי חוק לפנות תחילה להליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעה. זהו הליך חובה שבו בני הזוג מופנים ליחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, שם מנסים למצוא פתרונות לסכסוך המשפחתי.
• גישור כחלק מיישוב הסכסוך: במהלך שלב זה, מוצע לעיתים קרובות לבני הזוג לפנות להליך גישור שבו ינסו לפתור את הסכסוכים בצורה ידידותית ובשיתוף פעולה. אם ההליך מצליח, ניתן לחסוך זמן, כסף, והמתחים שמלווים תהליכים משפטיים ארוכים.

3. במהלך הליך הגירושים (אחרי פתיחת תיק)

• הפנייה לגישור על ידי בית המשפט: גם אם התחיל תהליך גירושים בבית המשפט או בבית הדין, השופט יכול להמליץ או להפנות את בני הזוג לגישור. במקרים רבים, בתי המשפט מעודדים פניה לגישור כדי להגיע להסכמות ללא צורך בהכרעות שיפוטיות.
• יישוב סכסוך נוסף: במקרים מסוימים, גם לאחר פתיחת תיק, בני הזוג יכולים לבחור לחזור לשולחן הדיונים בניסיון ליישב את המחלוקות ביניהם בצורה ישירה, לעיתים בעזרת עורכי דין, מגשרים או מטפלים משפחתיים.

4. השלמת תהליך הגישור

• הסכם גישור: אם הגישור מצליח, מסכם המגשר את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים. ההסכם נחתם על ידי שני הצדדים ומאושר על ידי בית המשפט או בית הדין, והוא מחייב מבחינה משפטית.
• המשך תהליך גירושים: אם הגישור לא מצליח, בני הזוג יכולים להמשיך בתהליך הגירושים בבית המשפט, כאשר כל אחד מהם עשוי להגיש תביעות בנושא רכוש, מזונות, משמורת וכדומה.

יישוב סכסוך וגישור הם כלים חשובים שמאפשרים לבני זוג לפתור את המחלוקות בצורה נעימה ויעילה יותר, תוך שמירה על כבוד הדדי והימנעות מסכסוכים משפטיים ארוכים ומורכבים. מומלץ לשקול את האפשרויות הללו מוקדם ככל האפשר בתהליך הגירושים.

מהות הליך יישוב סכסוך

הגדרה ותכלית

יישוב סכסוך הוא הליך טרום משפטי שמטרתו להציע פתרונות לסכסוכים אישיים, משפחתיים או עסקיים בדרכים שיתופיות ולא באמצעות הליך משפטי. מטרת הליך זה היא לעזור לצדדים המעורבים במחלוקות להגיע להסכמות שמספקות פתרון לבעיה באופן שיתופי ויצירתי, ומבלי להיכנס להליך משפטי מלא שעלול להיות מסובך, ממושך ויקר.

יישוב סכסוך נועד לשמש ככלי יעיל להפחתת המתחים והקונפליקטים, ולמנוע את הצורך בניהול תיק משפטי מייגע. ההליך מתמקד באיתור פתרונות אשר יהיו מקובלים על כל הצדדים, והם יוצרים בסיס לפתרון ממוקד ואפקטיבי של הבעיה. הסיוע ניתנת באמצעות מתווכים מקצועיים, כמו מגשרים ופושרים, אשר מסייעים לצדדים להגיע להסכמות בעצמם.

תכלית הליך יישוב סכסוך:

1. שימור יחסים: הליך זה מיועד לסייע לשמירה על קשרים טובים בין הצדדים, במיוחד כשמדובר במשפחה או בעסק. ההליך שואף למנוע סכסוכים משפטיים שמזיקים ליחסים האישיים או העסקיים.
2. חיסכון בזמן ובכסף: פתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט חוסך זמן וכסף, ומשפר את היעילות של תהליך פתרון הבעיות.
3. פתרון בעיות גמיש: הליך יישוב הסכסוך מאפשר פתרונות יצירתיים וגמישים שמתאימים לצרכים האישיים של הצדדים, בניגוד לפסקי דין שמחייבים את הצדדים להסתפק בפתרונות מוגבלים.
4. שיפור התקשורת: ההליך מאפשר לצדדים ללמוד כיצד לנהל שיחה פתוחה ופורה, ומסייע בשיפור התקשורת ביניהם.

עקרונות יסוד

ההליך מתבסס על מספר עקרונות יסוד, אשר עוזרים לעצב את הדרך בה מתנהל ההליך ולוודא שהוא יוביל לתוצאה המבוקשת בצורה הוגנת ויעילה.

עקרון הגישור:

• תפקיד המגשר: המגשר הוא צד ניטרלי שאינו מקבל החלטות עבור הצדדים אלא מסייע להם להגיע להסכמות בעצמם. המגשר עוזר להביא את הצדדים לשיחה פתוחה ולהבנה הדדית של המחלוקות.
• תהליך הגישור: התהליך כולל פגישות עם הצדדים, דיונים על נושאים עקרוניים ופרקטיים, והנחות להצעת פתרונות. המגשר מלווה את הצדדים לאורך התהליך ומנחה אותם למציאת פתרונות משותפים.
• יתרונות: גישור מאפשר פתרון בעיות בצורה מסודרת וממוקדת, תוך שמירה על פרטיות הצדדים והפחתת העימותים.

עקרון הפישור:

• תפקיד הפושר: הפישור הוא כלי נוסף לפתרון סכסוכים שכולל תמיכה ממומנת, לעיתים על ידי המדינה או ארגונים ציבוריים. הפושר מספק תהליך דומה לגישור אך עם תמיכה נוספת בצורת מימון או סיוע.
• תהליך הפישור: הפישור כולל גם הוא פגישות עם הצדדים, דיונים והצעות לפתרון. הפושר עוזר להנחות את הצדדים למציאת פתרונות בדרך שיתופית ועם תמיכה כספית.
• יתרונות: הפישור מבטיח נגישות גבוהה יותר לכלל האוכלוסייה ומאפשר פתרון סכסוכים גם כאשר יש קושי כלכלי.

עקרון ההסכמה:

• הסכמות הדדיות: פתרונות המתקבלים במהלך ההליך הם תוצאה של הסכמות בין הצדדים ולא כפופים להחלטות חד צדדיות של מגשר או פושר. הדבר מבטיח שהפתרון יהיה מקובל על כל הצדדים ויתאים לצרכים האישיים שלהם.
• יתרונות: ההסכמות מבטיחות פתרון מותאם אישית ויכולת לעמוד בהן, שכן הצדדים עצמם הסכימו להם.

יתרונות הליך יישוב סכסוך

חיסכון בזמן:

• מהירות התהליך: הליך יישוב סכסוך לרוב אורך זמן קצר יותר מהליך משפטי מסורתי. פגישות עם המגשר הן ממוקדות ומאפשרות פתרון מהיר יותר של הבעיות.
• הפחתת זמן המתנה: הימצאות בתור להליך משפטי עלולה להימשך זמן רב, בעוד שהליך יישוב הסכסוך יכול להתחיל ולהסתיים מהר יותר.

חיסכון בעלויות:

• עלויות נמוכות: ההליך לרוב אינו כרוך בעלויות גבוהות כמו הליך משפטי מלא. אין צורך בתשלום לעורכי דין או בהוצאות משפטיות נוספות, מה שמפחית את העלויות הכלכליות.
• יעילות כלכלית: החיסכון בעלויות מסייע לצדדים לשמור על המשאבים הכלכליים ולהשתמש בהם לצורכי חיים אחרים.

שמירה על פרטיות:

• סודיות התהליך: התהליך נעשה בסודיות רבה, מה שמפחית את החשיפה הציבורית של פרטים אישיים ורגישים.
• אופציות אישיות: צדדים יכולים לנהל את התהליך מבלי לחשוף את פרטיהם או את תוכן הסכסוך בפני הציבור הרחב.

שיפור התקשורת:

• תהליך פתוח: הליך יישוב סכסוך מאפשר לצדדים ללמוד כיצד לנהל שיחה פתוחה ועניינית, מה שיכול להועיל גם לאחר סיום הסכסוך.
• כלים לניהול סכסוכים: הצדדים מקבלים כלים לניהול שיחה אפקטיבית ופתרון בעיות שיכולים להועיל להם גם בעתיד.

גמישות:

• פתרונות מותאמים: הצדדים יכולים לקבוע את תנאי ההסכמות באופן שיתאים להם בצורה הטובה ביותר, מה שמאפשר פתרון מותאם אישית לצרכים שלהם.
• יכולת התאמה: הפתרונות ניתנים להתאמה לפי הצרכים המשתנים של הצדדים, מה שמבטיח שפתרונות יישארו רלוונטיים לאורך זמן.

תקנות והוראות ההליך

הצורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך

על פי החוק, בני משפחה המעורבים בסכסוך בנושאים של דיני משפחה ומעמד אישי אינם יכולים להגיש תביעה לערכאה משפטית לפני שהגישו בקשה ליישוב סכסוך באמצעות פתיחת תיק י”ס. זהו צעד מקדים שנועד למנוע עומס מיותר על מערכת המשפט ולעודד פתרון מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרת תקנות אלו היא לעודד את הצדדים לנסות ולפתור את הסכסוכים בדרכים חלופיות לפני שהם פונים לערכאות המשפטיות. בכך מצמצמים את העומס על בתי המשפט ומסייעים לפתור בעיות בצורה פחות מסורבלת ויותר יעילה.

הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא צעד מקדים שמטרתו להבטיח שהצדדים ינסו לפתור את הסכסוך בדרכים לא משפטיות לפני שפונים לערכאות משפטיות. ההליך נועד למנוע פנייה מיותרת לבתי המשפט ולתמוך בפתרון סכסוכים בדרך שיתופית.

תהליך הגשת הבקשה:

1. הגשת הבקשה: בני משפחה המעורבים בסכסוך חייבים להגיש בקשה ליישוב הסכסוך לפני שמגישים תביעה לבית המשפט. הבקשה תכלול את פרטי הסכסוך ותיאור המחלוקות.
2. תיעוד: הגיש הבקשה דורש תיעוד של כל המידע הנוגע לסכסוך, כולל מסמכים רלוונטיים, התכתבויות קודמות, וכל פרט נוסף שיכול לעזור בתהליך.
3. המתנה לתגובה: לאחר הגשת הבקשה, הצדדים ממתינים לתגובה ממערכת היישוב סכסוכים, אשר יכולה לכלול זימון לפגישות עם מגשר או פושר.

מטרת הצעד:

• מניעת עומס על בתי המשפט: בקשה ליישוב סכסוך מקדימה את הפנייה לבית המשפט ומסייעת לצמצם את העומס על המערכת המשפטית.
• עידוד פתרון מחוץ לבית המשפט: הצעד נועד לעודד את הצדדים לנסות ולפתור את הסכסוך בדרכים חלופיות לפני הגעה לבית המשפט.

דוגמאות לנושאים:

• סכסוכים גירושין: בקשות ליישוב סכסוכים גירושין כוללות בעיות כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים, ותנאים כלכליים.
• סכסוכים על משמורת: כוללים את הזמנים, תנאי השהות ותשלום מזונות.
• סכסוכים על רכוש: נוגעים לחלוקת רכוש נפרד ומשותף, נכסים, והשקעות.

תקופת עיכוב הליכים

תקופת עיכוב הליכים נכנסת לתוקף לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ומטרתה למנוע פתיחה במקביל של הליכים משפטיים. במהלך תקופה זו, הצדדים אינם יכולים לפנות לבית המשפט אלא אם מדובר בנושאים דחופים.

מטרת העיכוב:

• מניעת הליכים כפולים: התקופה נועדה למנוע פתיחה במקביל של הליכים משפטיים, דבר שיכול לעכב את התהליך ולפגוע במאמצי היישוב.
• מתן זמן לפתרון: מאפשר לצדדים זמן לנסות ולפתור את הסכסוך באמצעות הליך הגישור או הפישור.

סוגי עניינים דחופים:

1. פגיעות פיזיות: מקרים שבהם יש צורך בפעולה מיידית כדי להגן על צדדים מעשית או פיזית.
2. סוגיות בטיחותיות: כמו סיכון לבריאות או ביטחון של ילדים או צדדים אחרים המעורבים בסכסוך.
3. מקרים משפטיים חריגים: סוגיות שבהן עיכוב הליכים יפגע בזכויות יסוד או בהגנה חיונית.

משך התקופה:

• תקופה קבועה: ברוב המקרים, תקופת העיכוב נמשכת שלושה חודשים, אך פרק זמן זה יכול להשתנות בהתאם למקרה ולנסיבות.
• אפשרות להארכה: במקרים מיוחדים ניתן לבקש להאריך את תקופת העיכוב, במידה שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות.

המשך ההליך במקרים שלא צלחו

אם הליך יישוב הסכסוך לא צלח, הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש את התביעה לערכאה משפטית לבחירתו, בתוך פרק זמן מוגדר.

פרק הזמן המוגדר:

• תקופה סטנדרטית: פרק הזמן בדרך כלל הוא שלושה חודשים, אך ייתכנו שינויים בהתאם למקרה ולנסיבות.
• הגשת תביעה: אם הצד הראשון לא מגיש את התביעה בתקופה זו, הצד השני יכול להגיש את תביעתו. דבר זה מונע עיכובים נוספים בתהליך המשפטי ומבצע צעד נוסף להבטחת טיפול בסכסוך.

חשיבות פרק הזמן:

• מניעת עיכובים נוספים: הגבלת הזמן להגיש תביעה מונעת עיכובים מיותרים ומסייעת להבטיח את המשך הטיפול בסכסוך ללא התמשכות.
• הגברת מוטיבציה לפתרון: הפרק זמן מסייע להגביר את המוטיבציה של הצדדים למצוא פתרון בהליך היישוב ולהימנע מהליך משפטי מייגע.

הליך ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט

תשלום והוצאות

ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום, מה שמבטיח נגישות גבוהה לכלל האוכלוסייה ומפחית את העומס הכלכלי על הצדדים.

היתרונות של הליך חינם:

• נגישות גבוהה: כל צד יכול לגשת לשירותים הנדרשים מבלי לחשוש מהוצאות נוספות. זה חשוב במיוחד עבור מי שאין לו את האמצעים הכלכליים לשלם עבור הליך משפטי או גישור.
• צמצום עלויות: הימצאות בעלויות נמוכות מסייעת להפחתת העומס הכלכלי ולצמצם את החסמים הכלכליים לפתרון הסכסוך.
• שירותים נגישים: השירותים ניתנים לכלל האוכלוסייה, מה שמאפשר למספר רב יותר של אנשים גישה לפתרון בעיותיהם ללא עלות.

השירותים הניתנים:

• ייעוץ ראשוני: נותן הצדדים הזדמנות להבין את התהליך ואת האפשרויות הזמינות להם.
• פגישות גישור או פישור: כוללות פגישות עם מגשרים או פושרים אשר מסייעים לצדדים להגיע להסכמות.
• מידע על זכויות וחובות: מספק את כל המידע הנדרש לצדדים כדי שהם יוכלו לקבל החלטות מושכלות בתהליך.

ייצוג על ידי עורכי דין

במהלך ההליך ביחידות הסיוע, הצדדים יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין החל מהפגישה השנייה. הייצוג המשפטי מסייע לצדדים להבין את זכויותיהם ולתכנן את הצעדים הבאים בתהליך.

תפקיד עורכי הדין:

• ייעוץ משפטי: עורכי דין מספקים ייעוץ מקצועי וניהולי אשר מסייע לצדדים להבין את האפשרויות וההשלכות המשפטיות של ההסכמות המוצעות.
• תכנון אסטרטגי: עורכי דין עוזרים בתכנון האסטרטגיה המשפטית ובניהול התהליך בצורה היעילה ביותר.
• ייצוג במהלך הפגישות: עורכי דין יכולים לייצג את הצדדים במהלך פגישות עם המגשר או הפושר, ולוודא שכל צד מבין את התנאים וההסכמות המוצעות.

יתרונות הייצוג המשפטי:

• הבנה מעמיקה של התהליך: עורכי דין יכולים להסביר את התהליך המשפטי ולהציע פתרונות מקצועיים.
• תמיכה בתהליך: תמיכה משפטית מסייעת לצדדים לנהל את התהליך בצורה מסודרת וממוקדת, מה שמגביר את הסיכוי להצלחה.

סיוע משפטי וליווי

סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי

האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים מספק שירותי ייעוץ וליווי לציבור הזקוק לעזרה משפטית בתחום משפחה ומעמד אישי. הסיוע כולל ייעוץ, ייצוג והשתתפות בחלק מעלויות שכר הטרחה של המגשר.

מטרות הסיוע המשפטי:

• תמיכה משפטית: לספק ייעוץ וליווי משפטי לציבור, כך שיוכלו להבין את זכויותיהם ולפעול בהתאם.
• נגישות לשרותים: לאפשר נגישות לשירותים מקצועיים גם למי שמתקשה לשאת בעלויות הכרוכות בכך.

סוגי הסיוע:

• ייעוץ משפטי: מתן ייעוץ והכוונה לגבי אפשרויות הפעולה וההשלכות המשפטיות.
• ייצוג משפטי: ייצוג משפטי במהלך ההליך, כולל ייצוג בפגישות גישור או פישור.
• השתתפות בעלויות: משרד המשפטים יכול להשתתף בחלק מעלויות שכר הטרחה של המגשר במקרים שבהם הצדדים בוחרים להיעזר בגישור.

השתתפות בשכר הטרחה של המגשר

השתתפות משרד המשפטים בשכר הטרחה של המגשר היא צעד נוסף להקל על הצדדים את העלויות ולתמוך בתהליך היישוב.

יתרונות ההשתתפות:

• צמצום עלויות: השתתפות בשכר הטרחה מסייעת לצמצם את העלויות הכלכליות עבור הצדדים ומשפרת את נגישותם לשירותים.
• תמיכה בתהליך: מאפשרת לציבור לקבל שירותי גישור גם במקרים שבהם העלויות הן מכשול.
• הגברת הנגישות: מסייעת להבטיח שהליך היישוב יהיה נגיש ומועיל לציבור רחב יותר.

המשמעות עבור הצדדים:

• הפחתת העומס הכלכלי: השתתפות בשכר הטרחה מסייעת להקל על העומס הכלכלי על הצדדים ומפחיתה את החסמים הכלכליים.
• תמיכה בתהליך ההשגה: מעניקה לצדדים את התמיכה הדרושה כדי שהם יוכלו להתמקד במציאת פתרונות לשאלות המרכזיות מבלי לדאוג להוצאות נוספות.

מהי פגישת מהו”ת

פגישת מהו”ת (מעמד אישי ותכנון) היא חלק חשוב מהליך יישוב סכסוך במקרים של גירושין, סכסוכים משפחתיים או סכסוכים בעניינים של מעמד אישי. מדובר בפגישה ראשונית שנועדה להנחות את הצדדים בתהליך ולהסביר להם את האפשרויות והצעדים הבאים שעליהם לנקוט.

מטרת פגישת מהו”ת

1. הבהרת תהליך יישוב הסכסוך:
   • פגישת מהו”ת מספקת הסבר על תהליך יישוב הסכסוך, כולל השלב הראשון של יישוב הסכסוך על ידי גישור או פישור.
   • מטרת הפגישה היא להבהיר לצדדים את האפשרויות שלהם, כולל הצורך במתן עיכוב הליכים המשפטיים למקרה והם לא יצליחו להגיע להסכמות.
2. סיעור מוחות והבנת המצב:
   • במהלך הפגישה, הצדדים מקבלים הזדמנות להסביר את עמדותיהם ולהציג את המחלוקות והסוגיות המרכזיות בסכסוך.
   • המנחה מסייע לזהות את הנושאים החשובים ביותר ולתעד את הבעיות המרכזיות שעליהם להתמודד איתן.
3. תכנון והכוונה:
   • פגישת מהו”ת מאפשרת לצדדים להבין את הצעדים הבאים בתהליך, כולל קביעת מועדים לפגישות נוספות עם מגשר או פושר.
   • המנחה מסביר את התהליך המפורט של הגישור או הפישור, את תפקיד המגשר, ואת הציפיות מהצדדים.
4. הצעת פתרונות ראשוניים:
   • לעיתים, במהלך הפגישה המנחה יכול להציע פתרונות ראשוניים או הצעות לפתרון חלקי של הסכסוך.
   • המטרה היא לנסות ולהנחות את הצדדים לכיוון פתרון שיתופי, ולמנוע את הצורך בהליך משפטי.

איך מתבצע תהליך פגישת מהו”ת?

1. הזמנת הצדדים:
   • הצדדים לסכסוך מקבלים הזמנה לפגישת מהו”ת, שמועברת על ידי היחידה ליישוב סכסוכים או המנחה הממונה על הפגישה.
2. קיום הפגישה:
   • הפגישה מתבצעת במשרד מהו”ת או יחידה ליישוב סכסוכים, לעיתים במציאות ולעיתים באמצעים דיגיטליים, תלוי בזמינות ובנוחות הצדדים.
   • הפגישה נערכת עם מנחה מקצועי המיומן בתחום יישוב הסכסוכים, אשר מנחה את הצדדים בתהליך ומסייע להם להבין את הצעדים הבאים.
3. תיעוד והתעדכנות:
   • במהלך הפגישה, נרשמות פרטי הסכסוך, ההסכמות הראשוניות, וכל מידע רלוונטי שניתן על ידי הצדדים.
   • תיעוד זה עוזר למנחה ולצדדים להבין את ההתקדמות בתהליך ולהיערך לפגישות נוספות עם מגשר או פושר אם נדרש.
4. המשך התהליך:
   • בסיום הפגישה, הצדדים מקבלים מידע על הצעדים הבאים, כולל האפשרות להגיש בקשות נוספות או לפנות למגשר.
   • אם הצדדים מסכימים, הם יוזמנו לפגישות נוספות עם מגשר או פושר, במטרה להגיע להסכמות ולפתור את הסכסוך.

יתרונות פגישת מהו”ת

1. מניעת סכסוכים משפטיים מיותרים:
   • פגישת מהו”ת מסייעת להפחית את הצורך בהליכים משפטיים מיותרים על ידי מתן הזדמנות לצדדים לנסות ולפתור את הסכסוך בדרכים שיתופיות.
2. שיפור התקשורת:
   • הפגישה מספקת הזדמנות לצדדים לנהל שיחה פתוחה ועניינית על הבעיות המשותפות שלהם, מה שעוזר לשפר את התקשורת ביניהם.
3. הכוונה מקצועית:
   • המנחה מספק הכוונה מקצועית, אשר יכולה לעזור לצדדים להבין את האפשרויות המשפטיות ואת הצעדים הבאים שעליהם לנקוט.
4. תכנון מושכל:
   • הפגישה מסייעת בתכנון המהלך הבא בתהליך יישוב הסכסוך, ומאפשרת לצדדים להיערך בצורה טובה יותר לפגישות נוספות.

דוגמאות לשימוש בפגישת מהו”ת

• סכסוכי גירושין: בני זוג המעורבים בסכסוך גירושין יכולים להשתתף בפגישת מהו”ת כדי להבין את התהליך ולקבל הכוונה בנוגע לצעדים הבאים.
• סכסוכים על משמורת ילדים: הורים הנמצאים בסכסוך על משמורת הילדים יכולים להשתמש בפגישת מהו”ת כדי להבין את האפשרויות ולתכנן את הצעדים הבאים בתהליך.

פגישת מהו”ת היא שלב הכרחי בתהליך יישוב סכסוך, שמטרתו לספק לצדדים מידע והכוונה, ולסייע להם להבין את התהליך ולהיערך לפגישות נוספות עם מגשרים או פושרים. הפגישה מאפשרת לצדדים להסביר את עמדותיהם, לתכנן את הצעדים הבאים ולהנחות אותם לפתרון שיתופי ויעיל.